בין הנתונים המטרידים שפורסמו אמש בנייר העמדה של הרשות לחדשנות, ציינה הרשות שינוי מגמה מטריד במספר החברות שנרשמות בישראל לעומת חו"ל. על פי הרשות, אם עד ינואר 2023 כ-80% מהסטארט אפים החדשים התאגדו בישראל, במהלך חודש פברואר יותר יותר חברות כבר ביקשו להירשם כחברות זרות, ולגבי מרץ ההערכות הן כי 50-80% מהסטארט אפים התאגדו באמצעות חברה זרה (הנתונים אינם חד משמעיים ומבוססים בעיקר על הערכות מהשוק).
נייר העמדה הוסיף תחזית עגומה על החרפת התופעה בעתיד הקרוב. "הערכה שלנו היא כי בתוך זמן קצר אנו עלולים להגיע למצב שבו יהיה רוב מוחלט לפתיחת חברות הזנק על ידי התאגדות באמצעות חברה זרה, ככל הנראה בהיקפים של מעל 80%", נכתב בדוח.
ההערכות של הרשות לחדשנות אינן מנותקות, ולא מעט עורכי דין בתחום כבר מעידים על כך שהתופעה ניכרת גם בשטח. בשיחותיהם עם tech12, דיברו כולם על היפוך היחס - מ-80/20 לטובת התאגדות בישראל, ל-80/20 לטובת התאגדות בחו"ל, וכולם הסכימו כי מדובר במגמה מסוכנת לישראל.
עורך דין בכיר: "משקיעים יכולים להיעלם, כמו שהם נעלמו מרוסיה אחרי הפלישה לקרים. פעם היו לנו עסקים שם, היום כלום. גם אם המלחמה באוקראינה תיגמר, אף אחד לא יחזור לפעול שם"
"חזרתי לארץ לפני כעשור ובזמנו עיקר החברות התאגדו בארצות הברית. המותג הישראלי לא יהיה חזק והיה יותר קל לגייס כסף ולצאת לשוק כחברה אמריקאית", מספר עו"ד יאיר גבע שותף ומנהל מחלקת ההייטק, הרצוג פוקס נאמן. "במהלך השנים זה השתנה וזה מצוין לישראל. יצאו מכאן יוניקורנים, ויזמים חדשים שהתלבטו איפה לרשום את החברה ראו כאן חברות גדולות ומצליחות, אז הם הקימו חברות בישראל. המשקיעים הזרים למדו להכיר את המערכת הישראלית ונוצר מצב שלא הופעל כמעט לחץ שחברות לא יהיו ישראליות. אם לפני המהפכה היינו מדברים על יחס של 80-20, עכשיו הטרנד הוא הפוך. אצלנו קרוב ל-100% מהחברות נרשמות בארצות הברית".
"המערכת בנויה על אמון"
עורך דין בכיר נוסף שמתמחה בתחום הטק ובחר להישאר בעילום שם, חיזק את הטענות. "להערכתי בין 80-90 אחוז מהחברות שנפתחו התאגדו בארצות הברית", אמר. "כל עורך דין יגיד שכמעט כל החברות עכשיו הן אמריקאיות, וזה כואב ממש. בשלושת החודשים האחרונים השיח, הפחד, והמשקיעים הזרים הפכו את המגמה".
ממה בעצם הם מפחדים? איזה סיכון הם מגדרים בדרך הזו?
"ממשקיעים זרים שלא ירצו להשקיע בישראל. המערכת בנויה על אמון וטרנדים של משקיעים. אם הם משקיעים בחברה ישראלית הם נתונים לחוק הישראלי, ולכן יש משקיעים שדורשים מהחברות להיות אמריקאיות, כי זה החוק שהם מכירים ורגילים אליו. היו בעבר קרנות שלא השקיעו בישראל כי הן פשוט לא רצו להיכנס לשדה של חוקים לא מוכרים. אנחנו עוד לא שם, אבל מזה אנחנו חוששים".
לדברי עורך הדין, החשש הוא מפני שינוי כיוון בחקיקה והמיסוי של חברות הייטק בישראל, וברמה הרחבה יותר - מתחושת ביטחון שהשלטון רוצה בטובת המשקיע. "משקיעים יכולים להיעלם - כמו שהם נעלמו מרוסיה אחרי הפלישה לקרים", הוא אומר. "פעם היו לנו עסקים ועסקאות שם, היום כלום. גם אם המלחמה באוקראינה תיגמר, אף אחד לא יחזור לפעול שם. יכול להיות שמשקיעים יתרגלו לזה שחברות לא רשומות בישראל ומי שרשום בישראל יהיה החריג. המשקיעים כבר לא יפגשו חברות ישראליות ונגיע למצב שהסטנדרט יהיה חברות זרות".
מלבד החשש של המשקיעים להשקיע בחברות ישראליות, קיימים עוד סיכונים?
"מבין החברות שקמות היום ונרשמות בחו"ל, אף אחד לא יודע מי תהיה הצ'ק פוינט הבאה. הבעיה העיקרית היא לא הפעולה הראשונה של הוצאת הכסף או הרישום בחו"ל, אלא מה שייגזר מזה בעתיד, זה תהליך של התנתקות. מי שהוציא 10 מיליון דולר לשוויץ, כבר לא יחזיר אותם לארץ, הוא ישקיע אותם בחו"ל.
"הבעיה העיקרית בפירור של התעשייה היא שלא צריכה להיות בעיה, מספיק שיש חשש. זה התנהגות אנושית שבאה בגל וכדאי לעצור אותה. משקיעים משקיעים בוודאות, וכשברור להם שהשלטון בעדם".
מפת הסיכונים
על פניו, חשוב להבהיר, חברות ישראליות לא באמת מנותקות מהכלכלה הישראלית וממשיכות להשפיע עליה, גם אם הן נרשמות בחו"ל. הן פועלות בארץ באמצעות חברת בת ישראלית, הקניין הרוחני (IP) שמפותח כאן הוא ישראלי, והעובדים הישראלים ממשיכים לתרום את המיסים שלהם למדינה. אז עד כמה באמת רישום חברה בחו"ל יכול לערער את הכלכלה הישראלית?
ברשות החדשנות לא עונים מפורשות על השאלה אבל משרטטים את מפת הסיכונים. אחד האיומים על הפרק הוא שחיקה עתידית של בסיס המס הממשלתי מענף ההייטק, שהיקפו כרבע מהתוצר העסקי בישראל, כתוצאה מהחלטות שיקבלו משקיעים, יזמים וחברות כחלק ממה שהם יתפסו כניהול סיכונים. החלטות כאלה יכולות להיות העברה של מיקום הקניין הרוחני ובסיס תשלומי המס של החברה, רילוקיישן של היזמים וההנהלה הבכירה, שינוי מיקומה של הפעילות הפיננסית עד לרמת הספקים ונותני השירותים, ועוד.
עו"ד יאיר גבע: "יש פגיעה דרמטית במותג שנקרא חברת הייטק ישראלית. המותג הזה הוא מה שגורם לישראל לקבל השקעות לא פרופורציונליות מהשוק הבינלאומי"
ויש כמובן את הפגיעה התדמיתית. "זה מאוד פשטני לחשוב שלרישום בחו"ל אין משמעויות והוא לא מוביל להפסדים למדינה", אומר עו"ד גבע. "יש הפסדים אדירים, והראשון הוא פגיעה דרמטית במותג שנקרא חברת הייטק ישראלית, כי מותג זה משהו שקשה לבנות והמותג הזה הוא מה שגורם לישראל לקבל השקעות לא פרופורציונליות מהשוק הבינלאומי.
"יש גם השלכות ישירות על חברה זרה. משקיעים זרים במילא פטורים ממס על רווחי הון בישראל, לא משנה אם הם מחזיקים מניות בחברה ישראלית או אמריקאית (במקרה של אקזיט), אבל הם כן משלמים מיסים בישראל על דיבידנדים - אבל רק כאשר החברה ישראלית. משקיעים זרים בחברה זרה פטורים ממס על דיבידנדים וזה אומר שדווקא בחברות גדולות ורווחיות, המס הזה לא נשאר בארץ והולך לאיבוד".
אבל גם כך אין הרבה חברות הייטק ישראליות רווחיות שמשלמות דיבידנדים, אז מה ההפסד?
"דבר ראשון יש כאלה. הרבה חברות גיימינג והימורים וגם מתחומים אחרים. חלקן פרטיות ולכן זה פחות ידוע. דבר שני, גם בעסקאות אקזיט של מכירה בנכסים ולא במכירת מניות (כלומר, החברה מוכרת את הנכסים שלה ולא את המניות), המשקיעים הזרים ממוסים כאן אם מדובר בחברה ישראלית ולא ממוסים אם זו חברה זרה, וזה לא מעט עסקאות".
תסריט המדרון
התסריט שגבע חושש ממנו במיוחד - ונדמה שגם רשות המיסים - הוא המדרון החלקלק. חברות הייטק התחילו לנהל את הסיכונים שלהם מול החקיקה המשפטית, בצעדים קטנים, מהירים ופשוטים כמו הוצאת כספי החברות כספים פרטיים מהארץ. רישום חברה בחו"ל הוא הצעד המתבקש הבא, גם הוא קל מאוד לביצוע. בהמשך יהיו היפוכי שרוול, גם זה לא אירוע משפטי מסובך שבסופו חברה כשבר נרמה ופועלת כחברה ישראלית הופכת לחברה זרה.
הפחד הוא שבקצה של התסריט, חברות, עובדים ומנהלים יהגרו לחו"ל, ויש שיחות בשוק שכבר מדברות על עזיבה משמעותית של מנהלים בקיץ הקרוב, ולאחר מכן גם העתקה של מרכזי הפיתוח אל אירופה וארצות הברית.
"יש מדרון", מדגיש גבע. "לחברה זרה יותר קל לצאת מכאן. פיתוח קוד הוא לא תלוי שפה, מיקום ותרבות, אפשר לפתח אותו מכל מקום בעולם. לחברה זרה יותר קל לנתק את הבסיס שלה מישראל ואת חובת המס שלה מישראל וזה יוביל להפחתת הכנסות המדינה ממסים, כך שיש גם פגיעה בכסף".