"שיגעון ה-AI", מכנים אותו. זה האירוע הענק שמתרחש ממש עכשיו, בחודשים האלה, בהיקף עצום. מעולם לא נצפתה טכנולוגיה כמו הבינה מלאכותית הגנרטיבית (Generative AI), שפרצה במהירות כה גדולה ובעוצמה כה חזקה.
זה אירוע טכנולוגי בקנה מידה שלא ראינו, כזה שמדרבן מדינות למירוץ חימוש מסוג חדש. זה גם אירוע פיננסי שמתזז משקיעים גדולים וקטנים ברחבי עמק הסיליקון ובמקומות אחרים בעולם בחיפוש נואש אחרי חברות AI שאפשר להשקיע בהן. אלא שישראל לא ממש נכנסה לאירוע וגם לא נראה שהיא עומדת להיכנס אליו בקרוב.
כל זה יכול לבלבל מאוד, בעיקר אם מקשיבים לכמה מהדוברים הישראלים הנחרצים. למשל מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל') אייל זמיר, ששבכנס הרצליה אמר לאחרונה ש"המשימה שלנו היא להפוך את ישראל למעצמת בינה מלאכותית, ולהיות בראש רשימה מצומצמת מאוד של מעצמות החברות במועדון זה".
גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, כיום דירקטור בקוואנטום סורס, התבטא לאחרונה בנושא וכתב "אין זמן לאבד, מדינת ישראל חייבת לסמן לעצמה יעד ברור - עד שנת 2030 להפוך לאחת משלוש מעצמות הבינה המלאכותית המובילות בעולם".
- המדריך המלא: איך תגרמו ל-AI לעבוד בשבילכם
הצרה היא שלרטוריקה הזו, שמאפיינת דוברים ישראלים רבים בשנים האחרונות, אין על מה להסתמך. בינה מלאכותית היא לא סייבר - צה"ל לא פולט שובל ארוך של מומחי AI כמו שהוא עושה בתחום אבטחת המידע. אין בישראל אקוסיסטם מפותח של AI ואת מספר החברות המקומיות שעוסקות בליבת ה-AI העולמית אפשר למנות על אצבעות יד אחת.
כשמיקרוסופט, גוגל, מטא או אמזון ירצו לאתר את החדשנות פורצת הדרך בחזית ה-AI העולמית - הן לא ימצאו אותה בישראל. אנחנו רחוקים בינתיים מהובלת התחום.
בינה מלאכותית היא לא סייבר - צה"ל לא פולט שובל ארוך של מומחי AI כמו שהוא עושה בתחום אבטחת המידע. אין בישראל אקוסיסטם מפותח של AI ואת מספר החברות שעוסקות כאן בליבת ה-AI העולמית אפשר למנות על אצבעות יד אחת
סיבוב קצר בעמק הסיליקון ממחיש את עוצמת האירוע ואת היקף הזדמנויות ההשקעה שהוא כולל. אמזון הציגה ממש לאחרונה פלטפורמת AI בשם Bedrock, שמאפשרת גישה לכמה כלי AI מרשימים, בהם גם כלים של AI21 הישראלית. זו הדוגמה הראשונה והיחידה של חברה ישראלית שמשתתפת במסיבה.
ההכרזה של אמזון באה כתשובה לשתי ענקיות טק אחרות: למיקרוסופט שהשקיעה 10 מיליארד דולר בחברת הקסמים של סם אלטמן OpenAI, מפתחת ChatGPT, ששוויה כבר מגיע ל-29 מיליארד דולר; ולגוגל שיישרה קו עם השקעה מאסיבית בצוות ה-AI שלה ובשילוב צוות Deepmind שאותה רכשה לפני כמה שנים. OpenAI הביאה לנו את ChatGPT ו-DALL-E והיא צופה הכנסות של מיליארד דולר ב-2024.
המשקיעים בעמק הסיליקון אחוזים ב-FOMO. מייסד מיקרוסופט ביל גייטס אמר בריאיון השבוע, שיש סיכויים של 50:50 שפריצת הדרך המשמעותית הבאה בתחום ה-AI תגיע מסטארט אפ, לא מהביג-טק. עכשיו כולם מחפשים באמוק את הסטארט אפ הזה ועל הדרך משקיעים בכל מה שזז.
לפי נתוני CrunchBase, היקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ בתחום ה-AI הגיע ל-10% מסך ההון סיכון העולמי ב-2022, כמעט 70 מיליארד דולר. על פי נתוני PitchBook, השנה יש כבר עשרות השקעות הון סיכון ב-AI והסכום הכולל צפוי לחלוף בקלילות על פני זה שהושקע ב-2023.
מדי יום מצטרפות למירוץ עוד ועוד שחקניות ומשקיעות ענק כמו סיילספורס, שהקימה בימים האחרונים קרן ייעודית לתחום ה-AI וכבר השקיעה בארבע חברות. בוגרי חברות כמו OpenAI, גוגל, מטא ואפל מקימים חדשות לבקרים חברות נוספות בתחום, כאלו מפתחות מודלים חדשים ומוצרי AI ומגייסות סכומים תלת ספרתיים של מיליוני דולרים. החבר'ה בוואלי עושים מסיבה, אבל שכחו להזמין אותנו.
"בארץ עוד לא הבינו ששום דבר לא יהיה כמו שהיה"
"אם הכתבה שלך הולכת להגיד 'חבר'ה תתעוררו, אנחנו הולכים לפספס' אז יש לה מקום, זה מאוד חשוב", אומר ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל פלטפורמת ההשקעות OurCrowd. הוא מספר על חבר ישראלי שמתגורר בעמק הסיליקון, שהתקשר אליו לפני כמה ימים: "הוא היה בטירוף, מעוצבן, איך בארץ לא מבינים את מה שמבינים בעמק הסיליקון - ששום דבר לא יהיה כמו שהיה. זו מהפיכה בסדר הגודל של מהפכת המחשוב, מהפכת האינטרנט ומהפכת הטלפונים, כולן ביחד.
"הבחור צעק עלי 'למה אתם לא מרימים יותר דברים כאלה'. הוא אמר 'אתה חייב לפנות לממשלה ולשכנע אותם שזה הזדמנות של פעם בחיים, ושישראל חייבת להתחיל להשקיע לא מיליארדי דולרים אלא עשרות מיליארדי דולרים, כדי להישאר תחרותית'. אמרתי לו 'אם תדבר עם ממשלת ישראל על מיליארד דולר במשהו חוץ מסובסידיה לחרדים, לא תגיע רחוק'".
למה אנחנו לא רואים כמעט חברות AI בישראל, למה אין פה כמעט השקעות בתחום ה-AI מחברות הביג-טק?
"אין מספיק לחץ מצד המשקיעים או מצד יזמים של חברות AI חדשות, אתה צודק 100%. אני לא חושב שיש מאות חברות כאלה. אתה שומע על אמזון, שמחפשת בנרות איפה לשים את הכסף העצום שלה, גם מטא, גם אנבידיה".
רשות החדשנות היא הגוף שמופקד על עידוד וקידום תחומי טכנולוגיה מועדפים בישראל. היא עושה זאת גם באמצעות פרויקטים שמסייעים לכלל החברות שפועלות בתחומים מסוימים, וגם בתמיכה ישירה בתוכניות מו"פ של סטארט אפים ספציפיים. אבל אם תחפשו בקדחתנות בין הסטארט אפים שהרשות תומכת בהם כאלה שעוסקים בבינה מלאכותית גנרטיבית - אתם עלולים להתאכזב. רשות החדשנות אמנם מקדמת את תחום ה-AI בישראל, אבל לאו דווקא את תחום ה-AI הכי משמעותי בתקופה הנוכחית.
ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל פלטפורמת ההשקעות OurCrowd: "אין מספיק לחץ מצד המשקיעים או מצד יזמים של חברות AI חדשות. אתה שומע על אמזון, שמחפשת בנרות איפה לשים את הכסף העצום שלה, גם מטא, גם אנבידיה"
למרות זאת, מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין סבור שמקומה של ישראל בחזית ה-AI העולמית לא ניתן לערעור. הוא מבסס את ההערכה הזו על אינדקס ה-AI הגלובלי של Tortoise, שמדרג מדינות לפי הישגיהן בתחום ה-AI.
ישראל מדורגת במקום החמישי בעולם עם ציון של 39.89 לעומת 100 שמקבלת ארה"ב שבמקום הראשון. לפני ישראל נמצאות גם סין, בריטניה וקנדה. אחריה נמצאות סינגפור, קוריאה, הולנד גרמניה וצרפת. "אלה החדשות הטובות. אנחנו בליגת העל, לא משתרכים מאחור", אומר בין.
המדד בנוי משבעה משתנים, בארבעה מהם ישראל בעשיריה הראשונה בעולם. השלושה האחרים בעייתיים: המדיניות הממשלתית, התשתיות והסביבה הרגולטורית. "שלושת הדברים האלה נוגעים למעורבות הממשלה ב-AI וזה הרקע לכך שיצאנו לדרך עם תוכנית ממשלתית להשקעות ב-AI בהיקף של חצי מיליארד שקל, ובימים אלה אנחנו מאשרים את הפעימה השנייה בהיקף של עוד חצי מיליארד שקל", אומר בין.
אינדקס ה-AI של Tortoise. ישראל חמישית אבל משתרכת מאחור במדדים קריטיים
הפער בין הדירוג של ישראל לבין היעדרותה מהאירוע נעוץ כנראה בסוג ה-AI שבו מדובר. הרבה חברות ישראליות מפתחות טכנולוגיות AI, אבל רק מעטות מאוד עוסקות ב-AI גנרטיבית, שהיא המשחק האמיתי.
בישראל הבינו מזמן שהבינה המלאכותית היא הדבר הגדול הבא, והלכו במסלול שכבר הוכיח את עצמו בתחום הסייבר, שבו דוחות ממשלתיים ושימוש נכון במשאב כוח האדם שיוצא מיחידות כמו 8200 הביאו להקמת ענף משגשג שבו ישראל באמת מובילה עולמית. גם בתחום ה-AI הוקמו ועדות רבות והרבה תוכניות הוגשו במטרה להפוך את ישראל למעצמת בינה מלאכותית - רק שאיש לא חזה את מהפכת ה-AI הגנרטיבית. נראה גם שהתוכניות עצמן לא ממש זכו להתייחסות הראויה.
בסוף 2019 הגישה ועדה בראשות פרופ' יצחק בן ישראל תוכנית רחבת היקף שנקבה בעלות של 10 מיליארד דולר כדי להפוך את ישראל בתוך חמש שנים לאחת מחמש המדינות המובילות בעולם ה-AI. תוכנית קודמת שהגיש בן ישראל לתחום הסייבר אומצה בידי המדינה וסייעה להפיכת ישראל למעצמה בתחום. למרות זאת, התוכנית שהגיש בתחום ה-AI מעולם לא נדונה בממשלה ולא התקדמה.
בסוף 2019 הגישה ועדה בראשות פרופ' יצחק בן ישראל תוכנית רחבת היקף בעלות של 10 מיליארד דולר שנועדה להפוך את ישראל לאחת מחמש המדינות המובילות בתחום ה-AI בתוך חמש שנים. אך היא מעולם לא נידונה בממשלה
במרץ 2021 הגישה את המלצותיה ועדת הבינה מלאכותית בראשות ד"ר ארנה ברי, שהמליצה על ארבעה תחומים ממוקדים בעלות ראשונית של 550 מיליון שקל. ההמלצות האלה דווקא אושרו והפכו להיות "התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית" שמנהל זיו קציר, סמנכ"ל ברשות החדשנות.
"התוכנית נבנתה על ידי רשות החדשנות, הוות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה - ט"ש) שמייצגת את האקדמיה, משרד המדע ומפא"ת שמייצגת את צרכי מערכת הביטחון. כולנו נפגשים בפורום תל"מ, שזה פורום מאוד מיוחד שבעולם כולם מתקנאים בו", אומר בין, "הפורום הזה החליט להשקיע כמיליארד שקל בדיוק בדברים שישראל מדורגת בהם נמוך".
אמרת בעבר שרשות החדשנות מעודדת חדשנות פורצת דרך וטכנולוגיות עם סיכון גבוה לשוק הפרטי. כמה 'דיפמיינדים' ראית בין הסטארט אפים הישראלים שפונים אליכם לתמיכה? אולי הטאלנטים הישראלים מחמיצים את התחום ואתם צריכים לכוון אותם?
בין: "אני רוצה לעשות הבחנה מאוד חשובה בין טכנולוגיה לבין שוק. AI זו טכנולוגיה וישראל מדורגת שלישית מבחינת סטארט אפים שעושים בה שימוש. למעלה מ-30% מהחברות שאנחנו מממנים עושות שימוש בבינה מלאכותית, שזה מספר מצויין".
אבל בוא נעקוב אחרי הכסף, לאן הולכות ההשקעות הגדולות: עולמות ה-LLM וה-AI הגנרטיבי מתפוצצים ובאירוע הזה ישראל מינורית.
"אין ספק שיש אירוע בבינה המלאכותית היוצרת, אבל זה רק אחד מהענפים בבינה המלאכותית. יש ענפים לא פחות חשובים שבהם אנחנו מובילים, וגם בבינה מלאכותית יוצרת יש מספר סטארט אפים. באופן כללי בעולם אין כל כך הרבה סטארטאפים בתחום הזה וישראל נוטלת בו חלק באופן יחסי לגודלה".
הממשלה החליטה עכשיו לקצץ את התקציב שלכם ב-100 מיליון שקל. איך זה ישפיע על היכולת לעודד הישגים בתחום ה-AI?
"זה קיצוץ כואב. אם אתה שואל אותי, אני חושב שצריך להגדיל את התקציב. העולם נמצא היום במירוץ חימוש טכנולוגי, מאבקים אדירים בין ארה"ב לסין וגם לאירופה. בינה מלאכותית היא בהחלט בחזית של מירוץ החימוש הזה ויש עוד טכנולוגיות חשובות כמו שבבים ומחשוב קוונטי. אני חושב שזה זמן שהמדינה צריכה להגדיל את ההשקעות שלה במו"פ".
"ישראל הורידה את הרגל מהגז"
תחום השבבים הפורח בישראל מספק דוגמה לאופן שבו יכול להתפתח אקוסיסטם. זה התחיל עם פעילות פיתוח שבבים של אינטל, המשיך עם נשיונל סמיקונדקטור (שנרכשה בהמשך בידי טאוור), גלילאו (שנקנתה בידי מארוול), מלאנוקס (שנקנתה לבסוף בידי אנבידיה) ועוד חברות רבות נוספות.
ככל שהאקוסיסטם התחזק הופיעו בישראל החברות הרב-לאומיות, שפתחו כאן מרכזי פיתוח בתחום השבבים, כמו קוואלקום, ברודקום, סיסקו, ARM, מיקרוסופט, גוגל, אמזון ואפל. כל זה לא קורה בתחום ה-AI. אמנם החברות הגדולות מחזיקות פה אנשי פיתוח בתחומי AI, אבל לא בתחום ה-AI הגנרטיבי.
פרופ' גל צ'צ'יק הוא חבר סגל במרכז הרב תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, שהספיק לעבוד בחטיבת ה-AI של גוגל - Google Brain - שהתמנה לראש חטיבת מחקר ה-AI של אנבידיה בישראל. אנבידיה מוכרת כיצרנית שבבי ה-AI הגדולה בעולם, אבל גם פעילות הפיתוח של תוכנת ה-AI שלה משמעותית בהחלט. אנבידיה היא דוגמה לחברה רב-לאומית שכבר פעילה בישראל, והיתה יכולה להעביר לישראל פעילות משמעותית בתחום ה-AI הגנרטיבית.
פרופ' גל צ'צ'יק, ראש חטיבת מחקר ה-AI של אנבידיה בישראל: "בחלק גדול מהאוניברסיטאות בישראל סטודנט יכול לגמור תואר ראשון בלי קורס בלמידת מכונה. גם בניית הסגל באוניברסיטאות לוקח זמן. אם אתה משווה לאוניברסיטאות אחרות - אנחנו צריכים לזוז יותר מהר"
"ישראל היתה באופן מסורתי חזקה במדעי המחשב, כשהתחום לא דרש המון משאבים. בסוף תכנות זה יחסית זול", אומר צ'צ'יק בכובעו כחוקר באקדמיה ואיש קהילת ה-AI בישראל. הבעייה התעוררה לדבריו עם הכניסה לעידן ה-AI: "בעולם החדש אתה תלוי בשלושה משאבים - אלגוריתמים, דאטה ומחשוב - וישראל קצת הורידה את הרגל מהגז בשלושתם".
בתחום האלגוריתמים יש לדבריו בעייה בהיקף ההכשרה של סטודנטים: "בחלק גדול מהאוניברסיטאות בישראל, סטודנט יכול לגמור תואר בלי לעשות קורס בלמידת מכונה. זה עדיין לא מרכיב מרכזי בהכשרה של תואר ראשון. גם בניית הסגל באוניברסיטאות לוקח זמן. אם אתה משווה לאוניברסיטאות אחרות - אנחנו צריכים לזוז יותר מהר".
בתחום הדאטה צ'צ'יק מתייחס בעיקר במחסור בנתונים בשפה העברית ובמערכות AI שיאומנו על נתונים בעברית. התחום השלישי של תשתיות המיחשוב הוא הקריטי ביותר בעיניו: "בשביל לאמן מודלים של AI צריך תשתית חישובית אדירה. הרבה מההשקעה של מיקרוסופט ב-OpenAI היה בתשתיות חישוב. גם פייסבוק הודיעו שהם משקיעים חצי מיליארד דולר בקלאסטר חישובים".
צ'צ'יק מוסיף כי "המודלים של ה-AI שסחפו את העולם בסערה דורשים תשתית חישוב מאוד מאסיבית, פי 100 אלף או פי מיליון יותר ממחשב סטנדרטי". בישראל אין עדיין מחשב על אחד. פרויקט ה-AI הישראלי עשוי לשנות את המצב בעתיד.
זו הסיבה שישראל לא משתתפת באירוע ה-AI העולמי? החברות הגדולות לא כאן כי אין פה הון אנושי ברמה מספיקה, או שכמות ההון האנושי לא מספיקה?
צ'צי'ק: "אני חושב שהחברות מרגישות שיש הון אנושי מעולה בישראל. בתחום ה-AI מדובר במרכזים לא נורא גדולים. אתה שואל אם בישראל עוסקים במחקר ב-core? אז יש פה עניין של סקאלה.
"מספר הדוקטורנטים בסטאנפורד כשהייתי שם היה 7,000 דוקטורנטים, הרבה יותר מכל הדוקטורנטים בישראל. אז אם אתה מסתכל על כמות חברי הסגל ב-AI וכמות הדוקטורנטים ב-AI בארץ, אז בסך הכל זה מאוד קטן. אבל שלא יצא קודר מדי - יש הרבה פוטנציאל, יש הון אנושי טוב, מהקבוצות הישראליות באמת יוצאות טכנולוגיות של מוצרים מרכזיים בחברות הגדולות".
- מחבר רב המכר Start-up Nation מסביר: מה ישראל צריכה לעשות כדי להוביל את עולם ה-AI
אהרון אהרון, מי שהיה מנכ"ל רשות החדשנות בין 2017 ל-2020 ולפני כן המנכ"ל הראשון של פעילות אפל בישראל וסגן נשיא עולמי לטכנולוגיות חומרה של הענקית האמריקאית, מכיר היטב את ההייטק הישראלי. בריאיון לגלובס ב-2018 אמר שישראל בדרך להפסיד במרוץ הטכנולוגי בגלל היעדר תקציבים, ודרש להגדיל את תקציב התמיכות של רשות החדשנות ל-10 מיליארד שקל. בפועל, הקיצוץ האחרון מביא את תקציב הרשות ל-1.4 מיליארד שקל. ככה לא בונים חומה.
נראה שהתחזית שלך התממשה וישראל הפסידה במרוץ ל-AI.
אהרון: "זה מאוד אופייני לישראל. לפני שמונה שנים, כשזה התחיל, היינו במקום השלישי בעולם מבחינת מספר הסטארט אפים שעוסקים בפיתוח AI. כשהדברים קורמים עור וגידים והופכים להיות מיינסטרים, לישראל אין ממש מקום. זו האמת.
אהרון אהרון, לשעבר מנכ"ל רשות החדשנות וסגן נשיא באפל:" לפני שמונה שנים היינו במקום השלישי בעולם במספר הסטארט אפים שעוסקים בפיתוח AI. כשהדברים הופכים למיינסטרים, לישראל אין ממש מקום. בסך הכל אנחנו צ'ופצ'יק כזה"
"אנחנו יודעים לתפוס גלים מוקדמים וזה תכונה פנטסטית, אבל בסוף כשזה מתממש לישראל אין ממש מקום. בסך הכל אנחנו איזה צופצ'יק כזה. יש את האוקיאנוס של ארה"ב ויש את האוקיאנוס של סין ואנחנו חסקה באמצע, לא ממש משמעותיים".
למה חברה כמו OpenAI לא היתה יכולה לקום בישראל?
"חברה מהסוג הזה עושה הנפקה ב-30 מיליארד דולר עם גיוסים של מיליארדי דולר. זו אגדה בישראל, אין כאלה. פה אתה מדבר על השקעות של 20 מיליארד דולר. מי ישקיע בישראל 20 מיליארד דולר?"