גיא הורוביץ, עמק הסיליקון (עיבוד: סטודיו מאקו, shutterstock)
עיבוד: סטודיו מאקו, shutterstock

שתי חברות ענק מהוות כבר שנים את הברומטר של עמק הסיליקון: אינטל ואפל. נכון - למיקרוסופט ואמזון נודעת השפעה רבה על מצב הרוח במפרץ סן פרנסיסקו, אך הנהלת שתי החברות יושבת בסיאטל. סיילספורס ופייסבוק הצטרפו לאורך השנים לרשימת החברות החשובות ביותר שהוקמו כאן, אבל לא כרסמו במעמדן של ותיקות הוואלי - ענקית הסמיקונדקטור שהשבבים שלה היו המנוע לרוב פלטפורמות המיחשוב מאז שנות ה-70, ויצרנית המחשבים שהגדירה מחדש את תחום ה-Consumer Electronics בשני העשורים האחרונים.

משקיעי ההון סיכון נושאים את מבטם אל מניות הבלו-צ׳יפ בעודם מחזיקים אצבעות להתאוששות בערכן של חברות ה-SaaS. גם בוואלי, כמו בישראל, כבר הפנמנו שמכפילים של 20 ומעלה על ההכנסות לא יהיו הכלל (ואולי אפילו לא היוצא מן הכלל), אבל כדי ששוק המניות ייפתח להנפקות חדשות חייבים "מסכים ירוקים" - ואין כמו החברות הגדולות כדי לספק קצת חדשות טובות. השבוע הגיע תורן של אפל ואינטל, והחדשות שסיפקו לא ממש הרימו כאן את מצב הרוח.

גם אחרי שנים קשות של תחרות גוברת, אינטל נחשבה ל"מניה בטוחה": היא שילשה את ערכה במחצית השניה של העשור הקודם, חילקה דיבידנדים כמו שעון אמריקאי, ותמיד היתה זולה מחברות אחרות בתחום, בעיקר כי המשקיעים לא נתנו לה קרדיט על חדשנות או זיהוי שווקים חדשים. הם לא טעו, כמובן: ב-20 השנים האחרונות אינטל לא החמיצה כמעט אף הזדמנות להחמיץ הזדמנות: הטלפונים הסלולריים, המעבדים הגרפיים והבינה המלאכותית עברו לידה, ובמקביל היא לא עמדה בקצב המזעור הנדרש על פי חוק מור - חוק שהיא עצמה כתבה.

הורדת שכר היא צעד נדיר בחברות הגדולות. ראינו סטארטאפים לא מעטים שנקטו בצעד כזה בתקופות משבר (וגם לאחרונה), אבל אינטל - כמו ענקיות הטכנולוגיה האחרות - נמנעה ממנו עד עתה

התוצאות המאכזבות של אינטל לא הפתיעו במגמה אך כן בעוצמה: ירידה של כשליש בהכנסות הרבעוניות לעומת השנה הקודמת מעידה על משבר עמוק. מניית אינטל, שאיבדה כמעט 50 אחוז מערכה בשנה האחרונה, לא ירדה כמעט אחרי פרסום התוצאות - כנראה שהבעיות כבר תומחרו.

אינטל (צילום: Tada Images, Shutterstock)
אינטל. לא החמיצה הזדמנות להחמיץ הזדמנות | צילום: Tada Images, Shutterstock

מה שהפתיע קצת יותר היא ההכרזה על הורדת שכר מדרגי הביניים ומעלה. הורדת שכר היא צעד נדיר בחברות הגדולות. ראינו סטארטאפים לא מעטים שנקטו בצעד כזה בתקופות משבר (וגם לאחרונה), אבל אינטל - כמו ענקיות הטכנולוגיה האחרות - נמנעה ממנו עד עתה. בקרב המשקיעים כאן שמעתי השבוע הערכות שמגזר ההיי-טק כולו עומד בפני מציאות חדשה: החלופה היחידה לגלי פיטורים נוספים היא פגיעה בתנאי ההעסקה של העובדים, וכנראה שאין מנוס מחשיבה מחדש על מה שקוראים כאן ה"קומפ אנד בן" - השכר וההטבות.

פגיעה בשכר אינה עניין של מה בכך. יש לה השלכות חוזיות, תדמיתיות ופרקטיות. מעל לכל אלה, עד לא מזמן יכולים היו עובדים לדלג בקלילות בין מעסיקים, באופן שמנע מחברות שלא נחשבו ל"נחשקות" (ולמעשה גם מאלה שכן) לשקול ברצינות מהלך קיצוץ שכר רוחבי. גם כך, זמן שימור העובד הממוצע בעמק הסיליקון עמד על פחות משנתיים. המציאות החדשה, בה נדמה כי גל אבטלה במגזר הטכנולוגיה עומד בפתח, מאפשרת למעסיקים להשתמש בהורדת שכר כאחד מאמצעי החיסכון - גם אם בפועל תרומתו לשורת הרווח מוגבלת - ונראה שלפחות הפעם אינטל, לשם שינוי, קראה את המפה וראתה צעד אחד קדימה.

7 פעמים "כלכלה מאתגרת"

אם המצב באינטל לא באמת הפתיע רבים, הרי שהחדשות שהגיעו מאפל לא היו צפויות - אבל מסיבות אחרות לחלוטין. בשיחת הועידה למשקיעים חזרו המנכ״ל טים קוק וסמנכ״ל הכספים לוקה מאסטרי שבע פעמים על צמד המילים "כלכלה מאתגרת". התוצאות הרבעוניות איכזבו, אבל ההפתעה החיובית הגיעה מכיוון "שרשרת האספקה" - צמד המילים הקודם שכיכב ברבעונים האחרונים בשיחות הועידה, והפעם נאמר בהקשר חיובי: נראה שהקשיים בשרשרת האספקה כבר לא מטרידים את אפל, ויחד עם התעוררות הביקושים בסין מדובר בחדשות לא רעות עבור אפל. המניה - כפי שקורה במצבים כאלה - הגיבה בעליות. השוק מחפש סיבות לאופטימיות, ואת הסחורה הנדירה ביותר בימים אלה: יציבות.

קשה להפריז בחשיבותה של יציבות בתקופה שמתאפיינת בעיקר בתנודתיות ועצבנות. למילה בה משתמשים המשקיעים לתאר את המצרך הנדיר הזה אין חלופה עברית טובה. Predictability - תכונה שמשמעותה התנהגות או התנהלות על פי המצופה. תנודתיות היא האויב הגדול ביותר של פרדיקטביליות, ואפילו משקיעי הון-סיכון, שהמילה ״סיכון״ היא חלק בלתי נפרד מהמקצוע שלהם, מוכנים לסבול אותו רק בסביבה שאינה תנודתית. כאשר JP Morgan הוציאה מוקדם יותר השבוע את הסקירה הכלכלית החדשה על ישראל, לא נדרשו יותר מכמה שניות של קריאה כדי להבין שיש לנו בעיה, כי המילה "תנודתיות" היתה אחת מארבע המילים בכותרת.

טים קוק כנס המפתחים של אפל (צילום: Justin Sullivan, Getty images)
טים קוק. הפתעה חיובית מכיוון "שרשרת האספקה" | צילום: Justin Sullivan, Getty images

האנליסטים של ג'יי פי מורגן לא יודעים לקבוע בוודאות מה יהיה היקף ההשפעה הכלכלית על השוק, אבל הזהירו מירידה בדירוג האשראי של ישראל. דירוג האשראי אינו מעניין משקיעי הון סיכון - ולראיה, מיליארדים שהושקעו לאורך השנים ברוסיה, ברזיל והודו, כולן מדינות עם דירוג אשראי נמוך משל ישראל. מה שעשוי להטריד אותם יותר הוא הקושי לממש את השקעותיהם בישראל בסביבה עסקית בה מיזוגים ורכישות הם האקזיט הנפוץ, והנפקות הן אירוע נדיר. כמה שנים של פריחה בשוק ההנפקות כבר הספיקו להשכיח את העובדה שבמשך כמעט עשור, הנפקות של חברות טכנולוגיה מגובות הון סיכון היו מאורע חריג למדי - רק כמה עשרות כאלה בשנה (לעומת אלפי מיזוגים ורכישות כל שנה). אם חברות הטכנולוגיה הגדולות יהססו לרכוש חברות ישראליות, זו עשויה להיות מכה אנושה להיי-טק הישראלי.

כמה שנים של פריחה בשוק ההנפקות כבר הספיקו להשכיח את העובדה שבמשך כמעט עשור, הנפקות של חברות טכנולוגיה מגובות הון סיכון היו מאורע חריג למדי. אם חברות הטכנולוגיה הגדולות יהססו לרכוש חברות ישראליות, זו עשויה להיות מכה אנושה להיי-טק הישראלי

הישראלים בעמק הסיליקון לא נשארו אדישים למחאה ברחובות ובמיוחד לא למחאת ההייטקיסטים שהתגברה מאד בשבועות האחרונים. כאן אמנם לא יגיעו אלפי מוחים לכיכר, אבל גם המאות שצפויים להגיע להפגנה מחר למרגלות גשר הזהב הם ברובם אנשי היי-טק שבימים כתיקונם עסוקים גם במחשבות על חזרה לארץ.

היכולת למצוא עבודה בסטארטאפ או בשלוחה הישראלית של חברת טכנולוגיה גלובלית היא פקטור חשוב במערך השיקולים - אך מה שמטריד רבים כאן היא התחושה שהמהלכים האנטי-דמוקרטים שעליהם אנחנו שומעים וקוראים בעיתונות הישראלית (ולאחרונה גם במדיה המקומית) יהפכו את ישראל למקום שקשה יותר לחיות בו גם בלי קשר ליכולת להשתלב במגזר ההייטק. דו״חות כמו זה שהוציאה השבוע JP Morgan יכולים, כך מאמינים כאן, להשפיע על מקבלי ההחלטות בישראל, ותמיכה בגל המחאה בישראל היא חובתם של הישראלים כאן כשם שהיא חובתם של אנשי ההיי-טק בארץ.