הפיטורים לא מזיזים לשכר המתכנתים
ההתקררות בענף ההייטק הביאה לירידה של 6% במספר המשרות הפתוחות למהנדסים בחודשים אוגוסט-אוקטובר לעומת יולי-ספטמבר שקדמו להם, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). במקביל, הדרישה למפתחי תוכנה באותה תקופה ירדה ב-7%. על פניו אפשר היה לצפות ששוק התעסוקה יפעל לפי שוקי ההיצע והביקוש, ושהירידה בביקוש לעובדים תביא גם לירידה בשכר שלהם - אך נתוני השכר שפרסמה הלמ"ס לחודש ספטמבר מראה שהמציאות שונה. מינואר השנה שכר עובדי ההייטק נע סביב 27.5 אלף שקל ברוטו בחודש ללא שינוי, על אף הצטברות הידיעות אודות פיטורים בחברות הטק. למעשה, לעומת ספטמבר אשתקד השכר הממוצע רק עלה ב-5%.
סיבה מרכזית לפער בין הירידה בביקוש לעובדים ובין היציבות במשכורות היא שחרב הפיטורים התרחקה עד כה ממחלקות המחקר והפיתוח בחברות ההייטק. יוקרת המקצוע וגם הטראומה מהקושי לגייס מפתחים ואנשי מוצר איכותיים הסיטה את רשימות הפיטורים למחלקות אחרות בחברות, כשיווק, מכירות, HR וגיוס עובדים. נתונים של חברת אתוסיה מעלים שהמשכורות במחלקות ה-HR ירדו בחודש נובמבר החולף בשיעור דו ספרתי בהשוואה לחודש המקביל אשתקד, אך הפגיעה במקצוע זה לא נסקרת במדדי השכר של הלמ"ס. נראה כי למרות הירידה בביקוש לעובדי הנדסה ופיתוח, המשכורות בתחום ממשיכות להתנהל בעולם משלהן - לצערם הרב של מנהלים בתחום שהיו שמחים לשלם לטאנלטים שלהם קצת פחות. (רז סמולסקי)
האם בקרוב כבר לא נהיה מסוגלים לזהות שגיאות
חברת OpenAI שחררה את בוט הבינה המלאכותית ChatGPT והעולם התרגש. בתוך כמה ימים הוא צבר יותר ממיליון משתמשים. בניגוד לאחדים מקודמיו הוא מנומס ומאופק, מזכיר שוב ושוב שהוא רק בתוכנה מבוססת דאטה, והוא מצליח לענות על שאלות מדעיות, ולכתוב שירים וקוד באותה רמת מיומנות. מודל השפה ChatGPT מעורר התפעלות באותה מידה שמודל הציור DALL-E2 מלהיב אותנו ביצירות הגרפיות שהוא מפיק. הבינה המלאכותית הגנרטיבית פורצת לחיינו ואנחנו אוהבים את מה שיש לה להגיד, או להציג.
אבל צריך להיזהר מהתלהבות יתר – DALL-E2 מפיקה לפעמים יצירות מעוותות שאנחנו ממהרים למחוק ומודלי שפה מסוגלים לייצר עובדות לא נכונות, כמו שהתגלה גם במקרה של ChatGPT, או מוזרות כמו המאמר על "היתרונות באכילת זכוכית שבורה" שכתב בוט ה-AI "גלקטיקה" של מטא. מודלי שפה נמצאים עדיין בחיתולים ואפילו למהנדסי ה-AI יש מושג קלוש מה עשויות להיות היכולות האמיתיות של הטכנולוגיה.
StackOverflow has temporarily banned users from posting AI-generated responses from ChatGPT, with mods saying the volume of incorrect but plausible-looking replies was just too great for them to deal with. Details here: https://t.co/4U8dqOzGi2
— James Vincent (@jjvincent) December 5, 2022
והנה הבעיה: כיום אנחנו מסוגלים לזהות את השגיאות, טעויות הניסוח, היעדר היצירתיות. אבל ה-AI מתפתחת בקצב מטורף ובקרוב כבר לא נהיה מסוגלים לזהות שגיאות. זה לא אומר שה-AI לא תעשה טעויות, זה רק אומר שלא נזהה אותן. ולכן חשובה כל כך הדרישה ההולכת וגוברת לבינה מלאכותית מוסברת (explainable AI) - אפשרות לקבל הסבר איך נולד כל פלט של ה-AI כדי שחלילה לא נחשוב שהתוכנה באמת אינטליגנטית ונאמץ ללא פקפוק את המלצותיה. (טל שחף)
האם אפל תמצא את עמוד השדרה שלה
אפל מתכננת להשית הצפנה מקצה לקצה על כל המידע המאוחסן ב-iCloud, כך הודיעה החברה ברביעי. לכאורה אין כאן הפתעה גדולה. אפל שטה תחת דגל הפרטיות ומנסה לצבוע כל החלטה שלה בהקשר הזה. לחסום איסוף נתונים בין אפליקציות? זה בשביל הפרטיות ולא כי גם אצלנו חלילה רוצים לדחוף לכם פרסומות במכשיר.
אבל הפעם ההחלטה הזו קצת תמוהה. ראשית, לפני קצת יותר משנה אפל השיקה יוזמה שאומרה הייתה לעשות שימוש בזיהוי תמונה על מנת לסרוק את האייפונים שלנו ולזהות תכנים פדופיליים. הרעיון עורר אנטגוניזם בקרב משתמשים ומבקרים שמיהרו לציין שהוא לא עולה בקנה אחד עם מוטו הפרטיות של החברה. אפל זנחה אותו.
המשמעות של ההודעה האחרונה היא שאפל לא תוכל לספק מידע לרשויות החוק גם במקרה של צו בית משפט.
אין הרבה משמעות להענקת גישה למידע שאי אפשר לפענח. רשויות החוק האמריקאיות מוטרדות מהיוזמה החדשה אבל אולי השאלה המעניינת יותר היא דווקא מה יגידו בסין. אחת הדרישות של הממשל שם היא גישה ושליטה במידע של חברות מערביות שפועלות במדינה. התלות של אפל במדינה לייצור המכשירים שלה בזול והרצון למכור אייפונים למיליארד ומשהו סינים גרם לה לציית בשתיקה עד כה לבייג'ינג. האם עכשיו תמצא את עמוד השדרה שלה? (הגר רבט)
המחיר הנורא שמשלמים הקופים של מאסק
בעוד שטוויטר רותח, לפעמים אפשר לשכוח שאילון מאסק הוא בחור עסוק שמנהל עוד כמה חברות טכנולוגיות מאוד מסקרנות. אחת מהחברות הללו היא ניורלינק, חברה שמפתחת שבבים שניתן יהיה לשתול במוח. החזון מדהים: לאפשר, למשל, לאנשים שסובלים משיתוק שנגרם מפגיעה מוחית לשלוט מחדש באיזור המשותק. השבוע, באירוע של החברה, מאסק סיפר בהתרגשות שניסויים בבני אדם יתחילו ב-2023.
אין ספק שמדובר בטכנולוגיה חדשנית ומרגשת שיכולה לשנות הרבה מאוד חיים של הרבה מאוד אנשים, אבל חשוב לזכור שישנן חברות נוספות שעובדות על טכנולוגיה דומה, חלקן כבר מתקדמות הרבה יותר מהחברה של מאסק שמקבלת הרבה מאוד תשומת לב תקשורתית בגלל הבוס הגדול. את מאסק זה כנראה מחרפן, כי בנוסף לאירוע השבוע, דווח כי משרד החקלאות האמריקאי החל בחקירה נגד ניורלינק. הסיבה לחקירה - עובדים, בעבר ובהווה, התלוננו שהחברה מתעללת בבעלי חיים בניסויים - שלא לצורך.
העובדים מתארים סביבת עבודה שאותה הם מגדירים כ"סיר לחץ", שלא מתאימה לדרישות הקפדניות של סביבת עבודה מדעית. זה לא הפתיע אותנו: למאסק יש דרך מאוד מסויימת לנהל חברה, והיא לגרום לעובדים להגיע לקצה גבול היכולת שלהם. הוא מאמין, ובאופן מאוד פומבי - וכמו מנהלים נוספים בעמק הסיליקון שיש להם כנראה פחות אומץ לומר זאת בפרהסיה - שלחץ, שעות ארוכות ודדליינים קשוחים הם מה שמוביל לחדשנות.
אבל מהעדויות שמגיעות מניורלינק, נראה שהדחיפה של מאסק גם גורמת להרבה בלבול, ניסויים שמתחילים לפני שהגיעו המסקנות מהניסויים הקודמים, וגם לסבל רב ומיותר של בעלי חיים. לא כל חברה יכולה לעבוד בתרבות של Hardcore. (שי רינגל)
התרגיל המאכזב של מאסק מול אפל
הו הווי כחול, מה רבו מעשיך. מאז שמאסק השתלט על טוויטר נראה שאין לו אתגר גדול יותר מאשר אותו וי קטן וחמקמק. בהתחלה הוא חילק אותו לכולם תמורה 8 דולר, אז הוא מחק אותו ואחר כך הפריד אותו לצבעים שונים. אבל בכך לא הסתיימה הפרשה.
מאסק הבין מתישהו ש-30% מההכנסות שלו באפליקציה הולכות לאפל וגוגל בחנויות האפליקציות. הוא כמובן צייץ את התגלית, כמעט נכנס למלחמה מול אפל הגדולה ואז מיד ערך סולחה עם המנכ"ל טים קוק. לקראת סוף השבוע דיווח האינפורמיישן שמאסק מצא פתרון לעניין העמלות - העלאת המחיר. משתמשים שירצו לרכוש את הווי שלהם באפליקציה ישלמו עליו 11 דולר, משתמשים שיטריחו את עצמם לדסקטופ רק 7.
מלבד העובדה שזה פתרון שכנראה נועד רק לעצבן את טים קוק ומתוחכם בערך כמו ילד בן 6, זה בעיקר מאכזב. אילון מאסק. האיש שעומד בראש טסלה, פיתח טילים שנאסא שולחת בהם אנשים לחלל וכאמור, רוצה גם לדחוף לנו שתל במוח. זה כל מה שהצלחת לחשוב עליו? כנראה שבקרוב לא נגיע למאדים. (הגר רבט)
מה מטשטשות ההתנצלויות של בנקמן-פריד
בתחילה ניסה סאם בנקמן-פריד להסתתר. לא עוד. השבוע, כחודש לאחר הקריסה של בורסת הקריפטו FTX, הוא יצא בבליץ ראיונות לא סביר עבור מישהו שיתכן ותיפתח נגדו חקירה פלילית. תחילה שוחרר ראיון עם יוטיוברית העוסקת בקריפטו, שהיה מאוד רך ומלטף. אחר כך התראיין דרך זום לאירוע של הניו יורק טיימס, ולאחר מכן הופיע עוד ראיון ב-AXIOS ואפילו ראיון בספייס של טוויטר, שבו גולשים היו יכולים לשאול שאלות.
מרוב השאלות הקשות בנקמן-פריד הצליח להתחמק. הוא לא רצה לדבר על החשד שהיה לו צינור העברת כספים נסתר בין החברות שבבעלותו, הוא לא דיבר על החשדות שהוא ואחרים בחברה השתמשו בכספי הלקוחות. הנרטיב שבנקמן-פריד רצה להציג הוא שהוא פשוט מלא בחרטה על כל ההתרחשות. "אני מרגיש צער רב", חזר שוב ושוב וגם הקפיד להתנער מההשוואה בינו לבין ברני מיידוף.
המסר ברור: בנקמן-פריד רוצה שנחשוב שהקריסה של FTX היא תוצאה של רשלנות, ולא של הונאה מכוונת. אם מדובר ברשלנות, אז בנקמן-פריד יוכל להיעלם לכמה שנים, להתנצל מדי פעם כשצריך, ולחזור עם רעיון חדש כשכולם ישכחו מהעבר. אם מדובר בהונאה, המקום של בנקמן-פריד הוא לא בחשכת הבית שלו בבהאמס, אלא מאחורי סורג ובריח.
אבל הנזק שעשה בנקמן-פריד מהותי יותר מקריסת FTX: השבוע פורסם סקר שבו רק 8% מהאמריקאים הביעו דעות חיוביות בנוגע לקריפטו. רק במרץ, המספר הזה עמד על 19%. אי אפשר להתעלם מההשפעה של סיפור FTX, אחד המותגים החזקים והידועים בתחום הקריפטו בארה"ב, על דעותיו של הציבור הרחב בנושא. בנקמן-פריד יכול לצאת למסע התנצלויות, אבל כמה פעמים כבר אפשר להאמין לרמאי? (שי רינגל)
"אומת הסייבר" עם כוכבית
מבקר המדינה פרסם השבוע דו"ח מיוחד העוסק בהגנת הסייבר במדינה. המבקר מצא ליקויים חמורים בהגנת הסייבר במגזר התחבורה הציבורית, בתאגידי המים, במערכת בחינות הבגרות של משרד החינוך ובמאגר הביומטרי של צה"ל (טביעת האבצע שנתתם בבקו"ם? היא שם). דו"ח זה מתווסף לדו"ח מבקר המדינה ממאי שנגע לכשלי הסייבר בבית החולים הלל יפה ובכלל מערכת הבריאות ולטיפול הלקוי בעברינות מקוונת.
סייבר זה כבר לא הבעיה הזו של "המחשבים" או של אנשי ה-IT. הטכנולוגיה היא חלק מהותי מתפקוד חיינו. מדאיג לגלות ש"באומת הסייבר" יש כל כך הרבה ליקויים במערכות חיוניות אך טוב שהמבקר נדרש לזה. (אמיתי זיו)