בשר מתורבת (אילוסטרציה) (אילוסטרציה: שאטרסטוק)
בשר מתורבת (אילוסטרציה) יש אישור מהרבנות | אילוסטרציה: שאטרסטוק

תשכחו משש שעות המתנה: הרב הראשי לישראל דוד לאו קובע בחוות דעת הלכתית כי בשר מתורבת ייחשב למוצר פרווה. בשר מתורבת הוא בשר אמיתי שלא מגיעה מבעל חיים חי אלא הופק במעבדה מתא בודד שעבר תהליך הרביה באופן מלאכותי עד להגעה לגודל של מנה.

טכנולוגיית הבשר המתורבת עדיין נמצאת בראשית דרכה, אך צפויה לפי החברות הפעילות בתחום צפויה להגיע למדפי הסופרים ומטבעי המסעדות במהלך 2024. מספר חברות ישראליות נחשבות למובילות עולמיות בתחום, בהן חברת אלף פארמס של דידיה טוביה ושולמית לבנברג, שחוות הדעת של הרב לאו נוסחה בהמשך לביקור במפעלה ברחובות.

לפי חוות הדעת בת 11 העמודים (לקריאת המסמך המלא), הרב לאו קבע כי תהליך ההפקה של בשר מתורבת המופק מתאי גזע מביצית מופרית הופך את המוצר המוגמר לכשר פרווה. המשמעות היא ששומרי כשרות יורשו לאכול בשר מתורבת בסמוך למוצרי חלב.

מתוך חוות הדעת: "ככל שהבשר המתורבת יוגדר כ'מוצר צמחי הקרוב ביותר לבשר', הרי בכפוף לכך שיהיה פיקוח שתאי הגזע אכן יופקו משטיפת עוברים וכן תהיה השגחה על שאר מרכיביו, הרי דינו של בשר מתורבת זה הוא כשר פרווה כמוצר צמחי"

"ככל שהבשר המתורבת יוגדר כ'מוצר צמחי הקרוב ביותר לבשר', הרי בכפוף לכך שיהיה פיקוח שתאי הגזע אכן יופקו משטיפת עוברים וכן תהיה השגחה על שאר מרכיביו, הרי דינו של בשר מתורבת זה הוא כשר פרווה כמוצר צמחי", כתב הרב בחוות הדעת.

עם זאת, הרב לאו מדגיש כי מטעמי החמרה וזהירות לא ניתן יהיה לאכול בשר מתורבת כחלק מארוחה חלבית, וקובע סייגים: "במידה והבשר המתורבת ישווק כבשר או מוצרי בשר, ובפרט אם צורתו תהיה דומה לבשר בטעמו ובריחו ההולך למרחוק בעת הבישול, יש מקום להחמיר ולהגדירו ככשר אך לא כמוצר פרווה לענין עירובו, בישולו ואכילתו עם מוצרי חלב". או במילים אחרות: תשכחו מהצ'יזבורגר.


(מתוך חוות הדעת)

בפני הבשר המתורבת עוד עומדים אתגרים רבים, בהם היעדר אישור מצד משרד הבריאות לשווק מוצר מסוג זה. למעשה רק שתי מדינות העניקו עד כה היתרים לשיווק בשר מתורבת לצרכנים.

אתגר נוסף ומשמעותי הוא סוגיית עלות ההפקה של המוצר. הדיון הוא סביב המונח price parity - שוויון מחיר: מתי קילו בשר מתורבת יהיה שווה בעלות שלו לקילו בשר חיה. התשובה היא לא בקרוב. בספרות נהוג להתייחס לשנת 2030 בתור שנת שוויון המחיר. מנכ"ל אלף פארמס מעט יותר אופטימי ומעריך כעת שזה יקרה עד שנת 2028 - בעוד שש שנים.

ניר גולדשטיין, מנכ"ל הנציגות הישראלית של עמותת GFI שמקדמת תחליפי חלבון, מסר: "האישור הרבני הוא צעד חשוב בדרך לקבלה צרכנית רחבה, אבל בלי אישור רגולטורי של משרד הבריאות עוד בשנה הקרובה, ובלי תכנית תמיכה משמעותית של משרדי האוצר והכלכלה, לא בטוח שגם הפרק הבא של הבשר המתורבת ייכתב בישראל".