פיטורי הענק של עשרות אלפי עובדים שהובילו ענקיות הטכנולוגיה בחודשים האחרונים נדמים במבט ראשון כאילו החזירו את החברות הרחק אחורה מבחינת היכולות שלהן. אלא שבדיקה יותר מדוקדקת של הנתונים ממחישה עד כמה החברות הללו התנפחו בשנת הבועה 2021 והמשיכו אפילו ב-2022.

לפי מנכ"לי החברות עצמן, בענקיות הניחו כי הצמיחה המטאורית ממנה נהנו בתקופת הקורונה תימשך, ולכן הן הוסיפו לעצמן עוד ועוד עובדים כדי לתמוך בהתרחבות העתידית. אך קצב הוספת העובדים לא תאם את קצב הגידול בהכנסות, ודוחות החברות לסיום 2022 שהתפרסמו לאחרונה חושפים עד כמה נפגעה היעילות שלהן.

אמזון, אפל, גוגל, מיקרוסופט, מטא, אינטל ונטפליקס העסיקו 2.35 מיליון איש נכון לסוף 2022, לאחר שהגדילו את כוח האדם המצרפי שלהן ב-22% בתוך שנתיים. מדובר בתוספת עובדים של 426 אלף איש - לא רחוק ממספר התושבים של תל אביב כולה.

"המגיפה גרמה לצמיחה מואצת בהכנסות, ורבים חשבו שהמגמה הזו תישמר אחרי שהיא תסתיים. גם אני חשבתי כך וטעיתי", כתב מייסד ומנכ"ל מטא מארק צוקרברג בהודעת הפיטורים שנשלחה ל-11 אלף עובדי החברה - כ-13% מכוח האדם בה טרם הקיצוצים.

דברים דומים כתב מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי במקביל לפיטורי 12 אלף עובדים - כ-6% מכח האדם: "בשנתיים האחרונות ראינו צמיחה דרמטית וכדי להתאים לצמיחה שכרנו עובדים למציאות כלכלית שונה מזו שאנחנו מכירים היום". השבוע החלו הפיטורים גם בסניף החברה בישראל.

כדי לבחון את יעילות החברות בחנו את היחס בין הכנסותיהן השנתיות לבין מצבת העובדים שלהן, כדי לקבל מדד "הכנסה פר עובד". מדד זה מאפשר לבחון גם את התרומה הממוצעת של כל עובד לייצור ההכנסה, אך גם אם החברה מייצרת מספיק הכנסות לכיסוי עלויות ההון האנושי שלה.

כשההכנסה פר עובד יורדת, פירוש הדבר כי החברה לא מייצרת מספיק הכנסות כדי לכסות על עלויות העובדים הגדלות. וזו סיבה מרכזית לכך שהחברות פצחו בהליכי פיטורים, אפילו שהשורה התחתונה שלהן עדיין מציגה רווחיות.

אמזון: קיצוצי הענק הניבו פירות ראשונים

לכל חברה יש את הסיפור האישי והתנאים המיוחדים לה, שמכתיבים את השונות בעומק ובעוצמת השינוי ביעילות. אך למעט חברה אחת מבין השבע שבדקנו, בבסיס הדברים כולן סבלו מתופעה פחות או יותר דומה: גיוסי כח אדם גדולים בשנות הקורונה, ירידה ביעילות ולבסוף פיטורים גדולים.

עובד במחסן של אמזון (צילום: Frederic Legrand - COMEO, שאטרסטוק)
עובדים במחסן של אמזון (אילוסטרציה). היתה הראשונה לחטוף - והראשונה להגיב | צילום: Frederic Legrand - COMEO, שאטרסטוק

אמזון היא המעסיקה הגדולה ביותר מבין חברות ביג טק. למעשה, היא אחת מבין 20 המעסיקים הגדולים ביותר בעולם. בנוסף לעובדי פיתוח והנהלה היא מעסיקה גם מאות אלפי עובדי לוגיסטיקה ושירות במחסנים הלוגיסטיים שלה, המכונים fulfillment centers.

ערב מגיפת הקורונה, בסיום 2019, העסיקה אמזון כ-800 אלף איש. את 2020 היא כבר סיימה עם 1.3 מיליון ואת 2021 עם שיא של 1.6 מיליון עובדים. אלא שאמזון גם היתה הראשונה מבין חברות ביג טק לחטוף את המכה עם סיום הצמיחה המהירה בתקופת הקורונה. כבר בתחילת 2022 החברה הודתה כי בשנתיים הקודמות שכרה יותר מדי שטחי אחסון וכן עובדים שיעבדו בהם - הרבה מעבר לצורכי המציאות החדשה של אחרי היציאה מהסגרים.

בעקבות זאת היתה אמזון הראשונה לתרגם את המציאות הכלכלה החדשה לצמצום בכח האדם, עוד לפני ההודעה הרשמית על פיטורי 18 אלף עובדים בחודש שעבר. אמזון היתה החברה היחידה מבין חברות ביג טק שצמצמה את מצבת כח האדם שלה ב-2022, והיא עשתה זאת בשיעור של 4% - מה שסייע לה לקזז את הצמיחה הנמוכה יחסית של 9% בלבד בהכנסות השנתיות ולשפר את ההכנסה לעובד.

לראשונה מאז 2018 סיימה אמזון שנה בשיפור ההכנסה לעובד, מ-292 אלף דולר בסוף 2021 לכדי 334 אלף דולר בסיום 2022. למרות זאת, ענקית הקמעונאות עדיין סיימה את השנה בהפסד נקי של 2.7 מיליארד דולר - ההפסד השנתי הגדול ביותר שלה מאז הנפקתה ב-1997.

מטא וגוגל: ההכנסות פר עובד צנחו

במטא של מארק צוקרברג המצב די מדכא. עוד לא יבשה הדיו על מכתבי הפיטורים של 11 אלף העובדים שקוצצו בנובמבר, וכבר נפוצו דיווחים על כך שהחברה על סיפו של סבב פיטורים שני. דוחות החברה לרבעון האחרון של 2022 לא מבטאים עדיין את מלוא סבב הפיטורים הראשון - בדוחות צוין כי מצבת העובדים לסוף השנה כוללת חלק מהמפוטרים - אך מציירים תמונה ברורה של חברה שסיימה את השנה בהגדלת כח העבודה שלה ב-20%.

למעשה, גם אחרי השנה הקשה שעברה מטא - עם השינוי במדיניות הפרטיות שביצעה אפל שלהערכת מטא הסבה לה פגיעה של 10 מיליארד דולר בהכנסות, הירידה בשוק הפרסום והסטגנציה במספר המשתמשים ואפילו הפיטורים - החברה של צוקרברג עדיין מעסיקה יותר עובדים מאלו שאיתם התחילה את 2022.

מטא הוסיפה כמעט 15 אלף משרות חדשות ב-2022, לאחר שב-2021 כבר זינק מספר העובדים בה ב-23% לעומת השנה הקודמת. מטא סיימה את 2022 בירידה של אחוז בהכנסות, ובעקבות זאת גם בירידה של 18% בהכנסות לעובד לעומת 2021, לרמה של 1.35 מיליון דולר לעובד.

מארק צוקרברג (צילום: Drew Angerer, getty images)
מנכ"ל מטא מארק צוקרברג. שמועות על סבב פיטורים שני קרב | צילום: Drew Angerer, getty images

חשודה נוספת בביצוע סבב פיטורים נוסף היא גוגל. זאת, מהסיבה הפשוטה שגם 12 אלף העובדים שעל פיטוריהם הודיעה החברה, הם עדיין מעט ביחס למספר העצום של 34 אלף איש שהוסיפה אליה ב-2022. בסיכום 2022, אלפאבית, חברת-האם של גוגל, הגדילה את כוח האדם שלה ב-14% ואילו את ההכנסות ב-10% בלבד. ללא שינוי דרמטי בשורת ההכנסות היא תצטרך לשקול סבב כואב נוסף.

עד כמה היתה 2021 טובה עבור גוגל אפשר לראות מההכנסה לעובד בחברה, שזינקה ב-22% לעומת 2020 והסתכמה ב-1.65 מיליון דולר בתום שלוש שנים של סטגנציה ושחיקה קלה. הזינוק הזה הונע בידי צמיחה פנמונלית של 41% בהכנסות לעומת 2020, שכיסו על גיוסי כח האדם היקרים. את 2022 כבר סיימה גוגל בירידה בהכנסות מכל עובד על רקע התמתנות קצב הגידול בהכנסות.

גם מיקרוסופט היתה חלק מגלי הפיטורים הגדולים של ביג טק, והודיעה לאחרונה על פיטורי 10 אלף איש - כ-5% מכח האדם בחברה. אלא שמספר זה הוא רק כרבע ממספר העובדים שהיא צירפה לשורותיה במהלך השנה הפיסקאלית של 2022 (מיקרוסופט מתעקשת להתחיל את השנה הפיסקאלית ביוני ולכן מספר המועסקים שלה מעודכן ליוני האחרון).

ב-2021 הוסיפה מיקרוסופט כמות מכובדת של 18 אלף משרות, אך מדובר בתוספת מתונה יחסית, של 11% מכלל העובדים. גם ב-2021 וגם ב-2022 מדובר בתוספת כח אדם שתואמת יחסי לצמיחה בהכנסות, שהיתה כ-18% בכל אחת מהשנים. ההכנסה לעובד במיקרוסופט עלתה ב-2021 ב-6% אך ב-2022 היעילות כבר נפגעה: ההכנסה לעובד במיקרוסופט ב-2022 ירדה ב-3% לכדי 897 אלף דולר לאדם.

ענקית השבבים אינטל סובלת משורה מצטברת של בעיות: הכנסה שנתית של מספר דו-ספרתי בלבד של מיליונים, יותר מ-100 אלף עובדים והכנסה לעובד שעמדה על 630 אלף דולר בממוצע בחמש השנים האחרונות.

הבעיות בתעשיית השבבים הפכו את אינטל לחברה היחידה מבין השבע שבדקנו שסיימה את שנת 2021 החזקה עם הרעה במדד ההכנסה לעובד, לאחר שמספר העובדים בה צמח ב-9% במקביל לתוספת של 1% בלבד להכנסות. ב-2022 המצב באינטל המשיך להחמיר וההכנסה לעובד בחברה צנחה בעוד 27% לשפל של 478 אלף דולר לאדם.

פאב אינטל FAB Intel (צילום: Intel)
עובדים באינטל ישראל (אילוסטרציה). ההכנסה לעובד צנחה ב-27% בשנה החולפת | צילום: Intel

אינטל אמנם לא דיווחה רשמית על מספר המשרות שהיא מקצצת, אבל בתקשורת האמריקאית דווח על פיטורי מספר מאות עובדים, והחברה אף פיטרה עשרות עובדים בישראל. בתחילת החודש אינטל אף הודיעה על קיצוץ שכר רוחבי בגובה 5%-15% לכל המנהלים, במקביל לקיצוץ של 25% ברכיב השכר בחבילת התגמול של המנכ"ל פט גלסינגר.

אפל: מדיניות הגיוס השמרנית השתלמה

בקצה השני של הסקאלה נמצאות אפל ונטפליקס. ענקית הסטרימינג רושמת הכנסה ממוצעת גבוהה מאד לכל עובד, שבסיום 2022 עמדה על כמעט 2.5 מיליון דולר. המספר הגבוה הזה נובע בעיקר ממספר העובדים הנמוך ביחס ליתר החברות: 12.9 אלף עובדים בסוף 2022.

נטפליקס מתמודדת עם תחרות גוברת בזירת הסטרימינג ושינויים בהעדפות הצרכנים, ובשנה שעברה דיווחה לראשונה בתולדותיה דיווחה על אובדן מנויים. תחזיות קודרות שפרסמה החברה בסוף הרבעון הראשון הביאו לאובדן שליש משוויה, ונטפליס נדחפה להודיע על פיטורי 450 עובדים בשני גלים.

אייפון 14 פרו (צילום: GVLR, שאטרסטוק)
אייפון 14 פרו. אפל היא חברת ביג טק היחידה שלא הודיעה על פיטורים, עדיין | צילום: GVLR, שאטרסטוק

באפל מצבת העובדים לא נופלת מאלו של שאר חברות ביג טק, אך בשונה מהן היא שמרה על קצב הוספת עובדים שמרני בשנות הקורונה, גם כשהצמיחה בהכנסות הואצה מאד. ב-2020 ו-2021 החברה הגדילה את מספר העובדים שלה ב-7% וב-5% בהתאמה, והכנסותיה צמחו ב-6% וב-33% בהתאמה.

מדיניות הגיוס השמרנית היא אחת הסיבות שבגינן אפל היא היחידה מבין חברות ביג טק שלא הודיעה עד כה על פיטורי עובדים. זו גם הסיבה לכך שהיא שיפרה את מדד ההכנסה לעובד בשיעור הגבוה ביותר מכולן ב-2021 - ברמה של 27% לעומת השנה שקדמה לה.

ב-2022 דוחות החברה כבר סיפרו סיפור אחר על רקע בעיות שרשרת הייצור של החברה בסין. ההכנסה לעובד כמעט לא השתנתה, אך בניגוד לגוגל, מיקרוסופט ומטא, אפל לכל הפחות לא הציגה הרעה במדד זה.