כשאתם נכנסים לסופרמרקט, בוודאי בתל אביב, תוכלו למצוא מבחר מרשים של סוגי "חלב" ממקור צמחי: סויה, אורז, שקדים, שיבולת שועל, וזה לפני החלבים האיזוטריים יותר (אפונה! קוקוס). "זו גם הייתה המחשבה הראשונה שלי, שיש כבר הרבה סוגים של חלב צמחי", מספר ד"ר אייל אפרגן, "אבל אז חשבתי 'למה הצרכן צריך להתפשר'? אם אני יודע לייצר חלב שהוא כמו חלב תנובה, מתנהג אותו דבר ובאותו מחיר יש פה מצב של Win Win".
אפרגן הוא היזם והמנכ"ל של חברת אימג'נדרי (ImaginDairy) - אחת מחברות הפודטק הישראליות המסקרנות, חברה ש"קרובה לשוק" - בתוך פחות משנה המוצרים שלה כבר יהיו על המדפים. לאימג'נדרי 31 עובדים, מהם כמחצית נשים.
כשהוא מדבר על וין-וין, אפרגן מתכוון לכלל בעלי העניין: בעלי החיים, כדור הארץ, חברות המזון והצרכן. "ככה עושים שינוי אמיתי", הוא מסביר, "מה שקורה היום עם רוב השיח ה'ירוק', זה שהוא דורש מהצרכן לעשות שינוי התנהגותי, ובגלל זה התזוזה היא מאוד איטית. זה כמו דיאטה - אני ניסיתי אין-סוף פעמים לשנות את התזונה שלי - אבל בסוף אתה חוזר להרגלים שלך. מעטים מצליחים להתמיד ולשנות תזונה לכל החיים - אבל אני לא דורש מהצרכן לשנות כלום".
ה"מחיר" שגובה תעשיית החלב ידוע, וכבד: 270 מיליון פרות חלב חיות בעולם, הן אחראיות ל-3.5% מגזי החממה ונדרשים 628 ליטר של מים כדי לייצר ליטר חלב. אימג'נדרי הוקמה לפני שלוש שנים עם החזון לייצר חלבוני חלב (אמיתיים) ממקור צמחי, ובתהליך שמכונה התססה מדייקת, כזה שיחסוך את הפרה, את הרפתות, את ההאבסה, את זיהום הקרקע ופליטות המתאן.
זה תחום צפוף עם הרבה תחרות, ובין המתחרות נמצאת גם חברה ישראלית מוכרת בשם Remilk שגייסה סכום תלת ספרתי של מיליוני דולרים ואף קיבלה אישור רגולטורי בישראל. "יש גם חברה אמריקאית בשם Perfect day שקמה ב-2014 וכל החברות מדברות על ויז'ן גדול של עולם בר קיימא", אומר אפרגן, "אבל אף אחד לא מדבר על איך הוא הולך לעשות את זה. אחד האתגרים הוא למכור את בקבוק החלב באותו מחיר ואני חושב שאנחנו פיצחנו את הדבר הזה".
"ImaginDairy Inside"
רק כדי לדייק, אימג'נדרי לא מפתחת חלב, אלא חלבוני חלב, שהם "הפיגומים" שנדרשים כדי להחזיק חלב. והיא גם לא תמכור ישירות לצרכן. היא מוכרת חומר גלם לחברות המזון. "אנחנו חברת B2B, ונמכור לחברות כמו דנונה, שהיא הגדולה בעולם בתחום, או חברות כמו שטראוס בישראל. הם הלקוחות והם יבחרו אלו מוצרים להשיק. אני יכול להניח שהם יתחילו במוצרים שבהם הרווחיות גבוהה", אומר אפרגן. סביר שהמוצרים הראשונים לא יהיו חלב ניגר אבל אולי כן יוגורטים, מעדנים, או בכלל גבינות קשות. "אבל כמו שאינטל כותבים Intel Inside, גם על המוצרים שלנו יהיה מוזכר על הקופסה שזה ImaginDairy Inside", אומר אפרגן.
רימילק כידוע בחרה ללכת עם טרה, ומוצרים ראשונים שנולדו משיתוף הפעולה הזו יגיעו לשוק בקרוב. אימג'נדרי הולכת עם שטראוס, ותתחרה על הבכורה גם מבחינת מועד השקה. "נהיה בשוק במהלך 2024, ויכול להיות שנקדים - כבר לקראת סוף השנה הזו", טוען אפרגן, "אנחנו כבר מייצרים בסקאלה תעשייתית, יש אולי שלוש חברות בעולם שהגיעו לזה, ואנחנו עשינו את זה עם הכי פחות כסף".
ד"ר אייל אפרגן: "החלטנו שמקימים את המיזם ואז הגיעה הקורונה והפעם הבאה שנפגשנו היזמים, הייתה שנה וחצי מאוחר יותר. את התקופה הזאת העברתי מהבית שלי, על הכיסא הוורוד של הבת שלי וככה גם גייסתי את הכסף הראשון, בשיחות אינסופיות אל תוך הלילה"
אפרגן נולד וגדל בקריית ים, למשפחה עם ארבעה אחים: "הם הלכו כולם יותר לטק קלאסי, SaaS כזה, והנטייה שלי הייתה לעולמות הכימיה והביולוגיה", הוא מספר. הביוגרפיה שלו רחוקה מזו של היזם הטיפוסי, אביו למשל הגיע ממשפחה של שמונה אחים, ואין לו רקע של יחידות מודיעין סודיות. "הייתי קצין בחרוב ואחרי הצבא הלכתי ללמוד הנדסה ביוכימית בטכניון. החלום שלי היה להקים חברת ביוטק", מספר אפרגן.
אחרי שסבו של אפרגן נפטר, בשבעה, אחד מהאחים של האב, דוקטור בעצמו, המליץ לאפרגן קודם להשלים דוקטורט לפני שהוא פונה ליזמות. הוא קיבל את העצה, חקר Drug delivery systems באוניברסיטה העברית וסיים ב-2008.
אבל אז פרץ משבר כלכלי עולמי וזה לא אקלים נוח להקים חברה. אחד הפרופסורים של אפרגן מגייס אותו לאנזימוטק, שלימים נרכשה על ידי פרוטרום. "עשינו פודטק לפני שקראו לזה פודטק", הוא מספר, "הצטרפתי לחברה לצוות ה-R&D אבל עברתי לצד העסקי עד ניהול החטיבה העסקית". החברה עסקה בייצור חומרי גלם לתעשיית הבריאות, ותחליפי התזונה. אפרגן עבד באנזימוטק שש שנים בהן החברה הספיקה לעבור הנפקה. התחנה הבאה הייתה אלגטק מהערבה, חברה שמייצרת מיקרו אצות לשוק המזון והקוסמטיקה העולמי, שנמכרה באמצע 2019.
כך, אחרי קריירה תאגידית לא קצרה, אפרגן מתלבט מה לעשות. הוא מתייעץ עם נדב ברגר, חבר ואחד ממשקיעי הפודטק הבולטים בישראל, שמפגיש אותו עם אחיו, יונתן ברגר, מנכ"ל חממת הפודטק דה-קיטשן של שטראוס. יונתן הוא ששותל אצלו את הרעיון לפתח חלבוני חלב - טכנולוגיה שאפרגן לא ידע שקיימת עד אותה הפגישה.
ואז, אחרי דחיות אין-ספור בחלום היזמי, מוקמת החברה. התאריך: אפריל 2020. "סיימתי את הדוקטורט במשבר והקמתי את החברה במשבר", משחזר אפרגן. השותפים להקמת החברה הם ד"ר אריה אבו, ישראלי לשעבר שחי בסן פרנסיסקו ומשמש כ-CTO של החברה; ופרופ' תמיר טולר שעל בסיס המחקר שלו הוקמה החברה, בתהליך מסחור ידע מול אוניברסיטת תל אביב - וכיום הוא המדען הראשי של החברה.
"החלטנו שמקימים את המיזם ואז הגיעה הקורונה והפעם הבאה שנפגשנו היזמים, הייתה שנה וחצי מאוחר יותר. את התקופה הזאת העברתי מהבית שלי, על הכיסא הוורוד של הבת שלי וככה גם גייסתי את הכסף הראשון, בשיחות אינסופיות אל תוך הלילה", מספר אפרגן. "הקמנו מעבדת אפליקציות (מעבדה שבה טועמים ומנסים להשתמש בחלבון במאכלים שונים, א"ז) במטבח של אחת העובדות. כדי לבנות את מעבדת הביולוגיה - לקחנו חדר קטן בחברה אחרת", מספר אפרגן.
ההשקעה הראשונה בחברה הגיעה כאמור מדה-קיטשן, והשקעה שנייה הגיעה, אולי באופן מפתיע, מקרן אנטרי קפיטל, שאינה קרן פודטק ולא מזוהה עם התחום. "מה שקרה זה שאריה ואני חיפשנו שם לחברה", מספר אפרגן, "היו לנו רשימות עם עשרות רעיונות אבל שום דבר לא נראה נכון. ואז הבת של אריה באה והציעה את אימג'נדרי. אריה התקשר אליי ב-12 בלילה ושאל אותי מה אני חושב על השם? ישר קניתי את הדומיין ושניתי את הטייטל בלינקדין - מייסד אימג'נדרי. על בסיס זה קיבלתי טלפון מערן ביילסקי מאנטריי קפיטל - עוד לא היה לנו כלום", הקרן המשיכה לתמוך בחברה גם בסבבים הבאים.
"סך הכל גייסנו כ-30 מיליון דולר ממשקיעים מאוד מגוונים - דנונה העולמית השקיעה בנו והיא גם חברת החלב הגדולה בעולם וגם חברת החלב הצמחי הגדולה בעולם - אלפרו זה שלהם. זה מעניין, גם תעשיית הבשר הם המשקיעים הכי גדולים בבשר מתורבת". כנראה שגם ענקיות המזון מבינות שהשוק ישתנה דרמטית. עוד השקיעו בחברה MoreVC, קרן האימפקט S2G, קרן הפודטק פיקברידג' (כך ששני האחים ברגר מושקעים בחברה), ועוד.
גם פרה לוקחת עשב והופכת אותו לחלב
אחרי תקופת המגפה, החברה הקימה משרדים ראשונים ביקנעם, וכשאלו התמלאו, לאחרונה, עברה למשרדים רחבי ידיים בפארק מת"ם - חיפה. יש נוף לים וחדרי ישיבות, שקיבלו שמות של מאכלי חלב, אבל רוב השטח מוקדש למעבדות. הפיתוח קורה בארבעה שלבים.
"מה זה תסיסה מדייקת?", שואל ומשיב אפרגן, "מלמדים מיקרואורגניזמים לייצר חלבונים, ובמקרה שלנו - חלבוני חלב". לצורך הפרויקט אימג'נדרי משתמש בפטרייה. "זו פטרייה קורית - פטריות שהן מערכת התקשורת של היער - אבל פטרייה שאנשים אוכלים אותה ברחבי העולם". באמצעים של הנדסה גנטית, שזה לב הפטנט, מלמדים את הפטרייה לייצר חלבוני חלב. ואם זה נשמע לכם מוזר, תזכרו שגם פרה יודעת לקחת עשב ולהפוך אותו לחלב.
השלב הראשון בתהליך מתבצע במעבדת פיתוח הזנים, שם מפתחים את הזנים של הפטריות והשמרים שעתידים לייצר חלבוני חלב ולמעשה "לבטא את החלבון". החוקרים משתמשים במודלי AI שפותחו באוניברסיטת תל אביב כדי להגדיל את התוצרת. "זו הפרה", ממשיל אפרגן, אך מכאן צריך לקחת אותה לרפת. מהמעבדה הזו יוצאת צלחת פטרי קטנה עם קצת חלבון, שעוברת לתחנה השנייה: "מעבדת הפרמנצטיה" - התססה. "במעבדה הזו מכניסים את המיקרואורגניזמים לפרמנטורים - מיכלי תסיסה - שם הם גדלים ומייצרים את החלבון שמופרש לנוזל. תפקיד המעבדה הוא למצוא את התנאים האופטימליים לגידול הפטריות והשמרים".
החלבון גדל וגדל ומשם עובר לתחנה השלישית, שמכונה "מעבדת פיתוח המוצר", שבה מייבשים ומנקים את החלבון עד שמגיעים לחומר טהור 95% - אבקת חלבון חלב.
השלב הרביעי הוא הכי כיפי - המעבדה הפונקציונלית או מעבדת פיתוח המוצר, שבה מפתחים מוצרי חלב שמבוססים על האבקה. שם הופכים את החלבון לגבינה, לגלידה ולעוד מוצרים. כטבעוני אדוק שמחתי, לראשונה מזה שנים, לאכול גבינת שמנת על קרקר, וגלידת אגוזי לוז. חשוב להגיד שלמרות שהפטרייה המקורית מהונדסת, המוצר הסופי מוגדר ללא הנדסה גנטית. הוא לא רק טבעוני אלא גם נטול כולסטרול, ללא לקטוז וכמובן - כשר.
"כל החברות מדברות על ויז'ן גדול של עולם בר קיימא. אבל אף אחד לא מדבר על איך הוא הולך לעשות את זה. אחד האתגרים הוא למכור את בקבוק החלב באותו מחיר ואני חושב שאנחנו פיצחנו את הדבר הזה"
כמה ליטרים אתם כבר יודעים לייצר?
"את המספר המדויק לא נוכל למסור אבל אנחנו מייצרים כבר ברמה מסחרית. מכיוון שתסיסה מדייקת קיימת כבר 40 שנה בעולם אנחנו כבר מייצרים בכמה מפעלים קיימים בעולם - זה אחד היתרונות של הטכנולוגיה - שמוריד את עלות המוצר", טוען אפרגן.
המתחרה, רימילק, כבר קיבלה אישור שיווק בישראל.
"שמחנו לשמוע שהם קיבלו אישור שיווק בישראל ומרגע שחברה אחת מקבלת זה פותח צווארי בקבוק לאחרות. אנחנו גם בתהליך מול משרד הבריאות הישראלי וגם מול ה-FDA האמריקאי".