קריסה, משבר, חורבן. כל ההתראות הללו ועוד "כיכבו" במושב ההייטק של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך זה היום השני בירושלים.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות אמר בכנס: "נמנעתי עד עכשיו להשתמש במונח משבר, אבל אני עומד להשתמש בזה לראשונה - אנחנו עומדים בעיצומו של משבר, סערה מושלמת. לפני עשור וחצי, המקומות היחידים שקמו בהם סטארט אפים היו עמק הסיליקון וישראל. מאז העולם השתנה - כל המדינות המתפתחות הבינו שהמפתח לכלכלה הוא התפתחות טכנולוגית, וכולם באים לפה ללמוד. בניגוד לעבר שהשווינו וראינו שיש עלייה בהכנסות - זה כבר לא מספיק טוב. יש היום יותר יוניקורנים שהוקמו על ידי ישראלים בארה"ב מאשר בישראל, אנשים מהגרים כדי לעבוד במקומות שטוב להם".
בין אולי לא השתמש עד כה במילה משבר, אבל בהחלט התריע לא מעט על מצב ההייטק. בתחילת החודש פירסמה הרשות נייר עמדה שהזהיר שההייטק הישראלי עלול "להיפרד" מההתרחשויות הגלובליות בתחום וציין שמרבית החברות הישראליות החדשות מוקמות היום בארה"ב.
בהמשך גם דוח ההון האנושי השנתי של הרשות ו-SNPI הדגים את הירידה במספרי העובדים ובין עצמו ציין שהיעדר ההשקעות הוא שגורם לכך.
פרופסור יוג'ין קנדל, היו"ר המשותף של SNPI, שהנחה את מושב ההייטק אמר: "לאחרונה הוצגו תחזיות יחסית אופטימיות למה שעלול לקרות. אנחנו צריכים להניח שלא הכל יסתדר. בעשור האחרון האקוסיסטם חווה תחרות חזקה וגוברת מרחבי העולם שלוקחים מאיתנו דוגמה. מדינת ישראל חייבת אסטרטגיה ארוכת טווח כלל ממשלתית שבונה את היכולות שלה לתחרות. אנחנו יכולים להישאר מדינת סטארט אפ לשעבר בטווח מאוד קצר. לקח לנו 40 שנה להפוך למדינת סטארט אפ, ייקח לנו הרבה פחות להפוך למדינת לשעבר".
"כל הביצים בסל אחד"
אלן פלד, שותף מייסד בקרן וינטג' התייחס לעתיד ההייטק הישראלי: "לכאורה, השנים האחרונות היו נהדרות להייטק הישראלי. אבל, כאשר מתעמקים התמונה נראית פחות טוב. אנחנו משקיעים בסייבר יותר מאקלים, בריאות וחינוך יחד. בארה"ב משקיעים פי 10 יותר בתחומים אלו מאשר הסייבר. אין זה אומר שצריך להפסיק להשקיע בסייבר אבל אנחנו יותר מדי מושקעים בסייבר ומפסידים תחומים שיכולים להיות ענקיים בעתיד, שמים את כל הביצים שלנו בסל אחד. ישראל נמצאת בצומת דרכים, לא רק פוליטית וחברתית אלא גם כלכלית. אם רוצים לוודא שתעשיית הייטק תמשיך להיות מנוע צמיחה אנחנו חייבים לגרום לשינוי רדיקלי. השינוי דורש ממשלה, אקדמיה וקהילה עסקית שיעבדו יחד בצורה שלא היתה עד היום. המדינה הזאת תצטרך להפסיק להתעסק בשטויות ולהתעסק סוף סוף בסוגיות אמיתיות".
"כלכלה ותעשיית ההייטק צריכות אמון, יציבות וודאות" אמר טל ברנח, שותף ומנהל בקרן דיסרפטיב. "במדינת ישראל 90% אחוז מההשקעות מדי שנה הם של משקיעים זרים. הנס הזה יצר פה אקוסיסטם. בפעם הראשונה ב-30 השנה האחרונות אני חושש מאוד שיהיה פה חורבן. משקיעים זרים מדירים את רגליהם כי הם לא רואים יציבות. אם לא נשאיר את היזמים הישראלים בארץ ונגדל דור חדש, שיקימו את החברות הבאות - לא תהיה תעשייה בישראל. אנחנו מפחדים להיכנס להרפתקאות של השקעות שלא יהיה להן המשך וזה סיכון מאוד גדול. אנחנו שומרים את הכסף שלנו בקרן לחברות הפורטפוליו שלנו. אם ייגמר לנו הכסף בקרן, הקרן הבאה מוטלת בספק אם נוכל לגייס. זה מה שקורה כרגע ושלא יספרו שזאת תבהלה".
"בפעם הראשונה ב-30 השנה האחרונות אני חושש מאוד שיהיה פה חורבן", אמר טל ברנח. "משקיעים זרים מדירים את רגליהם כי הם לא רואים יציבות"
ד"ר יוסי ורדי, יזם הייטק סדרתי, אמר: "בשנת 2021 סה"כ ההנפקות הרכישות והמיזוגים של ההייטק הישראלי היה המספר הבלתי נתפס של 84 מיליארד דולר. כל הסיוע האמריקאי במשך 75 שנות קיום מדינת ישראל היה 150 מיליארד דולר. בשנה אחת - ההייטק סגר את הסיפור של חצי מהסיוע. זה מראה כמה המדינה נהנית מהתרומה של ההייטק לכלכלה".
"מצב הרוח של ההייטק הוא לא מהטובים שהכרנו וזה קשור בטוויטריזם של המנהיגים", אמר מייקל אייזנברג, שותף מנהל בקרן Aleph. "אני מזהה ירידה במוטיבציה להשקיע ולהקים חברות. ניהול האירועים בחודשים האחרונים על ידי הממשלה מזכה אותם במכתב פיטורים על ידי כל חברה בהייטק, הרבה התססה בשביל לייקים ופחות אחריות לאומית".
אבי חסון, ממקימי רשות החדשנות ומנכ"ל סטארט אפ ניישן: "ההבדל שאני רואה לצערי בתקופה ששימשתי בממשלה במשך שש וחצי שנים כמדען הראשי - רה"מ היה אותו איש, אבל מבלי קשר למי ישב - היה קונצנזוס לחשיבות ההייטק. זה בא לידי ביטוי במספר צעדים ובהם הקמת רשות החדשנות, אשר עבר בפה אחד בכנסת על אף האנשים השונים".
רים יונס, בעלים ומייסדת משותפת של "אלפא אומגה" התייחסה למצב בחברה הערבית: "הייטק בחברה הערבית מושפע מאוד מהמגמות הישראליות והעולמיות אבל כמובן גם מהמצב בחברה. לצערי המציאות הפוליטית והצעות החוק שמבקשות לפגוע באופן ישיר בסטודנטים ערבים צפויות להביא להפחתה משמעותית של סטודנטים ערבים. מציאות זו מאוד מסוכנת ועלולה להביא לפגיעה משמעותית בהון אנושי בהייטק".