חברות סטארט אפ שדחו תוכניות הנפקה במהלך השפל בתעשייה, ניצבות כעת מול דילמה חדשה: איך להתמודד עם עובדים חסרי סבלנות שתוקף האופציות שלהם עומד לפוג - כאשר באופק אין שום אפשרות לפגוש את הכסף.
במהלך השנים האחרונות, כמה מהחברות הפרטיות המובילות בעמק הסיליקון, כולל אינסטקרט - אפליקציית משלוחי מוצרי המכולת, וקרוז - קבוצת הנסיעות השיתופיות האוטונומיות - משכו אליהן עובדים עם הצעות לאופציות ומניות חסומות, שמופעלות כשיש לחברה אירוע נזילות, למשל הנפקה או אקזיט.
במקרה של קבוצת התשלומים סטרייפ, תוקפן של אופציות בשווי מיליוני דולרים יפוג ב-2024, והן יהיו בסכנת חילוט - אלא אם כן תקנה אותן החברה מהעובדים, תשנה את תנאי התגמול או שתצא להנפקה.
עובדים ניצבים בפני חבות מס אישית כשמבשילות האופציות, אבל לעובדים אין אפשרות למכור אותן מבלי שהחברה נכנסה לתהליך הנפקה וחיתום. כדי לעקוף את הבעיה, סטרייפ רוצה לנכות מתגמולי המועסקים נתח מן המניה ששווה לחבות המס שלהם. אחר כך היא מתכוונת למכור את המניה לאחד ממשקיעיה בתהליך סקנדרי, ובכסף שיגויס היא תשלם את שומות המס של עובדיה.
הסיטואציה שבה סטרייפ נתונה אופיינית לקבוצות טכנולוגיה פרטיות בשלבים מתקדמים, שהמריאו בשוק שגאה במשך עשר שנים כדי למשוך עובדים והשקעות, אבל כעת ניצבות בפני משבר מימון.
"יש לחץ גובר בקרב עובדים שהובטחו להם הנפקות ב-2021 או 22', אבל עכשיו הם אומרים ש'האופציות שלי לא משלמות את המשכנתה או את קרן הקולג' של הילדים", מסביר סיסקו פלאו-ריקטס, שותף במשרד עורכי הדין גודווין פרוקטר.
אופציות היוו חלק בשכר הכולל בסטרייפ מאז 2017, בקרוז מאז 2018 ובאינסטקרט מאז 2019, לפי דוחות חברה, מודעות דרושים מאותה תקופה, ולדברי מי שמכירים את המצב.
אבל תגמולים אלה נושאים סיכון בחובם. "ברגע שלקחת אופציות, הפתיל הוצת", אמרה קלי רודריקז, מנכ"לית שוק ניירות הערך הפרטי Forge Global. "יש להן השלכות של נזילות ומיסוי".
קרוז הודיעה שהיא "לא מתכוונת לספק תחזיות על מה שעשוי או לא עשוי לקרות בעתיד". סטרייפ ואינסטקרט סירבו להגיב.
לפי סקר על חברות הייטק פרטיות בשלבי ביניים עד שלבים מתקדמים, כ-15% מהן הציעו אופציות לעובדים ב-2021 ו-2022, על פי מעקב נתוני השכר של חברת היעוץ תלנדר. חברות אלה ואחרות מוכרחות לפעול כדי למנוע פקיעת תוקפן של האופציות, שבדרך כלל מתרחשת אחרי שבע שנים.
כדי לפתור את הדילמה, סטרייפ פונה למשקיעים קיימים, כולל Thrive Capital, קרן הון הסיכון של ג'וש קושנר, כדי לגייס יותר משני מיליארדי דולרים, לדברי מקורות שעודכנו במאמץ הגיוס. "לסטרייפ יש את הלוקסוס לפנות לת'רייב, משקיע שלה לשעבר, כי הביזנס שלה חזק", אמר רוברט לֶה, אנליסט בפיצ'בוק. "לא להרבה סטארט אפים יש לוקסוס כזה".
מהלך זה הוא הבעיה החדשה של אחד מהסטארט אפים הבולטים בתחום הפינטק בעמק הסיליקון. שווי החברה הוערך ב-95 מיליארדי דולרים בהערכת שווי ציבורית שלה ב-2021, אבל בינואר הפחיתה את הערכת השווי הפנימית למעט יותר מ-60 מיליארדי דולרים, לדברי מקורות יודעי דבר.
סטרייפ מתכוונת לגייס די כסף כדי לכסות את שומת המס שתחול על אופציות שחילקה לרבים מ-8,000 עובדיה מאז 2017, וכפיצוי תחזיק בחלק מערך מניות העובדים, לדברי מקור שמצוי בעניין.
"סטרייפ הבינו שהם צריכים לעזור לעובדים", אמר גלן קרניק, בכיר בקרול, ספקי הערכות שווי בעמק הסיליקון. "כשהן [האופציות] מבשילות, זה אירוע מס. בתור עובד, אתה עכשיו בעל מניות ואתה חייב מס אבל אין לך יכולת לשלם את שומת המס על ידי מכירת מניות. מובן מאליו שזה נתפס כקושי".
"סטרייפ הבינו שהם צריכים לעזור לעובדים", אמר גלן קרניק, בכיר בקרול, ספקי הערכות שווי בעמק הסיליקון. "כשהאופציות מבשילות, זה אירוע מס. בתור עובד, אתה עכשיו בעל מניות ואתה חייב מס אבל אין לך יכולת לשלם את שומת המס על ידי מכירת מניות. מובן מאליו שזה נתפס כקושי"
פייסבוק הייתה בין החברות הפרטיות הראשונות לספק אופציות לפני הנפקתה ב-2012. ככל שזרם יותר כסף לסטארט אפים בהייטק והמלחמה על טאלנטים הלכה ונעשתה עזה בשנים הבאות, הלך וגבר השימוש באופציות כדי לקשור עובדים לחברות שהיו על מסלול ברור לשוק הציבורי.
חברות נואשות יותר יכולות לבחור לקבל "תנאי ענישה" – ויתור למשקיעים על יותר שליטה או על נתחים גדולים יותר מהחברה – כשמגייסים כספים חדשים, או להעביר את הבעיה הלאה למועסקים שלהם, אמר לֶה מפיצ'בוק.
לדברי פלאו-ריקטס מגודווין פרוקטר, אופציות הן עסקה הרת סכנות לעובדים: את המס אין צורך לשלם עד שיש אירוע נזילות, אבל אם אין כזה, המניה עלולה להיות מחולטת.
"אנחנו כמומחי מס ידענו שהמצב בעייתי", הוא הוסיף. "כולם היו יכולים לחזות את השוק שאנחנו נמצאים בו עכשיו: אי אפשר שתהיה צמיחה בלי הפרעה במשך עשר שנים ולא לצפות לשפל".