אחרי שתיקה ארוכה, רשות החדשנות הישראלית מפרסמת כעת נייר עמדה שנוגע לרפורמה המשפטית ולהשפעות שלה על הטק המקומי. המסמך "מנומס" יחסית ורק בעמוד הרביעי נוגעת הרשות הממשלתית בלב העניין: "הרבעון הראשון של 2023 התאפיין בתהליכים מואצים לביצוע שינויים במבנה המערכת המשפטית וביחסים בין שלוש הרשויות במדינת ישראל", נכתב.
עוד נכתב כי "הצפי לשינויים אלו הביא ליצירת אי ודאות גבוהה מאוד לגבי מעמדה של הרשות השופטת, הן בהיבטים אזרחיים והן בהיבטים עסקיים, אשר שלובים זה בזה, וכתוצאה מכך גם לאי ודאות ביחס ליציבות הממשל התאגידי בישראל. חוסר היציבות מייצר תפיסת אי ודאות המקטינה את כדאיות ההשקעה בישראל בעת הזו. לאור מצב עניינים זה קיים חשש מהותי כי ישראל תתנתק בתקופה הקרובה ממגמות תנועות ההון העולמיות וכי חלקה בעוגת השקעות הון הסיכון העולמיות יקטן".
העבודה של רשות החדשנות מבוססת על הערכות עתידיות ומעלה חשש מפני decouupling - התפצלות המגמות - היינו התרחקות הגיוסים בהייטק ממדד הנאסד"ק. לרוב מדדים אלו נמצאים בתאימות גבוהה - "מדד הנאסד"ק נתפס כמנבא טוב להיקף הון הסיכון המושקע בישראל", נכתב. כעת החשש הוא כי ההייטק הישראלי יתנתק ממדד זה וייצמד למדד ת"א-טכנולוגיה. "בפועל מתחילת שנת 2023 מדד ת"א טכנולוגיה הציג תשואה אפסית ואילו מדד נאסד"ק 100 עלה בתקופה זו בכ-20%".
הרשות מציינת כי "תמונת המצב הנוכחית עם סיום הרבעון היא שבין 50% ל-80% מחברות ההזנק של יזמים ישראלים נפתחו בחודש מרץ על ידי התאגדות באמצעות חברה זרה"
אנשי הרשות לא שוכחים להזכיר כי ההייטק הוא קטר הצמיחה של המשק הישראלי, שאחראי למעל 50% מסך הייצוא וכ-30% מהכנסות מס הכנסה - היינו הפגיעה האפשרית היא בכל המשק, הרבה מעבר להייטק לבדו. אחד החששות שהם מביעים הוא מפני התאגדות חברות ישראליות בחו"ל (בחברה זרה), כך שנכסי הקניין הרוחני יהיו בבעלות החברה הזרה. הרשות כותבת כי איום זה כבר מתממש מתחילת שנת 2023 וכעת ברירת המחדל היא רישום חברה כזרה.
"עד לחודש ינואר כ-80% מחברות ההזנק שנפתחו בישראל היו במבנה התאגדות של חברה ישראלית, הן בשל שיקולי מס והן בשל הסביבה היזמית-עסקית הישראלית שהיוו גורם מרכזי לקבלת ההחלטה. להערכתנו, תמונת המצב הנוכחית עם סיום הרבעון היא כי בין 50% ל-80% מחברות ההזנק של יזמים ישראלים נפתחו בחודש מרץ על ידי התאגדות באמצעות חברה זרה". לדבר יש השלכות לגבי בסיס המס העתידי שגובה המדינה.
"חזרה של שנים לאחור"
לסיכום נכתב: "במידה וההערכות האמורות אכן יתממשו הרי שמדובר על מחיקה מוחלטת של הישגי המדינה בבנייתה וצמיחתה של תעשיית הייטק ענפה הכוללת חברות צמיחה ישראליות רב-לאומיות המספקות תעסוקה בפריון גבוה למגוון רחב של עובדים וחזרה למעשה של שנים לאחור מבחינת מצב התעשייה".
שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס אמר כי ״ממצאי המחקר של רשות החדשנות מחייבים את הממשלה לפעולה מהירה כדי לשנות את המגמה המדאיגה שעולה ממנו"
עד כאן ניתוח האיומים. אך בשלב ההמלצות רשות החדשנות מנומסת עוד יותר, ולא מתייחסת לרפורמה המשפטית אלא לצעדים מתקנים לנזק ביניהם: "העברה מיידית של החוק לעידוד תעשייה עתירת הידע, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת והממשלה הנוכחית החילה עליו רציפות; עדכון והפעלת מסלולי רשות החדשנות באופן המותאם לאתגרי המימון הגדלים של חברות הזנק ישראליות; בחינת הצורך בעדכון התמריצים לחברות הזנק לרישום קניין רוחני בישראל" וכדומה.
אזהרה זו של רשות החדשנות מפני נזקי הרפורמה מצטרפת לשורה של אזהרות דומות מצד גופים אחרים כמו אגף התקציבים באוצר, המועצה הלאומית לפרטיות ואחרים.
שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס אמר כי ״ממצאי המחקר של רשות החדשנות מחייבים את הממשלה לפעולה מהירה כדי לשנות את המגמה המדאיגה שעולה ממנו. העובדה לפיה ההאטה בהשקעות ההון בתעשיית הייטק היא בינלאומית ונמשכת כשנה אינה מונעת ממשרדי האוצר, החדשנות והכלכלה לפעול בשורה של פעולות שישמרו ויחזקו את ההייטק כקטר של הכלכלה הישראלית״.
מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין: "אנו נמצאים כיום במשבר גלובלי, שעדיין מוקדם להעריך מתי ואיך הוא יסתיים. על גביו התרגש עלינו משבר מקומי שיצר אי ודאות נוספת. גם אם המשבר המשפטי-חוקתי ייפתר, סביר שייקח זמן להגיע לפתרון, וגם לאחר השגתו, ייקח זמן לבנות מחדש את אמון המשקיעים. לכן, נראה שיש לפעול ביעילות ובאפקטיביות ולנקוט בצעדים הנדרשים על מנת לתת מענה לאתגרים. בהמשך לנתונים שנותחו, הומלצו לממשלה מספר כיווני פעולה אפשריים שעליה לשקול כדי לתת מענה הן בטווח המיידי והן בטווח הבינוני-ארוך לאי הוודאות שנוצרה".