אופציות הן אחד המנועים הגדולים של ההייטק. הסדר שהוא גם תמריץ, גם הטבת עובד, ולפעמים גם מנגנון התעשרות. אבל זה לא מנגנון מושלם, והוא סובל מבעיות רבות כמו שקיפות, מימון וגם סיכון.
"בפועל יש מעטים שרואים מאופציות כסף", מספר אלון זיו, יזם ותיק בתעשייה. "זה למרות שהייתי בחברות שצמחו בצורה מטורפת כמו נטורל אינטלג'נס וברינגג". זיו שירת בחברות האלו בתפקידים בכירים כולל CFO ו-COO וראה את המספרים בפועל, "אפילו הפאונדרים לא תמיד רואים כסף מהמניות שלהם", הוא מספר. "שאלתי את עצמי, איך זה שקרנות הון סיכון שלמשקיעות באותם נכסים יש תשואות יפות, בדרך כלל יותר טובות מהבורסה, ולעובדים שמחזיקים באופציות - לא. ניסיתי להבין מה הפער".
התשובה היא כפולה, הבין זיו. קודם כל גיוון התיק: "הפער מתחיל מזה שקרנות הון סיכון מקבלות את התשואה שלהן מפחות מעשירית הנכסים. יש כח לפיזור. עובד של חברה בעל אופציה 'מושקע' באופן סטטיסטי ב-90% מהחברות שלא יצליחו". הסיבה השנייה היא שאופציות לא נהנות ממעמד של מניות בכורה, שכן נהנות מהן קרנות הון הסיכון. אז גם במקרים של אקזיט, אפילו מוצלחים מאוד, לעיתים מפל החלוקה הוא כזה שעובדים מקבלים מעט או בכלל לא.
הרעיון מאחורי החברה הוא ליצור פול (pool) של אופציות לקבוצות של כ-30 עובדים בכל קבוצה. כל עובד יתרום לקבוצה חלק מהאופציות שלו, וכך הוא יהיה חשוף גם למניות של חברות אחרות. במקרה של אירוע הנזלה, הוא יהיה שותף לחלוקה
הפתרון שזיו חשב עליו הוא לאפשר לעובדים לחלוק ביניהם באופציות, ולעבור מאחזקה בודדת לתיק מניות. לייצר דייברסיפיקציה. עם הרעיון הזה זיו הסתובב והלך להתייעץ עם אהרון רוזנסון, שעד לקיץ האחרון היה שותף בקרן אלף. "הוא היה בבורד שלי בברינגג, אז הלכתי להתייעץ איתו, הוא נגנב על הרעיון ואיחדנו כוחות", מספר זיו. "במשך כמה חודשים בנינו תשתית משפטית מורכבת בליווי משרד מיתר, והשקנו את הפלטפורמה לפני כמה שבועות".
לחברה הם קראו Apeiros. זיו הוא המנכ"ל ורוזנסון מוגדר בה סמנכ"ל השקעות. בפוסט לינקדאין מסביר רוזנסון על הצורך והמוצר: "כמשקיע הון סיכון נחשפתי לעבודה הקשה והסיכון שיזמים לוקחים על עצמם. הם למעשה מהמרים על פורטפוליו של חברה אחת או שתיים, עם 90% סיכוי לכישלון, לא בגלל שהם תאבי סיכון אלא בגלל שאין להם גישה לפתרון יותר בריא ותיק פיננסי מגוון - עד עתה".
הרעיון מאחורי החברה הוא ליצור פול (pool) של אופציות לקבוצות של כ-30 עובדים בכל קבוצה. כל עובד יתרום לקבוצה חלק מהאופציות שלו, וכך הוא יהיה חשוף גם למניות של חברות אחרות. במקרה של אירוע הנזלה, הוא יהיה שותף לחלוקה. זה קונספט שמכונה: Equity Pooling. "הוא מאפשר לכל בעל מניות להחזיק בעלות בחברות אחרות", מסביר רוזנסון. חשוב מאוד לציין שהפתרון רלוונטי רק לאופציות שהבשילו (vested), אחרת לא באמת ניתן להעריך את השווי שלהן.
לא צריכה את אישור החברה
אפירוס פועלת מול העובדים והיא לא צריכה את אישור החברה כדי ליצור פול, אבל לטענת היזמים גם החברות מרוצות מהפתרון ואף הקרנות. "בינתיים עוד לא פגשתי מנכ"ל שמתנגד לזה, אבל כן רוצים לשמור על תמהיל של 40-50% מהאופציות שילכו לפול. מבחינת החברה זו יכולה להיות גם הטבת עובד בהיבט HR", טוען זיו. זאת אומרת, כלי שיכול לעזור למשוך טאלנט.
איך זה יכול להיות? אופציות אמורות להיות תמריץ לעובד להתמסר לחלוטין לחברה.
"חצי מדויק. מחקרים מראים שאופציות טובות כתמריץ לעובד בשנתיים הראשונות אבל ככל שמתקרבים להבשלה האפקט יכול להיות אפילו שלילי. העובד מרגיש שהוא תקוע עם נייר ובלי כסף".
זיו מוסיף כי גם מבחינת הקרנות, זה יכול סוג של מנגנון חליפי לסקנדרי שמאפשר ליזמים להקטין את הכסף בסיכון שאליו הם חשופים ועוד לפי שווי המניות שלהם בלי לספוג דיסקאונט שבו נמכרות היום מניות טק בשוק המשני.
איפה החברה עומדת כעת?
"השקנו לפני כמה שבועות, יש לנו מעל 100 אנשים שמעוניינים לפתוח חשבון ומעל עשרות שכבר פתחו חשבון, כולל נציגים מכמה חדי קרן, ואנחנו פועלים לפתוח כעת ארבעה פולים".
מבחינת מודל עסקי, כרגע אפירוס לא גייסה הון חיצוני. החברה מתכוונת לגבות דמי ניהול מהעובדים אבל רק במעמד של אקזיט או הנפקה.