אמש ביטלה אינטל פגישה עם משרד הכלכלה בנושא השקעות נוספות של עשרות מיליארדי דולרים בישראל, מתוך חשש שתהפוך לכלי משחק בין מתנגדי תהליכי החקיקה לבין תומכיהם. זה לא היה צעד פוליטי, להיפך, זה היה במטרה להימנע מכניסה לפוליטיקה הישראלית הסוערת. וזה מתחבר למה שהוא ה"באזז וורד" של השבוע האחרון בהייטק הישראלי, "ניהול סיכונים", שנזרק לאוויר שוב ושוב כהסבר להחלטה להעביר כספים לחשבונות בנק בחו"ל. אך "ניהול סיכונים" לא קשור רק לכסף שיוצא מישראל, הוא מתחבר גם לכסף שמגיע - או לא - לתוכה.
"אני בקשר רציף ויומיומי עם גופים בינלאומיים שיש להם פעילות בישראל. כולל משקיעים מוסדיים וקרנות הון סיכון זרות שמשקיעים בחברות ישראליות, רובם אמריקאים, אבל יש גם אירופאים ואסייתים, ויש להם אמירה מכבדת שרואה את ישראל עדיין כדמוקרטיה. הם מבינים שהיו בחירות ונוצרו פה עימותים פוליטיים אבל הם לא מביעים דאגה", אומר ל-tech12 מייסד של קרן הון סיכון ותיקה.
מייסד קרן הון סיכון: "כל האנרגיה מתרכזת בדיון על מצב התעשייה ולא על המצב הפוליטי. אין לי כדור בדולח ויכול להיות שאם תהליכי החקיקה יתקדמו כן תהיה לזה השפעה. אבל מהיכרות שלי ישראל נתפסת כמקום יציב ורווחי"
לדבריו, "גם כשאני יזמתי את הנושא כדי לבדוק אם הם מודאגים או שיש להם שאלות בנושא, הם מביעים סוג של אדישות. בסך הכל יש סוגיות בוערות יותר בהייטק ודברים חשובים יותר לדבר עליהם; כי התעשייה במצב שברירי, כל האנרגיה מתרכזת בדיון על מצב התעשייה ולא על המצב הפוליטי. אין לי כדור בדולח ויכול להיות שאם תהליכי החקיקה יתקדמו כן תהיה לזה השפעה. אבל מהיכרות שלי ישראל נתפסת כמקום יציב ורווחי".
לדבריו, "המשקיעים כן מתבדחים על הבחירות התכופות ומבינים אבל זה לא גורם לבריחה שלהם. אם הם לא ישקיעו כאן זה לא בגלל המצב הפוליטי אלא בגלל מצב התעשייה ויש ירידה בהון סיכון באופן כללי ולא רק בישראל".
אך זה לא המצב בכל מקום. אסף רפפורט מייסד WIZ למשל, הסביר בראיון למתן חודורוב שההחלטה להוציא את כספי החברה מהארץ התקבלה לאחר דרישה שקיבל ממשקיעים בינלאומיים בחברה (שוב, כצעד של "ניהול סיכונים"). רשימת המשקיעים הזרים של WIZ ידועה והיא כוללת שמות כמו אינסייט, בלקסטון, סקויה וגרין אוקס. מביניהם רק באינסייט יצאו בהצהרה פומבית שמתייחסת למצב הפוליטי בישראל. הרוב המוחלט של המשקיעים הזרים ממלא פיו מים וגם בקרנות הישראליות שעובדות איתם בקביעות, מספרים אולי על עניין גדל והולך, אבל לא על צעדים אקטיביים, לפחות בשלב זה.
"הם מבינים שהעסק שברירי"
משקיע ותיק נוסף מסביר שהמצב הכלכלי הגלובלי וההאטה בהשקעות הצמיחה יצרו מצב שבו יש פחות מפגשים ואפשרויות השקעה עם קרנות זרות כרגע. "לא היה כל כך מתי לשמוע מהקרנות הזרות", הוא אומר. ככלל משקיעים זרים לא מגלים עניין פוליטי מיוחד בנעשה בישראל, אבל כל זה משתנה כשהם כן נוכחים בישיבות ופגישות בהם הנושא מככב. לדברי אותו משקיע, "היה לאחרונה מפגש בורד בחו"ל שבו אחד השותפים התחיל להסביר איך בנוי השלטון הישראלי וכשהם מבינים, למשל, שאין חוקה והעסק כולו די שברירי הם אומרים 'נדפקתם'".
ארז שחר, קרן קומורה: "אם חברה אמריקאית נמכרת במיליארד דולר, רשויות המס האמריקאיות יקבלו ביום העסקה 250 מיליון דולר כי החברה היא הנכס, לא העובדים. ישראל תקבל 10 מיליון דולר מס הכנסה כל שנה. זו בדיוק הפרופורציה"
משקיע אחר, שמייצג כאן קרן אמריקאית גדולה ומתראיין גם הוא בעילום שם, מביע גישה מציאותית: "אני לא חושב שלמצב הפוליטי תהיה השפעה ישירה על השקעות בישראל בעיקר כי משקיעים פשוט אינם אנשים סופר ערכיים, הם משקיעים איפה שהם חושבים שאפשר להרוויח וימשיכו לעשות זאת כל עוד זה חוקי. גם בלי קשר למצב הנוכחי יש מספיק סיבות לא להשקיע בישראל, כמו הפרת זכויות אדם וסבב לחימה כל שלוש שנים שמשתק את המערכת. אבל אולי זו סוג של קארמה שמתגשמת עכשיו כי מסע ההפחדה של היזמים הישראלים עלול להשפיע על משקיעים זרים".
"הקרנות האלה לא באות ואומרות: 'לא נשקיע בישראל', אבל בסוף השקעה זה המון פסיכולוגיה ואתה צריך להאמין שאתה לא זורק את כספך לשווא", אומר דב מורן, יזם ומשקיע ותיק. "אתה צריך להאמין ביזמים וברעיון וגם שהמצב הפוליטי לא ישפיע. במכלול הזה אני חושש שיש סיכוי שההשקעות פה ייפגעו כתוצאה ממצב פוליטי לא יציב".
אתה חושב שמשקיעים יבקשו להוציא מכאן כסף?
"כל הנושא הזה מאוד חדש ובן פחות משבוע. אני חושש שזה התגלגל מאוד מהר ומאמין שנראה גופים זרים ששואלים 'איפה הכסף שלנו נשמר. השקענו בחברה, איפה היא שומרת את כספה?'"
לחברה עצמה זה משנה איפה הכסף שלה נמצא?
"ברור. את רוצה לדעת שהכסף נמצא במקום שבו יש צדק ומי שמגן עליו. שאם יש החלטה מטופשת של הממשלה יש בית משפט. מעבר לכך, אי יציבות מפחידה כי אתה יודע איך היא מתחילה אבל לא איך היא נגמרת".
מורן מביא כדוגמה את הונגריה ואת הדרישה שהטילה הממשלה של אורבן על חברות להעביר רווחי יתר כדי לחזק את תקציב המדינה: "תזכירי לי כמה אויבים יש להונגריה? אנחנו עדיין מוקפים באויבים ומדינה חלשה כלכלית היא מדינה חלשה מדינית. משקיעים זרים שרואים את זה שואלים את עצמם האם זה נכון להיות במקום שבו יש טרור ושאנשים מוטרדים מבעיות ביטחוניות במקום להשקיע בכלכלה ובשיפור רמת החיים".
"למשקיעים אמריקאים אין שום סיבה בעולם לבוא בהצהרות לגבי מה יעשו קדימה והאם ישקיעו כאן או לא. זה רק יכול להזיק להם", מסכים ארז שחר, שותף בקרן קומרה ויוזם מכתב ההייטקיסטים. "אין לזה שום יתרון ויש להם מיליון מקומות אחרים להשקיע בהם. אבל כל עוד יש אי ודאות ואווירה כזו מה יש להם לחפש פה? הם יחכו, הם לא יצהירו את זה ולא ירצו להתראיין על זה, אבל אין ספק שנראה עצירה כמעט מוחלטת של קרנות זרות עד שיבינו מה קורה. גם על רקע העובדה שבאופן כללי השוק נהיה הרבה יותר קשה ואנשים הרבה יותר זהירים בהשקעות, אז זו בכלל מתנה כפולה למי שרוצה גם ככה להימנע מהשקעות מסוכנות".
אבל, מוסיף שחר, יקרה במקביל תהליך אחר שישנה מהותית את ההייטק המקומי: "צריך להבין שהשקעות בהייטק הישראלי לא יפחתו אלא ישתנו באופיין. היזמים הישראלים ימשיכו לקבל מימון כי הם הכי טובים בעולם, הם פשוט לא יהיו יזמים ישראלים והחברות שיקימו לא יהיו חברות ישראליות. הן אולי ימשיכו לפעול מכאן אם יהיו כאן אנשים שיסכימו לחיות במדינה לא דמוקרטית, הן יהיו כאן פיזית אבל לא משפטית".
דב מורן: "בסוף השקעה זה המון פסיכולוגיה ואתה צריך להאמין שאתה לא זורק את כספך לשווא. אתה צריך להאמין ביזמים וברעיון וגם שהמצב הפוליטי לא ישפיע. במכלול הזה אני חושש שיש סיכוי שההשקעות פה ייפגעו כתוצאה ממצב פוליטי לא יציב"
למה הכוונה?
"חברות פשוט לא יירשמו כחברות ישראלית וההכנסות מהאקזיטים יגיעו למשלמי המסים האמריקאים. ישראל תמשיך לראות מס הכנסה משכר המהנדסים שזו טיפה בים ממה שההייטק הביא לישראל בעשרים השנים האחרונות. מה שעצוב זה שלפני 20 שנה היינו בדיוק באותו מקום. כל קרן זרה שהשקיעה כאן אמרה לחברה שתירשם בדלוואר וחלק גדול מהן עשו זאת. בעשור האחרון כשהתחיל להיות כאן סקייל אפ, אנחנו - הקרנות הישראליות - מאוד עודדנו חברות להישאר בישראל כי היה חשוב לנו שישראל תיהנה מהכנסות המסים שיווצרו כאן ולא עובדי הפנסיה של ניו יורק. ממחר כל חברה חדשה שתקום כאן על אחריותי תקום כחברה דלאוורית וה-IP (קניין רוחני - ה"ר) שלה יהיה רשום בארה"ב. אין שום הבדל מבחינת תהליך הקמת החברה וזה קל מאוד ולא דורש שום רילוקיישן".
למה זה משנה?
"הערך שנוצר בחברות כולו IP. אותה חברה משלמת בסופו של דבר מסים ביום האקזיט לרשות שבה היא רשומה. אם חברה אמריקאית נמכרת במיליארד דולר, רשויות המס האמריקאיות יקבלו ביום העסקה 250 מיליון דולר כי החברה היא הנכס, לא העובדים. ישראל תקבל 10 מיליון דולר מס הכנסה כל שנה. זו בדיוק הפרופורציה. החברות הישראליות הגדולות שעשו אקזיטים הכניסו לקופת המדינה מסים של מיליארדי דולרים.
"בגלל זה ההייטק הוא התעשייה שהכי מטרידה כאן באימפקט הכלכלי שלה. את תעשיית הנדל"ן אי אפשר להוציא מכאן, את תעשיית הטק אפשר להוציא מכאן בין לילה ברישום משפטי ובלי לחפש מקום לרילוקיישן לעשרות מהנדסים. מה שיקרה הוא שכמו שהיום חברות ישראלית מעסיקות מאות מהנדסים באאוט סורסינג בחו"ל, גם ישראל תהפוך להיות אתר של מיקור חוץ".
אז בעצם המשמעות היא שעובדי ההייטק עצמם לא ייפגעו, הם ימשיכו לקבל שכר גבוה, ומי שייפגע אלו האוכלוסיות שנהנות מכספי המסים שהחברות האלה משלמות?
"נכון, ההייטקיסטים ימשיכו ליהנות מרמת חיים גבוהה, מי שייפגעו אלו בתי הספר, הכבישים והתשתיות, הצבא וכל מי שחי מכספי המסים הישראלים".