יוצאי ווייז מזכירים לנו שלא תמיד המזל מכה פעמיים
בעיתוי מקרי נאלצו בשבוע החולף שני יוצאי ווייז (Waze) להודיע על פיטורי עובדים בחברות הנוכחיות שלהם. ראשונה היתה חברת החזרי המס לשכירים Fibo של היזם אורי לוין, שהודיעה על פיטורי מרבית העובדים. בהמשך הצטרפה חברת המידע הרפואי StuffThatWorks של יעל אליש, שפיטרה כמחצית מעובדיה.
גוגל רכשה את וויז ב-2013 תמורת כמיליארד דולר והעובדים וחמשת מייסדיה יצאו לדרכם עם מאות מיליוני דולר במצטבר. חלקם ניסו לשחזר את רעיון חוכמת ההמונים בתחומים חדשים אבל איש מהם לא שיחזר את ההצלחה של ווייז.
לוין נמנה עם מייסדי ווייז ויצא ממכירתה עם יותר מ-30 מיליון דולר. מאז הוא היה פעיל בשורה של סטארט אפים, בחלקם כמו מוביט עשה אקזיט, ואחרים, כמו Fibo, סגר. אליש היתה סגנית נשיא למוצר בווייז טרם המכירה ולא נמנתה עם המייסדים, כך שאפשר להעריך שהנתח שלה באקזיט הסתכם בסכום צנוע בן שש ספרות של דולרים.
ומה יצא מיתר המייסדים של האקזיט שהביא לישראל את המגה עסקאות? אהוד שבתאי, ששימש סמנכ"ל טכנולוגיות בחברה, יצא מהחברה עם כ-75 מיליון דולר והדליק משואה ביום העצמאות ב-2015, אך לא שבע נחת מהחברה לאחר מכירתה ומאז שפרש ממנה התרחק מהכותרות. האחים אמיר שנער (שהיה סמנכ"ל המו"פ) וגיל שנער (שלא שימש בתפקיד פעיל בחברה) יצאו מהמכירה עם כ-60 מיליון דולר ושמרו מאז על שקט יחסי.
מייסד נוסף, אריה גילון, שלא היה פעיל בחברה, גזר מהמכירה כ-3 מיליון דולר ומאז הפך ליזם סדרתי ומשקיע בחברות הייטק עם טכנולוגיית AI, בהן EZBob, Wisdo, ולאחרונה גם Swigo.
נועם ברדין, שהיה מנכ"ל ווייז במועד מכירתה והמשיך איתה לאחר מכן, עזב את גוגל בטריקת דלת רועשת ב-2021. הוא לא נמנה על המייסדים והצטרף אליה רק ב-2009, ולכן נאלץ להסתפק בנתח זעיר מכספי האקזיט. מאז פרישתו מהחברה השקיע במספר סטארט אפים וב-2022 הקים פלטפורמה מתחרה לטוויטר בשם Post.
בהייטק אוהבים להמר על "סקנד טיימרים" - יזמים וגם משקיעים שכבר זכו להצלחה ולכן יש מי שמאמינים שימצאו אותה פעם נוספת. ירידתם מהבמה של רבים ממייסדי ווייז וצירוף המקרים המצער של לוין ואליש השבוע מזכיר שלא פעם ההימור הזה הוא בדיוק מה שהוא - רק הימור. (טל שחף)
למה ברוני הטק באמת מתכוונים כשהם רוצים רגולציה
למייסד OpenAI סם אלטמן יש עמדה נחרצת לגבי רגולציית תחום ה-AI: צריך כזו ומהר. אבל אלטמן לא רוצה סתם רגולציה, אלא כזו שהוא עצמו יאשר. לפני כשבועיים אלטמן התייצב לדיון בפני הקונגרס האמריקאי וקרא לחבריו - התחנן כמעט - לניסוח רגולציה שתגביל את התחום החדש, המסתורי והמסוכן הזה.
הקריאה של אלטמן העניקה לו חיבוק חם מהמחוקקים האמריקאים, שהתרשמו מהנכונות שלו לעבוד עמם על חקיקה שתגביל את הפעילות בתחום שהוא עצמו מייצג. לכן זה היה לכאורה מפתיע לשמוע שהשבוע אלטמן איים ל-OpenAI תפסיק לפעול באירופה אם זו תקדם חקיקה מגבילה על פעילות AI. אלטמן חזר מהאיום במהירות, אבל הפרקטיקה הזו חשפה את המשחק הכפול שהוא ושותפיו משחקים.
הנכונות של ברוני טק לסייע בעיצוב רגולציה היא לרוב - תמיד? - נדיבות מזויפת. הקירבה שלהם למקבלי ההחלטות למעשה מסייעת להם לדחוף בעדינות אך בנחישות מתווה רגולטורי שמתאים להם. כך, הצעה שעלתה לדיון בתחום ה-AI מטילה מגבלות יקרות על חברות שרוצות לפתח מוצר מאפס. משמעותה הצעה זו הלכה למעשה היא חסם כניסה עבור סטארט אפים קטנים ומניעת תחרות.
הנכונות של ברוני טק לסייע בעיצוב רגולציה היא תמיד נדיבות מזויפת. הקירבה שלהם למקבלי ההחלטות למעשה מסייעת להם לדחוף בעדינות אך בנחישות מתווה רגולטורי שמתאים להם
אלטמן נראה במבט ראשון כמו נציג של דור חדש ומודע לעצמו של מייסדי טק. אבל יכול מאוד להיות שבקליפורניה פשוט הבינו שגם הם, כמו הפוליטיקאים, צריכים פרסונה ציבורית שקל לחבק. תשאלו את האלטר אגו של סם בנקמן-פריד. (הגר רבט)
מאסק גילה שיש דבר כזה מעט מדי עובדים
מושל פלורידה רון דה-סנטיס מצא דרך מקורית להכריז על כניסתו למירוץ המועמדות הרפובליקנית לנשיאות ארה"ב: הוא עשה את זה בטוויטר, בשיחה עם הבעלים והמנכ"ל אילון מאסק ששודרה בשידור חי בפיצ׳ר שיחות האודיו של טוויטר. רק שההשקה, מי היה מאמין, נתקלה בקשיים רציניים.
זה התחיל ממספר נמוך מהמצופה של צופים ואחריהן שורה של תקלות טכניות מביכות: האודיו נפל, משתמשים לא הצליחו להתחבר ועוד ועוד. כל זה מקשה להכריז על אירוע ההשקה של דה-סנטיס כהצלחה גדולה. וכמובן מהווה מבוכה גדולה לטוויטר ומאסק.
מאסק מנסה לסמן את עצמו לא רק כמי ששולט בברז שמזין את השיח הפוליטי בארה"ב ובעולם אלא כמי שבמו ידיו יכול להמליך מלכים. אלא שבינתיים הוא ממליך אותם הישר את התהום. הוא ממציא חזון חדש לחברה מדי שני וחמישי, הודיע על מינוי מנכ"לית שאמורה לרצות את המפרסמים ועכשיו מכוון את טוויטר לכיוון רשת מדיה. נראה שמאסק שואף לכוון את טוויטר לא רק להתחרות בטלוויזיה אלא ספציפים ברשת פוקס ניוז השמרנית והפופולרית - במה טבעית בהרבה לפוליטיקאים כמו דה-סנטיס להכריז על מועמדותם.
אלא שכדי להתחרות ברשת שידור משופשפת כמו פוקס, צריך קצת יותר מאפליקציית רשת שהולכת ומצמצמת עוד ועוד את מספר העובדים שלה. צריך לכל הפחות מינימום של עובדים שידאגו - למשל - שלפחות הפיצ'רים הקריטיים לאירוע ספייס לייב יעבדו. רשת מדיה לא יכולה לירות קודם ולשאול שאלות אחר כך, או "לזוז מהר ולשבור דברים", כי כל שבר כזה הופך לפיאסקו תקשורתי שכולם מדברים עליו. (שי רינגל)
עד שהבשר המתורבת יגיע נסתפק בשווארמה דלעת-חמניות
השוארמה הטבעונית הגיעה בשבוע האחרון גם לרשת דבוש, ממוסדות השווארמה המוכרים במדינה. תחליף החלבון של חברת More Foods הישראלית שעליו מבוססת השווארמה לא מיוצר מסויה אלא - תאמינו או לא - מתוצרי לוואי של ייצור שמן מזרעי דלעת ומזרעי חמניות. הכניסה לדבוש מגיעה כמה חודשים לאחר שההמבורגר הטבעוני של חברת Meat. The End הישראלית נכנס לתפריטי רשת ברגר קינג.
בשעה שענף הפודטק והצרכנים מחכים שהמדינה תאפשר העלאת מוצרי חלב ובשר מתורבתים למדפים, כבר יש בשוק - גם בסופר וגם במסעדות - עוד ועוד אופציות טבעוניות מעולות. הן אולי לא בשר או חלב "אמיתיים" שיוצרו בתנאי מעבדה, ועד שזה יגיע נדרשת עוד סבלנות ומענה על סימני שאלה - אבל בינתיים החדשנות בתחום הפודטק לא עוצרת.
תחליפים מבוססי צמחים משתפרים כל הזמן, גם בהיבטי טעם וגם בהיבטי עלות. אז אולי, לפחות בינתיים, שווה לתת צ'אנס לתחליפים שכבר קיימים בעולם האמיתי. עדיף תחליף אחד ביד מסטייק במצגת. (אמיתי זיו)