במשך שנים היה הסייבר ילד הפוסטר של ענף ההייטק הישראלי, אך בשנים האחרונות קם לו מתחרה ראוי: ענף הפינטק, העוסק בטכנולוגיות בתחומי הפיננסים. שורה מרשימה של סטארט אפים הפועלים בתחומים אלו גייסו סכומים גדולים ובשנה האחרונה המבוססים והחזקים מביניהם עשו את דרכם להנפקה בניו יורק. חברות אלו ושכמותן ביססו את הפינטק כאחד מעמודי התווך של תעשיית החדשנות. כעת נשואות עיניים רבות ברחבי העולם לכל חברת פינטק ישראלית חדשה. הדקא-קורן הישראלי הראשון כנראה יגיע מכאן.
כך בחרנו את הדמויות המשפיעות בהייטק הישראלי >
12 על 12: לכל הדמויות המשפיעות >
חן עמית
תפקיד: מייסד משותף ומנכ״ל Tipalti
תפקידים קודמים: מנכ"ל Atrica ומייסד Verix
שנת לידה: 1965
הצמיחה המהירה שחוותה בשנים האחרונות חברת הפינטק הגדולה בישראל Tipalti (טיפלתי) של חן עמית משקפת מגמה ברורה של התחזקות הענף בנוף הסטארט אפים המקומי.
עמית, בוגר הטכניון ו-INSEAD, שימש כשנה כמנכ"ל חברת Atrica, שנרכשה בידי נוקיה-סימנס, ולפני כן הקים את חברת המודיעין Verix. ב-2010 הקים עמית את Tipalti לאחר שמשקיע ההון סיכון אורן זאב, שלמד איתו ב-INSEAD, חלק עמו תלונות ששמע מיזם שהתמודד עם ניהול תשלומים גלובלי. עמית וזאב החליטו להקים חברה בניסיון לפתור את הבעיה ובשנה הראשונה עמית היה העובד היחיד בה - בין היתר כי התקשה להאמין שמדובר ביותר בפרויקט זמני, כפי שסיפר בעבר לפודקאסט "30 דקות או פחות".
מפתרון של ניהול תשלומים התרחבה Tipalti גם לפלטפורמה לניהול ספקים בשאיפה להציע לבסוף פתרון מלא לכל תחום הניהול הפיננסי לעסקים בינוניים. אחרי מספר שנים של צמיחה איטית יחסית, ב-2017 החלה Tipalti להמריא. את הגיוס האחרון ביצעה החברה בחודש שעבר לפי שווי של 8.3 מיליארד דולר, ששיקף הכפלה של פי 4 במעט יותר משנה.
עמית הוא יזם שיודע להתאים את החברה שלו ואת הפתרונות שלה לצורכי השוק ולמד כיצד להשתנות ולצמוח יחד איתה: הוא ידע איך לתפקד גם כשהיה המתכנת ואיש המכירות היחיד בחברה וגם עתה, כשהוא מנהל חברה שמעסיקה כבר יותר מ-700 עובדים. כיום, כשחברות מגייסות עשרות מיליוני דולרים עוד לפני שעברה שנה להיווסדן, הצמיחה האיטית של Tipalti עשויה להיראות קצת תמוהה. אך בלי אנשים כמו עמית והקצב שבו הם למדו ועשו דברים, כנראה שהיזמים והחברות הצעירות של היום לא היו מסוגלים לרוץ.
עינת גז
תפקיד: מייסדת ומנכ"לית פאפאיה גלובל
תפקידים קודמים: מנכ"לית RelocationSource, מנהלת משאבי אנוש ותפעול בקבוצת LR
שנת לידה: 1980
אם תרצה או לא, עינת גז ממלאת משבצת נדירה בהייטק הישראלי הישראלי: יזמת שהקימה בעצמה חברה והפכה אותה ליוניקורן.
גז נולדה בצרפת, עלתה לארץ בגיל 4 ועובדת כבר מגיל 12. את הג'וב הראשון שלה בהייטק עשתה במשאבי אנוש בקבוצת LR שהוקמה בידי חבריה לשירות הצבאי. בתום שבע שנים ב-LR התנסתה גז בהקמת חברה משלה והתמחתה בתחום הרילוקיישן לעובדים. ב-2016 הקימה את פאפאיה גלובל יחד עם עופר הרמן וראובן דרונג, ובתחילת 2021 החברה גייסה לפי שווי של יותר ממיליארד דולר והפכה ליוניקורן.
הניסיון המצטבר של גז ניכר במוצר של פאפאיה, שפיתחה תוכנה לניהול שכר עבור חברות שמעסיקות עובדים הפזורים במדינות שונות ברחבי העולם. המוצר נועד לחסוך למנהלי שכר את ההתעסקות ברגולציות וחוקים מקומיים של כל מדינה ומדינה בנושאי תשלום שכר, מסים והטבות סוציאליות לעובדים.
למרבה הצער, גז היא עדיין הדוגמה הכמעט יחידה למייסדת ישראלית שעומדת בראש יוניקורן. היא ודאי לא ביקשה לעצמה את הייצוג הסמלי הזה, אבל עבור רבים בתעשייה היא השם שנשלף כדי "להוכיח" שההייטק הישראלי שוויוני ומגוון ושאם נשים רק ירצו מספיק, הן יוכלו להצליח בדיוק כמו עמיתיהן הגברים.
גז לא נכנסה לרשימה הזו על תקן "האישה" אלא הודות לאי-החשש שלה לדבר גם על העיוותים הקיימים בתעשייה ועל כך שמשקיעים לא התביישו לשאול אותה אם היא מתכוונת לעבוד לאחר הלידה. במילים אחרות, בנוסף להחזקה במשרה מלאה כמנכ"לית של יוניקורן גלובלי גז עובדת גם כאישה בהייטק, ואם זה לא מודל לחיקוי, אז מה כן.
יובל טל
תפקיד: שותף מנהל Team8 פינטק
תפקידים קודמים: מייסד ומנכ"ל פיוניר
שנת לידה: 1965
עוד לפני שהמונח "פינטק" בכלל נטבע, יובל טל כבר עשה פינטק במו ידיו וייסד את פיוניר (Payoneer), מהחברות הגדולות בתחום שצמחו בישראל. כיום הוא משקיע פינטק וכמעט כל יזם צעיר שפונה לתחום עוצר אצלו לקפה.
טל גדל בירושלים ומחזיק בתואר ראשון ושני בהנדסה. הוא כיהן בעבר במספר תפקידים בהייטק, בין השאר היה מהעובדים הראשונים ב-Radware. אך את פרסומו קנה לאחר שב-2005 ייסד את פיוניר, שהציבה לה למטרה לפתור את בעיית התשלומים עבור חברות גלובליות. החברה הונפקה ביוני האחרון וחשפה כי היא מטפלת עבור לקוחותיה בתשלומים בהיקף 44 מיליארד דולר בשנה. כיום היא נסחרת לפי שווי של כ-2.2 מיליארד דולר.
אלא שטל כבר מזמן אינו מנכ"ל פיוניר וגם לא נשיא החברה, ומאז 2019 הוא בעיקר משקיע בפינטק. כיום הוא אחד מארבעה שותפים בפעילות של Team8 Fintech, מעין שילוב בין קרן הון סיכון ופלטפורמה שמסייעת בבניית חברות החל משלבי החיים המוקדמים שלהן. "אין כמעט שום דבר שעוזר ליזמים מבולבלים להגיע ללקוח הראשון", אמר טל בראיון עבר ל-TheMarker. "יש בזבזת מטורפת של עובדים טובים ושנים טובות על מוצר שאין לו סיכוי. אפשר לחסוך המון אנרגיה שהולכת לפח אם מוודאים שיש לרעיון היתכנות. אנחנו רוצים לסייע ליזם לעבור את התקופה הקשה הראשונה שמאופינת בחוסר ודאות ובחוסר ניסיון".
הצוות של Team8 Fintech מנהל כ-100 מיליון דולר ומתמקד בבניית שלוש חברות פינטק בתחומים שונים. במקביל מתפקד טל גם כאנג'ל והשקיע ב-Melio שהפכה זה מכבר ליוניקורן ובעל אחזקות בריסקיפייד שהנפיקה ב-2021. נסיונו הרב ופעילות ההשקעה שלו הפכו אותו לכתובת ליזמים רבים שמבקשים את עצותיו, בעיקר בתחום הפינטק.
אביטל פרדו
תפקיד: מייסד שותף וסמנכ"ל טכנולוגיות בפאגאיה
תפקידים קודמים: אנליסט בפאנדבוקס
שנת לידה: 1985
אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, פאגאיה (Pagaya), שאביטל פרדו הוא אחד ממייסדיה, יכולה להיות מאנדיי של הפינטק הישראלי: חברה צומחת עם מוצר חזק שיוצרת סביבה אדוות של חדשנות.
על עברו של אביטל פרדו לא ידוע המון. זה גם קשור לטיפוס, שמתרחק מהתקשורת, וגם לשירות הצבאי שלו שהיה מסווג עוד יותר מהמסווג הרגיל.
פרדו בוגר תוכנית תלפיות הצה"לית ושירת כמעט שבע שנים כאנליסט בכיר ביחידת מחקר שאת שמה אין להזכיר. הוא מחזיק בתואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה ותואר שני במתמטיקה, ואחרי השחרור מצה"ל עבד תקופה קצרה כאנליסט בחברת הפינטק פאנדבוקס. ב-2016 הקים פרדו יחד עם יהב יולזרי וגל קרובינר את פאגאיה, חברת פינטק שמנהלת השקעות עבור גופים מוסדיים כחברות ביטוח וקרנות פנסיה. פאגאיה מקבלת את הכסף המוסדי ומקצה אותו כהלוואות צרכניות בשוק האמריקאי לשימושים כמו רכישת רכב, פרישת תשלומים והוצאות דיור.
התחכום של פאגאיה הוא החיתום לפני מתן ההלוואות, כלומר אותו תהליך שבו החברה מעריכה את רמת הסיכון של הלווה. החברה מחזיקה גוף מחקר של כ-200 אנשי דאטה סיינס, שהאלגוריתם שפיתחו מחשב את הריבית הנכונה שבה יש להעניק כל הלוואה והלוואה. כך החברה מסוגלת להעניק הלוואות גם למי שהמערכת הבנקאית הרגילה סירבה להעניק לו אשראי אך הכלי האלגוריתמי שלה העריך את הסיכון שלו כמשתלם. יש לזה תוצאות: מיומה הראשון הצליחה פאגאיה להראות תשואות יציבות מאד של 7%-9% בשנה, שיעור פנומנלי ביחס לסוג הנכסים שהם יחסית בסיכון נמוך.
התשואות שמשיגה החברה עבור לקוחותיה המוסדיים דחפו לזינוק חד בהיקף ההון שהיא מנהלת, שנכון לספטמבר האחרון עמד על 4.7 מיליארד דולר. פאגאיה דיווחה לאחרונה על קצב הכנסות של 320 מיליון דולר, יותר מרוב היוניקורנים הישראלים, ובניגוד לרובם המוחלט - כולל כאלו שעזבו את השוק הפרטי ונכנסו לבורסה - היא חברה ריווחית. כעת היא מתקרבת לשוק הציבורי באמצעות מיזוג לחברת SPAC לפי שווי של כ-8.5 מיליארד דולר.
אם התחזיות שהציגה פאגאיה במצגת המשקיעים יתממשו, החברה של פרדו ושות' עשויה להיות אחת הגדולות שיצאו מישראל, ולדחוף לגל של חברות שילכו בדרכה.
אמיר שלכט
תפקיד: מייסד שותף, מנכ"ל ויו"ר Global-e
תפקידים קודמים: מפקד תוכנית המצטיינים הצה"לית תלפיות, עוזר אישי למנכ"ל בנק הפועלים
שנת לידה: 1976
חברות רבות ראו את צמיחת זירת האיקומרס בשנים האחרונות וזיהו את ההזדמנות, אך מעטים בישראל עשו זאת היטב כמו אמיר שלכט. המיקוד בהצעת פתרונות לעסקים שמוכרים איקומרס אפשר לחברת Global-e שייסד שלכט להנפיק אשתקד לפי שווי של 3.6 מיליארד דולר, ומאז יותר מלהכפיל את שווייה.
שלכט הוא תוצר נוסף של תוכנית המצטיינים הצה"לית תלפיות: תחילה כחניך בתוכנית, במסגרתה עשה תואר משולב במתמטיקה, מדעי המחשב ופיזיקה באוניברסיטה העברית, ולימים כמפקד היחידה. בין לבין שימש בשורה של תפקידי מחקר ופיתוח בחיל האוויר וביחידה הטכנולוגית המרכזית בחיל המודיעין. במהלך שירותו הצבאי רכש גם תואר שני בהנדסה באוניברסיטת תל אביב. עם שחרורו למד שנה בהצטיינות בביה"ס היוקרתי INSEAD לפני שהצטרף לשירות ענקית הייעוץ מקינזי. לאחר שנתיים במקינזי שימש שלכט ארבע שנים כעוזרו האישי של מנכ"ל בנק הפועלים דאז, ציון קינן. ב-2013 חבר לשני בוגרים נוספים של הפועלים, שחר תמרי וניב דבי, כדי להקים את חברת הפינטק Global-e.
Global-e היא ככל הנראה שחקן האי-קומרס הגדול בישראל, עם שווי שוק שזינק לכ-9 מיליארד דולר מאז ההנפקה במאי האחרון בחסות נתוני צמיחה מרשימים. החברה מספקת פתרונות מכירה מקוונים למותגי ענק שפונים למוכרים בכל העולם. המערכת של החברה מאפשרת לאתרים לעשות לוקאליזציה לאתרי המכירה, ומסייעת להם לגשר על פערי המרות שערי מטבע, שפה, תרבות ורגולציה. לחברה 500 לקוחות, חלקם גדולים ויוקרתיים כמו חברת מותגי העל LVMH, הוגו בוס, מרקס אנד ספנסר, חברת השילוח DHL (שנמנתה על המשקיעים הגדולים ב-Global-e) וענקית האיקומרס הקנדית שופיפיי.
שלכט ו-Global-e לא שוקטים על השמרים ולא מסתפקים בתוצאות הקיימות אלא ממשיכים להסתכל קדימה. כחלק ממדיניות ההתרחבות רכשה לאחרונה Global-e תמורת 500 מיליון את Flow האמריקאית במטרה להתפשט גם לעסקים קטנים ובינוניים (SME) ולמקסם את שיתוף הפעולה שלה עם שופיפיי. תחום המכירות המקוונות צפוי להמשיך להתפתח ושלכט ו-Global-e יהיו שם כדי לצמוח יחד איתו.
מתן בר
תפקיד: מייסד משותף ומנכ״ל Melio
תפקידים קודמים: Director Person to Person Payments בפייפאל
שנת לידה: 1984
בינואר 2020 עבדו תחת מתן בר כ-30 אנשים. שנתיים אחרי, נכון לכתיבת שורות אלה, הוא מנכ״ל של כמעט 500 איש ואישה.
בר, יליד 1984, שירת בצה"ל כראש צוות דאטה מיינינג ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות ולמד מדעי המחשב ומינהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת קליפורניה. ב-2009 הקים את הסטארט-אפ הראשון שלו The Gifts Project, מכר אותו שנתיים לאחר מכן לאיביי ונשאר בחברה כמנהל מוצר לפני שעבר לפייפאל ב-2015. את Melio הקים ב-2018, ואחרי תקופת מה מתחת לרדאר החברה נחשפה עם גיוס בסדר גדול מפתיע של 144 מיליון דולר. 18 חודשים אחרי השקת המוצר שלה כבר הפכה החברה ליוניקורן.
Melio פיתחה פתרון דיגיטלי להעברת כספים עבור עסקים קטנים, בעיקר בארה״ב, ובמובן מסוים פועלת במודל של פרימיום: הפלטפורמה מעניקה שירותי העברת כספים בחינם ללא עמלה, וגובה תשלום על שירותים מורכבים יותר שכוללים אלמנטים של מימון. למעשה, Melio היא חלק מגל של חברות פינטק מקומיות, שמעלה את התהייה מה בוער לכל כך הרבה יזמים ישראלים, נטולי רקע של מגורים באמריקה, לפתור את בעיות תזרים המזומנים והמימון של עסקים קטנים בארה"ב.
בר ו-Melio גייסו 110 מיליון דולר לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר לפני כשנה, ובספטמבר האחרון גייסו עוד 250 מיליון דולר תוך שהחברה משלשת את שוויה ל-4 מיליארד דולר בפרק זמן של שבעה חודשים. כשבר נשאל - והוא נשאל לא מעט - מדוע גייס כסף רב כל כך במהירות כזו הוא מסביר שמעבר לחלון ההזדמנויות לצמיחה, המטרה שלו היא לתפוס נתח משמעותי שייצור לחברה אפקט רשת להצעת שירותים נוספים.
Melio נתפסת כסוס מנצח באורוות היוניקורנים של הפינטק הישראלי, אך על רקע צמיחתה המהירה ניתן לתהות אם יש לה בסיס מספיק איתן כדי לצלוח את המשברים והאתגרים הצפויים לה. כיום היא נהנית מתנאים אידיאליים אך אלו לא יימשכו לנצח. ימים יגידו אם הצורך בצמיחה מהירה גרמו לבר ושותפיו לעגל פינות והאם היסודות שעליהם נבנתה החברה יציבים מספיק.
דובי פרנסס
תפקיד: מייסד ומנהל קרן הון הסיכון Group 11
תפקידים קודמים: מנהל השקעות פרטי בדויטשה בנק
שנת לידה: 1978
דובי פרנסס הוא אחד ממשקיעי הפינטק הבולטים בעולם ומקבץ תחתיו שבעה חדי קרן בתחום, רובן חברות ישראליות או של מייסדים ישראלים.
פרנסס נולד בחולון למשפחה בת ארבעה ילדים עם אבא מוסכניק ואמא עובדת עירייה. לאחר תואר ראשון מאוניברסיטת בן-גוריון הגיע ללימודי מינהל עסקים ב-UCLA ומאז הוא מתגורר בארה"ב. עם סיום לימודיו ב-2008 נשכר פרנסס כמנהל השקעות פרטי בדויטשה בנק, שם נחשף לראשונה לעולם ההשקעות וצבר בו ניסיון. ב-2012 הקים את קרן ההון סיכון Group 11 (אז SGVC) שמראשיתה התמקדה בהשקעות פינטק: החל מבנקאות חדשה דרך ניהול תשלומים בארגון ועד תחום הביטוח.
כ-70% מההשקעות של פרנסס הן בחברות ישראליות או שהוקמו בידי ישראלים, וכתוצאה מכך הוא שחקן פעיל בשוק המקומי והפך לסוג של תעודת הכשר עבור יזמים. פורטפוליו החברות הפעילות שלו כולל 18 חברות, בהן שבעה יוניקורנים בעלי שווי של יותר ממיליארד דולר כמו פאפאיה גלובל, Tipalti ונקסט אינשורנס.
פרנסס, שמרבה לבקר בישראל, נחשב לאחד ממשקיעי ההון סיכון המוכרים בקרב הציבור הודות להופעתו בתוכנית הטלוויזיה "הכרישים". הוא מתייחס לקריירה הטלוויזיונית כפרסומת לקרן, אך אין ספק שהוא גם נהנה מהחשיפה.
בנובמבר האחרון Group 11 גייסה 200 מיליון דולר לקרן החמישית שלה דרך פלטפורמת גיוס ההון TaseUP של בורסת תל אביב, שמאפשרת לגופים פרטיים להישאר פרטיים גם לאחר הגיוס. אף ש-TaseUP פוטרת את המשתמשים בה מפרסום תשקיף או תוצאות, פרנסס בחר - באופן חריג לענף ההון סיכון - לחשוף לציבור את תשואות הקרנות שלו. הגיוס מבטיח שפרנסס ימשיך להיות שחקן אקטיבי בפינטק הישראלי גם בשנים הקרובות.
ויטל אילת-רייכל
תפקיד: מייסדת משותפת ומנכ״לית Sorbet
תפקידים קודמים: פיתוח עסקי בלוקהיד מרטין, מנהלת שיווק וחוויית לקוח בישראכרט
שנת לידה: 1979
בנוף של חברות הפינטק הישראליות, שמתעסקות לרוב בבעיות סבוכות שלאדם מהשורה קשה להזדהות אליהן, סורבה (Sorbet) של היזמת ויטל איילת-רייכל בולטת בפנייה לנושא שנוגע לרוב העובדים: ימי חופשה.
אילת-רייכל, בוגרת אוניברסיטת תל-אביב ובית הספר קלוג לניהול, היא בעלת 15 שנות ניסיון בתחום השיווק והפיתוח העסקי בחברות ישראליות ובינלאומיות. היא התחילה את הקריירה שלה כמנהלת מוצר בלוריאל, היתה מנהלת תחום השיווק הקמעונאי בבנק הפועלים ושימשה בתפקיד פיתוח עסקי אזורי בלוקהיד מרטין לפני שמונתה למנהלת שיווק וחוויית לקוח בישראכרט. ב-2019 הקימה את סורבה, שעלתה אשתקד לכותרות אחרי שסיימה את מה שהיה לרגע סבב הסיד הגדול ביותר עבור סטארט אפ פינטק ישראלי וגייסה 21 מיליון דולר בשתי פעימות.
סורבה מפתחת פלטפורמה שמאפשרת לעובדים להמיר ימי החופשה הלא מנוצלים שצברו ולקבל תמורתם מגוון של תלושי שי. ההמרה הזו משחררת למעסיקים של אותם עובדים סכומים משמעותיים שכלואים במאזן החוב של החברה. זה לא רק פתרון קסמים פיננסי אלא מערכת שמספקת למעסיקים תחזיות עתידיות ומסייעת להם לשלוט בחוב הזה.
לא מעט חברות פינטק ישראלית מציעות פיתרון לבעיות שרמת המורכבות שלהן מתחרה רק ברמת השעמום שמעורר השיח עליהן, גם אם התוצאה היא חיסכון של מיליוני דולרים ואלפי שעות עבודה. זה לא המקרה של סורבה, ששמה לה למטרה לפטור בעיה שכל שכיר מתמודד איתה בואכה דצמבר. אולי זה זה קשור לכך שאילת-רייכל אינה מתכנתת או מהנדסת במקצועה. כך או כך, אין ספק שהעובדה שסורבה מטפלת בבעיה מוכרת כל כך עם פיתרון פשוט מאוד להבנה תרמו לגיוס המהיר.
מיכל קיסוס-הרצוג
תפקיד: מנכ״לית פועלים הייטק
תפקידים קודמים: מנכ"לית פפר מקבוצת לאומי
שנת לידה: 1979
מיכל קיסוס-הרצוג התמנתה למנכ"לית זרוע בנקאות ההייטק של פועלים בעיתוי מצוין: בדיוק כשהשאלה מי יהיה הבנק של חברות ההייטק הישראליות נפתחה מחדש.
קיסוס-הרצוג, ילידת 1979, מחזיקה בתארים ראשונים במשפטים ובכלכלה מאוניברסיטת תל-אביב ובתואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון ושיווק מאוניברסיטת רייכמן בהרצליה. היא עבדה ארבע שנים במשרד עוה"ד גרוס ושות' שלאחריהן נכנסה לעולם הפיננסים דרך תפקידי ניהול בלאומי קארד (כיום מקס). ב-2013 עברה לבנק לאומי, שם התקדמה עד לתפקיד סמנכ"לית לתחום הדיגיטל והחדשנות בקבוצה. ב-2018 מונתה לנהל את פפר, הבנק הדיגיטלי של לאומי - תפקיד שממנו פוטרה בקיץ האחרון על רקע שמועה כי היא מתכוונת להתמנות למנכ"לית ישאכרט. עם זאת, פפר לא התרומם בשנים האחרונות וחווה ביקורת מרובה בסקטור הפיננסי ומחוצה לו על על ביצועיו. בחודש שעבר נודע כי היא חוצה את הכביש ועוברת לנהל את זרוע ההייטק בפועלים המתחרה.
פועלים ולאומי, שני הבנקים הגדולים בישראל, מנהלים תחרות נצחית. עד לא מזמן נחשב לאומי לבעל זרוע בנקאות ההייטק המובילה בישראל. אלא שמאז שיפעת אורון עזבה את לאומיטק בתחילת 2021 לטובת הובלת השלוחה המקומית של קרן בלקסטון, המאבק על הבכורה נפתח מחדש. זהות המנצח תושפע במידה רבה מהאופן שבו שתי המנכ"ליות הטריות - קיסוס-הרצוג בפועלים ותימור ארבל-סדרס בלאומי - יעצבו את תפקידן. למעשה, לפועלים הייטק לא היתה עד כה מנכ"לית אלא רק ראש תחום בדמות בת שבע משה, שבינתיים עברה ל-Wix. מכאן, שלקיסוס-הרצוג ניתנה במידה רבה ההזדמנות לבנות את התפקיד בדמותה.
מחלקות ההייטק הבנקאיות מתמקדות במתן אשראי לחברות אך גם בעלות תפקיד סמלי ומשמעותי של חיזוק קשרי הבנק עם קהילת ההייטק, שהביזנס שלה כיום אטרקטיבי מתמיד. קיסוס-הרצוג מגיעה לתפקיד עם היכרות עמוקה עם חברות הפינטק הישראלי הודות לשנות נסיונה המרובות בבנקאות הדיגיטלית, ומכאן לא מן הנמנע שהיא תבחר להתמקד בטכנולוגיות פיננסיות במקום לפנות להייטק כולו כמקשה אחת.
קיסוס-הרצוג נכנסת לתפקיד כשסבבי גיוס של מאות מיליוני דולרים הם אירוע שבשגרה, אך היא נדרשת גם להיערך לעתיד של העלאות ריבית, אינפלציה ודולר נמוך מול אקוסיסטם שצריך לספק תשובות לשאלות שעדיין לא נוסחו עד סופן. יהיה מעניין לראות איך היא תתמודד עם כל זה.
חסן עבאסי
תפקיד: מייסד משותף ומנכ״ל HAAT
תפקידים קודמים: מהנדס תוכנה בגוגל ישראל, מרצה למדעי המחשב בטכניון
יזמים אוהבים מאוד לספר איך נתקלו בבעיה והפכו אותה למוצר, אבל לרוב מדובר בפתרון תוכנה לצרות עולם ראשון כמו חברה גלובלית שצריכה לשלם משכורות בחמש מדינות שונות. זה לא הסיפור של חסן עבאסי ו-HAAT.
עבאסי הוא בעל דוקטורט למדעי מחשב בטכניון ושימש במוסד כמרצה בתחום במשך ארבע שנים. ב-2017 החל לעבוד כמהנדס תוכנה בגוגל, עד שהחליט להקים סטארט אפ משלו. HAAT נולדה באום אל-פחם אחרי שעבאסי הבין שמחסור בתשתיות פיזיות ופיננסיות הופך את הפעולות הפשוטות לכאורה של הזמנת ואספקת משלוח מזון לאתגר עבור המזמין והשליח.
כדי לפתור את הבעיה החל עבאסי לפתח ב-2019 אפליקציית משלוחי מזון שמתמחה בעסקים ואזורים עם תשתיות פיננסיות ותחבורתיות חסרות או חלקיות. כיום, כארבע שנים לאחר מכן, הוא מעסיק עשרות עובדים באום אל-פחם, גייס כמעט 4 מיליון דולר ועובד על הרחבת השירות למקומות נוספים בעולם שמאופיינים בבעיות דומות.
הסיפור של עבאסי ו-HAAT חשוב לא רק בגלל שמדובר ביזם מהחברה הערבית שהקים חברה שמשרתת את הקהילה שלו ומעסיקה אנשים מתוכה. הוא חשוב כי הוא חושף בליינד ספוט רציני שרוב יזמי הטכנולוגיה לוקים בו כשהם מצהירים שהחברה שלהם מנגישה או עושה דמוקרטיזציה בתחום מסוים. הדוגמה של HAAT מעידה שלעיתים קרובות הדמוקרטיזציה הזו זקוקה בעצמה לדמוקרטיזציה, ושהפתרון הטכנולוגי המתקדם של יזמים מתל אביב מתאים ללקוחות בתל אביב, ניו יורק וברלין, אבל לא בהכרח למקומות אחרים עם תנאים שונים. אי אפשר לפתח פתרון לבעיה שלא מודעים אליה. היוזמה של עבאסי מדגימה היטב למה ההייטק חייב לצאת מתל אביב, ומה קורה כשהוא עושה את זה.
דקלה וגנר
תפקיד: מאתרת חדשנות עבור Munich Re
תפקידים קודמים: חברת צוות השקעות בקרן OurCrowd
שנת לידה: 1982
סיפורי הצלחה כמו למונייד, היפו ונקסט אינשורנס הפכו את ישראל למוקד של חדשנות בעולם הביטוח הגלובלי. מציאות הזו לא היתה יוצאת לפועל לולא אנשים כמו דקלה וגנר, שמחברים בין החדשנות כחול-לבן לבין חברות הביטוח המסורתיות.
וגנר, ילידת 1982, שירתה ב-8200 עורכת דין בהשכלתה ומחזיקה גם בתואר שני במינהל עסקים. ב-10 השנים האחרונות היא עובדת בעיקר בסביבת האקוסיסטם של עולם ההייטק: היא מילאה מספר תפקידי פיתוח עסקי וניהול מוצר, ייסדה וניהלה שתי חברות על התפר שבין בריאות לדאטה, ובילתה כשנה בפלטפורמת מימון הסטארט אפים OurCrowd של ג'ון מדבד. מאז 2018 משמשת וגנר כציידת החדשנות בישראל עבור Munich Re הגרמנית, מבטחת המישנה הגדולה בעולם, שהיא למעשה חברת ביטוח של חברות ביטוח. חברות כמו Munich Re פותחות את הארנק בעיקר באירועי ביטוח גדולים כמו אסונות טבע, שבהם המאזן של חברות הביטוח עצמן לא גדול מספיק כדי לכסות את כל תביעות הפיצויים.
Munich Re נוסדה ב-1880 והספיקה להבין שתעשיית הביטוח, על אף תדמיתה, משתנה כל הזמן. מתוקף תפקידה וגנר נפגשת כל העת עם חברות וקרנות בישראל. "אנחנו מתעניינים בכל סוג של סיכון חדש ועולמות שניתן להיכנס עליהם", היא אומרת, "אנחנו מתעניינים בכלים לעולם הביטוח וגם מסתכלים על מוצרים עתידיים שהם לא ביטוח. בגדול Munich Re מנסה למצוא את הסטארט אפים שישנו את התעשייה".
כך, השיקה החברה בשנה שעברה מוצר בשם aiSure, שמבטח חברות שהפתרון שלהן מבוסס על בינה מלאכותית, כמו מפתחות רכב אוטונומי. "אנחנו אומרים לחברות תפתחו את הפתרונות שלכן ותרוצו - אנחנו לוקחים עלינו את הריסק", מסבירה וגנר. לפי פרסומים, עם לקוחותיה של Munich Re בישראל נמנית חברת הסייבר דיפ אינסטינקט, שפיתחה פתרון הגנה מבוסס בינה מלאכותית. Munich Re מכסה את האחריות שדיפ אינסטינקט מעניקה ללקוחותיה במקרה של אירוע סייבר.
בתחום הקריפטו יצרה Munich Re שיתוף פעולה במסגרתו בו היא ביטחה כנגד נזקים את חברת הקריפטו הישראלית Curv, שמאז נרכשה בידי פייפאל. בנוסף, החברה הגרמנית מהווה משקיעה גדולה בנקסט אינשורנס ומשקיעה קטנה בלמונייד. כסקאוטרית הראשית של החברה בישראל, וגנר היא שם שרוב השחקנים בביצת האינשורטק שומרים ברשימת אנשי הקשר שלהם.
ראול שטיין
תפקיד: שותף מייסד בקראוס קפיטל
תפקידים קודמים: משקיע בקרן אייפקס
שנת לידה: 1966
ראול שטיין הוא דמות מעט חריגה בנוף ההייטק הישראלי. יליד בלגיה חרדי עם כיפה שחורה לראשו, שטיין מתמחה בהעמדת קווי אשראי לחברות הייטק - שם מפונפן להענקת הלוואות לחברות שכבר מייצרות הכנסות ותזרים מזומנים, אבל רוצות לעשות סקיילינג ולצמוח בלי לנפח את שווי החברה ובעיקר בלי לדלל את בעלי המניות הקיימים.
אחרי לימודי מינהל עסקים באוניברסיטת קולומביה החל שטיין לעבוד בשנות התשעים בקרן אייפקס, לצד חלוצי הון סיכון ישראלי כמו אורן זאב. ב-1999 הקים שטיין את קרן קראוס קפיטול שעוסקת בוונצ'ר לנדינג: העמדת קו אשראי לחברות הייטק. קראוס מהווה מעין חברת פינטק שכן שהיא מציעה לחברות הייטק מודל אשראי גמיש בהשוואה לתנאים הקשיחים הנהוגים באשראי הבנקאי. במסגרת זו היא אף תומכת במספר חברות פינטק ישראליות מוכרות.
כיום מנהל שטיין את הסניף הישראלי של קראוס, שמפעילה משרדים גם בלונדון, מינכן ושטוקהולם שמנוהלים בידי שותפים זרים. מסורתית, רבע מהכספים שמנהלת הקרן מוענקים כאשראי לחברות ישראליות. ב-2019 גייסה קראוס קפיטול קרן שישית בת 700 מיליון יורו ובימים אלו היא מגייסת קרן שביעית שמיועדת להיות בהיקף של יותר ממיליארד יורו. קראוס אף מבצעת מעת לעת השקעות ישירות ומחזיקה במניות של יותר מ-20 חברות סטארט אפ.
שטיין לא שוכח מהיכן הוא בא. במקביל לפעילות בקראוס, בשנים האחרונות הוא עוסק יותר ויותר בנושא של תעסוקת חרדים בהייטק. כך, הוא מעורב בבית התוכנה החרדי רב-טק וכן במכון לחקר החברה החרדית. "זה מגיע משני הצדדים", מסביר שטיין, "המשק הישראלי צריך להגביר את כוח העבודה שלו ומצד השני, בציבור החרדי, יש מצוקה אבל גם בשלות לשינוי ולשילוב בצבא ובתעסוקה. אני חושב שהייטק הוא מקום קלאסי עבור חרדים משום שהוא דורש ישיבה ממושכת של שעות ארוכות, ניתוח ואנליטקה - מיומנויות שהציבור החרדי למד בצעירותו".