הפודטק הישראלי נולד בצלוחיות במעבדות, נחלתם של חוקרים בחלוקים לבנים שהתחרו על תקציבים זעומים. אך תוך שנים ספורות השילוב בין משבר אקלים, דחיפה מרשות החדשנות ונקיפות מצפון בריאות של כמה יזמים הפכו את התחום לאחת המנות הפופולריות בתפריט הטק המקומי. חברות תחליפי הבשר – צמחי או כזה שמגודל במעבדה – נחטפות בידי משקיעים כמו לחמניות טריות, וגם לפיתוחים בתחומי החלב, הירקות וצבעי המאכל יש מקום על הצלחת. כל ההישגים האלה הם רק סימן לבאות בתחום שיש לו עוד המון לאן לצמוח.
כך בחרנו את הדמויות המשפיעות בהייטק הישראלי >
12 על 12: לכל הדמויות המשפיעות >
יהונתן ברגר
תפקיד: מנכ"ל חממת הפודטק The Kitchen
תפקידים קודמים: מייסד קרן ההון סיכון Copia, סגן נשיא בוויטה
שנת לידה: 1965
איך שלא מסתכלים על זה, לקבוצת שטראוס יש זכות ראשונים בתחום הפודטק בישראל הודות לחממת ההזנק המצליחה "דה קיטשן" (The Kitchen) שהקימה ב-2014. על ההצלחה הזו חתום במובנים רבים יהונתן ברגר, שמנהל את החממה מראשית דרכה והפך לדמות מפתח בסצינת הפודטק המקומית.
ברגר הוא בוגר הנדסה תעשייה וניהול באוניברסיטת תל-אביב ותוכנית ה-MBA המשולבת של האוניברסיטה וביה"ס קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן. "גדלתי במזון", הוא אומר, "המשפחה היתה הבעלים של ויטה, ומגיל אפס הייתי בעסק המשפחתי". ברגר נשלח מטעם ויטה לריץ' האמריקאית ושם נפתחו עיניו לעולם הגדול. כשחברת המזון המשפחתית נמכרה ב-2001 ברגר החליט לעשות "משהו גלובלי". הוא עבר לנהל סטארט אפ בתחום הסיבים בשם Elam וכשזה נמכר בהצלחה למתחרה סינית עבר לעולם ההשקעות. בתפקידו האחרון בתחום זה היה ברגר מייסד ומשקיע של קרן הון סיכון שעוסקת בהשקעות בתחום החקלאות בשם Copia, והוא עדיין משמש בה כחבר דירקטוריון. ב-2014 שטראוס החליטה להתמודד על מכרז רשות החדשנות להקמת חממה בתחום הפודטק וברגר נקרא להוביל את הפעילות, שזכתה לשם "דה קיטשן".
מאז הקמתה הפכה "דה קיטשן" לתחנת חובה עבור מרבית היזמים בתחום הפודטק. לדברי ברגר, לחממה יש 22 חברות פורטפוליו בהן השקיעה עשרות מיליוני שקלים. לפי הדו"ח האחרון של שטראוס, תאגיד המזון השקיע ב"דה קיטשן" עד כה 108 מיליון שקל ואחזקותיו בחברות הפורטפוליו של החממה עומדות על 326 מיליון שקל (בהתאם לשווי שנקבע לחברות בגיוסי המשך).
תחומי העיסוק של "דה קיטשן" רחבים ונעים בין תחומים כביטחון המזון, תחליפי חלבון וסוכר ועד לפתרונות אוטומציה לתעשיית המזון. "From farm to fork, from seed to shelf", הגדיר זאת ברגר בעבר בפודקאסט של החממה. "יצרנו 180 מקומות עבודה. יש שישה מפעלים בארץ שמייצרים מוצרים שצמחו אצלנו", הוא מתגאה.
"דה קיטשן" נחשבת כיום לחממה המצליחה ביותר בישראל, לא רק בפודטק אלא בכלל. בין היתר צמחו בחממה מפתחת הבשר המתורבת אלף פארמס, שגייסה לאחרונה יותר מ-100 מיליון דולר ומפתחת תחליפי החלבון מחרקים פליינג ספארק שהונפקה בשנה שעברה בבורסת תל אביב. "הלכנו במדבר הרבה שנים כי לא כל כך ידעו בישראל מה זה פודטק", אומר ברגר, "היינו צריכים להסתובב באוניברסיטאות בין חוקרים ולשכנע יזמים להקים מיזמי פודטק". כיום מתמודדת שטראוס על מכרז חדש של רשות החדשנות להקמת דור המשך לחממה.
יעקב נחמיאס
תפקיד: מייסד ונשיא Future Meat
תפקידים קודמים: מייסד סופר-מיט
שנת לידה: 1974
פרופ' יעקב (קובי) נחמיאס ומחקרו רב השנים עומדים מאחורי הגיוס הגדול ביותר אי פעם של חברת בשר מתורבת, אבל זו לא הסיבה היחידה שהוא נמנה בין רשימת המשפיעים של ענף הפודטק בישראל.
כמו רבים מיזמי הפודטק ומדעי החיים, נחמיאס הוא קודם כל אקדמאי. הוא בוגר לימודי הנדסת כימיה וביולוגיה מהטכניון, בעל דוקטורט בהנדסת ביוטכנולוגיה מאוניברסיטת מינסוטה ועשה פוסט-דוקטורט באותו תחום בהרווארד. נחמיאס התמחה בביולוגיה תאית והתפתחותית ומחקריו נוגעים להתמיינות תאי גזע אנושיים. כבר ב-2006 הראה נחמיאס יכולות של הדפסת רקמות כבד אנושי - טכנולוגיה שהפכה עם השנים רלבנטית במיוחד במירוץ לבשר המתורבת שמגודל במעבדה מריבוי של תא בודד, בלי צורך בשחיטת בעלי חיים וללא הנזקים הנלווים של תעשיית הבשר.
ב-2017 הקים נחמיאס את Tissue Dynamics שמאפשרת לבדוק תרופות ומוצרי קוסמטיקה על תאים אנושיים ובכך להימנע מניסויים בבעלי חיים, והוא עדיין משמש בחברה כמדען ראשי. שנה לאחר מכן ב-2018 הקים נחמיאס את מפתחת הבשר המתורבת פיוצ'ר מיט (Future Meat), שבה הוא משמש כמדען ראשי ונשיא. לאחרונה הודיעה החברה על גיוס הון ענק של 347 מיליון דולר, הגיוס הגדול אי פעם של חברת בשר מתורבת וגיוס הפודטק הגדול ביותר בישראל. בגיוס השתתפה בין היתר חברת הבשר האמריקאית הגדולה Tyson Foods.
פיוצ'ר מיט אינה מפתחת הבשר המתורבת היחידה בישראל, אך בשונה מרוב מתחרותיה הוא טוענת כי היא קרובה מאד להגעה לשוק. החברה מפעילה מתקן ברחובות שלטענתה מסוגלת לייצר מדי יום 500 ק"ג בשר, שהם כ-5,000 המבורגרים. החברה מתכוונת לפתוח בארה"ב מפעל בעל כושר ייצור גדול בהרבה בשנתיים הקרובות. סוגיה נוספת היא המחיר: הנתח הראשון שייצרה פיוצ'ר מיט במעבדה עלה לה כ-250 אלף דולר; כיום טוענת החברה כי עלות ייצור נתח בשר להמבורגר עומדת על 3.90 דולר בלבד, כך שהיא מתקרבת להתחרות בעלות של ייצור נתח בשר מהחי.
אם זמן ההגעה הקצר לשוק ועלות הייצור הנמוכים שלהם טוענת החברה של נחמיאס יתגשמו, זה יהפוך אותו לשחקן משפיע בשוק הפודטק העולמי כולו.
מרסל מחלוף
תפקידים: דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ומייסדת MeatAfora
שנת לידה: 1963
מרסל מחלוף חינכה דורות של יזמים בענף הפודטק ונחשבת לסמכות בינלאומית בתחום החומרים הביולוגיים והבשר המתורבת. השפעתה בתחום משלבת בין מחקר, יישום וטיפוח כשרונות שיסייעו להפיכת פרצי החדשנות בתחום לשיטפון שיביא למהפכה בעתיד.
מחלוף עשתה דוקטורט בהנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון ופוסט-דוקטורט בתחום הביו-חומרים והנדסת רקמות מביה"ס לרפואה בהרווארד. ב-2001 הצטרפה כחוקרת לשורות הטכניון וכיום משמשת במוסד כדיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון לצד שורת תפקידים נוספים. מחלוף נחשבת לחוקרת בעלת שם עולמי בהובלת תרופות, טיפול גנטי, תרפיה תאית והנדסת רקמות ומחזיקה במשראת פרופ' נספח באוניברסיטת NTU בסינגפור ומובילה שם קונסורציום בן חמש שנים להנדסת רקמות. כהוקרה לפועלה היא נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל.
במקביל לפועלה האקדמי, ובשיתוף פעולה מלא מצד הטכניון, הקימה מחלוף שתי חברות בתחום הבשר המתורבת, שהאחרונה והמבטיחה מביניהם היא מיטאפורה (MeatAfora). במסגרת מחקרה פיתחה מחלוף שתי טכנולוגיות לגידול בשר מתורבת במעבדה, הראשונה באמצעות הנדסת רקמות והשנייה בטכנולוגיה של נשאים אכילים (חומרים המאפשרים לגדל תאי בשר בתרחיף). להערכת מחלוף, למערכת של מיטאפורה יש שני יתרונות משמעותיים לעומת המתחרים: עלות נמוכה ושימוש בחומרים טבעיים ובריאים.
לפי מיטאפורה, טכנולוגיית הנשאית האכילים שבה משתמשת החברה מאפשרת להוריד את עלות הייצור של הדפסת בשר במעבדה ולספק ייצור בסקייל. זאת, הודות לפשטותה היחסית של הטכנולוגיה וביטול הצורך בשלב הקילוף התאי היקר. בנוסף, המערכת של מיטאפורה החליפה את גידול תאי השומן במעבדה בשימוש בשומן צמחי, שאף הופך את התוצר הסופי לבריא יותר. הקיץ גייסה מיטאפורה מיליון דולר והיא פותחת משרדים בנתניה שנועדו להקמת תשתית החברה מחוץ לטכניון במטרה להגיע לייצור מקומי של הבשר המתורבת עצמו.
מחלוף עצמה לא מתכוונת להפוך לאשת עסקים ונותרה בטכניון כחוקרת ומחנכת בעלת השפעה על התפתחות ענף הפודטק בכללותו.
עודד שוסיוב
תפקיד: יו"ר BioBetter ו-SavorEat
תפקידים קודמים: פרופ' באוניברסיטה העברית
שנת לידה: 1956
תחום הפודטק נבדל מתחומים אחרים בהייטק המקומי בשל קרבתו הרבה לעולם האקדמי. המייצג הבלתי מעורער של הקשר הזה הוא פרופ' עודד שוסיוב, שייסד לא פחות מ-17 חברות שונות ומשמש כמדען בהן.
שוסיוב נולד ברחובות למשפחת חקלאים בת שמונה דורות בישראל. המשפחה עסקה בכרמים וגם הוא המשיך בדרך זו, תוך מציאת הזווית האישית שלו: שוסיוב פנה לאקדמיה ואת הדוקטורט שלו כתב על ביוכימיה של ארומת היין. מאז הוא משמש כחוקר ומרצה וחתום עד כה על כ-300 פרסומים. אך נוסף לקריירה האקדמית שלו שוסיוב הוא גם מהיזמים בולטים בישראל בתחומי הביו-טכנולוגיה והפודטק.
עם החברות שבהן הוא מעורב אפשר למנות את Coolplant, שמפיקה קולגן מעלי טבק במקום מבעלי חיים, מוכרת את החומר לתעשייה הרפואית ונסחרת בבורסת ת"א בשווי של כ-130 מיליון דולר. חברה אחרת היא SavorEat, שנסחרת בשווי דומה, עוסקת בהדפסת תלת מימד של תחליפי בשר והגיעה לשלב המסחרי של המוצר שלה: כנסו לסניף של רשת ההמבורגרים BBB ותוכלו להזמין המבורגר מודפס באדיבות שוסיוב. חברה שלישית היא BioBetter מקריית שמונה, שמפתחת את החומרים הנדירים הנדרשים לתעשיית הבשר המתורבת, וגם בה משמש שוסיוב כמדען-מייסד ויו"ר. אך זו רק רשימה חלקית. בנוסף מעורב שוסיוב בשלל חברות בתחום, החל מעץ לתעשיית הנייר ועד קנאביס.
"אני הכי נהנה כשאני מגיע לפארק המדע ברחובות או או לפארק עתידים או קריית שמונה, ורואה שם תלמידים שלי שמנהלים חברות שמפרנסות אנשים רבים. זה גורם לי לדמוע", הוא אומר.
תמי מירון
תפקיד: סמנכ"לית הטכנולוגיות בחממת הפודטק Fresh Start
תפקידים קודמים: ראשת תחום החלבון ב-Sigma Aldrich, סמנכ"לית הטכנולוגיות ב-Zero Egg
שנת לידה: 1971
ד"ר תמי מירון הפכה לאחת הדמויות המרכזיות בפודטק הישראלי, לא מעט בזכות תפקידה כסמנכ"לית הטכנולוגיות בחממת ההזנק פרש סטארט של תנובה וטמפו בגליל. אך תרומתה לענף מרחיקה אל מעבר לגבולות החממה.
מירון מחזיקה בדוקטורט בביוכמיה ובמדעי המזון מהאוניברסיטה העברית. ב-2006 החלה לנהל מחלקה בענקית מדעי החיים סיגמה אלדריך (Sigma Aldrich) האמריקאית, שם לדבריה נדבקה בחיידק היזמי. ב-2009 החלה מירון לשמש בתפקידי הובלה טכנולוגית במספר מרשים של חברות סטארט אפ בתחומי המזון ומדעי החיים. בין היתר כיהנה בעבר כסמנכ"לית הטכנולוגיות בחברת Zero Egg, שמפתחת תחליף צמחי לביצים, וכיום מכהנת כדירקטורית באמאי חלבונים, שמייצרת חלבוני מתוקים כתחליף סוכר. ב-2019 קיבלה מירון הצעה שלא יכלה לסרב לה לשמש כסמנכ"לית הטכנולוגיות בחממת הפודטק החדשה פרש סטארט שהקימו תנובה, טמפו וקרנות ההון סיכון OurCrowd ופיניסטר. "ההצעה גרמה לי לעזוב מלא דברים טובים", היא מספרת.
עם קבלת הזיכיון הממשלתי להקמת חממת פודטק ב-2019 הפכה פרש סטארט לשחקן חדש בשוק מאתגר: חממת דה קיטשן של שטראוס שהוקמה ב-2014 הפכה מאז לצומת מרכזי בסקטור הפודטק הישראלי, והחממה החדשה נדרשה להתחרות בה. מירון ועמיתיה לפרש סטארט הפשילו שרוולים ובשנתיים האחרונות השקיעה החממה בשבע חברות שמפתחות מוצרים כמו מיץ תפוזים מופחת סוכר ודג מתורבת.
"בעולם הפודטק טרודים בשאלה איך נזין את אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה בעת שמשאבי הטבע הולכים ומדלדלים ומשבר האקלים מחריף", אמרה בעבר מירון ל"כלכליסט". "יש פה צורך קיומי והתפיסה הזו צוברת תאוצה".
במקביל מירון מלמדת פיתוח מוצר בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ומשמשת כיו"ר האגודה הישראלית לפרמנטציה (התססה), שפועלת לקידום התעשייה הביוטכנולוגית בישראל. שלל תפקידים אלו ממצבים אותה כדמות בעלת השפעה על עיצוב העתיד של ענף הפודטק המקומי.
דידיה טוביה ושולמית לבנברג
תפקידים: מייסד-שותף ומנכ"ל אלף פארמס, מייסדת-שותפה, והיועצת המדעית הראשית של החברה ופרופסור הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון
תפקידים קודמים: טוביה היה מנכ"ל IceCure מדיקל
שנות לידה: טוביה יליד 1974, לבנברג ילידת 1969
את הסטייק המתורבת שמפתחים דידיה טוביה ושולמית לבנברג במעבדה ברחובות אפילו ראש הממשלה בא לטעום. פעילותם לייצור בשר תוך צמצום התלות במשאבים הופכת אותם למייצגים מובהקים של הפודטק בישראל.
דידיה טוביה נולד בפריז ב-1974 והוא ביולוג ומהנדס מזון בהכשרתו. למעשה, יש לו שני תארי מוסמך, אחד בביולוגיה והנדסת מזון והשני בחשבונאות. עם סיום לימודיו בילה זמן מה באפריקה ואז עלה לישראל. הוא ניהל שתי חברות ישראליות בתחום המדיקל אך חש שזה לא מספיק - העוני והרעב שאליהם נחשף ביבשת השחורה המשיכו להציק לו.
ב-2016 הגיע טוביה לחממת הפודטק "דה קיטשן" של שטראוס והציף את האתגר בפני מנהלי החממה. ביחד, הם יצאו למסע לחפש מי יוכל לספק את הפתרון והגיעו לפרופ' שולמית לבנברג, חוקרת עתורת פרסים ששימשה כראש הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. לבנברג עמלה באותו זמן בטכניון ביצירת רקמות אדם לתחום הרפואה. השניים לקחו את המחקר, עשו התאמות, הקימו צוות מייסד והתחילו לעבוד. האתגר שהציבו לעצמם היה להאכיל את אוכלוסיית העולם הגדלה מבלי לכלות את משאבי כדור הארץ. האמצעי שנבחר היה פיתוח בשר במעבדה, מתא בודד לכדי מנה שלמה - לא תחליף בשר צמחי שמרגיש "כמעט כמו" אלא אותו הבשר ממש.
בקיץ האחרון גייסה אלף פארמס 105 מיליון דולר בהשתתפות קרן גדולה מאיחוד האמירויות במה שהיה אז גיוס הפודטק הגדול בישראל. "זה קשור לביטחון תזונתי", הסביר אז טוביה ל-TheMarker, "בישראל 88% מהבקר מיובא, אותו דבר במקומות כמו סינגפור או האמירויות, שאין בהם די מים או שטח לגידול פרות. הביטחון התזונתי הופך לקריטי מבחינה גיאו-פוליטית ולכן מדינות משקיעות בייצור מזון בלא תלות במשאבים מקומיים".
אלף פארמס מעוררת עניין גם בשל המדע המתקדם שהיא מפתחת וגם הודות לתקווה שהיא מסמנת להתמודדות עם בעיות כמו עוני ומשבר האקלים. החברה מתכננת להגיע לשוק בסוף 2022 אך בדרך היא נדרשת לצלוח אתגרים עצומים ובראשם הורדת עלויות תהליך ייצור הבשר במעבדה בהשוואה לסטייק רגיל. בנוסף, היא מתמודדת עם רגולציה שעוד לא יודעת איך לעכל בשר מתורבת ותחרות גוברת מצד חברות כמו פיוצ'ר מיט הישראלית.
נוסף לפעילות הבשר טוביה מעורב גם בחברות נוספות בתחום הפודטק: הוא מייסד-שותף במפתחת החלבון הצמחי Yeap ובמפתחת מיץ התפוזים מופחת הסוכר Blue Tree. החזון שמציג טוביה ופריצת הדרך המקומית של אלף הופכים את הצמד טוביה את לבנברג לשחקנים מובילים בפודטק הישראלי.
אביב וולף
תפקיד: מייסד ומנכ"ל Remilk
תפקידים קודמים: סמנכ"ל תפעול בחברת סייבר
שנת לידה: 1991
אביב וולף רק בן 30 אבל כבר עובד על הוצאת הפרה מהמשוואה של ייצור החלב. לא תחליף חלב אלא חלב ממש, כזה שמהווה שוק שמגלגל 720 מיליארד דולר בשנה.
וולף נולד וגדל באלון הגליל במשפחה עם מורשת חקלאית. הוא התגייס ליחידה מובחרת שאת שמה אסור להזכיר ושירת בה כמפקד צוות. בתום שבע שנות שירות הוא השתחרר ב-2017, טייל קצת וחשב לאן פניו מועדות. וולף, צמחוני, התרגש לגלות במהלך הטיול בארה"ב תחליפי בשר מעולים, והבין שזה מה שהוא רוצה לתרום לכולם. "עסקתי קצת ביזמות ובגיוס כספים אבל הבנתי שאפשר לעשות אימפקט ולא רק לשאוף לאקזיט", סיפר. על מחסום הידע - מעבר לתעודת בגרות לוולף אין כל השכלה פורמלית - הוא התגבר הודות לחבר משותף ששידך אותו לד"ר אורי כוכבי ממכון ויצמן, שהספיק לעבור במספר סטארט אפים בתחום מדעי החיים.
ב-2019 השניים הקימו את Remilk (רימילק), שמפתחת חלב פרה במעבדה באמצעות התססה. לא עוד תחליף חלב מהצומח אלא חלב ממש, רק בלי הפרה בדרך. "הוצאנו את הפרה מהמשוואה", מסביר וולף. תוך זמן קצר הפכה Remilk לאחת החברות הצומחות בפודטק הישראלי תוך שהיא מפתחת שיתופי פעולה משמעותיים בחו"ל. לפי פרסומים, בשבוע שעבר השלימה החברה סבב גיוס שני לפי שווי של 325 מיליון דולר לפני ההשקעה.
שוק החלב העולמי הוא עצום ואף צומח באסיה בקצב של כמעט 4% בשנה, אך הוא גם מזהם מאד, בעיקר בשל הפליטות שמייצרות הפרות. זהו גם תהליך בזבזני במים, וההבטחה של Remilk הוא לחסוך 90% מתצרוכת המים בהפקת החלב שלה. ב-Remilk לא מדברים על חזון רחוק אלא מתכננים להגיע לשוק כבר בשנה-שנתיים הקרובות: "בשנה הבאה נהיה על מדפי הסופרים", מתחייב וולף.
נדב ברגר
תפקיד: שותף מנהל קרן PeakBridge
תפקידים קודמים: מייסד Foodlab
שנת לידה: 1968
נדב ברגר הוא דור שלישי לתעשיית המזון וכיום הוא חלק מהקבוצה שמצעידה את הענף לעתיד, כמנהל קרן הון סיכון ענקית בתחום הפודטק.
ברגר מחזיק בתואר בכלכלה ומדעי המדינה מאוניברסיטת תל-אביב וב-EMBA מטעם ביה"ס קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן. סבו של ברגר הקים עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת את מפעל יצהר, שסיפק שמן ושומן לתעשיית המזון. הוריו של ברגר היו בעלי חברת המזון ויטה והוא ואחיו יהונתן, שמופיע גם בדירוג זה, עבדו בצעירותם בחברה המשפחתית. לאחר מכירת ויטה ב-2001 עבד ברגר בתפקידי ניהול בחברות מזון קלאסיות, עד שב-2010 הקים את מפתחת מוצרי המזון Foodlab. לחברה התווספה בהמשך גם פעילות השקעות בשם Foodlab Capital, שהפכה את ברגר למשקיע וחבר דירקטוריון במספר חברות פודטק מוכרות, כמפתחת תחליפי הסוכר דו-מתוק ומפתחת החלבון מגרגרי חומוס Innovopro.
ב-2017 חבר ברגר לאריק סיבר, שוויצרי שעבד 18 שנה בקרן התאגידית של נסטלה, והשניים הקימו את קרן ההון סיכון הגלובלית פיק ברידג' (Peak Bridge) להשקעות פודטק. כיום מנהלת פיק ברידג' 85 מיליון דולר בשתי קרנות, אחת להשקעות בשלבי סיד והשנייה לחברות בשלבים מתקדמים יותר. פיק ברידג' מתנהלת כקרן גלובלית אך מבין 10 ההשקעות שביצעה עד כה ארבע נעשו בחברות ישראליות, בהן מפתחת הפתרונות לאלרגיות מזון Ukku ומפתחת החלב בהתססה Imagindairy.
אלא שזו כנראה היתה רק ההתחלה. בימים אלו מגייסת פיק ברידג' קרן חדשה וענקית בהיקף 250 מיליון דולר, שיהפכו אותה לאחת מקרנות הפודטק הגדולות ביותר בעולם. סכום זה, במשולב עם הגידול בצורכי המימון של סטארט אפים בתחום המזון, יכול להפוך את פיק ברידג' וברגר לשחקני מפתח בהתפתחות ענף הפודטק בישראל.
אשחר בן שטרית
תפקיד: מנכ"ל חברת Redefine Meat
תפקידים קודמים: מנהל מוצר באינדיגו-HP
שנת לידה: 1984
כנער, אשחר בן שטרית עבד מדי סוף שבוע במסעדה של דוד שלו, והתמקצע שם בהכנת הסטייק המושלם. הוא אהב בשר, אבל לפני שבע שנים נולד בנו הראשון והוא החליט שהוא לא יכול להמשיך לעשות בשר. היום, ההמבורגרים הצמחוניים של החברה של בן שטרית נמכרים במסעדות בישראל ובעולם, אבל הוא מכוון הרבה יותר גבוה מכך.
בן שטרית, בעל תארים במשפטים ובמינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית, עבד כמנהל מוצר ב-HP-אינדיגו, עד שהחליט לקחת את הידע מעולם המדפסות ולרתום אותו לייצור מנות בשר מן הצומח. ב-2018 הוא ייסד את Redefine Meat, שפיתחה מדפסת תעשייתית עם מחסניות של חומרים צמחיים שמדמים שריר, שומנים ודם. התוצאה היא הדפסה שכבה אחר שכבה של מנת המזון המבוקשת.
מבין כל החברות הישראליות שפועלות בתחום תחליפי הבשר, ויש רבות כאלו, Redefine Meat היא הקרובה ביותר לשוק. למעשה, החל מהקיץ מוצרי החברה כבר נמכרים במסעדות המבורגרים בישראל ובעולם, אבל זה בן שטרית לא עוצר שם. בתעשיית תחליפי המזון מן הצומח יודעים איך להדפיס רכיבים קטנים שמאפשרים לייצר וריאציות על מוצרי בשר טחון כמו המבורגר או קבב. אבל הגביע הקדוש הוא סטייק: חתיכת בשר שלמה, סיבית וטעימה. בנובמבר האחרון הציגה החברה של בן שטרית נתחי סטייק מן הצומח, ויש לה עוד מוצרים בקנה.
"המטרה המוצהרת שלנו היא להיות חברת הבשר הכי גדולה בעולם", אמר בן שטרית לאחרונה באירוע של פירמת KPMG, "בקר זו הפסגה הקולינרית ברוב המטבחים בעולם, אבל לצורך כך אנחנו מחזיקים במיליארד פרות. הפרות הללו שותות יותר מים מהאנושות כולה, אוכלות יותר מכל בני האדם ומזהמות יותר מכל סקטור התחבורה".
בן שטרית לא שואף בהכרח להפוך את האנושות כולה לצמחונית כמוהו ובטח לא מסתפק בקהל הצמחוניים והטבעוניים אלא מסתער על שוק אוהבי הבקר המפחיתנים. "קרניבורים עם רגשות", כפי שהוא כינה את זה. היותו של בן שטריות איש שיווק מעולה שאוהב את הבמה סייעו להפוך את אירועי ההשקה של החברה להצגה הטובה בעיר. ככזה, הוא הפך לאחת הדמויות המייצגות והמשפיעות בסצינת הפודטק הישראלית.
חלים ג'ובראן
תפקיד: מייסד משותף ומנכ״ל Phytolon
תפקידים קודמים: מנהל פרויקטים ב-Forrest Innovations
שנת לידה: 1983
בתעשייה של גיוסי ענק על בסיס חלומות בלבד, ד"ר ח'לים ג'ובראן וחברת פייתולון (Phytolon) שייסד מראים שיש גם דרך אחרת.
ג'ובראן עשה את התואר הראשון שלו בביולוגיה וביוטכנולוגיה בטכניון, תואר שני ודוקטורט בביוכימיה באוניברסיטה העברית ופוסט דוקטורט בביוטכנולוגיה במכון ויצמן. הוא עבד כשנתיים במנהל פרויקטים ב-Forrest Innovations לפני שייסד ב-2018 עם ד"ר טל זלצר את פייתולון, שבה הוא משמש כמנכ"ל. החברה, שהוקמה במסגרת חממת טרנדליינס, פיתחה תהליך המבוסס על התססת שמרים לייצור צבעי מאכל מחומרים טבעיים בלבד, שמתאימים לשימוש במגוון רחב של מוצרי מזון.
באופן מסורתי, מרבית חומרי המאכל בתעשיית המזון התבססו על תערובות סינטטיות ומזיקות. בשנים האחרונות חומרים אלו מוחלפים ברובם בחומרים טבעיים, אך גם עלויות הייצור של אלו גבוהים, משתמשים בצמח כולו ולכן אינם ברי קיימא. הפתרון של פייתולון, המבוסס על פטנט שפותח במכון ויצמן, מוריד משמעותית את עלויות הייצור ומשמש בשלל מוצרים, מתחליפי בשר ועד למוצרי אפייה. פייתולון, שמעסיקה צוות של כ-20 איש ביוקנעם עילית, שואפת להקדים את מתחרותיה ולהביא מוצר לשוק כבר בעתיד הקרוב במטרה לייצר מהפכה בייצור וצריכת צבעי מאכל.
כמו במקרים של יזמים רבים אחרים - כל שכן יזמיות - שמגיעים מחוץ למיינסטרים של ההייטק הישראלי, החברה של ג'ובראן מאופיינת בסבבי גיוס צנועים יחסית, שמגובים בהישגים מדידים. גו'בראן, שילוב בין מדען ליזם, מראה שאפשר לעשות יותר עם פחות ולשמור על פרופורציות לאורך המסלול לעבר ההצלחה.
חנן שניידר
תפקיד: מנהל שותף במילניום פודטק
תפקידים קודמים: מנכ"ל חממת Fresh Start
שנת לידה: 1971
בתקופה הקצרה מאז הוקמה לפני פחות כשנה וחצי הפכה שותפות המו"פ מילניום פודטק של חנן שניידר לגורם מתמחה, פעיל ומרכזי בענף. היותה השחקנית המתמחה הכמעט יחידה בתחום בישראל הפכה את שניידר לצומת מרכזי עבור חברות ויזמים רבים שמנסים לצמוח ולהגיע לשלב הבאת מוצר לשוק.
שניידר, בוגר לימודי משפטים באוניברסיטת בר-אילן ו-MBA מאוניברסיטת תל-אביב, גדל בעולם ההשקעות. הוא ניהל את דיסקונט קפיטל ב-1998-2003 ולאחר מכן עבר לעולם היזמות וניהל מספר סטארט אפים, בעיקר בעולמות מדעי החיים. ב-2019 זכה קונצרסיום בהובלת תנובה במכרז רשות החדשנות להקמת חממת פודטק בצפון הארץ, ושניידר התמנה למנכ"ל החממה שזכתה לשם "פרש סטארט". אלא שתוך פחות משנה לאחר המינוי פרש שניידר ופנה להקים ולהוביל את מילניום פודטק: שותפות מו"פ שנסחרת בבורסת תל אביב - מבנה שדומה לקרן הון סיכון אך מתקיים מכספים שמגויסים בשוק הציבורי.
"אין קרנות מתמחות בישראל שמשקיעות בעולם הזה. אבל זה עולם שמשפיע על הבריאות, האוכל והשתייה של כל אחד ואחד מאיתנו ושנמצא במהפכה", הסביר בעבר שניידר את ההיגיון שהנחה אותו להקים את הפעילות במסגרת פודקאסט בשם "מאזינים השקעות". מילניום פודטק יצאה לציבור ביולי 2020 ומאז ביצעה תשע השקעות, האחרונה שבהן בחברת גרין קלייה, שמפתחת מתקן שמאפשר לקלות פולי קפה בעמדת הקפה המשרדית.
"תחליפי בשר וחלבון מן החי הם בראש סדר העדיפויות", אמר שניידר באותה שיחה, "אבל אנחנו מתעניינים גם בתזונה מותאמת אישית ומסתכלים על דברים כמו תחליפי סוכר והחלפת האריזות המסורתיות בחומרים אחרים לצורך הארכת חיי מדף".
מילניום פודטק היא שחקנית חשובה משום שהיא מגיעה לחברות שלב אחרי חממות ההזנק ותומכת במאמצי הצמיחה שלהן ובהגעתן לשוק. בין היתר מחזיקה החברה בהסכם השקעות משותף עם חממת "דה קיטשן".
מילניום פודטק שחקנית חשובה משום שהיא מגיעה שלב אחד אחרי החממות ותומכת במאמצי הגידול שלהן וההגעה לשוק, ואכן יש לה הסכם השקעות משותף עם חממת דה קיטשן. עד כה גייסה השותפות 94 מיליון שקל אך מאז ההנפקה מנייתה צנחה בכ-60% - מה שמעיד על היקף האתגר שנטל על עצמו שניידר בהנגשת השקעות הפודטק לחלקים גדולים יותר מקרב הציבור.
ניר גולדשטיין
תפקיד: מנכ"ל GFI ישראל
תפקידים קודמים: יועץ אסטרטגי בחברת TASC
שנת לידה: 1987
ענף הפודטק הצומח נאלץ להתמודד לא רק עם כוחות השוק אלא גם עם התלות הגדולה ברגולציה, שעדיין לא למדה עד הסוף איך לעכל אותו. על הפער הרגולטורי הזה מנסה לגשר ניר גולדשטיין, ראש הפעילות הישראלית של GFI, עמותה בינלאומית ששמה לה למטרה לקדם תחליפי חלבון.
גולדשטיין, יליד 1987, ניהל מסלול קריירה טיפוסי למדי: הוא סיים תואר ראשון במשפטים ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטה העברית ועבד שנה במשרד המשפטים. משם עבר לשוק הפרטי ועסק בקניין רוחני בפירמת ש. הורוביץ, ובהמשך עבד בחברת הייעוץ הכלכלי TASC. בתפקידים אלו נחשף לעוולות שבתעשיית המזון מן החי שדחפו אותו "לעבור צד".
ב-2019 הצטרף גולדשטיין ל-The Good Food Institute (או GFI בקיצור), עמותה בינלאומית שעוסקת בקידום תחליפי חלבון ותחליפי בשר, ביצים, חלב ודגים. החזון של העמותה הוא לא לייצר תחליפים טבעוניים לכל המזונות אלא לסייע ביצירת תעשיית מזון בת-קיימא. בדרכו השקטה הפך גולדשטיין במהרה לאחד השחקנים המרכזיים בענף הפודטק הישראלי. כמי שמכיר את כולם הוא מחבר בין הקצוות ומסייע בקשרים בין החברות בתחום ובין הממשלה.
כשראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו הגיע למעבדות אלף פארמס כדי לטעום בשר מתורבת, גולדשטיין היה שם. כך גם כשבשר מתורבת הובא לבית הנשיא. הוא נכח בוועידת האקלים האחרונה בגלאזגו ולאחריה ארגן משלחת לאיטליה של עשרות חברות פודטק ישראליות, שהציגו בפני הנהלת ארגון המזון והחקלאות של האו"ם את מה שגולשטיין מגדיר כ"המובילות הישראלית בפודטק וחלבון אלטרנטיבי".
עבודתו של גולדשטיין לקידום תקנים משותפים עבור חברות הפודטק, שמתמודדות עם הוצאות גבוהות על ציוד ייעודי, ופעילותו לגיבוש חזית אחידה מול הרגולציה הופכים אותו לאחד השחקנים המשפיעים בענף.