סייבר סייבר? סייבר סייבר! סטארט אפ ניישן וסייבר ניישן הן כל כך ביצה ותרנגולת שלא ברור מי חייבת למי את קיומה. ובכל זאת, ענף הסייבר הישראלי חווה מספר גלים ודורות, שלכולם יש מקום של כבוד בהשפעה על התפתחותו. דור המייסדים עדיין בועט ומחדש, אך נוספו לו עם השנים עוד ועוד גוונים, חלקם אפורים יותר, חלקם פחות.

ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות ובראשן פריחת מחשוב הענן ואינטרנט הדברים היוו הזדמנות לגל חדש של חברות אבטחת מידע להציע את מרכולתן. במקביל, הזינוק בתקיפות כנגד גופי ממשל וחברות פרטיות הגביר את הביקוש לשחקנים הפועלים בתחום. ואי אפשר שלא להתייחס לחברות הסייבר ההתקפי שנחשפו בשנים האחרונות ולשימוש שממשלות ישראל עשו בהן ובמוניטין הטכנולוגי של המדינה, שיחדיו מעיבים כיום על הדימוי של הענף הכי מפורסם בהייטק הישראלי.

למרות הפרסומים השליליים שלהם זכה הסייבר הישראלי בשנה האחרונה, הסקטור הוא עדיין מקור לגיטימי לגאווה מקומית וממשיך לתת את הטון בזירה העולמית: הערכות השווי של חברות הסייבר הן כנראה הגבוהות ביותר בהייטק הישראלי, מספר החברות החדשות הפועלות בתחום מרקיע שחקים, גיוסי הסיד שוברים שיאים והתחרות סביב העובדים בכלל מאבדת שליטה.

כך בחרנו את הדמויות המשפיעות בהייטק הישראלי >
12 על 12: לכל הדמויות המשפיעות >

גילי רענן

תפקיד: שותף מייסד בקרן סייברסטארטס
תפקידים קודמים: שותף, סקויה ישראל
שנת לידה: 1970

גילי רענן (צילום: יוסי זלינגר)
גילי רענן | צילום: יוסי זלינגר

גילי רענן הפך תוך זמן קצר לאחד ממשקיעי הסייבר החשובים בישראל ולתו תקן בתחום צפוף שבו מתגוששות יותר מ-400 חברות.

רענן שירת ב-8200 ואף זכה בפרס ביטחון ישראל על "פיתוח טכנולוגי" שתרם במישרין לביטחון המדינה. בשנים 2009-2016 היה שותף בסקויה ישראל, הזרוע המקומית של קרן הון הסיכון האמריקאית האגדית - עד שזו החלטה לסגור את הפעילות הישראלית הנפרדת ורענן החליט להקים משהו משל עצמו. ב-2018 הוא הקים את סייברסטארטס (Cyberstarts), קרן הון סיכון שמתמחה בהשקעות סייבר ומסייעת ליזמים כבר משלב הרעיון.

סייברסטארטס היא קרן סייבר של משקיעי סייבר ורשימת המשקיעים שלה כוללת כמעט את כל האבות המייסדים של הענף בישראל: מיקי בודאי, שלמה קרמר, ניר צוק, עמיחי שולמן, מריוס נכט ואסף רפפורט - סך הכל כ-40 משקיעים שנתנו ברענן את אמונם. הקרן חריגה בנוסף המקומי בכך שאינה גובה דמי ניהול שנתיים כמקובל בהון סיכון - רענן לא צריך את הכסף כדי לגמוא את החודש ובמקום זאת גובה דמי הצלחה גבוהים יותר במקרה של אקזיט.

התזה של רענן וסייברסטארטס היא שיזמי הסייבר הישראלים אוחזים בידע טכנולוגי רחב אבל לוקים בהיכרות מועטה עם העולם התאגידי. "הסיבה שאין חברות גדולות בסייבר היא שהחברות עושות אופטימיזציה לפתרון ולא לבעיה", אמר רענן בעבר בראיון ל-TheMarker. על הפער הזה מנסה הקרן לגשר באמצעות חיבור היזמים עם תאגידים אמריקאיים גדולים כבר מהיום הראשון. רענן משתמש ברשת הקשרים שלו כדי להפגיש יזמים עוד בשלב הרעיון עם מנהלי אבטחת מידע או תפעול בחברות גדולות, ובכך מאפשר להם לקבל תמונה מהימנה של צורכי השוק ואת ההתאמה של הפתרונות שלהם אליו.

עד כה גייסה סייברסטארטס שתי קרנות והיא ומנהלת סך הכל 150 מיליון דולר. פורטפוליו ההשקעות שלה כולל 13 חברות, מהן לפחות ארבע יוניקורנס: Wiz של אסף רפפורט, טרנסמיט של מיקי בודאי, חברת Noname שעוסקת באבטחת ממשקי גישה לתוכנה, וחברת הקריפטו פיירבלוקס. לטענת הקרן, השווי המצרפי של חברות הפורטפוליו שלה כבר עומד על 15 מיליארד דולר.

תומר וינגרטן

תפקיד: מייסד משותף ומנכ״ל סנטינל וואן
תפקידים קודמים: מייסד ומנכ"ל dPolls
שנת לידה: 1981

תומר וינגרטן, מייסד ומנכ"ל סנטינל וואן (צילום: באדיבות סנטינל וואן)
תומר וינגרטן, מייסד ומנכ"ל סנטינל וואן | צילום: באדיבות סנטינל וואן

רוב השיאים של הסייבר הישראלי - ויש הרבה כאלה - הם על הנייר. לא כך השיא של תומר וינגרטן. אולי זה בגלל שוויינגרטן הוא עוף מוזר בסייבר הישראלי, לא בוגר יחידת 8 כלשהיא ובטח לא חלק מקליקת הסייבר הענפה של בוגריהן.

וינגרטן, שעשה את האקזיט הראשון שלו בגיל 24, הוא אוטודידקט שהקים את סנטינל וואן יחד עם חבר הילדות הכי טוב שלו, אלמוג כהן, אבל עבר בכמה מקומות לפני כן. לאחר תקופה קצרה כמפתח תוכנה וינגרטן ייסד וניהל את פלטפורמת יצירת הסקרים dPolls שנמכרה ב-2007 ל-Toluna הצרפתית, והוא המשיך לכהן בחברה הרוכשת בתפקידי ניהול עד 2012. במקביל שימש וינגרטן כמייסד שותף ו-CTO בקרמבולה. ב-2013 הוא וכהן הקימו את סנטינל וואן ובגלל שלא הכירו אף אחד ממשקיעי הסייבר הסדרתיים בישראל, התחילו ישר מקליפורניה.

ההתחלה של סנטינל וואן לא היתה חלקה, וב-2016 כהן החליט לעזוב את החברה ווינגרטן, שנשאר לבד, לקח על עצמו גם את תפקיד ה-CTO. על הדרך הוא נאלץ לעצב מחדש את מחלקת המרקטינג של החברה ולשכנע את המשקיעים שהוא יכול להמשיך מכאן. העבודה הקשה השתלמה, וביוני 2021 וינגרטן כבר היה חתום על הנפקת הסייבר הגדולה בעולם וההנפקה הגדולה ביותר של חברה ישראלית עד אז. וכל זה מיזם הסייבר היחיד בישראל - כנראה - שמעולם לא פגש את גיל שוויד, אפילו לא ללחיצת יד אקראית.

ההצלחה של וינגרטן היא היוצאת מן הכלל שמוכיחה את כל הכללים של הסייבר הישראלי. הסקטור שצמח מתוך הצלחות ישנות כמו צ׳קפוינט ואימפרבה, מייצר בשנתיים האחרונות הצלחות ענק, אבל בעיקר בתיאוריה. בערך כל שיאי הגיוסים, השוויים וההיקפים נשברו בשנה החולפת בתחום הסייבר - אבל כשזה מגיע לאקזיטים בפועל, ההצלחות צנועות בהרבה: 400 מיליון דולר במקרה של אינטסייט, 600 מיליון אצל גארדיקור, וגם זה לא מעט הודות לנטוורקינג הצפוף בענף סייבר שמאפשר ליזמים לגייס בקלות סכומי ענק.

וינגרטן בנה את סנטינל וואן מחוץ לקופסה של הסייבר הישראלי. כשכל המערכות הקיימות בשוק התריעו על איומים, סנטינל וואן הייתה מהראשונות שפיתחו מערכת שבולמת אותם ומשתמשת בלמידת מכונה כדי לחזות אירועים, אבל גם זה לא הצליח לקנות לה משקיעים בביצה הישראלית. עם כל הכסף הזול והזמין שנשפך על הסייבר בישראל, ליזמים שמגיעים לתחום מבחוץ קשה מתמיד לגייס מהקרנות והאנג׳לים המוכרים. זה הופך את המקרה של וינגרטן וסנטינל וואן למפתיע אפילו יותר.

נדב צפריר

תפקיד: מייסד ושותף מנהל של Team8
תפקידים קודמים: מפקד יחידת 8200
שנת לידה: 1970

נדב צפריר (צילום: Team8)
נדב צפריר | צילום: Team8

כבר שש שנים שנדב צפריר משמש כאחד המייצגים הבולטים של הסייבר הישראלי, ו-Team8 שייסד הפכה לבית גידול לחברות סייבר מבטיחות.

צפריר החל בכלל בתור לוחם בסיירת מטכ"ל ואף זכה בצל"ש הרמטכ"ל על פעילות חשאית אחת שבה היה מעורב. בהמשך הקריירה הצבאית, כבר כקצין בכיר, עבר צפריר ליחידת 8200, בהתחלה כסגן מפקד היחידה וב-2009 הפך למפקדה. ב-2013 צפריר השתחרר וב-2014 הקים את Team8. מאז 2019, צפריר משמש גם היו"ר של ענקית האנרגיה סולאר אדג'.

Team8 היא חיה משונה בשטח, לא בדיוק קרן הון-סיכון אלא יותר פלטפורמה לייזום והקמת חברות בתחום הסייבר. חברות אלו מקבלות השקעה כספית קטנה מצד Team8, שאוחזת באחזקות משמעותיות בכל אחת מהן. עם המשקיעות בפלטפורמה נמנות כמה מהחברות הגדולות בעולם: מיקרוסופט, סופטבנק, סיסקו, איירבאס, וולמארט, בקרליס ושחקניות גדולות אחרות.

"אנחנו קצת הון סיכון וקצת קבוצת מחקר. אנחנו רואים בעצמנו מייסדים שותפים של החברות שאנחנו מקימים, אבל אנחנו גם עובדים אצל היזמים האלה", הסביר צפריר ל-TheMarker בסמוך להקמת Team8. מאז גייסה Team8 מספר קרנות והשקיעה בחברות סייבר מקטגוריות שונות: מחברת "מלכודות" והטעייה לתוקפים ועד הגנה על מכשור רפואי (יעד מועדף על האקרים זדוניים).

ב-2020 הפעילות התרחבה עם הקמת Team8 קפיטל - זרוע הון סיכון מסורתית יותר בהובלת שרית פירון - וכמה חודשים אחר כך הושקה גם Team8 פינטק, בהובלת רקפת רוסק-עמינח ויובל טל. Team8 הפכה לשחקנית משמעותית בשוק, וכל השקעה שלה זוכה לתשומת לב מהתעשייה - למרות שלא הכל, מטבע הדברים, מצליח. הפלטפורמה מנהלת סכול של 260 מיליון דולר, יש תחתיה 20 חברות פורטפוליו והיא רשמה עד כה ארבעה אקזיטים.

אסף רפפורט

תפקיד: מייסד משותף ומנכ"ל Wiz
תפקידים קודמים: מייסד אדאלום, מנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל
שנת לידה: 1983

אסף רפפורט (צילום: נתנאל טוביאס)
אסף רפפורט, מייסד Wiz. "אנחנו הצב והם הארנב ואנחנו בכלל לא באותה תחרות" | צילום: נתנאל טוביאס

עבור לא מעט אנשים בעולם, אסף רפפורט הוא היום הפנים של הסייבר הישראלי, אולי הסקטור המזוהה ביותר עם האקוסיסטם המקומי.

רפפורט, יליד 1983, הוא יזם סדרתי שהתפרסם לראשונה הודות לחברת אבטחת הענן אדאלום, אותה ניהל והקים ב-2012 עם חבריו בוגרי 8200 עמי לוטבק ורועי רזניק. ב-2015 השלושה מכרו את החברה למיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר. עד כאן סיפור הצלחה די סטנדרטי של יזם צעיר בוגר 8200, אבל רפפורט עלה לגדולה ב-2018 כשמונה, קצת במפתיע יש להודות, לתפקיד מנכ״ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל. רפפורט הוביל מתיחת פנים בתדמית המעסיק של מיקרוסופט בישראל בכך שמשך אותה לכיוון החברתי וקרץ לקהל צעיר יותר. בדצמבר 2019 הוא עזב את התפקיד לטובת הקמת סטארט אפ אבטחת הענן Wiz עם שותפיו לשעבר באדאלום, ומאז הוא לא מפסיק לגייס הון ולשבור שיאים.

החברה גייסה 535 מיליון דולר תוך שנתיים ומחזיקה בתואר היוניקורן המהיר ביותר בישראל והמהיר ביותר בעולם בתחום הסייבר. אלא ש-Wiz ורפפורט מרשימים לא רק בשל הזינוק המהיר אלא בעיקר הודות לכך שהחברה הפכה לבנצ'מרק עבור סקטור שלם. לרפפורט היה את המזל והשכל להיכנס לנישה הרותחת ביותר בתחום האבטחה, אחרי שכבר הפך לפנים מוכרות בעולם בזכות התפקיד שמילא במיקרוסופט. משקיעים בינלאומיים רבו על הזכות להשקיע ב-Wiz ומהכספים העודפים נוצרה תעשייה שלמה. המשקיעים שנותרו מחוץ לסבבי הגיוס של Wiz פנו להשקיע באחת המתחרות המקומיות שלה והפרסום - כמו גם הכריזמה של אסף, חייבים להודות – משך דור חדש של יזמים להקים חברות בתחום.

במקביל הפך רפפורט גם למשקיע אנג'ל מתחת לרדאר, במיוחד בתחום הסייבר. בשנים שחלפו מאז האקזיט באדאלום הוא חבר לקבוצה של יזמים צעירים אך מנוסים שמשקיעים בחברות שמוקמות בידי עובדים שהעסיקו בעבר.

לצד ההצלחה Wiz משקפת גם את מה שנראה כניתוק בין הערכות השווי ובין פרמטרים אובייקטיביים כמו הכנסות. לפי פרסומים, בתחילת דרכה Wiz גייסה הון לפי מכפיל של כמעט 300 על הכנסותיה. הנוף ממאוריציוס נראה כרגע כחול ושלו, אבל אם יש בועה בהייטק, חברות הסייבר הישראליות הן נערת הפוסטר שלה.

אריק קליינשטיין וקובי סמבורסקי

תפקיד: מייסדים שותפים בגלילות קפיטל
תפקידים קודמים: קלינשטיין היה סמנכ"ל כספים ב-VideoCodes ו-InterCure, סמבורסקי היה מייסד ומנכ"ל משותף ב-Lamda
שנת לידה: שניהם ילידי 1968

מימין: מייסדי גלילות קפיטל קובי סמבורסקי ואריק קלי (צילום: אור גפן ויונתן בלום)
מימין: מייסדי גלילות קפיטל קובי סמבורסקי ואריק קלינשטיין | צילום: אור גפן ויונתן בלום

היום זה נראה מתבקש: קרן ישראלית שמתמחה בחברות סייבר בשלב הסיד זה "נו בריינר". אבל זה לא היה המצב ב-2011, כשאריק קלינשטיין וקובי סמבורסקי חברו יחד להקמת גלילות קפיטל. כעת אפשר רק לתהות אם הסייבר הישראלי היה נראה כפי שהוא נראה היום בלי גלילות.

קלינשטיין הצטרף לעולם ההון סיכון בשנות ה-90 של המאה הקודמת ועבד ב-Jerusalem Global Ventures, מקרנות ההון סיכון הישראליות הראשונות. בתחילת שנות ה-2000 הוא עזב לארה"ב, שם שימש בתפקידים בכירים בחברות VideoCodes ו-InterCure. סמבורסקי הגיע לגלילות אחר נסיון מוצלח בעולם היזמות. בין היתר הוא חתום על הקמת Lamda Communication Networks שנמכרה לנייס וחברות נוספות שהגיעו לאקזיט.

בעשור מאז הקמתה רשמה גלילות יותר מ-10 אקזיטים, רובם בטווח שבין עשרות למאות מיליוני דולרים. אולם החשיבות של הקרן לא מגיעה מההצלחות הפיננסיות שרשומות על שמה אלא ממיקומה ברשת הצפופה של הסייבר הישראלי. אחרי יחידות המודיעין ובית הגידול של צ׳ק פוינט, וקצת לפני היד המכוונת של גילי רענן, ממוקמת גלילות קפיטל, שהייתה ועודנה תחנת עצירה הכרחית לכל יזם סייבר.

בגלילות הבינו שהם חייבים להיצמד לזינוק שחל בסייבר הישראלי ולפני שנה בדיוק השיקו את גלילות פלוס: מעין שילוב בין קרן אופורטוניטי לקרן צמיחה, שמבצעת השקעות המשך לצד השקעות חדשות בחברות. בכך הבטיחו קלינשטיין וסמבורסקי שימשיכו להיות רלוונטיים עבור חברות שלא מחפשות את האקזיט המהיר ורוצות להמשיך לגדול בשוק הפרטי.

הזמנים השתנו מאז 2011, וכיום אין קרן כללית מקומית שלא מחזיקה חברת סייבר בפורטפוליו שלה או משקיע סייבר בינלאומי שלא עוקב אחר ההתרחשויות במעצמת הסייבר היחידה במזרח התיכון - אבל למעטים יש את הקילומטרז׳ של קלינשטיין וסמבורסקי.

שלמה קרמר

תפקיד: מייסד משותף ומנכ"ל Cato Networks, משקיע אנג'ל
תפקידים קודמים: ממייסדי צ'ק פוינט ואימפרבה
שנת לידה: 1966

שלמה קרמר (צילום: ש.ק. פוטו)
שלמה קרמר | צילום: ש.ק. פוטו

כבר שלושה עשורים ששלמה קרמר נמנה עם היזמים והמשקיעים המרכזיים בישראל, ולא נראה שהוא מתעייף מזה.

בגיל 27, אחרי שירות ב-8200 ולימודים אקדמיים, ייסד שלמה קרמר את צ'ק פוינט (יחד עם גיל שוויד ומריוס נכט), ספינת הדגל של הסייבר הישראלי. ב-2002 קרמר עשה זאת שוב כשהקים את אימפרבה, חברת הגנת האתרים שהונפקה ב-2011, ושוב ב-2006 עם הקמת טראסטיר, שנמכרה ב-2013 ל-IBM באקזיט חלומי. קרמר המשיך וב-2015 ייסד את Cato Networks, חברת הגנת סייבר שלמעשה מתחרה בצ'ק פוינט אך מעבירה את השכל של הפיירוול מ"הקופסה" לענן. באוקטובר האחרון החברה גייסה לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר.

אלא שמעבר להקמת חברות סייבר קרמר הוא גם משקיע אנג'ל פעיל מאד. לפי נתוני סטארטאפ ניישן סנטרל הוא רשם לאורך השנים 24 השקעות שונות. בין היתר היה קרמר אחד המשקיעים הראשונים ב-Gong.io, שהגיוס האחרון שביצעה העניק לה שווי של 7.2 מיליארד דולר. בנוסף הוא בעל אחזקות בחדי-קרן כמו חברת הביטוח נגד איומי סייבר At-Bay וחברת הגנת הסייבר Exabeam. או במילים אחרות: הוא אחד מעשירי ישראל. קרמר מתגורר בתל אביב אך לפי נתוני רשם החברות השקעותיו מוחזקות בשרשור דרך חברת Harpi Limited מאיי הבתולה.

קרמר לא חושש להביע את דעותיו ולמרות עדר היוניקורנים שהוא חולש עליו הוא טוען שבשוק ההייטק הישראלי קיימת בועה "מאד רצינית", כפי שאמר בעבר ל-TheMarker. וכשמדובר בשחקן ותיק ומנוסה כמו קרמר, שכבר צלח כמה בועות בחייו, כדאי מאוד להקשיב.

ניר צוק

תפקיד: מייסד משותף ו-CTO בפאלו אלטו נטוורקס
תפקידים קודמים: מנהל פיתוח מוצרים בצ'ק פוינט
שנת לידה: 1971

ניר צוק (צילום: Palo Alto Networks)
ניר צוק | צילום: Palo Alto Networks

ניר צוק נמצא במסע קניות מתמשך בתעשיית הסייבר הישראלית: חברת פאלו אלטו שהוא נמנה על מייסדיה רכשה עד כה שבע חברות ישראליות וממשיכה לתור אחר סטארט אפים לרכישה ועובדים לגיוס.

צוק הוא יליד רחובות, מתגורר בסנטה קלרה ובתל אביב. בצבא שירת ביחידה 8200 ולמד מתמטיקה באוניברסיטת תל אביב. ב-1994 הצטרף לצ'ק פוינט ושימש כמנהל פיתוח של מספר מוצרים. ב-1997 עבר לארה"ב כדי להקים שם מרכז פיתוח של צ'ק פוינט, אך שנתיים לאחר מכן עזב את החברה על רקע מחלוקת עם המייסד והמנכ"ל גיל שויד. צוק נשאר בארה"ב והקים את OneSecure, מכר אותה לחברת נטסקרין ולאחר מכן, כשזו נרכשה על ידי ג'וניפר נטוורקס, התמנה לסמנכ"ל אבטחת המידע בג'וניפר. ב-2005 הוביל את קבוצת המייסדים שהקימה בארה"ב את פאלו אלטו נטוורקס, כשהוא משמש סמנכ"ל טכנולוגיות בחברה.

פאלו אלטו היא קמה עם אג'נדה מוצהרת להיות אלטרנטיבה לצ'ק פוינט, ובלא ספק הצליחה במשימה: השווי גדל במהירות וכיום הוא כמעט פי ארבעה מזה של צ'ק פוינט. בחודש שעבר אף נוספה פאלו אלטו למדד נאסד"ק 100, בו בזמן שצ'ק פוינט הוסרה ממנו. מה יכול להיות יותר סמלי מזה?

צוק מאמין גדול ביכולת הישראלית להוביל את עולם הסייבר, ופאלו אלטו שומרת על עניין מרכזי בתעשייה המקומית. מרכז הפיתוח של החברה בישראל מתרחב בהתמדה ושבע מבין 17 הרכישות שביצעה פאלו אלטו עד כה היו של חברות ישראליות. החברה של צוק נדיבה בהערכת השווי של החברות שהיא רוכשת וגם בתנאי ההעסקה של העובדים, שכוללים לרוב מרכיב מניות, ולא עושה רושם שהיא מתכוונת לעצור. התוצאה היא חברה מאוד מעניינת, עבור יזמי הסייבר הישראליים וגם את הטאלנטים בתחום.

יבגני דיברוב

תפקיד: מייסד משותף ומנכ"ל ארמיס
תפקידים קודמים: מהעובדים הראשונים באדאלום
שנת לידה: 1988

ייבגני דיברוב (צילום: אלעד מלכה)
ייבגני דיברוב | צילום: אלעד מלכה

כשקרן אינסייט רכשה את ארמיס ב-1.1 מיליארד דולר בתחילת 2020 הורמו לא מעט גבות בתעשייה ובתקשורת. גם ההצהרות ששחרר אז דיברוב לפיהן שהוא ממש לא מתכוון לעצור למרות האקזיט נראו כמו מס שפתיים. שנתיים אחרי, ועל רקע הגיוסים הגדולים שביצעה החברה ב-2021, די ברור שארמיס ודיברוב עדיין רעבים.

דיברוב, שעלה לארץ מאוקראינה בגיל ארבע, שייך לחבורת אדאלום של אסף רפפורט, שאף היה ראש הצוות שלו בצה"ל. לאחר שירותו הצבאי הוא רכש תואר במדעי המחשב בטכניון והספיק לעבוד שנה במלאנוקס לפני שהיה אחד העובדים הראשונים באדאלום. לאחר מכירת החברה למיקרוסופט דיברוב חבר לנדיר יזרעאל ותומר שוורץ והשלושה ייסדו את ארמיס, שדיברוב משמש כמנכ"לה.

ארמיס מפתחת פלטפורמת אבטחה לארגונים עם פוקוס על מכשירי אינטרנט הדברים (IoT) שאין להם מערכות הגנה מובנות, כמו מוניטורים בבתי חולים או מכונות ייצור. שני סבבי גיוס שביצעה ב-2021 הביאו את החברה לשווי של 3.4 מיליארד דולר. דיברוב מדבר על הנפקת ענק בשנים הקרובות אבל מסתכל אפילו רחוק יותר: בראיון שנתן לוואלה לפני מספר חודשים הוא סיפר שהיעד הבא שלו הוא פוליטיקה. אם לשפוט לפי כמות האהדה והחברים שהוא צבר בסייבר, נראה שיש לו כמה קולות בטוחים.

בינתיים, כמו לא מעט מהקולגות שלו בסייבר, דיברוב לא מחכה שכספי האקזיט שקיבל יצברו ריבית בבנק, אלא משקיע בחברות צעירות אחרות, כמו Epsagon שכבר נרכשה בעצמה בידי סיסקו וטראסטדום שנרכשה בידי זיסקיילר.

מיכל ברוורמן-בלומנשטיק

תפקיד: מנהלת מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל
תפקידים קודמים: מנכ"לית RSA ישראל
שנת לידה: 1966

מיכל  ברוורמן בלומשטיק (צילום: יוסי זליגר)
מיכל ברוורמן בלומשטיק | צילום: יוסי זליגר

כשהיא חולשת על יותר מ-2,000 עובדים, רובם בתחום הסייבר, מנהלת מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל מיכל ברוורמן-בלומנשטיק משפיעה על מפת הדרכים של כל מיקרוסופט באבטחת המידע, ובכך על החיים הדיגיטליים של כולנו.

ברוורמן-בלומנשטיק מחזיקה בתואר שני במדעי המחשב מאוניברסיטת קולומביה ומנהלת את מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל מאז פברואר 2020. לפני הצטרפותה לענקית המחשוב ב-2013 כיהנה כמנהלת RSA ישראל, שאליה הגיעה בעקבות רכישת הסטארט אפ סיואטה - כן, זה של נפתלי בנט. השניים מיודדים עד היום.

קשה להתעלם מהנוכחות של מיקורוספט בישראל, שמפעילה את אחד ממרכזי הפיתוח הגדולים בארץ. באוקטובר האחרון הוציאה מיקרוסופט הודעה חריגה: החברה הכריזה כי בכוונתה לפתוח לא פחות מחמישה מרכזי פיתוח חדשים בישראל (בהם אחד בירושלים ואחד בבאר שבע), ולגייס עבורם עוד 2,500 עובדי פיתוח נוסף ל-2,000 שהיא כבר מעסיקה כאן. מדובר במשימה שנדמית כמעט בלתי אפשרית לגייס כל כך הרבה כח אדם מקצועי, אבל ההכרזה מראה על הכוונות האגרסיביות של החברה.

במיקרוסופט ישראל ישנן כ-30 קבוצות מוצר שעוסקות בתחומים שונים דוגמת ענן, Big Data, בריאות דיגיטלית, נהיגה אוטונומית, בינה עסקית ואפילו מכשירי Surface. אך מעל לכל אלו מיתמר תחום אחד: הסייבר, שלפי ההערכות כמעט כמחצית מאנשי הפיתוח של החברה בישראל עוסקים בו. הסייבר הוא תחום אסטרטגי למיקרוסופט וגם התחום שגם הכי קרוב לליבה של ברוורמן-בלומנשטיק.

מיקרוסופט היא שחקנית אקטיבית ברכישות סייבר בישראל ובין 2014 ל-2017 ביצעה בארץ ארבע רכישות של חברות בתחום בשווי מצרפי של 770 מיליון דולר. ברוורמן-בולמנשטיק ליוותה כמה מרכישות אלו ואת הטמעתן בתאגיד והפכיתן למוצר משמעותי עבור הענקית מרדמונד. "מרכזי פיתוח צריכים להיות מובילי האסטרטגיה ולא רק מקבלי הוראות; לנצל את היתרון הטכנולוגי שיש כאן ולחבר אותו לצרכי השוק", אמרה בעבר בראיון ל-TheMarker.

גיל שויד

תפקיד: מייסד משותף ומנכ"ל חברת צ'ק פוינט
שנת לידה: 1968

גיל שוויד (צילום: flash90)
גיל שוויד | צילום: flash90

גיל שויד, מר הייטק הישראלי, הוא מי שהוכיח שחברה ישראלית יכולה לגדול ולהפוך למובילה עולמית בלי לעשות אקזיט על הדרך. גם בשנים של דשדוש מול התחרות המזנקת, צ'ק פוינט היא עדיין מנותנות הטון בסייבר הישראלי.

שויד נולד בירושלים וגר בתל אביב. למד בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים ובמקביל למד מדעי המחשב באוניברסיטה העברית אך לא השלים תואר. הוא שירת ביחידה 8200 ולאחר מכן עבד כמפתח באופטרוטק. ב-1993 הקים את צ'ק פוינט עם שלמה קרמר ומריוס נכט ומאז הוא משמש כמנכ"לה. ב-2018 הוענק לשויד פרס ישראל להייטק. במקביל משמש שויד כיו"ר עמותת יכולות, הפועלת לצמצום הפערים הלימודיים במערכת החינוך.

שויד, גדול המתמידים בהייטק הישראלי, מכהן כבר קרוב ל-30 שנה כמנכ"ל צ'ק פוינט ונותר בכסא גם כששותפיו לדרך עזבו למקומות אחרים. תחת ניהולו הפכה צ'ק פוינט למודל הצלחה ישראלי וגדלה למובילה עולמית מבלי למהר לעשות אקזיט. אלא שעם השנים הייטק הישראלי ועולם הסייבר התפתחו והשתנו, וכיום צ'ק פוינט נתפסת כחברה שמרנית בגישתה לאבטחת מחשבים לעומת השחקניות הצעירות יותר. גישה זו באה לביטוי גם בשווי החברה, והיא נסחרת בשווי נמוך יחסית לעומת מתחרותיה, שהבולטת ביניהן היא פאלו אלטו של ניר צוק.

בעידן הנוכחי, כשחברות הופכות ליוניקורן כשנה מהקמתן, צ'ק פוינט היא מעוז הסולידיות, בעלת זרם הכנסות יציב ממעגל לקוחות בינלאומיים ומעסיקה גדולה במשק. עם זאת, שמור לחברה ולעומד בראשה מקום מרכזי בהייטק הישראלי גם ב-2022, בעיצומו של משבר כוח אדם חמור בתחום: צ׳קפוינט של היום היא פלטפורמת הכשרה אדירת ממדים שמקבלת לשורותיה מספר משמעותי של ג׳וניורים מדי שנה ושנה. מעטים מהם כנראה נשארים בחברה לשנים ארוכות, אבל הם הופכים להיות כוח העבודה המיומן של חברות צעירות יותר, ולעתים אפילו למייסדים של חברות כאלו.

עמרי שגב מויאל

תפקיד: מייסד חברת הסייבר Profero
תפקידים קודמים: סמנכ"ל טכנולוגיות ב-Clearsky
שנת לידה: 1988

עמרי שגב מויאל (צילום: ניר סלקמן)
עמרי שגב מויאל | צילום: ניר סלקמן

בשנה שבה איום הסייבר הפך מסצנה בסרט פעולה לאיום אמיתי על עסקים, עמרי שגב מויאל הפך לאיש עסוק מאד.

שגב מויאל נולד וגדל בנשר. הוא קיבל "השכלה" במחשבים מסבא שלו, הפנסיונר, ומלבד זאת - אין לו אפילו 12 שנות לימוד והוא גם לא שירת באיזו יחידה טכנולוגית. במשך השנים, בהדרגה, הוא לימד את עצמו והפך לחוקר סייבר בולט בנוף הישראלי. בקריירה שלו שגב מויאל הספיק להיות יזם, והיה שותף להקמת מינרווה לאבס, חברת סטארט אפ שעדיין קיימת, שמגינה על תחנות קצה. ב-2020 חבר שגב מויאל לגיא ברנהרט־מגן והשניים הקימו את פרופרו (Profero), חברת שירותים בתחום ה-Incident Response - חברות שעוסקות בסיוע לחברות בעת אירוע תקיפה. חברות מסוג זה מתחברות מרחוק או מגיעות לאתר, מכילות את המתקפה, מנקות את המחשבים, מחזירות את הארגון לפעילות ומתחקרות את האירוע.

כשאנחנו מדברים על איום הסייבר ומתקפות, ההזדמנות הגדולה ופריחת הענף בישראל - אנחנו עשויים לשכוח שגם האיום על המשתמשים והציבור הוא ממשי מאד. תשאלו את שירביט או את אטרף, חברות שהגיעו לסוף דרכן עקב אירוע סייבר, ואת אלפי הישראלים שהפרטים האישיים שלהם מסתובבים ברשת. מדובר בשירותים יקרים, מאות דולרים פר חוקר לכל שעת עבודה, אבל כשהארגון על הברכיים, אין ברירה. מלבד זה, שגב מויאל הפך דובר בולט בתעשייה, והוא, בין היתר, מבקר קולני של מערך הסייבר הלאומי.

שלו חוליו

תפקיד: מנכ"ל ומייסד משותף NSO
תפקידים קודמים: מייסד משותף של קומיוניטייק ומדיה אנד
שנת לידה: 1981

שלו חוליו, ממייסדי NSO (צילום: פיני סלוק)
שלו חוליו, ממייסדי NSO | צילום: פיני סלוק

שלו חוליו הוא הדובר הקולני והיחיד של תעשיית הסייבר ההתקפי הישראלית, שעוברת ימים לא קלים. זאת אחרי שנים ארוכות שבהן חשיפת מקרי רדיפת מתנגדי משטרים אפלים שימשו את NSO לקידום מכירות בחסות מדיניות הייצוא הביטחוני הישראלית. מוכרים ובוכים.

חוליו הוא יליד חיפה ומתגורר בתל אביב. בצבא שירת כקצין מבצעי בפיקוד העורף, ולאחר מכן למד משפטים ברייכמן. יחד עם חבריו מהתיכון עמרי לביא וניב כרמי הקים חוליו את מדיה אנד, שפיתחה טכנולוגיה לפרסום בסרטי DVD וכמעט הצליחה בהוליווד. לאחר מכן הקימו השלושה את קומיוניטייק, שהטכנולוגיה שלה אפשרה לתת שירות מרחוק לבעלי טלפונים סלולריים. מכאן הדרך ל-NSO היתה קצרה: אותה היכולת, רק בלי לשאול את רשותו של בעל הטלפון.

NSO עצמה הוקמה ב-2010, ובתוך זמן קצר צברה לקוחות ממשלתיים, במדינות דמוקרטיות ופחות דמוקרטיות, עם עסקאות בהיקף עשרות ואחר כך מאות מיליוני דולרים. במקביל נחשפו שוב ושוב היכולות הפולשניות של תוכנת "פגסוס", שסייעו למדינות לרדוף מתנגדי משטר.

יש משהו ב-NSO שמושך אליה את האש, אף שבפועל היא רק אחת מקבוצת חברות סייבר התקפי ישראליות, בהן קנדירו, קוואדרים, סלברייט, קוגנייט (שפוצלה מוורינט), סייטרוקס, אינטלקסה, פארגון וטוקה. החברות הללו פיתחו כלים לריגול, מעקב ואף פגיעה במטרות. מדובר בקבוצה לא גדולה של חברות שפעילותן עומדת בניגוד משווע לזו של מרבית חברות הגנת הסייבר הישראליות, אבל באופן אבסורדי גורמת לחיזוק תדמיתה של ישראל כמעצמת סייבר, לטוב ולרע. זאת מפני שמה שמזעזע את שוחרי זכויות האדם בעולם מתגלה כקמפיין שיווקי אדיר מול גופי מודיעין, בהם גם כאלה שהמוסר אינו נר לרגליהם. שגשוגה של NSO התאפשר בזכות מדיניות יצוא ביטחוני עוצמת עיניים של משרד הביטחון, ובמקרים מסוימים ישראל אף השתמשה ב-NSO לקידום יחסים דיפלומטיים עם משטרים חשוכים.

יש צביעות רבה בהכרזה האמריקאית על הכנסת NSO לרשימה השחורה, בשעה שהדיון המשפטי בתביעה של מטא (פייסבוק) נגד החברה הישראלית עלול לפתוח תיבת פנדורה כנגד גופי ממשל אמריקאיים. וכל זאת בשעה שכלי תקשורת מרכזיים בעולם מחפשים את האשמה בממשלות.

NSO עצמה נמצאת עכשיו בשפל המדרגה, ייתכן שתגיע לידי פירוק והיא רק שותפה לאשמה - אבל חוליו עצמו לא יכול לבוא בטענות לאיש. כמי שנהנה בעבר להיות חשוף בצריח כשהוא זוכה להגנה בגיבוי ממשלתי משאלות מוסריות, עכשיו הוא חווה חרדת נטישה כשמקבלי ההחלטות עצמם נדרשים להסברים.

עדכון: תחקיר של תומר גנון שפורסם בכלכליסט לאחר פרסום הרשימה הזו חשף את השימוש הנרחב שעשו בתוכנת פגסוס גם במשטרת ישראל. כל זאת ללא צו בית משפט וכשהראיות הולבנו לאחר מכן כמידע מודיעיני. בין מטרות המעקב גם מובילי מחאה פוליטית, ראשי ערים שנחשדו בשחיתות ועובדים בחברה ממשלתית. בחלק מהמקרים המעקב בוצע עוד טרם נפתחה חקירה גלויה.