מוחים אבל מפחדים
אחרי מכתב ההייטקיסטים בשבוע שעבר, שבו הביעו בכירים בהייטק דאגה מהשלכות מדיניות הממשלה החדשה על המשק ועל תעשיית ההייטק, התעוררה השבוע מחאה ממוקדת יותר שעסקה בתיקון "חוק איסור אפליה" - אמרו מעכשיו חוק אישור אפליה. יש הרבה יוזמות מקוממות בקווי היסוד של הממשלה החדשה, בהייטק התרעמו על מה שקרוב: החשש מאפליית קהילת הלהט"ב.
נזכיר: הממשלה הזו העבירה את חוק בן גביר, חוק סמוטריץ', חוק דרעי, החלישה את משרד הביטחון ופירקה את משרד החינוך ובקווי היסוד שלה נמצאים חקיקת פסקת ההתגברות על בג"ץ, ביטול עצמאות היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה וביטול הרפורמה בבגרויות, אבל נראה שאף אחד מאלה לא עורר חימה כמו חוק אפשור האפליה.
בין השותפים למחאה הזו היו בכירים בהייטק וגם כמה חברות: Wiz, הלו הארט, איזי, HP אינדיגו, Semperis, אמדוקס, מיקרוסופט ישראל, פלייטיקה, אינוויז. אבל המסרים, אעפס, הזכירו קצת את יום הגאווה, ותיארו בדרכים שונות את מדיניות ההכלה והגיוון של החברות. ואנחנו הרי לא מעלים על דעתנו שזו היתה רק הזדמנות פז לקמפיין מיתוג מעסיק.
שאפו לחברות שיצאו במסרים ברורים בעניין חוק האפליה. חבל שהיו רק חברות בודדות ולא גל של מאות ואלפים. פה ושם הושמעו תירוצים למה הוחלט שלא לצאת באמירה ברורה, אבל בואו נודה על האמת: החברות פחדו
אז כדי שנהיה מדויקים: שאפו לחברות שיצאו במסרים ברורים בעניין חוק האפליה. חבל שהיו רק חברות בודדות ולא גל של מאות ואלפי חברות, שאפשר להאמין שהמנכ"לים והמנכ"ליות שלהן מתנגדים בכל מאודם לאפליה. פה ושם הושמעו גם תירוצים למה החליטו שלא לצאת באמירה ברורה, אבל בואו נודה על האמת: החברות פחדו. כמו שקורה במדינות שלא היינו רוצים לחיות בהן. (טל שחף)
לאן ממשיכים מכאן?
מחאת ההייטק אמנם התרחבה סביב חוק איסור אפליה, ובעיקר סביב הנגיעה לקהילה הגאה, אבל נראה שהכלבים נבחרו והשירה עוברת. למרות הצהרותיו, ראש הממשלה נתניהו חתם גם חתם על הכנסת סעיף הביטול להסכמים הקואלצייוניים.
כעת צריך לחשוב מה הלאה: פוסט בלינקדאין, שלט על הבניין ואורות צבעוניים במשרד , זה נחמד, אבל האם בכך המחאה תסתיים?
אין מקום לגזענות ואפליה.
— Oren Kaniel (@okaniel) December 26, 2022
משרדי AppsFlyer הערב. הרגיש לנו נכון להאיר קצת את החושך, בכל צבעי הקשת. pic.twitter.com/AsJdUwi8oB
ואולי כדאי שקהילת הטק תסתכל על סעיפים אחרים בהסכמים הקואליציונים שנוגעים ישירות אליה, כמו זה שמציע להפלות לרעה ערבים וחרדים בפקולטות להנדסה ומדעי המחשב. או כמו זה שפוגע בלימודי הליבה של חרדים ואפילו כמו זה שמאט פרישת רשתות תקשורת מהירות בישראל. הגזרות רק החלו. (אמיתי זיו)
ההייטק דווקא כן צריך את המדינה
המדינה עצרה את נשימתה השבוע כשבליכוד נאבקו על יתרת תיקי השרים שנותרו אחרי ההסכמים הקואליציוניים. הכותרות עסקו במאבקים על התחבורה, התרבות והספורט, השוויון החברתי, חינוך מוחלש וחצי משרד החוץ. איש לא נאבק על משרד הכלכלה והתעשייה ואילו ממשרד המדע והטכנולוגיה ברחו כמו מאש. בסופו של דבר התמנה ניר ברקת במפתיע לשר הכלכלה ואופיר אקוניס חזר, שלא במפתיע, לתפקיד שר החדשנות והמדע.
מדובר בשני משרדים רלוונטיים מאוד לתעשיית ההייטק הישראלית, אפילו יותר ממשרד האוצר. משרד הכלכלה אחראי להגברת התחרות במשק, לפיתוח ההון האנושי ולפיתוח כלי מימון חוץ תקציביים. משרד החדשנות והמדע משמעותי בעיקר בגלל שתחתיו פועלת רשות החדשנות בתקציב של יותר מ-1.5 מיליארד שקל בשנה, שמשמשים לעידוד חברות סטארט אפ ולפיתוח תחומי חדשנות רלוונטיים לישראל.
ההייטק זקוק להתערבות שתכוון את הכשרת כוח האדם, שתקדם סקטורים וטכנולוגיות שישראל עשויה להוביל בהן ושתתמוך בסטארט אפים צעירים שהשוק הפרטי לא רוצה להסתכן בהשקעה בהם
מאבקי ההייטקיסטים בשבועות האחרונים מלמדים שכנראה אכפת להם ממה שקורה במדינה. אז בוודאי שאכפת להם שבממשלה הנכנסת איש לא נלחם כדי לקבל את האחריות לתעשייה שמעסיקה 11% מכוח האדם במדינה, מייצרת 15% מהתוצר הלאומי ומשלמת 25% ממס ההכנסה.
זה לא סביר שקווי היסוד של הממשלה החדשה לא מכירים בקיומו של ההייטק. ואם מביאים בחשבון שמספר עובדי ההייטק מגיע ל-11 מנדטים, אז ההתעלמות האלקטורלית היא ממש מכאיבה.
טועים מי שחושבים שההייטק לא זקוק להתערבות. ממש כמו שהמשק זקוק להתערבות שתעזור ליד הנעלמה, כך ההייטק זקוק להתערבות שתכוון את הכשרת כוח האדם למקצועות הנכונים, שתקדם סקטורים וטכנולוגיות שישראל עשויה להוביל בהן, שתביא השקעות חדשות לישראל ובעיקר שתתמוך בסטארט אפים צעירים שהשוק הפרטי לא רוצה להסתכן בהשקעה בהם.
צריך לקוות שאקוניס וברקת, כל אחד בתחומי אחריותו, יצליחו לקדם מדיניות שמקדמת את ההייטק, גם אם הממשלה עסוקה בעניינים פחות חשובים. (טל שחף)
הזדמנות לתיקון
2022 הסתיימה עם משבר ברור בהייטק שכולל פיטורים, סגירת חברות, מחנק הון ושוויים יורדים. ההערכה הכללית לפיה אנחנו רק באמצעו של המשבר זכתה לחיזוק מהמצגת השנתית של קרן הקרנות וינטג', שהוצגה השבוע בכנס תעשיית ההון סיכון של קרן פיוז'ן.
אבל עם כמה שזה כואב, צריך לזכור שמה שעובר ההייטק הוא גם תהליך בריא, כזה שיחדד את הצרכים האמיתיים. "היו [ב-2022] השקעות בתחומים כמו NFT או Web3 - למה הטאלנטים מתבזבזים על דברים כאלו?", תהה ליעד אגמון מקרן אינסייט באותו כנס, "[כעת] יהיה יותר מיקוד של טאלנט".
תקופת הגאות בהייטק יצרה בזבוז של כסף וכשרונות. התיקון יכול להוביל להשקעות טובות יותר ולניצול נכון יותר של המוחות. (אמיתי זיו)