את מצב העניינים בעמק הסיליקון בימים אלה אפשר לתאר כ"עונת המלפפונים". לא שאין חדשות, אבל גם החדשות הן עוד מאותו דבר. חברות הטכנולוגיה מהדקות עוד קצת את החגורה, הדו"חות הכספיים של הרבעון אינם מצביעים על מגמה ברורה, וכל סיבוב גיוס גדול של חברה פרטית זוכה לכותרות ענק - אולי הוא מבשר את התחלת הסוף של המשבר? אפילו המרעננת הרשמית של האביב, קבוצת הכדורסל המקומית גולדן-סטייט ווריורס, סיימה את חלקה בפלייאוף ה-NBA מוקדם מהצפוי - ובקרוב תוכתר אלופה חדשה. בשנה כזו, אובדן האליפות מאכזב אבל לא מפתיע: התרגלנו כבר לאכזבות.
כמו תמיד, גם אם משעמם או מדכא, אפשר לסמוך על אילון מאסק שיספק לנו את מנת העניין השבועית. הפעם הוא בחר להכריז בציוץ קריפטי על הצגתה של מנכ"לית חדשה לטוויטר "עוד שישה שבועות". שלא במפתיע, התברר שמאסק אולי שולט בנרטיב אבל לא בלוחות הזמנים. אבל בעוד המכוניות של טסלה מאחרות, המינוי דווקא הקדים: שמה של המחליפה - לינדה יאקרינו מ-NBCUniversal - דלף תוך שעות, ומאסק מיהר לצייץ אישור (ולתייג אותה, כמובן). במקרה של טוויטר מדובר בהאצה מבורכת - לצד הירידה המהירה בהכנסות, הופיע איום חדש בשמי הוואלי: מתחרה בשם Bluesky שכבר צוברת תאוצה ומושכת צייצנים פופולריים רבים.
I am excited to welcome Linda Yaccarino as the new CEO of Twitter!@LindaYacc will focus primarily on business operations, while I focus on product design & new technology.
Looking forward to working with Linda to transform this platform into X, the everything app. https://t.co/TiSJtTWuky
נושא השיחה החם בימים אלה גם בטוויטר וגם ברשת החדשה הוא כמובן הבינה המלאכותית, כמעט התחום היחיד שמצליח להוציא את המשקיעים מהדיכאון שהשתלט עליהם, אבל גם כאן הדעות חלוקות. יש הממהרים להשקיע בחברת ה-Generative AI המבטיחה הבאה, או בחברות שבבסיסן בינה מלאכותית (ונדמה כי בזמן האחרון כולן כאלה...), בעוד אחרים מנסים לצנן את ההתלהבות וקובעים שמוקדם מדי להכריז על המנצחת במירוץ.
כאשר מייפילד, מהקרנות הוותיקות בעמק, הודיעה השבוע על גיוס קרן של 580 מיליון דולר להשקעות מוקדמות, צוטט השותף המנהל נאבין צ'אדה שאמר: "אנחנו נעשה הכל להתחמק מה-FOMO". בשבע שנים האחרונות השקיעה הקרן ב-30 חברות AI, וחלקן (אולי רובן) צפויות להיתקל בתחרות קשה מצד המודלים הגנריים החדשים.
יעד ברור (גם אם הזוי)
אין ספק שפריצתם של מודלי השפה הגדולים ומנועי הבינה המלאכותית הכלליים היא אירוע טכנולוגי וכלכלי מכונן, מהסוג שקורה "פעם בדור" - או לכל היותר פעם בעשור. בכל פעם שאירעה מהפכה בסדר גודל כזה, עמק הסיליקון היה הקטליזטור וגם המרוויח העיקרי: זה קרה בסוף שנות השישים של המאה ה-20 עם שבבי הסיליקון, בראשית שנות השמונים עם המחשבים האישיים, בסוף שנות התשעים עם המחשוב הנייד ולפני קצת יותר מעשור, עם תחילת עידן ה-cloud computing. יוצאת הדופן ברשימה היא מהפכת הסלולר, שעמק הסיליקון מילא בה תפקיד שולי למדי (אינטל נכשלה שוב ושוב בכניסה לשוק), אבל סטיב ג'ובס הצליח לקפוץ על העגלה בעיתוי הנכון וגם לתפוס במושכות - וכך המרוויחה הגדולה מהמפכה היתה שוב חברה מהוואלי.
חברת OpenAI, המזוהה יותר מכל חברה אחרת עם הקפצת הבינה המלאכותית לקדמת הבמה, היא "תופעת סיליקון ואלי" קלאסית - הידע בבסיס החברה לא הגיע מקליפורניה (יהושע בנג'יו, שסיפק למיזם בתחילת הדרך את רשימת החוקרים הטובים בתחום, הוא קנדי, ורוב השמות ברשימה שלו לא היו ממוסדות מחקר או טכנולוגיה בוואלי) אבל הרעיון, המימון והניהול היו מקומיים.
היכולת להניע מהפכות ענק טכנולוגיות - שבבי סיליקון, מחשבים ניידים או מחשוב ענן - ובעיקר לחבר אותן למקורות מימון שיאפשרו את הפיכתם מחלום למציאות, נסמכת באופן כמעט בלעדי על האקוסיסטם של עמק הסיליקון
היכולת להניע מהפכות בסדר גודל כזה, ובעיקר לחבר אותן למקורות מימון שיאפשרו את הפיכתן מחלום למציאות, נסמכת באופן כמעט בלעדי על האקוסיסטם של עמק הסיליקון. כשאילון מאסק, סאם אלטמן, ריד הופמן, פיטר תיל וחבריהם הבטיחו בסוף 2015 להשקיע מיליארד דולר במיזם השאפתני הזה, היעד היה ברור (גם אם הזוי): התנעת עידן הבינה המלאכותית ושליטה באג'נדה של גוף המחקר והפיתוח שיוביל את המהפכה.
השליטה באג'נדה הופכת להיות משמעותית יותר ככל שמתבררים מימדיה של המהפכה. מאסק, שניסה ללא הצלחה להשתלט על OpenAI, כבר הודיע על כוונתו לפתח טכנולוגיה מתחרה שלא תתבסס על דאטה מסונן, או "פוליטיקלי קורקט" כדבריו. מוקדם לדעת אם ההימור של מאסק על הקמת מתחרה חדשה שתקדם את חזון ה"TruthGPT" שלו אינו עוד טעות תזמון אומללה. במירוץ לשליטה בטכנולוגיה החשובה ביותר של המאה הנוכחית, זינוק מאוחר עלול להיות טעות יקרה במיוחד - אולי אפילו יותר ממחיקת השווי המטורפת בטוויטר.