אילוסטרציה. איש רוכב על חץ שעולה ויורד, עלייה, ירידה, ערך יורד (אילוסטרציה: שאטרסטוק)
אילוסטרציה: שאטרסטוק

השבוע חפרו מניות הטכנולוגיה שפל נוסף: הנאסד"ק השלים מינוס 22% מהשיא, ומדד הבועה של החתום מטה, לוסיד קפיטל (מדד השווי של חברות SaaS) - המשקף נאמנה יותר את האקוסיסטם בישראל מאשר הנאסד"ק - משלים מינוס 80% מהשיא, כשמניות תוכנה רבות ירדו 90%-95% מהשיא לפני שנה.

לפני כמה חודשים, כתבנו לעוקבים שלנו שוול סטריט מסמנת לרוטשילד שהחורף מגיע והגיע הזמן להיערך, אבל במהלך החודשים האחרונים נאלצו הבורדים והיזמים להמשיך לדהור ב-200 קמ"ש לתוך הקיר, תוך מלמול פסוק התהילים המקובל באקוסיסטם "אבל... יש הרבה אבקה על הקווים!" (("אבקה יבשה", כינוי למזומן בקופה) ושתיית מי פלגרינו קדושים ממעייני רחוב הארבעה.

לאחר שנה שבה האבקה פוזרה לרוח כמו האפר ממצוק הים בסצינה המפורסמת מהסרט "ביג ליבובסקי", בשבועיים האחרונים נפל האסימון.



קרנות ההון סיכון ניתקו את הג'ימייל והטוויטר ומתמקדות בלשמור עתודות לפורטפוליו הקיים, פייסבוק מושכת הצעות עבודה לעובדים שכבר התקבלו, מנכ"ל אובר כותב מכתב יום הדין לעובדים, ואפילו מנכ"ל ראפיד הודיע על הקפאת גיוסים (אם כי שמר על עמימות אם הקפאת מסיבות גם כלולה בתוכנית).

לאיפה הולכים מכאן? מזרח תיכון חדש

דבר אחד ברור, וול סטריט התפכחה מהסיפור שמכרו חברות ה-SaaS המפסידות במשך שנים רבות, שאם רק ירצו יוכלו לחתוך את הוצאות השיווק והמכירה ויעברו לרווחיות - או ש"הרווח יגיע עם ה-Scale". המשמעות היא שכל משטר השוויים של הערכות חברות SaaS השתנה לנצח, וההשלכות תשארנה גם אחרי שהריבית תרד.

כיוון שהוצאות שיווק ופרסום מהוות בין 70% ל-120% של חברת SaaS טיפוסית, הסינרגיות הנובעות ממיזוג עם חברה אחרת הן עצומות, ולכן נראה סביר שנראה "אקזיטים שקטים" ומיזוגים

ההנחה השלטת היום (ולא לא בצדק) לגבי חברות SaaS היא שרבות מהן מוכרות שטרות של 100 דולר ב-95 דולר, לכן חברות מעל מיליארד דולר מכירות ידרשו להראות FCF (תזרים מזומנים) וסטארט אפים בשלב ה"צמיחה" יצטרכו לעמול קשה על מטריקות ה-CAC Payback (כלומר האופן שבו חברות מצליחות להחזיר את עלות רכישת הלקוח).

כיוון שהוצאות שיווק ופרסום מהוות בין 70% ל-120% של חברת SaaS טיפוסית, הסינרגיות הנובעות ממיזוג עם חברה אחרת הן עצומות (ניתן לחתוך חצי מהוצאות בקלות ע"י איחוד מערך השיווק, מכירה והפצה), ולכן נראה סביר שנראה "אקזיטים שקטים" ומיזוגים.

אנחנו נכנסים לשלב השני במשבר, בשל יחסי הגומלין של הרבה מחברות ה-SaaS עם השוק, לחיצה על הברקסים תוביל לגלגל שלג ואזהרות רווח של חברות רבות במהלך החציון השני של 2022, וגלי ההדף יגיעו גם לשורת המכירות של ענקיות הטכנולוגיה.

האם כל זה מתומחר? מתי נראה את התחתית?

אין לנו מושג והאמת שזה לא כל כך משנה, הנסיון של בועת הדוט.הקום, לפני 20 שנה, מראה שהמשתנה החשוב ביותר הוא בחירת מניות. מי שקנה מניות איכותיות בינואר 2001 - שנה וחצי לפני התחתית בנאסד"ק באוקטובר 2002, ראה בדרך את תיק ההשקעות שלו נחתך ב-40% (כזכור, אסון התאומים היה בספטמבר 2001) אבל שילש את השקעתו לאחר 5 שנים. לעומת זאת מניות רבות הגיעו לפשיטת רגל ב-2002-3 והמשיכו לרדת 90%, לאחר 90%.

דווקא המניות שנפלו הכי הרבה, הן לא בהכרח הקניה הטובה ביותר. בנובמבר 2001 ביצעתי את ההשקעה הראשונה שלי בחיים, קניתי נייס לאחר שירדה 80% מהשיא. 4 ימים בדיוק אח"כ פרסמה נייס אזהרת רווח חמורה, ונפלה 66% נוספים ביום אחד.

הרבה מהמניות הישראליות שהונפקו בשנים האחרונות כנראה חוו או יחוו את "נייס מומנט שלהן" ולכן עדיף להתמקד בחברות תוכנה גלובליות, עם Unit Economics, מאשר לחפש מציאות בתוך ערימת הספאקים חברות שירדו 85%.

הירידות של הקורונה היו "חינוך רע" לדור שלם של משקיעים שחשב שפיצח את השיטה – להחזיק את הבטן ולקנות לתוך הירידות (BTFD), מבלי להבין שהם קפצו ראש לתוך רשת של ריבית שלילית, שאיינה (מלשון "אין") כל אלטרנטיבה להניב תשואה בשוק האג"ח. אבל המציאות כרגע משתנה: הפעם הפד לא יכול להושיע בהדפסת כסף, ומצד שני בשוק האג"ח מתהווה אלטרנטיבה ועוד איך - ולכן ראינו משקיעים רבים שנמחקו לאחר שקפצו ראש לתוך בריכה עם מים מתרוקנים במהירות.

המדינה לא צריכה לעשות דבר, כמעט

למרות הקולות "לתמוך בתעשיית הטק", בשנים האחרונות חווינו התחממות-יתר שגרמה לטירוף שכר ופתיחת פערים ענקיים בן עובדי הטק לשאר המדינה, שלא התברכה בקביעות או פנסיה תקציבית. תהליך בריא של יציאת אוויר מהבועה שמלווה באבולציה וקונסולידציה של החברות, יעשה טוב לתעשיית הטק שבה חברות טובות נאלצו להתמודד על עובדים עם חברות זומבי.

תהליך בריא של יציאת אוויר מהבועה שמלווה באבולוציה וקונסולידציה של החברות, יעשה טוב לתעשיית הטק שבה חברות טובות נאלצו להתמודד על עובדים עם חברות זומבי

בקרוב יגיעו הקריאות לתמוך בתעשיה, אך אנו סבורים שהדרך הכי טובה היא לאפשר לסייקל לבצע את שלו, רק כך נוכל לבנות חברות חזקות ומובילות, ולא אוסף של חברות זומבי שנשענות על תמיכות. 

בניגוד לשיח המקובל, העובדים היו המרוויחים העיקריים בשנתיים האחרונות ודווקא המשקיעים הם אלו שהפסידו – אחוז ניכר מהשקעתם ימחק. אין מה לדאוג לעובדי המו"פ שימצאו עבודה בקלות, אבל יצטרכו להתפשר על טעמי הגלידות גם בשפל הסייקל ברבעונים הקרובים.

עם זאת, התופעה המבורכת של השנים האחרונות היא הגדלה משמעותית של אחוז המועסקים בחברות טק, בעיקר בתפקידים תומכי לחימה כמו שיווק, תפעול, תמיכה ו-Customer Success. בשנתיים האחרונה חברות כמו מאנדיי ו-Wix הכשירו דורות של לוחמי טק שלא הגיעו מ-8200. זה המקום לתוכניות שיעזרו לאותם מצטרפים חדשים לפתח את הכישורים שרכשו, כדי שיוכלו שוב לעלות על הספינה בעוד שנה וחצי לקראת הסייקל הבא.

_OBJ

שחר כהן הוא מנכ"ל לוסיד קפיטל, המנהלת קרנות גידור להשקעות בטכנולוגיה, ועמית מחקר ב-SNPI, מכון המחקר של סטארטאפ ניישן סנטרל. לוסיד או עובדיה עשויים להחזיק או למכור את הניירות המוזכרים. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות בידי יועץ השקעות בעל רשיון על פי דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.