אם עמק הסיליקון היה זקוק להוכחה שהעולם משתנה במהירות, קיבלנו אותה בסוף השבוע שעבר בסופרבול - גמר הפוטבול הגדול של העונה, שהפגיש ביום ראשון בין הצ'יפס מקנזס סיטי לבין האיגלז מפילדלפיה. קבוצת הבית של מפרץ סן פרנסיסקו, הפורטי-ניינרז, שוב נעצרה משחק אחד לפני הגמר. האיגלז, ששברו את ליבם של אוהדי הניינרז, נראו בדרכם הבטוחה לניצחון, אבל הקווטרבק פטריק מהומס (אולי יורש פוטנציאלי לטום בריידי, שפרש סופית-סופית לפני שבועיים) הוביל את הצ'יפס לקאמבק על קרסול נקוע.
על מה שקרה במגרש אפשר לקרוא במדורי הספורט, אבל את השינוי שעברה אמריקה בשנה האחרונה, ואת השפעתו על עמק הסיליקון, אפשר היה לזהות בפרסומות. הפסקות הפרסומת במשדר הנצפה ביותר בארה"ב הן כידוע אירוע בפני עצמו, והפרסומות הן סוג של ברומטר למצב הרוח הלאומי. בסופרבול של 2021, אחרי שנה של קורונה, כיכבו על המסך שירותי משלוחי המזון והסטרימינג, ובשנה שעברה כבשו אותו חברות הקריפטו: לא פחות מארבע מהן (FTX, קריפטו.קום, קוינבייס וגם אי-טורו הישראלית) ניסו לשווק את שירותיהן לעשרות מיליוני אמריקאים. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים.
השנה לא היה זכר לחברות הקריפטו, וגם היוניקורנים שקנו זמן מסך יקר בשנה שעברה (ביניהם גונג הישראלית) עסוקים כרגע בעיקר בצמצום הוצאות. למעט שירות בניית האתרים SquareSpace, שחזר למסך הסופרבול בפעם התשיעית, רק חברת טכנולוגיה אחת (Workday, שחוגגת השנה 18 שנים לקיומה) ייצגה את חברות התוכנה של סיליקון ואלי בשלוש וחצי שעות של משדר הספורט המרכזי. אבל את הפסקת הפרסומות צריך למלא, ומי שכיכב הפעם עם שתי פרסומות שונות היה לא אחר מאשר ישו.
רוחו של ישו ריחפה מעל משדר הסופרבול והשאירה חותם משמעותי יותר מזה של ריהאנה או הכלבים הרובוטיים שרקדו על הדשא. בסביבה האפוקליפטית שבה אנחנו חיים, השילוב בין ריהאנה, רובוטים מרקדים וקמפיין להחזרה בתשובה לא אמור להפתיע אף אחד
״He Gets Us" - מסע הפרסום של ישו הנוצרי - הוא קמפיין מסקרן בעיצוב מינימליסטי ובמימון מקסימליסטי (מעל מאה מיליון דולר מאז הושק לפני שנה), חלקו הגדול מגורמים שנויים מאד במחלוקת. הקמפיין היקר משלב בין שלטי חוצות ענקיים בצידי הכבישים, ברייקים יקרים באירועי ספורט ומשדרי פריים-טיים אחרים, ופרסומות יו-טיוב שנצפו מאות מיליוני פעמים במהלך השנה האחרונה. רוחו של ישו ריחפה מעל משדר הסופרבול והשאירה חותם משמעותי יותר מזה של ריהאנה, שכיכבה במופע המחצית המסורתי, או הכלבים הרובוטיים שרקדו על הדשא במופע המוקדם. בסביבה האפוקליפטית בה אנחנו חיים, השילוב בין ריהאנה, רובוטים מרקדים וקמפיין להחזרה בתשובה לא אמור להפתיע אף אחד.
קמפיין ההחזרה בתשובה ששודר בסופרבול. החברות הישראליות העדיפו לצמצם הוצאות
המיליונים ששפכה העמותה הנוצרית המסתורית על קמפיין היו-טיוב של אבי הנצרות לא סייעו לשירות הוידאו של גוגל לשמור על שורת ההכנסות שלו. ברבעון הרביעי של 2022 הכניסו פרסומות ביוטיוב פחות מ-8 מיליארד דולר לגוגל, ירידה של 7% לעומת 2021. עם או בלי קשר לתוצאות המאכזבות, הודיעה השבוע מנכ"לית יוטיוב סוזאן וויצ'סקי על פרישתה מהחברה אחרי כ-25 שנים בגוגל (לא ייאמן שגוגל קיימת רבע מאה!) ו-9 כמנכ"לית שירות הווידאו הגדול בעולם.
וויצ'סקי בת ה-54 היא חלק בלתי נפרד מהוויית סיליקון ואלי, ופרישתה - לא פחות מהיותה דרמטית עבור גוגל ויוטיוב - מבשרת על תחילת הסוף של עידן ה"דינוזאורים" של האינטרנט. החברות שרכבו על הגל הראשון של השירותים המקוונים מאוימות היום על ידי טכנולוגיות חדשות ומודלים עסקיים אלטרנטיביים, ולא מופרך להמר שבשנים הקרובות יפנו עוד מייסדים ותיקים (חלקם רק בשנות הארבעים והחמישים לחייהם) את מקומם לדור חדש של מנהלים.
מה מביא הדור הצעיר של מנהלי הקרנות
חילופי הדורות אינם נחלתן הבלעדית של חברות הטכנולוגיה. גם ענף ההון-סיכון עובר שינויים פרסונליים ומבניים. דור חדש של מנהלי קרנות תופס בהדרגה את מקומם של ותיקי התעשייה, והשנה הקשה שעברה על ההון-סיכון רק מאיצה את חילופי הדורות. לפי נתונים של חברת TTCP, בשנת 2015 עמד הגיל הממוצע של שותף בקרן הון-סיכון על קצת מתחת ל-50, ובשנה שעברה כבר היה קרוב ל-45.
הדור הצעיר של מנהלי הקרנות מביא איתו לא רק אנרגיות חדשות אלא גם את האפשרות לערער על אמיתות וקבעונות שליוו את התחום לאורך שנים. גל השקעות הקריפטו של השנים האחרונות הותיר את חותמו לא רק על הסופרבול אלא על התעשיה כולה, ולמרות שקרנות רבות מלקקות כעת את פצעיהן מהשקעות קריפטו כושלות, הן כבר מחפשות את "הדבר הבא" - לעיתים במקומות שבדור הקודם היו לחלוטין מחוץ לתחום.
לפי הנתונים של פיצ'בוק, בין החודשים ינואר לאוקטובר הובילו קרנות הון-סיכון השקעות של יותר מ-7 מיליארד דולר בחברות המפתחות אמצעי הגנה, שליטה ובקרה לתחום הצבאי והאזרחי
אחד התחומים שהפך בשנים האחרונות מכמעט-טאבו לחלק בלתי נפרד מנוף ההון-סיכון הוא "דיפנס טק" - טכנולוגיות הגנה, או בשמן המכובס-פחות "טכנולוגיות לוחמה". אתר חדשות הטכנולוגיה טק-קראנץ׳ הקדיש השבוע כותרת ראשית לפריחתן של ההשקעות בתחום: לפי הנתונים של פיצ'בוק, בין החודשים ינואר לאוקטובר הובילו קרנות הון-סיכון השקעות של יותר מ-7 מיליארד דולר בחברות המפתחות אמצעי הגנה, שליטה ובקרה לתחום הצבאי והאזרחי. לא מדובר רק רחפנים ומטוסים ללא טייס אלא גם בפלטפורמות משולבות ללוחמה מרחוק, אמצעי ניהול אירועים ומשברים בטחוניים, וכמובן בטכנולוגיות חלל.
מדובר בקפיצה משמעותית בסך ההשקעות בתחום לעומת העשור הקודם. הרבה לפני שנגיע למאדים, טילים שפותחו בחברות טכנולוגיה מגובות הון-סיכון עשויים להופיע בשדה הקרב - ויש הטוענים שגם גופים אזרחיים צפויים להצטייד באמצעי הגנה. ככל שמצב הביטחון האישי מידרדר, גדל העניין שמגלים משקיעים בטכנולוגיות שעד לא מזמן היו צבועות בצבעי הסוואה. תהליכי הרכש הארוכים והמורכבים של ציוד צבאי הרתיעו מאז ומעולם את הקרנות, שזקוקות להחזרים בטווחי זמן קצרים הרבה יותר. אם אפשר למכור את מוצרי ההגנה גם בשוק האזרחי, כבר אין סיבה לא להשקיע בתחום - כי הביקוש להגנה לא מסתיים אף פעם.
הרובוטים שרקדו על הדשא בסופרבול הם קרובי משפחה של הפרדות הרובוטיות תוצרת בוסטון דיינמיקס, שפותחו כדי להוות כוח עזר בשדה הקרב העתידי ומצאו את עצמם מחלטרים גם באזרחות. כשהעולם נמצא "על הקצה", הגבול בין שדה הקרב לעולם העסקי הולך ומיטשטש. איומי הסייבר היו החזית הראשונה בה טכנולוגיות שפותחו כדי לתקוף (וגם להגן) ברמת המדינה מצאו את עצמן ״מאוזרחות״. ותיקי ההון סיכון זוכרים שעד לפני 15 שנים, השקעה בטכנולוגיות הגנת סייבר היתה מאד לא פופולרית. כשבלוני ריגול מרחפים בשמי אמריקה, חמושים נכנסים באין מפריע לעסקים ומקומות בילוי, וההבדל בין וירטואלי ופיזי מיטשטש במהירות, קשה להשתחרר מהתחושה שהאפוקליפסה כבר כאן. אם עתיד תוכנית החלל האמריקאית כבר מצוי בידי סטארטאפים מגובים בהון סיכון, אין סיבה לחשוב שהמלחמה הבאה תשאיר את המשקיעים על גדר התיל.
גיא הורוביץ הוא משקיע הון סיכון, שותף מייסד בקרן DTCP