כיצד תיראה הסביבה העסקית-טכנולוגית ב-2023 ומעבר לה? לאן צריכים המוסדות הממשלתיים, ארגוני האנטרפרייז והחברות המסחריות לכוון את עצמם? דוח הטק טרנדז של Deloitte, שמתבסס על עבודת מחקר גלובלית, איסוף מידע ופרויקטים שהובילה הפירמה ביותר מ-150 מדינות, מעלה שש מגמות עיקריות. ביקשנו מאייל גולדברג, מוביל אסטרטגיית ה-IT ב-Deloitte ישראל, להציג אותן בקצרה עם אדפטציה למצב הארגונים בארץ.
1. מודרניזציה של ה-Mainframe
היו מי שהספידו את העולם הזה, שלא מסוגל עוד לספק את הסחורה ואת הפונקציונליות המודרנית הנדרשת. את הגישה הטכנולוגית למערכות הלגאסי הכבדות אפשר לתמצת בחמישה Re-ים: Replatform, Remediate, Revitalize, Replace ו-Retrench. אבל לא פעם, למרות הרצון המובן של אנשי ה-IT לרוץ קדימה, המציאות מורכבת יותר. בתחומים עתירי דאטה ארכיוני, לוגיקה עסקית מסועפת ורגולציה מחמירה, כמו בריאות ובנקאות, לא כל כך מהר מוכנים להיפטר מנכסים של שנים. מה גם שלמערכות Mainframe יש יתרונות משלהן כמו יציבות, עלות כוללת ועוד.
העתיד טמון בשילוב העבר, לא בזניחתו. בהוספת חדשנות למערכות הקיימות ולפונקציונליות שלהן, כך שיהפכו לדיגיטליות. מערכות הליבה יוסיפו לשמש לתהליכים עתירי עיבוד נתונים, מורכבות ודיוק מרבי, ומעליהן תיבנה שכבת דאטה אפקטיבית שתתממשק באופן חלק ושקוף למשתמש. כל זה כרוך כמובן באתגר בתחום כח האדם והמומחיות לתמיכה במערכות הוותיקות.
דוגמה טובה לטרנספורמציית IT דרך אינטגרציה של מערכות היא פרויקט משותף של Deloitte וקופת חולים מאוחדת פוסט הקורונה. אחד האתגרים הגדולים היה לחבר CRM מתקדם ל-Mainframe מהדור הקודם. השלמת קומת הבסיס - התשתיות וארכיטקטורת המידע - הכניסה את הרופאים והמטופלים לעידן חדש של שירותי בריאות. הפרויקט הזה, שמנמ"רית מאוחדת הובילה עם רוח גבית מהמנכ"לית, גם ממחיש עד כמה, עם כל הכבוד לטכנולוגיה, האג'יליות תלויה בגורם האנושי ובהנהלת הארגון.
2. פתיחות ואמון ב-AI מצד הגורם האנושי
כל הספקות שעוד נותרו הוסרו ב-2022: הבינה המלאכותית נושאת בשורה לכל תחום בחיינו. לפי הדו"ח, לחברות עם אסטרטגיית AI מגובשת יש סיכוי של פי 1.7 להשיג את יעדיהן העסקיים, לעומת חברות שנותרו רק עם החזון. 73% מהארגונים מסכימים ש-AI קריטי להצלחתם, מאופטימיזציה ועד אוטומציה שחוסכת משאבים ומייעלת את שרשרת הערך כולה. אבל מה בדיוק עושים עם זה? כאן התמונה מעורפלת מעט, וניכר גם חוסר אמון: 41% מהארגונים מוטרדים מהאתיקה של הכלי. 47% מוטרדים משקיפות הנתונים ומחוסר הבנה של זרימת הדאטה במודלים.
המפתח להצלחת ה-AI טמון בהבנה טובה יותר של המכונה, של אופן השימוש האפקטיבי באלגוריתם. האימפקט המרבי יושג כאשר הגורם האנושי יבין ויסכים עם מה שהמכונה עושה, עם המסקנות הסטטיסטיות שלה ועם הרציונל העומד מאחוריהן. כדי להגיע לשם צריך לוודא שההנהלה, דרגי הייצור, השיווק וכל הגורמים הרלוונטיים נמצאים בתמונה. דרך יעילה להגביר את האמון בכלי, לאחר שהאלגוריתם רץ על מיליוני Use case-ים מהעבר (למשל: שאלות ותשובות של מוקד תמיכה ושירות), היא לבחון אותו במקביל לשיטה הוותיקה ולהיווכח שהתוצאות זהות. בסוף, אין טוב ממראה עיניים.
השקיפות צריכה להיות באיסוף המידע, באופי האלגוריתם ובאמינות הדיוק שלו, בפרט כשמדובר בחיזוי רב משמעות. כדי לרכוש את אמון המשתמשים רצוי לאפשר להם להחליט איזה מידע רשאית המערכת לאסוף ובאיזה היקף, כפי שהיטיבה לעשות הרשות הסעודית לתיירות באפליקציית המלצות בהתאמה אישית. יצרן מכוניות בריטי התייעץ עם העובדים בפיתוח ה-AI ושילב אותם בכל שרשרת הייצור, כדי לוודא שהכלי משתלב במקומות הנכונים ולא באופן שרירותי
3. MetaCloud - שכבה אינטגרטיבית המרכזת את כלל ענני הארגון
חברות נוטות להישען על פתרונות One Stop Shop שמציעים להן הספקים. ועדיין, 85% מהארגונים משתמשים בלפחות שני פתרונות ענן שונים, ו-25% בלפחות חמישה. כך נוצרת רשת סבוכה של כלים שלעיתים מחוברים זה לזה, אך באותה מידה מיותרים.
העיקרון הוא להעביר את הדגש מהתשתית או הפלטפורמה (AWS, GCP וכדומה) לפתרונות (מודלים של דאטה, CRM ועוד). עם אסטרטגיה סדורה, ארכיטקטורת מידע נכונה וכלי API מהימנים, ניתן ליהנות בצורה חלקה מכל העולמות, כאשר שכבה נוספת מסייעת לנהל את השירותים הן בהיבטי העלויות (תחום ה-FinOps הצומח), הן בהגנה והן בתפעול ובאחסון הדאטה.
לכאורה, לספקיות הענן הגדולות (Hyperscalers) אין אינטרס ללכת לשם, אבל הן הראשונות להבין שזה הכיוון. עם הזמן יתרחבו וישתכללו פתרונות ה-MetaCloud, והן יהיו חייבות להיכנס למשחק. בישראל האנטרפרייז משתרכים מעט מאחור בקלאוד וטרודים בעצם המעבר - האם, מתי וכיצד. אבל גם למי שנמצא עדיין בראשית הטרנספורמציה, כדאי לשים לב לכיוון הזה ולהיבנות לקראתו מראש.
4. ארכיטקטורה ו-Ecosystem מבוזרים
זהו הבסיס לאג'יליות ושיתוף פעולה בין עסקים. העקרונות המנחים את הבלוקצ'יין ואת כלכלת הקריפטו נכנסים בהדרגה למבנה העסקי ואפילו הפנים-ארגוני. זה אומר שמערכות, יישומים ומודלים עסקיים מבוזרים יתווספו כשכבת הגנה לתשתית העסקאות הקיימת, במטרה ליצור גרסה מוסכמת אחת של "האמת". השאיפה היא למודולריות של מערכות שתאיץ את קצב הפיתוח ותמזער סיכונים. ליבת השינוי היא בנייה של שכבת אינטגרציה חזקה עם רכיבי מפתח המשרתים את כלל צוותי הפיתוח, כאשר ה-CTO הארגוני מוביל את תהליכי המשילות באופן ריכוזי, עם ראייה הוליסטית ועל בסיס מתודולוגיית DAB - Design Authority Board.
ארכיטקטורת מידע פתוחה מסייעת לחברות לשתף פעולה ביניהן, למשל: ביטוח ותיירות (כבנדל או כהצעות עוקבות לצרכן). זה נכון גם פנים-ארגונית, בפרט בחברות גדולות עם מערכות שלא תמיד מדברות זו עם זו. קונסולידציה וניהול ריכוזי ימנע תקלות ויחסוך זמני פיתוח. קונקרטית, הבלוקצ'יין כבר מסומן כ-Disruptor משמעותי בעולם הפרסום, כשלצרכנים תהיה שליטה מלאה על הדאטה והרשאות השימוש בו. ראוי לציון גם פרויקט Icebreaker - פיתוח ראשוני בינלאומי של בנק ישראל ובנקים מרכזיים באירופה, שעשה שימוש במטבעות דיגיטליים ובתשתית בלוקצ'יין ייעודית. זה מעבר לפינה.
ארכיטקטורת מידע פתוחה מסייעת לחברות לשתף פעולה ביניהן, למשל: ביטוח ותיירות (כבנדל או כהצעות עוקבות לצרכן). זה נכון גם פנים-ארגונית, בפרט בחברות גדולות עם מערכות שלא תמיד מדברות זו עם זו. קונסולידציה וניהול ריכוזי ימנע תקלות ויחסוך זמני פיתוח. קונקרטית, הבלוקצ'יין כבר מסומן כ-Disruptor משמעותי בעולם הפרסום, כשלצרכנים תהיה שליטה מלאה על הדאטה והרשאות השימוש בו. ראוי לציון גם פרויקט Icebreaker - פיתוח ראשוני בינלאומי של בנק ישראל ובנקים מרכזיים באירופה, שעשה שימוש במטבעות דיגיטליים ובתשתית בלוקצ'יין ייעודית. זה מעבר לפינה.
5. ארגון מבוסס כישורים
זו כבר מהפכה, לא פחות: לשים את הכישורים במרכז, ולא את הוותק או הטייטל הפורמלי. לארגון שישכיל לעשות זאת, שיידע לתת ערך ועדיפות ל-skills כקו מנחה לניהול טאלנטים ולאופן שבו הם משפיעים על קבלת ההחלטות, יש 49% סיכוי גבוה יותר לשיפור תהליכים ומקסום יעילות; 98% - לשימור כוח אדם איכותי; 52% לחדשנות; ו-79% לחוויית עבודה חיובית.
כדי לעשות את זה בצורה נכונה, ארגונים חייבים לנהל בעקביות את הכישורים הקיימים והנדרשים בהווה ובעתיד תוך מיפוי ופיתוח מתמיד. יש כישורים שמצריכים שדרוג (Upskill), שינוי (Re-skill) או ביטול (Out-skill). יש שניתן לרכוש במיקור חוץ (Outsourced) ואחרים בתהליכי אוטומציה (Automated). וחשוב לזכור: עולם הכישורים הוא רחב ודינמי. הוא כולל גם Soft skills, עבודה בצוות וכעת גם יכולות של עבודה, ניהול והנחיה מרחוק.
ארגון מבוסס כישורים (SBO) ייצור מסגרת מארגנת של כישורים ושפה, טכנולוגיה מאפשרת ודאטה תומך, כדי להוביל בצורה חכמה את מסלול ההתמקצעות מתכנון כוח העבודה ועד לקבלת ההחלטות. זה עובר דרך איתור וגיוס אפקטיבי, למידה ופיתוח, הזדמנויות קידום בשוק העבודה הארגוני, גיוון והכללה, עידוד יוזמה, טיפוח מנהיגות, ניהול ביצועים וכמובן, תגמולים.
6. אימוץ טכנולוגיות VR/AR/MV
התחום הזה הוא עתידני בחלקו, ולא חסרות דוגמאות להשקעות עתק שלא צלחו. ובכל זאת, יש לא מעט רעיונות מעניינים שכדאי לחשוב עליהם - ממהנדס או רופא שצופה מרחוק, אפילו מיבשת אחרת, ומזין הוראות בזמן אמת לטכנאי שמרכיב משקפי VR או לרובוט בניתוח בשטח; דרך סימולציות לתרחישי קיצון - מכונה שמלמדת מכונה במטאברס; ועד פתרונות יצירתיים לשיפור חוויית הקנייה בריטייל. שימוש ב-AR/VR מאפשר גם חוויה מותאמת אישית ללמידה ושיתופי פעולה אינטואיטיביים, יעילים וסקיילביליים תוך איסוף וניתוח דאטה ומדידת האפקטיביות בתהליך.
אז מה עושים מחר בבוקר עם המגמות הטכנולוגיות?
בונים מפת דרכים עסקית-טכנולוגית המגדירה את "תמונת הניצחון" ואת הכלים, המשאבים ולוחות הזמנים בדרך אליה, בהתאם למגמות שתיארנו כאן - כל ארגון והשוק שבו הוא פועל, כל ארגון ורמת הבשלות שלו.
חיוני לבחור ולתכנן את אזורי המיקוד העסקי, התפעולי והטכנולוגי בעלי הערך הגבוה ביותר לארגון. חשוב לא פחות לתאם ציפיות עם הנהלת הארגון לגבי מה שלא נמצא במיקוד גבוה בעת הזאת. אומנם, בחלק מהמגמות האנטרפרייז בישראל עוד לא ממש "שם", אבל ניתן לראות בהן מצפן וקריאת כיוון.
מעוניינים לשמוע עוד מהמומחים שלנו? הקליקו כאן