סוקולוב, הראל, בקמן, וקנין, שוורץ, אופק, גנץ וכהן
"יש הקשבה". אנשי הפורום, בהם אורלי הראל (שנייה מימין) ומוטי וקנין (רביעי מימין)

"כל הלילה לפני לא ישנתי", מספרת רונית הרפז על הפעם הראשונה שהגיעה לדבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת. בחיים האמיתיים הרפז היא מנכ"לית אנדורון מדיקל, אבל לאחרונה נוסף לה טייטל חדש - ממקימות פורום ההייטק למען ישראל בכנסת - קבוצה שחבריה הפכו בחצי השנה האחרונה לפרצופים מוכרים במשכן.

הביקור של הרפז בוועדת החוקה בפברואר היה אירוע מכונן למחאה ורגע לא קל בכלל עבורה אישית. "נפתחה קבוצת הייטק ומישהו כתב שחייבים נציג של ההייטק בוועדת חוקה חוק ומשפט", היא נזכרת. "אף אחד אחר בקבוצה לא התנדב אז פשוט הסכמתי. לא הייתי בכנסת מאז הסיור שעשו לכולנו בכיתה ו', אבל היה מישהו בקבוצה שהיה פעם עוזר שר בכנסת אז הוא הסביר לי מה לעשות. אמרו לי תגיעי בשמונה, תרשמי את השם אצל מנהל הוועדה ומתישהו יקראו לך לדבר. מרוב שהייתי לחוצה בדרך כמעט הגעתי לרמאללה בטעות".

לדבריה, "הממשלה רק הוקמה ולא הכרתי פרצופים. נכנסתי לוועדה לחדר ריק כולי רועדת מהגעה לבית מחוקקים, ומצד שני את אומרת 'הגעתי לעבוד'. אני חושבת שהייתי בין הראשונים שהגיעו מההייטק לדבר והיו"ר שמחה רוטמן התעצבן ויצא מהחדר כשהתחלתי. חנוך מילביצקי (ח"כ מטעם הליכוד - ה"ר) החליף אותו. בשנייה שסיימתי הוא נכנס בי: 'פריבילגית שכמוך, באת לכאן במקום לעבוד, הדירקטוריון שלך צריך לפטר אותך'. 10 דקות אחרי זה יצא פוש בויינט.

מה שהתחיל ככמה תגובות ספונטניות של פעילים חסרי ניסיון הפך במאי האחרון לפורום ההייטק בכנסת, ארגון שמונה כ-100 מתנדבים ומתנדבות, מנכ"לים, משקיעות, מייסדים ובכירים שמחלקים ביניהם הגעה לוועדות הכנסת ועבודה מול חבריה.

פעילי המחאה בכנסת (צילום: ערוץ הכנסת)
פעילי המחאה בכנסת. "אימפקט מדהים על האופוזיציה" | צילום: ערוץ הכנסת

"זה התחיל בוועדת חוקה שהגענו אליה כמה יזמים ומשקיעים וראינו שמי שיושב בה אלו אנשים מאוד קיצוניים שלא מייצגים את הרוח הליברלית דמוקרטית", מספרת עו"ד אורלי הראל, יזמת סדרתית שמשמשת גם שגרירה של מכון היצוא. "הבנו שהפקרנו את מסדרונות הכנסת. בזמן שנציגי פורום קהלת יושבים באופן קבוע בוועדות, הדיבור הליברלי המתון והדמוקרטי שאנחנו מאמינים בו לא מקבל ייצוג".

"אני לא אדם פוליטי. לא הייתי בהפגנה מגיל 16 ואני בן 58 היום", מספר מוטי וקנין, משקיע בקרן סידר ויזם הייטק בעברו. "התעוררתי ב-13 בינואר, כתבתי פוסט בפייסבוק שקורא לאנשים לצאת להפגין ובהפגנה למחרת שאלתי איזה בחור צעיר למה הגיע. 'בגלל הפוסט שלך', הוא ענה לי".

וקנין צפה בהראל מדברת באחת הוועדות ואז כשחיפשה באחת מקבוצות הוואטסאפ של המחאה מתנדבים להגיע לכנסת הוא הסכים. "ממש הרגשתי שאני חייב", הוא נזכר. "עלינו לירושלים אילן סמיש (מייסד אמאי חלבונים, ה"ר) ואני. ביום הראשון חיכינו ואף אחד לא נתן לנו לדבר. זה היה פחד אימים. בחיים לא הייתי בכנסת ואין לי מושג מי נגד מי. ביום השני ביקשתי את זכות הדיבור מרוטמן שניסה להתנשא עליי אבל בסוף איפשר לי לדבר. לנאומים שלי ושל אילן היה אימפקט ואילן בכלל נהיה ויראלי. בחיים לא פירסמתי וידיאו שראו אותו יותר מחמישה אנשים ופתאום בן כספית מעלה אותי לדבר עם ינון מגל. התחלנו לדבר בקבוצה והרגשנו שאין לנו נוכחות בכנסת. הבנו שאנחנו צריכים לנכוח שם, לאו דווקא לדבר בוועדה, אלא פשוט לשבת שם. באחת הוועדות ראיתי בחור מפורום קהלת פותח את הלפטופ שלו - מלא ביטחון, נראה ממש כמי שמנהל את הוועדה - והייתה עליו מדבקה של קהלת. הרמתי טלפון לחבר, תוך שעה היה עיצוב ותוך שעתיים היו מדבקות".

המדבקות שווקנין מדבר עליהם נושאות את דגל ישראל והכיתוב "ההייטק למען ישראל" ומככבות בגאון על הלפטופים של חברי הפורום. בשבוע שעבר המדבקות הללו עמדו במרכז סערה קטנה בכנסת, לאחר שאנשי משמר הכנסת דרשו מנציגי הפורום להסיר את המדבקות בעת הדיונים בוועדת החוקה. הראל צייצה על האירוע וציינה שאנשי משמר הכנסת לא הפנו דרישה מקבילה לנציגי פורום קהלת בוועדה. לאחר פניית tech12 לדוברות הכנסת נמסר כי נערך בירור והנוהלים יחודדו. בסופו של דבר כל המדבקות נשארו על הלפטופים.
לאירוע המדבקות קדם אירוע אחר שהוביל להוצאת נציגי פורום ההייטק ממתחם הכנסת בכללותו בליווי משמר הכנסת. זה קרה לאחר שחברי הפורום ביצעו "קריעה" בבגדיהם בוועדת הצעירים, לדבריהם כאות אבל על ריסוק ההייטק הישראלי.


"אנחנו מגיעים לוועדות על תקן מומחים", אומרת הראל, "אבל בשבוע האחרון יש תחושה שמחמירים איתנו, לפעמים אומרים לנו שאין מקום בוועדה שנרשמנו אליה ואז אנחנו רואים בשידור כיסאות ריקים".

הפורום מונה כאמור כמאה איש, לא כולם עולים לכנסת ולא כולם באותה תדירות. אלו שדיברתי איתם מספרים על ביקור שבועי או דו-שבועי קבוע, במקביל לעבודה השוטפת. אירית טויטו, סמנכ"לית טכנולוגיות בכירה ב-ECI לשעבר עזבה את החברה אחרי שזו נמכרה ומאז היא משקיעה את מירב זמנה בפעילות מחאה ובפורום. "חיפשתי מוקד השפעה שאפשר לבוא ולהציג בו עמדות ליברליות על בסיס מגילת העצמאות וערכיה", היא אומרת. "הגעתי לכנסת יחד עם אורלי באחת הפגישות הראשונות לדבר ולהקשיב ולהציג את הסכנה להייטק ולמדינה בוועדת חוקה. זו הייתה חוויה קשה, תחושה שאין קשב. הגעתי לוועדת חוקה ארבע פעמים עד שזכיתי לדבר. מאז הייתי בוועדות שונות בנושאים שונים, אבל התחושה הראשונה הייתה קשה מאוד. הערכים שלנו של קידום, קידמה, טכנולוגיה, צמיחה כלכלית ומוביליות חברתית - הרגשנו שהממשלה זנחה אותם".

"כשאני עולה לכנסת אני מרגיש כמו יזם חדש שמקים את הסטארט אפ הראשון שלו בחיים. כולם מזלזלים בך ואף אחד לא סופר אותך, אבל אתה שם את האגו בצד ואומר: 'לא משנה אני הולך לדבר עם הח"כ הזה ועם זה ומתיישב בוועדה ופתאום קורה קסם", מספר וקנין.

אתה מתאר עבודה די קשה. אין רגעים של תסכול?

"יש רגעים של תהומות אדירות. יש רגעים שאנחנו מגיעים הביתה מפורקים. מרגישים שלא דיברנו או שאף אחד לא הקשיב. שרוטמן ניהל את הוועדה באגרסיביות, היו רק צעקות ואנחנו היינו רק תפאורה. ואז אתה מתעורר בבוקר ואומר: 'לא, אני הולך עוד פעם' כי זה כמו טיפות מים - אנחנו עוד כמה טיפות מים ואם יהיו הרבה טיפות אנחנו נייצר גשם חזק שיגרום להם להקשיב לנו. כולם אומרים רק אם הטייסים יעשו ככה או רק אם אלה יעשו אחרת, אני חושב שהם לא יילחמו אם לא נצא לרחובות ונגיע לכנסת ונעשה שיבושים ומלא יוזמות עצמאיות קטנות. כל הדברים האלה מתחברים ביחד ליצור מסה קריטית שתגרום לנו להצליח.

וקנין: "כולם מזלזלים בך ואף אחד לא סופר אותך, אבל אתה שם את האגו בצד ואומר: 'לא משנה אני הולך לדבר עם הח"כ הזה ועם זה ומתיישב בוועדה ופתאום קורה קסם"

לדברי וקנין, "אף אחד מאיתנו לא רוצה להיות ח"כ או פוליטיקאי ולא בא להרוויח תקציב למגזר שלו. אני רוצה שהמדינה תצליח. אני יושב בבית וצופה ברונית (הרפז ה"ר) יושבת מול רוטמן שצועק עליה ואומרת לו 'אני לא מפחדת ממך'. אתה פשוט מתפרק, לא יכול להיות שזה לא סודק משהו שם. הפכנו להיות קבוצה עם מודעות פוליטית ומדינית. לא הייתי מזהה את האנשים האלה לפני".

כשאני משוחחת עם הרפז כמה דקות לאחר מכן ושואלת אותה אם יש לה רגעי שפל היא מתייחסת לגמרי לא במודע לאותו רגע שווקנין תיאר לי: "בטח, במיוחד בוועדה של רוטמן יש אטימות מוחלטת ואין קשב לשום דבר. הוא מעמיד פנים ואת באה כבובה. אבל הבנתי שאני לא שם עבורו. יש להם אג'נדה משיחית וקיצונית ואנחנו שם בשביל לתת רוח גבית לחברי הקואליציה שלא מסכימים איתה, לאופוזיציה, לשומרי הסף. אני רוצה שגלי בהרב מיארה ואסתר חיות יראו אותי שם. לפעמים אני יושבת שם וחברי האופוזיציה לא נמצאים ואנחנו לבד, זה מרתיח ומתסכל בצורה בלתי רגילה. ביום חמישי נאמתי לרוטמן כמעט לבדי. זו חוויה לא נעימה להסתכל בלבן של העיניים למישהו כזה שעושה טרור במדינה ולהגיד לו מה אני חושבת. אני יוצאת מזועזעת אבל זה מעצים כי אני מבינה את החשיבות של המקום. אני מדברת בשם כולם לא רק בשמי ואנשים כותבים לי תודה מכל קצות הארץ והעולם. זו גם שליחות".

לדברי אירית טוויטו, "התחושה הראשונה הייתה קשה מאוד. הערכים שלנו של קידום, קידמה, טכנולוגיה, צמיחה כלכלית ומוביליות חברתית - הרגשנו שהממשלה זנחה אותם"

"לפעמים יש תחושה שהגענו לחינם", מסכימה הראל. "זה קשה אבל אנחנו מתלמדים ומשתפרים", מוסיפה טויטו. "ההייטקיסטים מתאפיינים ביכולת ללמוד תחומים חדשים והיום אנחנו יותר מבינים את הכנסת ורואים מה עובד ואיך עובד וחוברים במקומות שאפשר עם חברי כנסת. הכנסת היא עולם בפני עצמו ויש לה דרך עבודה. נבסס עצמנו לטווח ארוך ולשנים קדימה". הפורום אמנם מתמקד בטווח הקצר בעצירת ההפיכה, אבל ניסח לאחרונה גם מסמך עקרונות וחזון שמדבר על מטרות ארוכות טווח לפעילות, שילוב הפריפריה ורתימת ההייטק למען מדינת ישראל ולמען שיפור איכות החיים בה.

"הנוכחות שלנו משנה דברים"

לצד לא מעט סיפורים על חוויות קשות בוועדות - וכן, זו בראש ובראשונה ועדת החוקה בראשות רוטמן שהמרואיינים כולם מספרים עליה כמעט באימה - חברי הפורום לוקחים חלק קבוע גם בוועדת הצעירים של הכנסת ובוועדות נוספות שבהן הם מתארים דיון ענייני יותר.

"עצם הנוכחות שלנו בוועדה משנה דברים", אומרת הראל. "לפעמים זה אנחנו ורוטמן כשהאופוזיציה לא מאוד נוכחת. אני מבדילה בין ועדת חוקה ששם הנוכחות שלנו מאוד חשובה כמי שמייצגים את הערכים הליברלים לוועדות כמו של אביגדור ליברמן שבה עוסקים בהשקעות מוסדיים בהייטק (ועדת המשנה לקידום מעמד ההייטק, ה"ר) ובוועדת צעירים של נעמה לזימי.

"עם הזמן הצלחנו להתחיל לרתום את הח"כים", מספרת הרפז, ומתייחסת בעיקר לח"כים מהאופוזיציה: "הם אהבו שאנחנו שם ונותנים להם את המידע הכי עדכני אז הם התחילו להיעזר בנו". אחת ההתפתחויות החשובות, היא מספרת, הגיעה כשחברי הפורום החליטו שאם כבר להגיע לכנסת, אז לדבר עם כולם, כל מי שמוכן להקשיב. "הבנו את החשיבות של לשבת בקפיטריה החלבית ולהבין גם את הצד השני. בסוף המושב הראשון עשינו ישיבה של הקבוצה והמסקנה שהגענו אליה היא שהפקרנו את הכנסת. נרדמנו. עשינו את שלנו ולא היינו צריכים אף אחד אז ורצנו קדימה. מי שגדל שם (בכנסת, ה"ר) זה פורום קהלת. עכשיו הבנו את החשיבות של למסד את עצמנו בבית המחוקקים ואנחנו עושים את זה".

"ההייטק והדמוקרטיה שייכים לכולם", אומרת טויטו, "יש בקואליציה ח"כים שאכפת להם מהדמוקרטיה. לא כולם מעזים לומר זאת בגלוי אבל הם מקשיבים לנו".

"מקווה שלא התעוררנו מאוחר מדי"

"האימפקט על האופוזיציה מדהים", מוסיף וקנין. "הם רואים אותנו תומכים בהם, אומרים להם חבר'ה אנחנו איתכם במאבק. קשרים נוצרו". כאן וקנין מתחיל לזרוק שמות של ח"כ מהאופוזיציה' אבל בכל פאוזה נזכר בעוד פוליטיקאי ששכח והרשימה נמשכת. מצד שני הוא אומר, ההידברות לא שמורה רק למי שמסכימים איתו. "הגענו למצב שאנחנו מכירים גם את רוטמן ומנהלי הוועדה ואנשי הימין ברמה האישית ותופסים אותם לשיחות בחוץ. יוצא לי לדבר עם הקצה של הקצה וכל השיחות חשובות וטובות למדינה. אנחנו תופסים ח"כים בשרוול כדי שיקשיבו לנו דקה וזה לא משנה מי. אם היה מדובר רק באימפקט למען הייטק זה לא היה מעניין אותי. אבל בעקבות הפגיעה בהייטק ירדו הקצבאות לילדים ותקציבי החינוך וזה אומר שילדים מקריית שמונה ובאר שבע לא יגיעו להייטק וזה הורג אותי. אני חושב שהתעוררנו - אני רק מקווה שלא מאוחר מדי".