"ההייטק הוא הדלתא שבנתה את מדינת ישראל, זה לא רק אקזיטים ומס הכנסה", אמר היום בזעם שמעון אקהויז, אחד היזמים הוותיקים והפורים בישראל - עם מעל ל-30 חברות ברזומה, ומי שהקים והנפיק את לומניס עוד בשנות התשעים. אקהויז, יחד עם עשרות אנשי הייטק נוספים, הגיע הבוקר לכנסת לכנס בהשתתפות שדולת מטה ההייטק תחת הכותרת "מחזירים את קטר ההייטק לפסים". עוד הוסיף, "בלי חופש אין חדשנות ואין יצירתיות. בנינו מערכת שלא תוכל להתקיים בלי חופש. ראיתי איך זה נבנה - ואני רואה איך זה נהרס".
נציגי ההייטק בדיון הציגו זוויות שונות למשבר וניסו, שוב, להרים קול זעקה ולהתריע שהמדיניות של הממשלה הנוכחית משמידה תעשייה שנבנתה משך כמה עשורים. בהקשר של תקציב המדינה שצפוי לעלות להצבעה מחר, דברו לא מעט הן על כספי המיסים והתשואות שמייצר ההייטק למשק הישראלי והן על הנזק ארוך הטווח של התקציב הנוכחי.
ח"כ אורית פרקש-הכהן: "הציבור הרחב לא מבין כמה ההייטק הוא המפתח לצמצום פערים חברתיים בישראל. כשקראתי שתקציב רשות החדשנות קוצץ, לא הבנתי למה. כל שקל שהמדינה שמה בתעשייה הזאת חוזר אליה פי 6 או 7"
יודפת הראל בוכריס, שותפה בקרן בלאמברג, פתחה את הדיון כשהיא מזכירה שוב את התרומה המספרית של הייטק לכלכלה: "ההייטק אחראי ל-54% מהייצוא, 11% מהשכירים במשק, 17% מהתמ"ג. התקציב הנוכחי, בתקווה שלא יאושר, מתבסס על הכנסות משוק ההייטק. כולם מזכירים את המשבר העולמי, זה נכון, אבל אחוז הירידה בישראל גבוה משמעותית ממה שקורה בעולם. זה סנטימנט שלילי שהולך וצובר תאוצה - זה כבר לא כדור שלג אלא הר שלג.
"אנחנו מפספסים פה דור שלם של חברות צעירות, בארבעה חודשים ריסקו את מה שנבנה פה 20 שנה. לא ביקשנו מעולם מהממשלה להסיט משאבים אלינו. אנחנו רק מבקשים שתאפשרו לנו לפעול: לשדר למשקיעים מעבר לים, שיש כללי משחק ברורים והם יודעים למה הם נכנסים. הקטר שמוביל את ישראל יורד מהפסים ומתרסק ואף אחד מהאוצר לא מקשיב".
ביטן הפתיע: "ער לדברים, מקווה שזה לא יקרה"
הכנס התקיים בהזמנת אפרת רייטן (עבודה) ואורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי), שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה בממשלה הקודמת ונכחו בו ח"כ נוספים מהאופוזיציה. הוא מתקיים לאחר דיון קשה בוועדת ההייטק ביום חמישי, שבו התריע שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן שהממשלה מחריבה את הענף, ולאחר שהתבשרנו ביום שישי על קיצוץ בתקציב רשות החדשנות ב-100 מיליון שקל דווקא בתקופה הנוכחית של היעדר השקעות.
"זו ממשלה של שוחד, מרמה והפרת אמונים", אמרה רייטן. "היציאה של ההייטקיסטים החוצה לרחובות נתנה לנו רוח גבית לעצירת החקיקה. אבל זה לא מספיק. אנחנו לא חושבים שהרפורמה מתה. אנחנו בלב ליבה של מלחמת תרבות אמיתית על זהותה של מדינת ישראל. ההתפכחות כואבת אבל היא עדיפה על עצימת עיניים. אנחנו צריכים לגייס את כל הכוחות שלנו לעצור את כל מה שקורה פה ולשמור על הקיים. אין לנו פריווילגיה לעזוב את הארץ וגם לא הילדים שלנו. התפקיד שלנו הוא לעשות הכל כדי שלא תהיה בריחת מוחות ולהשאיר את הדור הצעיר בארץ".
ח"כ אפרת רייטן: "היציאה של ההייטקיסטים החוצה לרחובות נתנה לנו רוח גבית לעצירת החקיקה. אבל זה לא מספיק. אנחנו בלב ליבה של מלחמת תרבות אמיתית על זהותה של מדינת ישראל. ההתפכחות כואבת אבל היא עדיפה על עצימת עיניים"
"התעשייה הזו מורכבת מאנשים ציונים ופטריוטים", הוסיפה אורית פרקש הכהן, לשעבר שרת החדשנות. "מדברים על המיסים והייצוא וחלקו של הייטק בו והציבור הרחב לא מבין כמה ההייטק הוא המפתח לצמצום פערים חברתיים בישראל. כשקראתי שתקציב רשות החדשנות קוצץ, לא הבנתי למה. כל שקל שהמדינה שמה בתעשייה הזאת חוזר אליה פי 6 או 7". היא הוסיפה כי "אנחנו לרגע לא שוכחים שאנחנו נמצאים בהידברות בזכות המחאה. יש אחריות למיצוי התהליך והוא לא יהיה אינסופי. נדע מתי לצאת מהחדר".
הפתיע יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן מהליכוד, שהפציע גם הוא לכמה דקות. ביטן ניסה לשדר אופטימיות ואף יצא במרומז נגד הקו הקואליציוני כשאמר: "ישבתי עם אנשי ההייטק ואני ער לדברים שעולים כאן. ההייטק הוא חוד החנית של הכלכלה הישראלית ואסור לנו ליצור מציאות שבה הוא יפגע, אבל תהיו סבלניים, בפוליטיקה דברים קורים לאט. אני מקווה שהדברים לא ילכו בכיוון הזה ואנחנו נעשה את הכל כדי שזה לא יקרה".
פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר משותף של מכון המחקר של עמותת סטארט אפ ניישן (SNPI), התריע בדיון כי "אם 10 עד 20 אלף איש, שחלקם יושבים פה, יעזבו את ישראל, לא תהיה פה תעשיית הייטק. השאלה שנשאלת כרגע היא מתי זה יקרה".
קנדל התייחס גם לאמירה הנפוצה שהממשלה לא צריכה "להפריע" להייטק ואמר: "זה לא נכון. ההייטק הישראלי אינו פונקציה של אי התערבות ממשלתית אלא של מדיניות חכמה ומדויקת בהרבה תחומים אחרים כמו חינוך וצבא שתרמו להקמתו ולממשלה יש הרבה זכויות. בעשור האחרון יש תחרות הולכת וגוברת על אנשי ההייטק בכל העולם אבל הממשלה לא מודעת אליה ואין לה מדיניות כוללת. אנחנו חייבים ליצור מצב שבו אנחנו תחרותיים לעולם. כשהעולם חובט בך ויש משבר הממשלה צריכה להתגייס להגברת התחרותיות של ישראל. נכון להיום יש פעילות הפוכה ב-180 מעלות ממה שצריך לעשות. אקוסיסטם שנפרם לא יתחבר חזרה".
פרופ' יוג'ין קנדל: "ההייטק הישראלי אינו פונקציה של אי התערבות ממשלתית אלא של מדיניות חכמה ומדויקת, לממשלה יש הרבה זכויות. נכון להיום יש פעילות הפוכה ב-180 מעלות ממה שצריך לעשות. אקוסיסטם שנפרם לא יתחבר חזרה"
ארז שחר, שותף בקומרה קפיטל, מראשי מחאת ההייטק אמר: "אנחנו במאבק קיומי, בקרב בלימה. יש לנו אקדח מעשן שיושב על השולחן. אי אפשר לבנות הייטק בסביבה לא דמוקרטית. אם תסתכלו על מדינות אחרות שעברו תהליך נורא במעבר לדמוקרטיה לאוטוקרטיה - אלו מקומות שלא היה ולא יהיה בהם הייטק והון סיכון, יש בהן מיקור חוץ, לא יותר. המאבק שלנו בהייטק הוא מאבק על זכות הקיום שלנו כאן אנחנו נמצאים במשבר גלובלי, אבל בחודשים האחרונים יש התאוששות בסיליקון ואלי במיוחד בגלל מהפכת ה-AI. ישראל היא המקום הטבעי לייצר מרכז כובד של AI וכרגע אנחנו מפספסים את המהפכה הטכנולוגית הענקית הזאת כי אנחנו עסוקים בלהגן על המדינה שלנו".
מנכ"לית אנדורון מדיקל, רונית הרפז תיארה מציאות חדשה: "אני מייצגת כאן אלפי מנכ"לים ומנכ"ליות שהחיים שלהם התהפכו לפני כחצי שנה. התווסף לנו 'שירות מילואים' - התגייסנו למלחמה שנכפתה עלינו על ידי הממשלה והמחיר שלה עדיין לא כומת. ההבדל בין משברים אחרים למצב הקיים היום הוא תחושת סכנה ואי שליטה מוחלטת".
ד"ר אפרת שפר, לשעבר נשיאת פיליפס ישראל הזהירה: "אל תפרשו את השתיקה של החברות הרב-לאומיות כחוסר מודעות. החברות הגדולות פועלות לאט אבל כשהן יחליטו זה יהיה מהיר ובלתי הפיך".
רונית הרפז, מנכ"לית אנדורון מדיקל: "אני מייצגת כאן אלפי מנכ"לים ומנכ"ליות שהחיים שלהם התהפכו. ההבדל בין משברים אחרים למצב הקיים היום הוא תחושת סכנה ואי שליטה מוחלטת"
שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר והיום בכיר בחברת לייטריקס הסביר ש"הקיפאון עכשיו הוא רע. כל המשקיעים אומר 'הם התחרפנו, נחכה' אבל הם לא יחזרו. גם אם היום יודיעו שמפסיקים את החקיקה זה לא מספיק. צריך לבצר את אי היכולת לעשות שינוים מג'וריים בכללי המשחק בצורה שתבהיר לאנשים בחוץ שחזרנו לשפיות".
מרידור דיבר על העליה בשער הדולר שגורמת לאינפלציה ולהעלאת הריבית ואמר שיש סיכון "להיכנס לספירלה שלא תיפסק": "מה שהממשלה עשתה זה לתת למשבר הגלובלי סטרואידים. אנחנו צריכים להמשיך לשים את דגש על דבר אחד בלבד - כללי משחק. הממשלה קיבלה מנדט לנהל את ענייני המדינה וזה מה שהיא צריכה לעשות - לדאוג ליוקר המחיה ולנושאים נוספים במקום לנסות לשלוט עד אין סוף".
שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים: "הקיפאון עכשיו הוא רע. כל המשקיעים אומר 'הם התחרפנו, נחכה' אבל הם לא יחזרו. מה שהממשלה עשתה זה לתת למשבר הגלובלי סטרואידים"
מרידור והראל-בוכריס התייחסו שניהם לתקציב המדינה ואמרו שהוא יגרום להאטה שלילית במקום לצמיחה. "התקציב מנציח משבר חברתי מטורף לשנים. חוסר המוטיבציה של אנשים לצאת לעבוד תגרום להאטה הרבה מעבר לשיעור האינפלציה" אמרה הראל בוכריס. "יש פה קואליציה מאוד קיצונית שלא מקשיבה לאף אחד", אמר מרידור והזכיר את מכתב הכלכלנים השלישי שיצא היום. "כל הממשלות האחרונות היו ממשלת ימין. אף אחד בהייטק לא קם להפיל ממשלה. אין פה סיפור פוליטי אלא אנשים שבנו בעשר אצבעות חברות אדירות ועכשיו הם רואים מה קורה למגזר הזה ועיניהם כלות. לאף אחד מהם לא תהיה בעיית ויזה, יקבלו אותם בכל מקום".