ב-2013 "נולדו" שני יוניקורנים בישראל: וויקס (Wix), שהונפקה בנאסד"ק שנה קודם לכן לפי שווי של 600 מיליון דולר, הגיעה לשווי של מעל מיליארד דולר במסחר; וחברת ווייז (Waze), שנמכרה לגוגל תמורת 1.03 מיליארד דולר. במשך שנים לאחר מכן מצגות משקיעים וכותרות בעיתונים נפתחו בתיאור חברות כמי שרוצות להיות הווייז או הוויקס של הקניונים, של בתי החולים, של העסקים הקטנים ומה לא.
יהל זילקה, מייסד ושותף בקרן 10D, היה המשקיע הראשון של ווייז כשותף מנהל בקרן מגמה (שהוא עדיין מנהל). הוא מספר שאת הרעיון המקורי של החברה הגה אהוד שבתאי: "הוא קיבל מהחברה שלו PDA (מכשיר דיגיטלי אישי שהיו בו אפליקציות שימושיות - ר"ס) עם WiFi, ועם המכשיר הוא נהג ברכב וחשב לפתח אפליקציה שמאתרת מכמונות מהירות של שוטרים באמצעות חוכמת ההמונים. הוא לקח מפה של חברה אחרת, המשתמשים סימנו בה את המיקומים של השוטרים וכל שאר המשתמשים האחרים יכלו לראות את זה. זה היה השימוש הראשון".
עוד בפרויקט האקזיטים: האקזיט שהוביל למהפך בעולם השבבים
החברה שהחזיקה בקניין הרוחני של המפה דרשה משבתאי לחדול מהשימוש בה ומהכורח הזה נולדה ווייז. שבתאי הבין שכל אפליקציה שמבוססת על מיקום תדרוש שימוש במפה שמוגנת בזכויות קניין רוחני, ופנה שוב לקהילת המשתמשים - הפעם כדי ליצור את המפה עצמה ולא רק כדי לסמן עליה מיקומים של מכמונות מהירות.
"זה היה רעיון של יצירת מפה ללא עלות בעוד שעד אז יצרו את המפות בתהליך יקר ובאמצעות רכבים, מטוסים, וחיישנים שחיברו את הנתונים", מספר זילקה. "עד ווייז השתמשו ב-GPS כדי להוריד מידע. ווייז היתה הפעם הראשונה שהשתמשו ב-GPS כדי להעלות מידע".
יהל זילקה, D10, המשקיע הראשון בווייז: "ווייז הביאה הרבה חדשנות וחשיבה מחוץ לקופסה שלא היתה כאן לפני כן. עד אז החברות הישראליות בעיקר ייצרו קומפוננטות שהיו מרכיב בתוך מוצר שלם. ווייז הבינה שהערך של המוצר שלה יהיה יותר גדול אם היא תייצר את כל המוצר"
ב-2008 המיזם החברתי ללא כוונת רווח הפך לווייז ומייסדיה היו שבתאי, אורי לוין ואמיר שנער. נועם ברדין מונה למנכ"ל החברה. לזכותה של ווייז עמדה התפתחות חדשה ששינתה את עולם הטכנולוגיה כולו: האייפון והאפסטור. עד 2007 סטארט אפים התקשו מאוד להגיע לצרכן הסופי בעלויות ריאליות, אבל האייפון והאפסטור פתחו ערוצי שיווק חדשים, ו-ווייז היתה אחת החברות הראשונות שהשתמשו בחנות בהצלחה.
החברה קיבלה הצעות רכישה מוקדמות שעליהן ויתרה, למרות הביקורות לפיה היא עשויה לפספס את ההזדמנות להימכר. בסופו של דבר החברה נמכרה ב-2013 לגוגל תמורת מיליארד דולר, והישראלים שמעו כמעט בפעם הראשונה על מגה-אקזיט למוצר שהיה בשימוש בכל טלפון - מוצר צריכה B2C שכולם הכירו.
"יש אקזיטים שהקפיצו את התעשייה מדרגה בגלל המוצר, הטכנולוגיה, סכום האקזיט או שהן היו מודל לחיקוי. אני חושב שווייז הביאה הרבה מאוד חדשנות וחשיבה מחוץ לקופסה שלא היתה כאן לפני כן", מסביר זילקה. "עד אז החברות הישראליות, ובעיקר האקזיטים, היו מתחום של תשתיות וחומרה ופחות תוכנה. נוסף על כך, הן בעיקר ייצרו קומפוננטות שהיו מרכיב בתוך מוצר שלם. ווייז הבינה שהערך של המוצר שלה יהיה יותר גדול אם היא תייצר את כל המוצר ותמכור אותו ללקוח הסופי - במקרה של ווייז אלה משתמשים פרטיים. ווייז היתה יכולה למשל למכור את המוצר שלה לפייסבוק כ'ווייט לייבל' (הסכם רישיון הפצה בו החברה שרוכשת את הרישיון מפיצה את המוצר כשלה - ר"ס), אבל היא לא עשתה את זה, היא בנתה את המותג שלה".
זילקה מציין תקרות זכוכית נוספות שניפצה ווייז, כמו גיוס של 12 מיליון דולר בסיד: "זה היה ללא תקדים לחברת תוכנה שלא היה לה כלום חוץ מרעיון. בהתחלה גייסו 6 מיליון דולר ואחרי שבועיים אמרתי להם שיש פה רעיון שעובד אבל לא ברור איך וכמה זמן ייקח להביא את המשתמשים. אף אחד לא עשה את זה לפני כן. הרי המשתמשים הביאו את הדאטה מהנסיעות שלהם ולא ידענו כמה משתמשים צריך בשביל לבנות את המפה ולהכניס את הערכת זמני ההגעה. אז אמרתי להם שבאמצעות הארכת ה-runway אפשר לנהל את הסיכון הזה ולהגיע לגיוס הבא עם נכסים הרבה יותר טובים. אחרי שבועיים הרחבנו את הגיוס ל-12 מיליון דולר".
עוד מחסום שנשבר היה מחיר עסקה ששבר את רף מיליארד הדולר. אומנם זו לא החברה היקרה ביותר שנמכרה מישראל, אבל את הערכים הגבוהים השיגו בדרך כלל חברות תשתית וחומרה, והאקזיטים המקובלים של שוק התוכנה נעו באזורים של 100-200 מיליון דולר. ראשי ווייז הפגינו נחישות לקדם את החברה, למרות שבשלבים המוקדמים והמאתגרים כבר עמדו בפתחה הצעות רכש במחירים נמוכים.
"כמה חודשים אחרי הגיוס גוגל יצאה עם גוגל מאפס וגוגל ניווט, וכולם הספידו את ווייז", משחזר זילקה. "זו נשיקת מוות. היו חברות שהציעו לקנות את החברה במחירים מגוחכים כדי לנצל את הפחד מול גוגל. הם ידעו שלא יהיו משקיעים פיננסיים שירצו להיכנס לחברה שמתמודדת עם תחרות כזו".
לדבריו זילקה, ב-2010 רעיונות כמו גיוס סקנדרי היו מאוד לא מקובלים ועמדו בניגוד לקונספציה שהמשקיעים צריכים לקבל את הכסף לפני היזמים ושצריך להשאיר את היזמים רעבים. עם זאת, לדבריו באותה תקופה בווייז ראו בסקנדרי אפשרות לקבל שקט נפשי שיאפשר להמשיך ולהתקדם: "רצינו לגרום להנהלה לא להתפתות להצעות מוקדמות ולהיות עשירים קטנים. מצד שני - היו להם משכנתאות להחזיר, והדרך היתה לאפשר להם למכור את המניות שלהם".
בשונה מאקזיטים אחרים שנבלעים בחברות הרוכשות, וכנראה גם בשל העובדה שווייז היתה מותג חזק בפני עצמו - בגוגל החליטו להשאיר את השם, את החברה ואת עובדיה. ובכל זאת בשנה האחרונה לא ברור לאן היא הולכת. דור הותיקים שהקים את החברה עזב, כולל המנכ"ל נועם ברדין, ומונתה מנכ"לית חדשה. נוסף על כך, גוגל מחזיקה בשתי חברות מתחרות - מחד ווייז ומאידך גוגל מאפס, לה הרבה יותר משתמשים, כמיליארד לעומת 150 מיליון. לפני כשלוש שנים ניסתה החברה לפתח מודל חדש לווייז: שירות נסיעות משותפות בשם Waze Carpool, אך הקיץ גוגל הודיעה על סגירתו. כעת תצטרך ווייז למצוא לעצמה מנוע צמיחה חדש שיכניס לגוגל הכנסות משמעותיות מספיק.
"אחרי ווייז התחילו לצוץ סטארט אפים בתחום התחבורה והיום ישראל היא מעצמה בעולם הרכב", אומר זילקה. "ומבחינת המשקיעים - ווייז הביאה לארץ גל שלם של משקיעים שראו שאפשר לבנות חברות גדולות בישראל. עד אז מה שהם ראו זה אקזיטים של 100-200 מיליון דולר ו-ווייז פתחה את עידן החברות שמובילות קטגוריה לצד צ'קפוינט ולאחר מכן גם מובילאיי. ב-2013 היו כאן שתי חברות בשווי של מיליארד דולר ומעלה, ומאז רואים עלייה כמעט כל שנה. בשלוש השנים האחרונות בישראל קמים 10% מכלל חדי הקרן בעולם. יודעים לבנות כאן חברות גדולות ומשמעותיות".