אנשי רשות החדשנות מצאו את עצמם בארבעת החודשים האחרונים בעמדה מורכבת במיוחד. בימים כתיקונם הגוף הסטטוטורי הזה, שזכה לכינוי קרן ההון סיכון הגדולה בישראל, יושב על קו תפר לא מוגדר בין זרוע ממשלתית לכל דבר לבין חלק מהותי מהאקוסיסטם המקומי. מתחילת השנה יוזמת ההפיכה המשטרית של ממשלת ישראל מחד ומחאת ההייטקיסטים מאידך הפכו את העמדה הזו למורכבת עוד יותר.
עד כה רשות החדשנות נמנעה מלהשמיע קול זעקה פומבי נגד ההפיכה המשטרית - אם כי חדי העין יכלו לאתר אמירות בוועדת המדע והטכנולוגיה ואת טביעת האצבע של הרשות בדוח משרד האוצר שיצא לאחרונה. היום (שני) המצב הזה השתנה.
ההמתנה הזו עד להפעלת אזעקת האמת העניקה לרשות החדשנות משהו שהיה חסר ברוב התסריטים שנשמעו עד היום לגבי הייטק הישראלי: הוכחות בשטח. כעת כבר לא מדובר בהשערות לגבי כמה כסף ייצא מישראל ומה תהיה ההשפעה של אישור ההפיכה המשטרית אלא בנתוני אמת: מהפך שהתרחש תוך חודש שבו הדור הבא של ההייטק הישראלי פשוט עבר לחו"ל. אם עדיין לא פיזית אז לפחות על הנייר.
עד לינואר האחרון 80% מכלל הסטארט אפים שנפתחו בישראל גם התאגדו בה חברה ישראלית. מאז חודש פברואר החלה המגמה להתהפך, ולהערכת רשות החדשנות בחודש מרץ 50%-80% מחברות הטכנולוגיה שהוקמו בישראל כבר נרשמו כחברה זרה
נייר עמדה שפרסמה רשות החדשנות והוגש גם לשר הממונה עליה שר המדע והחדשנות אופיר אקוניס מדליק כמה וכמה נורות אזהרה מהותיות לגבי המשבר בהייטק הישראלי.
בראש ובראשונה חושף המסמך את המהפך ברישום חברות טכנולוגיה חדשות: ממצב שגרה שבו 80% מהחברות בתחום התאגדו בישראל - לקיצוניות השניה שבה לפי הרשות 50%-80% מחברות שהתאגדו בחודש מרץ 2023 לבדו בחרו לרשום את עצמן כחברות זרות.
למגמה הזו צפויות שורה של השפעות מרחיקות לכת על עתיד ההייטק הישראלי ועל המשק המקומי כולו.
ייתכן שברשות חיכו שיהיו להם מספרים חד משמעיים שניתן לייחס להשפעת המהפיכה המשטרית, ובאמצעותם לשרטט את השפעתה הספציפית שלה על ההייטק המקומי בנפרד מהמשבר העולמי של השנה האחרונה. וייתכן שהבינו שם שהסבלנות שענף ההייטק גילה כלפי השתיקה של הגוף הכה חשוב הזה פשוט פקעה. כך או כך, נייר העמדה מכיל כמה מהסימנים החשובים ביותר לסכנה שנשקפת להייטק, והוא צפוי לזכות לציטוטים רבים בחודשים הקרובים.
ברשות בחרו למסגר את הנתונים החד משמעיים והמדאיגים האלה בצורה עדינה ומאופקת משהו, אולי כדי להקל על השר הממונה לאמץ את המסמך ואף להוסיף לו תגובה משלו: "ממצאי המחקר של רשות החדשנות מחייבים את הממשלה לפעולה מהירה כדי לשנות את המגמה המדאיגה שעולה ממנו", כתב אקוניס.
"העובדה לפיה ההאטה בהשקעות ההון בתעשיית הייטק היא בינלאומית ונמשכת כשנה, אינה מונעת ממשרדי האוצר, החדשנות והכלכלה לפעול בשורה של פעולות שישמרו ויחזקו את ההייטק כקטר של הכלכלה הישראלית", דברי השר.
זהו ניסוח שאמנם מרחיק את אקוניס מכל ביקורת מפורשת על התנהלות הממשלה שהוא חבר בה, אבל עצם הצטרפותו לדוח היא צעד חשוב - ואולי אפילו איתות לבאות.
המחיר הגבוה של אי-הוודאות
תחת הכותרת "תחזית עתידית" מפרט נייר העמדה של רשות החדשנות כי אם עד היום מדד הנאסד"ק נתפס כמנבא טוב להיקף ההון סיכון שמושקע בישראל, הרי שב-2023 התרחש תהליך שונה: רמת המתאם בין ת"א טכנולוגיה ובין מדד הנאסד"ק ירדה מרמה חזקה מאד של 0.93 בשנת 2022, למתאם שלילי של מינוס 0.24 מתחילת 2023 . בפועל, מתחילת 2023 הציג מדד ת"א-טכנולוגיה 5 תשואה אפסית, בשעה שהנאסד"ק 100 עלה בכ-20%.
ברשות מבהירים את הקשר בין המתרחש בהייטק הישראלי להפיכה המשפטית במילים הבאות: "הרבעון הראשון של שנת 2023 התאפיין בתהליכים מואצים לביצוע שינויים במבנה המערכת המשפטית וביחסים בין שלוש הרשויות במדינת ישראל. הצפי לשינויים אלו הביא ליצירת אי-ודאות גבוהה מאוד לגבי מעמדה של הרשות השופטת, הן בהיבטים אזרחיים והן בהיבטים עסקיים, אשר שלובים זה בזה, וכתוצאה מכך גם לאי-ודאות ביחס ליציבות הממשל התאגידי בישראל".
ברשות החדשנות בחרו במילים מאופקות: "הרבעון הראשון של 2023 התאפיין בתהליכים מואצים לביצוע שינויים במבנה המערכת המשפטית וביחסים בין שלוש הרשויות במדינת ישראל… לאור מצב עניינים זה קיים חשש מהותי כי ישראל תתנתק בתקופה הקרובה ממגמות תנועות ההון העולמיות וכי חלקה בעוגת השקעות הון הסיכון העולמיות יקטן"
משם ממשיך נייר העמדה ומציין כי "לאור מצב עניינים זה קיים חשש מהותי כי ישראל תתנתק בתקופה הקרובה ממגמות תנועות ההון העולמיות וכי חלקה בעוגת השקעות הון הסיכון העולמיות יקטן".
הנתונים המובאים בהמשך במסמך כבר צריכים לעורר פאניקה של ממש בקרב הקוראים. עד לינואר האחרון 80% מכלל הסטארט אפים שנפתחו בישראל גם התאגדו בה חברה ישראלית. מאז חודש פברואר החלה המגמה להתהפך, ולהערכת הרשות בחודש מרץ 50%-80% מחברות הטכנולוגיה שהוקמו בישראל כבר נרשמו כחברה זרה.
"ההערכה שלנו היא כי בתוך זמן קצר מאוד אנו עלולים להגיע למצב בו יהיה רוב מוחלט לפתיחה של חברות ההזנק על ידי התאגדות באמצעות חברה זרה, ככל הנראה בהיקפים של מעל 80%", כתבו מומחי הרשות.
המשמעות מסבירים שם, היא שחיקה עתידית של בסיס המס, מיקום הקניין הרוחני, מיקום שדרת ההנהלה של החברה ועוד כהנה וכהנה - ובקיצור, מדרון חלקלק שמעביר הלכה למעשה את ההייטק הישראלי לחו"ל בפרוסות אך במהירות.
ברשות ממשיכים ומרימים דגל שחור לגבי ההשפעות נוספות על המשק כולו, שחיקה בתוצר ועל המועסקים ומציינים כי "מדובר על מחיקה מוחלטת של הישגי המדינה בבנייתה וצמיחתה של תעשיית הייטק ענפה".
לאחר שורה של אזהרות שאינן משתמעות לשתי פנים קובעים הכותבים כי "הדבר החשוב ביותר הוא הסרת אי הוודאות 'הנוספת' מישראל באמצעות פתרון המשבר הפוליטי-משפטי", ורומזים בכך להשפעות ההפיכה המשטרית. לדברי הרשות, גם פתרון מיידי והסרת האיום ידרוש מספר חודשים של "בניה מחדש של אמון היזמים והמשקיעים", ולכן מציעים לממשלה צעדים נוספים שיעשו במקביל.
"אנחנו מנומסים אבל תקיפים"
בשיחה עם tech12 הסביר סמנכ"ל רשות החדשנות שגיא דגן כי התנתקות ההייטק הישראלי ממדד הנאסד"ק היא אירוע היסטורי שלא התרחש בעבר. "אנחנו מתחילים לראות תיקון במה שקורה בנאסד"ק. בכל מצב רגיל הייתי יכול לומר לך שעוד חצי שנה התיקון הזה יגיע גם להייטק הישראלי. היום אני לא יודע. וזו ליבת האירוע - אי הוודאות".
אתם קצת מנומסים בהתנסחות שלכם.
"אנחנו מנומסים אבל תקיפים. להיות מנומס זה לא דבר רע", עונה דגן ומוסיף בחצי חיוך: "שמנו את הדברים בצורה מאוד ברורה, אפילו עשינו bold, וזה לא משהו שעושים במסמכים כאלה".
סמנכ"ל רשות החדשנות שגיא דגן: "מה זה בעצם רישום החברה בחו"ל? זה רגע שבו אין לך ברירה אלא לקבל החלטה ואז אתה כבר בונה אותה לתרחיש קיצון. אם זה יימשך נראה גם הזזה של חברי הנהלה ואז קניין רוחני"
"יש רמה כזו של אי ודאות שמאוד מקשה לקבל החלטות", ממשיך דגן. "מהרמה הפרטית של היזמים ועד למשקיעים שיודעים לקחת סיכון וכעת דוחים החלטות. מה שקורה במקרים כאלה זו דחייה של קבלת ההחלטות עד לרגע שבו אין לך ברירה.
"לכן אנחנו רואים למשל את הרישום בחו"ל של החברות החדשות שמוקמות בישראל. כי מה זה בעצם? זה רגע שבו אין לך ברירה אלא לקבל החלטה ואז אתה כבר בונה אותה לתרחיש קיצון".
דגן מדגיש שעצם ההשפעה של אי הוודאות על ענף ההייטק אינו מפתיע, אבל הפתאומיות והעוצמות שבה ההשפעה הזו מתבטאת – דווקא כן. "ההייטק כל הזמן מתריע קדימה שאם זה (המציאות - ה"ר) יילך לתרחישים מסוימים יהיה נזק אדיר. ראינו את זה גם בדוח האוצר שסייענו לכתוב ובנק ישראל והכלכלנים דיברו על זה. בזה לא חידשנו וזה לא חידש לנו", הוא מסביר.
"מה שהיה מפתיע באירוע זה מה שקראנו לו 'התנהגות לא לינארית': אותה דחיית החלטות עד לרגע של אין ברירה יוצרת בבת אחת היפוך מגמה (ברישום החברות החדשות - ה"ר). עד ינואר, 80% מהחברות החדשות נרשמו בישראל ומפברואר, תוך חמישה שבועות, הכל התהפך".
דגן: "זה בידי הדרג הפוליטי, שאם הם רוצים הם יכולים לשנות. זה לא בהכרח יקרה באופן מלא ותישאר אי ודאות קדימה, אבל את המצב הנוכחי אפשר לשפר"
"מה שאמרנו זה שגם בהינתן שהולכים לתרחיש החיובי, ההייטק חטף כבר מכה ובהנחה שיש שינוי לטובה נצטרך להתחיל תהליך של תיקון משמעותי. זה ייקח זמן, זה לא יהיה שלושה חודשים".
דגן מזהיר שזו עשויה להיות רק ההתחלה: "אם זה יימשך נראה גם הזזה של חברי הנהלה ואז קניין רוחני, והמשקיעים יהיו אמריקאים ופתאום החברה כולה נתונה תחת בתי משפט וחוקים אמריקאים. הכל כדי להקטין סיכונים".
כמו שאמרת, אתם לא הראשונים שמתריעים על הסכנות הכלכליות בהפיכה המשטרית. מה בעצם הציפיות שלכם מהמסמך הזה?
"יש את הטווח המיידי או הקצר וזה בידי הדרג הפוליטי, שאם הם רוצים הם יכולים לשנות. זה לא בהכרח יקרה באופן מלא ותישאר אי ודאות קדימה, אבל את המצב הנוכחי אפשר לשפר.
"מה שאמרנו זה שגם בהינתן שהולכים לתרחיש החיובי, ההייטק חטף כבר מכה ובהנחה שיש שינוי לטובה נצטרך להתחיל תהליך של תיקון משמעותי. זה ייקח זמן, זה לא יהיה שלושה חודשים.
"המגמה העולמית היא של צמיחת ענפי הטכנולוגיה, ולכן צריך לוודא שהקצב שבו אנחנו צומחים חזרה הוא אופטימלי ומספיק מהיר כדי שלא נאבד נכסים שלקח שנים לפתח".
המלצות הרשות מרמזות: אין פתרון מלבד עצירת החקיקה
נייר העמדה של רשות החדשנות מגיע גם עם סט המלצות להמשך הדרך. אלו מציבות דגש על עידוד משקיעים וחברות בעזרת תמריצים, ממשיכות לקידום תוכניות שהרשות כבר הודיעה עליהן או שכבר נמצאות בעיצומן, ועד יישום החלטות ממשלה שונות.
המסקנה שעולה מרשימת ההמלצות שלכם היא שמלבד עצירת החקיקה אין פתרון למצב הנוכחי. לכן רוב מה שיש לכם בעצם להציע זה דברים שכבר קורים או שכבר על הפרק במידה זו או אחרת.
"זה נכון שהגורם הכי מרכזי זה הורדת אי הוודאות וזה מה שתהיה לו את ההשפעה המירבית. אם אנחנו הולכים לתרחיש שלילי שבו זה לא קורה, אז צריך לעשות תכנון מחדש של מדיניות הממשלה מול ההייטק. כי זה עולם אחר, ואז חלק מהכסף שהשקענו לא מכוון נכון.
"אנחנו כרגע לא נותנים המלצות לתרחיש הזה כי הוא טרם התממש. בתרחיש החיובי שבו חוזרים למגמה חיובית נוצרה בטן מהשתהות של משקיעים. ההצעות שלנו נוגעות למה הממשלה יכולה לעשות כדי לייעל את התגובה של השוק, בין אם זה להכניס מקורות כספיים ישראלים או לתת תמריצים לחברות. דבר נוסף זה לבדוק שלא איבדנו חברות טובות".
ומה בתרחיש השלילי?
"בתרחיש כזה הכסף ששמנו בדיעבד לא הופנה למקום הנכון, ואל ההפסד של כמה מיליארדי דולרים למשק יתווספו ה-300 מיליון של הרשות שכבר הוקצו".