מה עושה מעצב מוצר?

מדובר במקצוע שעבר כמה וכמה מהפכות בשנים האחרונות. בהתחלה הוא הוגדר תחת השם "חווית משתמש" ונחלק לשניים: אלה שעבדו על איפיון החוויה (UX) ואלו שעיצבו את המוצר עצמו (UI). בשנים האחרונות נהיה מקובל יותר ויותר לאחד את שני המקצועות, כך שהיום בהרבה חברות התפקיד משולב תחת השם Product Designer.

הרעיון של עיצוב מוצר הוא לעצב את חווית המשתמש המלאה. איפה הכפתור יושב נכון; איך משתמש יכול לעשות פעולה בצורה הקלה והנוחה ביותר; איך משתמשים יודעים לעבור בין המסכים השונים ולמצוא את מה שהם מחפשים ועוד. מעצב המוצר צריך לקבל המון נתונים על המשתמשים, להבין באילו בעיות הם עלולים להיתקל בשימוש שלהם במוצר ולמצוא את הפתרון הפשוט, הנוח - וכן, גם האסתטי ביותר. כך או כך, כל המרואיינות שלנו מסכימות שמה שהכי חשוב במקצוע זה להיות פתוח לפידבק, לדעת לשחרר והכי חשוב - אף פעם לא להתאהב בעיצוב של עצמך.

מנתוני סקר השכר של קהילת "צרות בהייטק" ו-tech12 שנערך בתחילת השנה עולה כי השכר בתחום עיצוב וחוויית משתמש מתחיל מרמה של כ-15 אלף שקל בממוצע למעצבים חסרי ניסיון ובתוך שבע שנים עשוי להגיע ל-30.3 אלף שקל.

למדריך המלא למקצועות בהייטק >

מה תצטרכו לדעת בשביל להיות מעצבי מוצר טובים?

1. עיצוב מוצר זו עבודה של תהליכים. חשוב להיות אנשים שאוהבים לבנות תהליכים. צריך לקבל מידע מהפרודקט, לחשוב על פתרונות, לבנות סקיצות, לנסות גרסאות שונות על משתמשים. זה לא תפקיד שבו רצים כל הזמן, אלא כזה שדורש המון סבלנות והרבה מיקוד.
2. צריך לדעת ולהבין עיצוב. זה כן משהו שאפשר ללמוד, אבל יש גם דבר כזה חוש עיצובי והוא קריטי. צריך לחשוב על המשתמשים ואיך הם עובדים מול מה שאתם בונים, ולכן כל פרט הוא חשוב.
3. אי אפשר בלי דאטה. גם אם אתם המעצבים הכי טובים בעולם - אי אפשר לעשות דברים רק כי אתם חושבים שהם יעבדו, או חלילה כי "ככה נכון". יש תהליכים של ניסוי וטעיה וצריך לבנות הרבה מאוד סקיצות ולנסות אותן על משתמשים שוב ושוב עד שמוצאים את הפתרון שנותן את התוצאות הכי טובות. צריך לדעת להסתכל על דאטה, לנתח אותו, ללמוד אותו טוב וגם להסתכל למציאות בעיניים, אפילו אם התאהבתם בעיצוב שלכם.
4. אסור להתאהב בעיצוב שלכם. הרבה פעמים תאלצו לזרוק אותו לפח ולהתחיל מההתחלה. גם אם הייתם בטוחים שמצאתם את הפתרון הכי מדויק והכי נכון - הדאטה והמשתמשים הם שקובעים ולפעמים הם מראים לכם אחרת. שמרו עותק לעצמכם בתיקיה והמשיכו הלאה.
5. מעצבי מוצר הם חוליה אחת בשרשרת ארוכה. חשוב מאוד לדעת לעבוד מול כל החוליות בשרשרת. אתם לא מייצרים מוצר לבד - אתם שלב אחד בתוך תהליך מורכב עם הרבה היבטים טכנולוגיים, שיווקיים ועוד. חשוב מאוד לדעת לתקשר עם מחלקות שונות ולדעת להסביר את התהליך שלכם. זו לא עבודה לסוליסטים.
6. רקע. מעצבים בדרך כלל מרקע של לימודי עיצוב על תחומיו השונים. כיום, חלק מהמכללות מציעות גם מסלול ייעודי של עיצוב מוצר, אבל הרבה אנשים שעוסקים בתחום הגיעו מסטודיואים קטנים בשלל נישות (מרקטינג, עיצוב מותג) או מקריירת עיצוב עצמאית.

מה עושה מעצבת מוצר בחברת ענק

יהודית אשר, מעצבת מוצר מפה בווייז ויוצרת Radio Button, פודקאסט על עיצוב וחוויית משתמש

יהודית אשר waze (צילום: נגה שדמי ואן דה ריפ)
יהודית אשר, ווייז. "אני רוצה להיות שקופה לגבי מה שאני עובדת עליו ואני רוצה שידעו איך אני מתקדמת" | צילום: נגה שדמי ואן דה ריפ

יהודית, איך הגעת להיות מעצבת מוצר בוייז?
"הדרך שלי לתפקיד הייתה קצת פחות קונבציונלית. גדלתי בבית חרדי בבני ברק, בת לשבעה אחים, ותמיד היתה לי משיכה לטכנולוגיה כך שבימים הייתי רבה עם כל האחים על המחשב. בגלל שהיינו משפחה קצת יותר ליברלית - היה לנו אינטרנט בבית. יום אחד כשחיפשתי וידאו על איך לעצב כפתור הגעתי לסרטון של ברק דנין שדיבר על חוויית משתמש, ואני ממש זוכרת את הרגע הזה שהבנתי שלעיצוב יש משמעות, שזה יכול לעזור לאנשים ושזה מה שאני רוצה לעשות.

"התחלתי תהליך של חקירה ולימוד, וכשהגעתי לשלב שבו רציתי לבחור מקצוע, אבא שלי מאוד דחף אותי ללכת עם התשוקה שלי על אף החשש שלא אצליח להתקבל לתחום. במיוחד לעומת מדעי המחשב שהיה מסלול יותר בטוח לאישה חרדית בזמנו. לקחתי קורס ולמדתי שלוש שנים עיצוב במסגרת הנדסאית והתחלתי לעבוד כמעצבת אתרים, אבל זה לא סיפק אותי. אחרי כמה שנים אחותי, שהייתה בודקת תוכנה, דחפה אותי להתמודד על תפקיד של מעצבת UX. עברתי שבעה ראיונות עבודה עד שהתקבלתי לבגירה, שהייתה חברת סימולציות בתחום הביטחוני. התחלתי כג'וניורית וסיימתי כמנהלת צוות קטן, ואת הבסיס של המקצוע למדתי שם.

"משם עברתי למיקרוסופט, שם עבדתי בצוות קורטנה, העוזרת האישית של מיקרוסופט וזו הייתה הזדמנות מדהימה לחקור AI. ממיקרוסופט המשכתי לוויקס, ואחד האתגרים שלי שם היה לקחת טכנולוגיה בשם CMS, שזו טכנולוגיה שמשתמש רגיל לא מכיר, ולהנגיש אותה. אחרי וויקס הגעתי לווייז, שם אני עובדת על מוצר המפה, מה שאומר שהמטרה שלי היא להנגיש יכולות עריכה מתקדמות למשתמשים".

יהודית אשר, ווייז: "אם יש זמן לצאת למחקר, יש לנו חוקרי UX, אבל במקרים שאין לי זמן או צורך במחקר חיצוני, אני אעשה את המחקר בעצמי. מה שחשוב זה להגדיר את הבעיות. אני לא רוצה לרוץ לפתרונות לפני שהבנתי את הבעיות כמו שצריך"

איך נראה תהליך העבודה בווייז?
"זה מתחיל מזה שאני יושבת עם מנהלת המוצר וביחד אנחנו מנסות להבין מה הפרויקטים שאנחנו רוצות לקדם. נגיד שאנחנו רוצות להעלות את ה-retention במוצר מסוים. אם יש לנו זמן לצאת למחקר - יש לנו חוקרי UX שזאת העבודה שלהם. נתייעץ איתם ונבין מה חסר לנו ומה אפשר לעשות. במקרים אחרים אני אבין שאין לי זמן או צורך במחקר חיצוני ואני אעשה את המחקר בעצמי. מחקר יכול לקחת שעה והוא יכול לקחת כמה ימים, זה תלוי בפרויקט. מה שחשוב זה להגדיר את הבעיות. אני לא רוצה לרוץ לפתרונות לפני שהבנתי את הבעיות כמו שצריך".

וכשאת מרגישה שהבנת את הבעיות?
"משם אני עוברת לשלב שבו אני מציירת מסכים ב-Figma, שזו התוכנה האהובה עליי. מאוד קל לתקשר בה, לתייג אנשים, לקבל פידבקים לגבי העיצוב שלי. אז אני מקבלת פידבק ומשפרת את העיצוב עד שמבינה מה עובד יותר נכון ועם מה אנחנו רוצים להתקדם. לפעמים יש זמן לעשות A/B Testing ולפעמים השינוי קטן מדי או דורש שנצא איתו מהר.

"מכאן אני צריכה להסביר למפתחים בדיוק מה אנחנו בונים ואיך אנחנו רוצים שזה יתפקד. אחרי שסגרנו את עניין הפיתוח אנחנו מכניסים את הפרויקט למערכת של גוגל שנקראת Task Flow שבה אני פותחת את המשימה, מגדירה סיפור משתמש לכל מה שאני רוצה שהמפתחים יפתחו, ואחר כך אנחנו מגדירים מה אנחנו יכולים להספיק בספרינט הקרוב. בווייז ספציפית גם יש המון קהילות ואנחנו נשחרר להן פיצ'רים חדשים והרבה פעמים נקבל מהם, המשתמשים החזקים של המוצר שלנו, פידבק מאוד נרחב על העיצוב של המוצר. העבודה מול פידבק, גם מתוך הצוות שלי וגם מהמשתמשים, היא בלתי פוסקת".

מה ההבדל בין עבודה בחברה קטנה לעבודה על עיצוב מוצר בחברה כמו ווייז?
"אחד הדברים שצריך לשים לב אליהם כשמגיעים לחברה גדולה הם עניין של תקשורת ושיתוף פעולה. הם סופר חשובים בתפקיד שלי. בפרויקט אחד אני יכולה לעבור מול איש דאטה, מול כותב UX, מול מנהל פרויקטים, מול מנהלי קהילות, מול מעצבים מתחומים אחרים של החברה. יש כל כך הרבה תפקידים שונים ובכל פרויקט אני לומדת להכיר אנשים חדשים. היכולת שלי לעבוד בשיתוף פעולה עם עוד אנשים היא יכולת מאוד חשובה שחייבים ללמוד אותה בארגון גדול. בארגון קטן יותר פחות נדרשים לעבוד עם כל כך הרבה בעלי עניין.

"דבר נוסף הוא הוויזביליות - אני רוצה להיות שקופה לגבי מה שאני עובדת עליו ואני רוצה שידעו איך אני מתקדמת. זה אומר לתקשר מול המנהלת שלי ומול מנהלת המוצר, בשביל שהיא תוכל לתכנן את הצעדים שלי קדימה. מה שאני מאוד מעריכה בגוגל (חברת האם של ווייז - ש"ר) זה שלא מסתכלים עליי רק מהפריזמה של מעצבת, אלא גם על איך עוזרים לי להתקדם בקריירה שלי, איך עוזרים לי עם הפרויקטים שאני עובדת עליהם. אין ספק שיש משהו מאוד משחרר בלרוץ מהר כמו בחברה קטנה, אבל אני יותר מתחברת לעבודה עם הרבה אנשים ויהיה לי מוזר מאוד לחזור לעבוד בסטארט אפ".

מה עושה מעצב מוצר בחברת צמיחה

חנה גלמן, מעצבת מוצר בהאניבוק (Honeybook), שמפתחת מוצר המאפשר לפרילנסרים ולעסקים קטנים לנהל את העסק שלהם (מעל ל-200 עובדים)

חנה גלמן, האניבוק (צילום: שקד דוד)
חנה גלמן, האניבוק: "הגעתי לחברה לפתח מוצר חדש ממש מאפס, שזה כיף גדול" | צילום: שקד דוד

חנה, איך נראה תהליך עיצוב המוצר בהאניבוק?
"בהאניבוק אנחנו בונים מערכת ניהול לעצמאים ולעסקים קטנים. הגעתי לחברה לפתח מוצר חדש בחברה ממש מאפס, שזה כיף, מאתגר ומשהו שמאוד רציתי לעשות. כרגע אני עוזרת לצוות שמפתח חשבון בנק עסקי שאנחנו מוסיפים בתוך המוצר. כלומר, נוסף לזה שאתה מנהל את החישובים הכספיים שלך בתוך האניבוק, גם הכסף שלך יושב בתוך חשבון בנק שהוא בתוך האניבוק. מבחינתי, הפרויקט הזה קודם כל התחיל מלפתוח דף חדש חלק בפיגמה.

"התחלנו בתהליך מחקר מאוד מעמיק. שאלנו את המשתמשים איך הם מנהלים את הכספים שלהם, באיזה תוכנות הם משתמשים, איך מנהלים את ההוצאות של החברות שלהם, איזה אשראי יש להם, איזה הרגלי צריכה יש להם וכדומה. את כל זה אנחנו לוקחים ולאט לאט בונים מוצר בנקאי ממש מהיסוד - קודם העברות ותשלומים בתוך החשבון, ולאט לאט עוד ועוד חלקים של חשבון הבנק. אני מאוד משתדלת, כשאפשר, להציג למשתמשים מסכים ראשוניים של העיצוב, בשביל לראות ממש על ההתחלה את התגובה שלהם למה שאנחנו בונים. מתוך זה אנחנו הולכים ומשכללים את העיצוב שלנו עד שאנחנו מרגישים שאנחנו מוכנים להוציא את ה-MVP (המוצר המינימלי) שאותו נשחרר ממש בעוד כמה שבועות לקומץ משתמשים".

חנה גלמן, האניבוק: "בחברה קטנה יש לך הרבה יותר מקום להשפיע על התהליך וזה לא רק לקבל מצגת שמסבירה לך מה הסגנון הויזואלי של מוצר שכבר קיים"

התחלת בצד של UX או של UI?
"בהתחלה עבדתי על UI: המסכים, העיצוב, האייקונים. לאט לאט התחלתי ללמוד גם את הצד של ה-UX. אין ספק שלכל מעצב יש את הצד שהוא חזק בו יותר, אבל אתה צריך לדעת הכל בשביל להיות באמת טוב".

מה ההבדל בין לעבוד בחברה ענקית כמו מטא לעומת בחברה כמו האניבוק?
"מטא היא חברה מדהימה ולמדתי שם המון ומאוד התפתחתי שם, אבל הרגשתי שאני רוצה להיות חלק מצוות יותר קטן שעובד ממש על התוכניות של המוצר ושיש לו יותר אימפקט על החברה. בהאניבוק יש הרבה יותר מקום להביא מעצמי ולהשפיע על התהליך, וזה לא רק לקבל מצגת שמסבירה לי איך מעצבים משהו או לקבל style guide של מוצר שכבר קיים וכל מה שנשאר לי זה לסדר את הקומפוננטות על המסך. שגם זה חשוב, כמובן, אבל זה עניין של איפה אתה מוצא את עצמך בתהליך ההתפתחות האישית שלך".

מה התכונה הכי חשובה שכל מעצב מוצר צריך?
"היכולת לשמוע ביקורת. אתה מקבל ביקורת על העבודה שלך כל הזמן. מהצוות, ממשתמשים, מהנתונים. צריך לדעת לקבל ביקורת כל הזמן, לקבל דעות אחרות ולשתף עם כולם. במאטה למשל למדתי איך למכור את הרעיונות שלי כמו שצריך, שזה תחום מאוד קשה שהרבה מעצבים נופלים בו. חוץ מזה, כל הזמן צריך לקרוא ולהתעדכן מה קורה בתעשייה. יש לי ערימות של אפליקציות בטלפון רק כי רציתי לראות איך המוצרים האלה נראים ואיך הם מתנהגים".

מה עושה מעצב מוצר בסטארט אפ

איילת קורזיץ, מעצבת מוצר בדאזז (DAZZ), שמפתחת מוצר להגנה על סביבות פיתוח בענן (כ-65 עובדים)

איילת קורזץ, דאזז (צילום: דאזז)
איילת קורזיץ, דאזז: "עיצוב זה מקצוע מאוד חשוף, אני שמה את עצמי על השולחן כל הזמן" | צילום: דאזז

איילת, ספרי לי על התפקיד שלך בדאזז.
"אנחנו סטארט אפ קטן, אז אני עושה הכל מהכל. זה אומר חווית משתמש, קצת מרקטינג וגם קצת עיצוב מותג. הכל עדיין בהתהוות, וכשאתה מעצב אתה חלק מהכל ואתה צריך להיות האוטוריטה העיצובית לאיך שהחברה נראית כלפי חוץ, בין אם זה בכנסים ובין אם זה דרך המוצר עצמו. אבל העקרונות של עיצוב מוצר דומים לכל חברה אחרת - אני קובעת לעצמי יעדים להתחלה, מבינה את הבעיה שאני רוצה לפתור, עובדת מול הדאטה שיש לי ולפי זה אני מתחילה לעצב. היתרון שלי הוא שאני יכולה לעצב משהו והוא יכול לפגוש משתמשים מהר. קצב העבודה פה הוא מהיר מאוד בגלל זה".

מה הכי חשוב לדעת בתור מעצבת?
"אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא לדעת מתי לשחרר. כל מעצב, אם תתן לו להסתכל על העבודה שלו שבועיים אחרי שהיא שוחררה, הוא כנראה לא יהיה מרוצה. קל מאוד להיות לא מרוצים מהעבודה ולנסות לדייק את זה כמה שיותר, אבל לפעמים חשוב פשוט לשחרר את זה לאוויר העולם ולתת למשתמשים להתנסות בעיצוב שלך ולספר לך מה עובד ומה לא עובד. לכן חשוב לדעת לא להתאהב בעיצוב שלך. עיצוב זה תחום מאוד דינאמי, ומה שעובד היום יכול לא לעבוד מחר".

איילת קורזיץ, דאזז: "חשוב לבוא בלי הרבה אגו ולהיות מאוד פתוח להקשיב, אבל צריך גם לדעת מה אתה סופג ומה אתה משחרר. צריך לייצר המון ולפעמים אתה עובד על משהו הרבה זמן וזה לא מתכנס, צריך לדעת לשחרר. העיצוב אף פעם לא יהיה מושלם כמו שהוא היה בראש שלך"

ומה הקושי בלהיות מעצבת מוצר?
"יש משהו בעיצוב שהופך אותו למקצוע מאוד מאוד חשוף. אני שמה את עצמי על השולחן כל הזמן. אתה יושב ועובד ומתכנן, ובסוף מגיעים המון אנשים ונותנים לך המון פידבק על כל דבר קטן שאתה עושה. לכן חשוב לבוא בלי הרבה אגו ולהיות מאוד פתוח להקשיב, אבל צריך גם לדעת מה אתה סופג ומה אתה משחרר. עיצוב מוצר גם יכול להיות מקצוע מתיש. לפעמים אתה מתיישב מול מחשב ופתאום אתה אומר לעצמך 'היום אין לי את זה'. פתאום אין רעיון טוב, או משהו לא מקליק. ואתה צריך לייצר המון כשאתה עובד. ולפעמים אתה עובד על משהו כל כך הרבה זמן וזה לא מתכנס, וזה יכול להיות מאוד מתסכל. ושוב, צריך לדעת לשחרר. העיצוב אף פעם לא יהיה מושלם כמו שהוא היה בראש שלך".