למה סבסוד הארוחות של העובדים לא נפגע
שוב ושוב אנחנו מגלים שפיטורים לחוד, והחיים עצמם לחוד. כרטיס ארוחת הצהריים, סיבוס או תןביס, הם סימן היכר בתעשיה. אם ציפינו שתקציב הארוחות יתכווץ, הרי שלפי נתוני סיבוס שפרסמנו כאן השבוע, הסבסוד אף עלה ב-8% ב-2022 ל-1,060 שקלים בממוצע לעובד בחודש (כ-50 שקלים ליום). כזכור, לפני כשבועיים קיבלנו עדויות שלמרות הצמצומים, גם השכר בענף לא נפגע, והמשיך במגמת העלייה במקצועות המבוקשים.
איך זה מסתדר עם גלי הפיטורים? למה תנאי ההעסקה של העובדים לא נפגעים? קודם כל, כי מדובר על תנאים שסוכמו בתחילת ההעסקה - וכל שינוי הוא הרעה בתנאים, שמאוד משמעותי לעובדים ופחות משמעותי לחברה. גם עלייה של 80 שקלים בתקציב החודשי לעובד, מצטברת בחברה של 100 עובדים לפחות מ-100 אלף שקל בשנה. שנית, מחירי הארוחות גם עלו, וכוח הקנייה של העובדים נשחק (תודה לך, אינפלציה). והסיבה השלישית והמעניינת היא מגמה שכנראה נשמע עליה יותר ויותר בשנה הקרובה והיא הסטת התקציבים מגיוס עובדים חדשים וקמפייני גיוס, להשקעה בעובדים עצמם למטרות שימור. (רז סמולסקי)
בואו נודה על האמת, קרנות ההון סיכון פישלו
שני סיכומי שנה שפורסמו השבוע רמזו, בעדינות או לא, כי קרנות ההון סיכון פישלו לאורך 2021. המחקר של סטארטאפ ניישן סנטרל בדק את הסיכוי והזמן שלוקח לחברה בשלב הנבטה להגיע לסבב A, ומצא סטייה במודל של מעל ל-50% ב-2021 מול הממוצע הרב שנתי. ההסבר שנכתב הוא פשוט: "סף האיכות שקובעים המשקיעים, ירד". או במילים אחרות ה-VC השקיעו בחברות פחות טובות לאורך אותה שנה. באותו המחקר גם גילינו שמספר המשקיעים בסבב seed זינק מ-2 בממוצע בשנות עבר ל-3.5 ב-2021.
מחקר שני, סקר של IBI Tech fund בקרב חברות סטארטאפ צעירות, מצא כי בעת הגאות הן גייסו יותר ממה שתכננו ומהר יותר משצפו. 37% מהחברות קיבלו "הסכם עקרונות" תוך פחות מחודש ממועד הפגישה הראשונה. ב-IBI לא היו מנומסים מידי לגבי זה: "התחרות בין קרנות לחצה אותן לסגור עסקאות מהר - לגמגם ולעגל פינות בתהליך ה-DD (בדיקת הנאותות, א"ז), רק כדי לעמוד בתחרות ולא לפספס עסקה".
במבט קדימה, אם הקרנות השקיעו בחברות פחות טובות, התשואות יהיו פחות טובות. תוסיפו לזה שממילא רק הרבעון העליון של הקרנות מכות את המדדים, את המשבר בשווקים והקיטון בכסף המוסדי הפנוי, את תנאי הריבית שמאפשרים השקעות אלטרנטיביות, ואפשר להסיק בזהירות שתעשיית ה-VC נכנסת בעצמה לתקופה קשה. (אמיתי זיו)
האם מיקרוסופט יכולה לתת פייט לגוגל
השבוע מיקרוסופט הידקה את הקשר שלה עם חברת OpenAI, המפורסמת בזכות הכלים Dall-E 2 ליצירת תמונות מטקסט ו-ChatGPT המנוע ליצירת טקסטים. תחילה, הכריזה מיקרוסופט כי הכלים של OpenAI ישולבו בתוך הכלים של מיקרוסופט עצמה, כמו מנוע החיפוש בינג או חבילת מוצרי Office. אחר כך נודע כי מיקרוסופט מתכננת להשקיע ב-OpenAI סכום של 10 מיליארד דולר במהלך כמה שנים, זאת בנוסף למיליארד הדולר שמיקרוסופט כבר השקיעה בחברה.
אך האתגר הגדול של מיקרוסופט יהיה להבין איך אפשר להרוויח מכל זה כסף. ההכנסות של מיקרוסופט מפרסום בחיפוש בשנה שעברה הגיעו ל-11.5 מיליארד דולר - בעוד גוגל הכניסה למעלה מ-200 מיליארד דולר רק מפרסום במנוע החיפוש. אם מיקרוסופט תוכל גם להגיש לנו חווית חיפוש שכמותה לא הכרנו, וגם לשלב בה פרסומות בצורה חכמה, היא יכולה לנצח את גוגל במגרש הפרטי שלה, בדיוק ברגע שבו מוצר הדגל של גוגל, החיפוש, נראה רע מתמיד. למיקרוסופט יש הזדמנות לעשות את אחד המהלכים הגדולים והחשובים בתולדותיה, אבל כל זה לא אומר שגוגל אמרה את המילה האחרונה. (שי רינגל)
המינויים החדשים באינטל מציפים שאלות
מנכ''ל אינטל ישראל, יניב גרטי, הודיע השבוע על פרישתו מהחברה. אינטל הודיעה כי יחליפו אותו שניים - קרין אייבשיץ-סגל, המשמשת גם כמנהלת העולמית של תחום הוולידציה (בדיקות שבבים) וכמנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל; ודניאל בן-עטר, המשמש גם כמנכ"ל משותף של מפעלי הייצור של אינטל ברחבי העולם. שני מנכ"לי אינטל ישראל החדשים הם בכירים בארגון ברמת סגני נשיא באינטל העולמית. זה המקום להזכיר מישהי בכירה אפילו יותר מהם - שלומית וייס, מנכ"לית חטיבת ההנדסה הגלובלית של אינטל, סגנית נשיא בכירה וחברת הנהלת אינטל העולמית. השלושה יושבים בישראל אבל מנהלים פעילות רחבת היקף בעולם כולו. כבוד לאינטל, כבוד לישראל.
ואחרי כל זה נותרות כמה שאלות, שיהיו אולי מי שייכנו אותן טפלות. למה גרטי פורש דווקא עכשיו, אחרי תקופת כהונה קצרה מקודמיו? ולמה מחליפים אותו שניים ולא אחד? האם מינוי של אחד בלבד לתפקיד מנכ"ל אינטל ישראל היה עלול להוביל לפרישתו מהחברה של האחר? האם העובדה שכל הבכירים בישראל מדווחים למנהלים שלהם בהנהלה הראשית - ולא למנכ"ל אינטל ישראל - מחזקת או מחלישה את הסניף המקומי? כשיהיו לנו תשובות נחזור אליכם. (טל שחף)
לקראת עונות דוחות: הנורמלי החדש
בשבוע הבא תיפתח רשמית עונת הדוחות של חברות הטק כשנטפליקס תדווח ביום חמישי על תוצאות הרבעון הרביעי ואיתן על סיכום השנה שלה. עבור חלק מחברות הטק הבולטות המשבר הגיע מוקדם (מטא) ואצל אחרות מדובר בנפילה איטית מהגבהים של 2021. אפל למשל בחברה להקדים ולדווח על תוצאות הרבעון השלישי כדי לזכות בעוד כמה חודשי חסד, אבל הדוחות הבאים שלה (שיצאו רק בסוף פברואר) הולכים להיות שונים בתכלית.
אם ב-Q2 היו סימנים ראשונים של שינוי וב-Q3 היינו דרוכים לראות כמה ואיך הושפעו החברות משינויי המאקרו, הרי שכעת זו כבר המציאות, שלא לומר השגרה, החדשה. הריבית גבוהה, הציבור מודע והמשקיעים מצפים. הדוחות הקרובים, אם כך, אמורים לשקף את הנורמלי החדש ולהעיד מי מהענקיות הללו ערוכה להתמודד עם תקופה קשה ומי אולי פחות. (הגר רבט)