הסערה התורנית היתה שייכת השבוע ליזם ומשקיע ההון סיכון דב מורן, שבראיון אצלנו השבוע תלה את ההבדל בין מובילי המאבק כנגד החקיקה המשטרית לבין תומכיה, ב-IQ.
זו היתה אמירה בעייתית, IQ הוא לא הסיפור פה. יש סיבה שההייטק מוביל את המאבק ביחד עם מילואימניקים, טייסים, רופאים, אנשי אקדמיה, סיירת מטכ"ל ועוד רבים. זה קשור כנראה להשכלה, לאמונה בערכים כמו חופש ושוויון וגם לוודאות מוחלטת, שכל מה שהממשלה הנוכחית תעשה יישרת רק ציבורים שהולכים אחריה בעיניים עצומות.
תמונת הראי של משתתפי המאבק הם תומכי החקיקה המשטרית. גם שם יש טייסים ומילואימניקים והייטקיסטים ועוד אנשים ברוכי כישרון אבל יש שם גם קונפליקט פנימי בין ערכים כמו עליונות המשפט, יושר וניקיון כפיים ושוויון בשירות הצבאי לבין מה שמדגימה הממשלה. והסיבה שהם תומכים בממשלה בעיניים עצומות היא הידיעה המוחלטת שהיא תשרת אנשים כמותם, שהיא נעשית בשמם ועבורם ומקדמת את ההשקפות שלהם. ושהפגיעה בדמוקרטיה והסמכויות המוחלטות שניתנות לממשלה לעולם לא יפלו בידי ממשלה של הצד השני.
כשההייטק יצא להילחם בחקיקה המשטרית, הוא עשה את זה בשם ההשקעות הזרות שלא יגיעו לישראל והקניין הרוחני הישראלי שיברח לאמריקה. וכל זה לא שינה כלום אצל מקבל ההחלטות
כשההייטק יצא להילחם בחקיקה המשטרית, הוא עשה את זה בשם ההשקעות הזרות שלא יגיעו לישראל והקניין הרוחני הישראלי שיברח לאמריקה. מאז כבר ראינו צמצום קריטי במספר ההשקעות הזרות, מספר הולך וגדל של חברות ישראליות שנרשמות בארה"ב, ראינו הגירת הייטקיסטים למושבות מסביב לעולם והשבוע גם צמצום משמעותי במספר הישראלים החוזרים. וכל זה לא שינה כלום אצל מקבל ההחלטות. לעומת הזנחת ביטחון המדינה, הזנחת היחסים הבינלאומיים ותהליכי השלום והזנחת הביטחון האישי של אזרחי המדינה – הזנחת ההייטק היא עניין שולי.
כשיצאו הערב ובהמשך השבוע מאות אלפים להמשך המאבק, הם צריכים לעשות את זה בשם הדמוקרטיה שתעורער כבר עם ביטול עילת הסבירות, ותתרסק בקצב הולך וגובר ככל שהחקיקה תמשיך. נכון, מצבו של ההייטק יהיה עגום, אבל מדינה עם דמוקרטיה חלולה, שנמצאת במלחמה עם שכנותיה, שמורחקת מכל פורום בינלאומי, שהתמ"ג שלה בצניחה ושמבוססת על מגזר צר שמפרנס מגזר רחב שלא תורם את חלקו - מדינה כזו ממילא לא צריכה הייטק. אז כדאי שישראל לא תהפוך לכזו. (טל שחף)
על כלבים וחתולים בהייטק
משל מוכר בשוק ההון ובהייטק מדבר על "עסקת כלבים וחתולים". על פי המשל איש אחד ניסה למכור את הכלב הזקן שלו לאיש אחר ואמר לו: הכלב שלי שווה מיליון דולר. האיש אמר, אין שום בעיה, אתן לך תמורתו את שני החתולים שלי, כל חתול שווה חצי מיליון דולר. הנמשל: כל עוד אין דולרים אמיתיים בעסקה, הכל הולך.
השבוע נמכרה חברת הסטארט אפ הצעירה פונדו לפי שווי שמוערך בשוק ב-30 מיליון דולר לחברת Postscript האמריקאית. אלא שהעסקה רובה ככולה התבצעה במניות, ומכיוון שפוסט-סקירפט חברה פרטית, אז מדובר למעשה בעסקה מהסוג שציינו בהתחלה. אין פה אירוע הנזלה לבעלי המניות, וכרגע הם מחזיקים בשני חתולים. לרוכשת פוסט-סקריפט זה נוח, היא קיבלה את השווי החתולי שלה באמצע 2022, כנראה עוד על גלי הגאות.
גם מהצד של הקרנות יש תמריץ לעודד עסקה כזו. ברגע שעסקה נסגרת בכסף אמיתי, ההחזר אמיתי וסופי (ובמקרה הזה לא וואו), וזה משפיע על כלל תשואת הקרן. כל עוד ניתן לרשום שערוך חתולי לשווי המניות החדשות שקיבלו, הכל סבבה, זה עדיין נראה טוב בחישובי ה-IRR (החזר על הנייר). בנוסף, בעמוד הפורטפוליו באתר אפשר לשים עוד לוגו של אקזיט וזה תמיד נחמד. (אמיתי זיו)
מאסק בונה אימפריה אבל עבור מי?
השבוע נחשפנו למותג החדש של אילון מאסק - חברת הג׳נרטיב AI (איך לא) x.AI. מאסק סיפר על כוונתו להקים "אפליקציה של הכל" כשרכש את טוויטר, קצת כמו המטאוורס אבל הרבה פחות מעצבן, בלי ציוד באלפי דולרים ועם רגליים שהבאנו מהבית. יש להניח שלמאסק יש את היכולות וההבנה להקים מוצר בתחום ה-GenAI שיהווה תחרות אמיתית, אחרי הכל הוא חתום גם על ההקמה של OpenAI אי שם בעברה הרחוק.
צריך לשאול אולי עבור מי מאסק בונה את הפלטפורמה האימתנית הזו. היום מאסק חתום על מותג אחד מצליח מאוד - טסלה - ועל אחד שהוא הורס בשיטתיות - טוויטר (X אם נצמדים למיתוג החדש). בשני המקרים, אגב, חברות שלא הוא הקים אבל הפכו מזוהות איתו לגמרי. אבל יש גם מותג שלישי שצריך להתייחס אליו - זה של מאסק עצמו, והוא נמצא היום בשפל חסר תקדים, עד כדי כך שהוא גורם לצוקרברג להראות מצודד.
צריך להודות, כבר למעלה מעשור שכולנו סותמים את האף ומשתמשים בשלל פלטפורמות של אנשים שאנחנו לא מחבבים ובעיקר לא סומכים עליהם
צריך להודות, כבר למעלה מעשור שכולנו סותמים את האף ומשתמשים בשלל פלטפורמות של אנשים שאנחנו לא מחבבים ובעיקר לא סומכים עליהם - בין אם זה בזוס, צוקרברג, מאסק או כשלל דוגמאות אחרות. האם מאסק יהיה האיש שתפיסת העולם שלו תאפיל על ההישגים שלו ותבריח את המשתמשים? (הגר רבט)
אפילו חברות הטכנולוגיה מתקשות לספק יציבות לעובדים
הקיץ הביא עמו עוד גל פיטורים בהייטק הישראלי, בדגש על החברות הציבוריות. ביום שלישי היתה זו פרייטוס, שהודיעה שתקצץ את כוח האדם בכ-13% ותפטר כ-50 מתוך 358 עובדיה. יום קודם לכן חברת הפינטק פיוניר דיווחה כי תיפרד מכ-9% מעובדיה. פיוניר, שמספקת פלטפורמה של שירותי תשלומים ומסחר, מעסיקה כ-2,300 עובדים ברחבי העולם, כך שכ-200 מהם יאבדו בקרוב את משרתם.
בסוף השבוע שעבר התקבל דיווח על פיטורי כ-2,000 מעובדי אמדוקס, מתוכם כ-200 עובדים בישראל. זהו סבב פיטורים שני של אמדוקס השנה, שכבר נפרדה מכ-700 עובדים בישראל בינואר. אמדוקס, מחברות הטכנולוגיה הגדולות שצמחו בארץ, מעסיקה כ-31 אלף עובדים בעולם, מתוכם כ-5,000 עובדים בישראל - ברעננה, בשדרות ובנצרת.
בחברות מנמקים את הפיטורים בשיקולים כלכליים. בפרייטוס המהלך נומק בצמצום עלויות על רקע האטה כלכלית עולמית מתמשכת. פייוניר מסרה כי "ההאטה בכלכלה מחייבת אותנו להפוך לארגון רזה ויעיל יותר". מאמדוקס מסרו כי "בדומה לחברות גלובליות מובילות אחרות, החברה בוחנת את המצב המאקרו-כלכלי העולמי באופן שוטף ופועלת בהתאם על מנת להבטיח המשך צמיחה".
השורה התחתונה שעולה מהדיווחים האלו היא שתעשיית ההייטק מתקשה לספק יציבות תעסוקתית. לא משנה אם זו חברה קטנה יחסית בת מאות עובדים כמו פרייטוס, בינונית שמעסיקה אלפי עובדים כמו פיוניר, או מעסיקה של עשרות אלפי עובדים כמו אמדוקס - כמעט כל חברות הטכנולוגיה מתקשות לצמוח כשהאינפלציה עולה והריביות מטפסות. (רועי קצירי)