בינה מלאכותית לפני משבר ההייטק
דוח רשות החדשנות על הסכנות להייטק הישראל כתוצאה מאי הוודאות שנוצרה בגלל יוזמת ההפיכה השלטונית עורר ככל הנראה אי נוחות קלה בקרב כמה גורמים בממשלה. לא משהו שאי אפשר לנפנף בהדלפה לכתבים על פגישות קדחתניות בצמרת משרדי הממשלה. אז ביום רביעי השבוע התפרסמו ידיעות שבכירי רשות החדשנות זומנו לשיחות במשרד האוצר ואפילו במשרד ראש הממשלה.
האם דיברו שם על המסלול הנכון לחילוצו של ההייטק הישראלי מסכנת הצניחה בהיקף ההשקעות, על ההתנתקות מהכלכלה העולמית או על בריחת הטכנולוגיות הישראליות לסיליקון ואלי? לא ממש. הפגישות נערכו ברמת הפקידים, שלא חידשו אלה לאלה דבר. חומרת המצב לא הגיעה למפתנו של שר האוצר סמוטריץ' ולא העיבה על שגרת יומו של ראש הממשלה נתניהו.
בסמיכות זמנים שאין מפתיעה ממנה, אתמול דלפו לרשתות תמונות של אנשי ההייטק דובי פרנסס ואילן טוויג יוצאים מפגישה עם ראש הממשלה במצודת זאב. נו, אולי נתניהו החליט להירתם לפתרון משבר ההייטק בכל זאת, תאמרו? ובכן טוויג חשף בציוץ בטוויטר שהשלושה שוחחו על חידושים בעולמות הבינה המלאכותית. אז יכול להיות שנתניהו מגלה עניין מיוחד בבינה מלאכותית כמו במנות דג מתורבת, אבל כשההייטק עומד על סף להיות או לחדול, ההתנהלות הזו נראית כמו דחיפת אצבע לעין. (טל שחף)
בין פיטורים לגיוסים
השבוע בישרה חברת הביומד הישראלית Healthy.io על סבב גיוס נאה של 50 מיליון דולר ועל קיצוצים מאסיביים במקביל, שבסופם כשליש מ-250 עובדיה צפויים ללכת הביתה. הלת'י היא לא החברה הראשונה שיוצאת בתנועת מלקחיים כזו. Snyk הישראלית-אמריקאית למשל מזגזגת בשנה האחרונה בין פיטורים לגיוס לפיטורים נוספים ובוודאי נשמע על עוד ועוד חברות כאלה בעתיד.
משקיעים החלו להתנות, במקרים מסוימים, ביצוע סבב השקעה בהתייעלות של החברה, וזה אומר לא רק לעשות יותר עם פחות אלא לעתים לוותר על פרויקטים וצוותים שלמים אם אין להם תרגום ישיר להכנסות
הסיבה הרשמית היא שמשקיעים החלו להתנות, במקרים מסוימים, ביצוע סבב השקעה בהתייעלות של החברה, וזה אומר לא רק לעשות יותר עם פחות אלא לעתים לוותר על פרויקטים וצוותים שלמים אם אין להם תרגום ישיר להכנסות. זה צעד קשה לחברה ולעובדים לא רק בגלל הדואליות המוזרה הזו, אלא גם בגלל שבעצם המשמעות היא שחברה לא צריכה להיות בקשיים בשביל לפטר. חוסר ודאות כבר אמרנו? (הגר רבט)
להמשיך בפיקוח הנוקשה
הלובי למען הסייבר ההתקפי עובד שעות נוספות. הטענה היא בערך כך: הרשו לחברות הסייבר ההתקפי למכור למדינות דיקטטוריות, כדי לבסס שוק לחברות הסייבר הישראליות, וכך גם כוחות הביטחון הישראלים יוכלו ליהנות מהיכולות. זו טענה פגומה מוסרית שמבוססת על העלמת עין ואפליה.
בדיוק השבוע פירסמה אמנסטי תחקיר נוסף בו זוהתה הדבקה בפגסוס של עיתונאית חושפת שחיתויות ברפובליקה הדומיניקנית. הארגון אף טרח וסיכם לנו: 136 מקרים של עיתונאים שהודבקו על ידי כלי NSO נמצאו עד היום ב-18 מדינות. ואלו רק העיתונאים ורק המקרים הידועים לנו. זאת אומרת, כמעט בכל מדינה שאינה מערבית בה נמכרו מערכות NSO - נמצאו הפרות.
החופש של אזרחי מקסיקו, מרוקו או הרפובליקה הדומיניקנית אינו חשוב? דמנו כחול מדמם? יש להמשיך במדיניות הפיקוח הנוקשה על נשק הסייבר כי זו הבחירה המוסרית, על אף שהיא קשה. (אמיתי זיו)
התסריטאים נגד AI
בתחילת מאי הכריז איגוד התסריטאים של הוליווד על שביתה לנוכח איומי ה-AI. אלא שהאולפנים מסרבים להתרגש מהמצב ומבקשים לדחות את הדיון לעוד שנה, בטענה שהטכנולוגיה עדיין לא מפותחת מספיק ושאין טעם להיכנס עכשיו לדיונים רגולטוריים. האם האולפנים מנסים להרדים את האיגוד ולמרוח את הזמן עד שיהיה מאוחר מדי?
השביתה האחרונה של איגוד התסריטאים ב-2007 התקיימה על רקע המאבק להכניס לחוזים סעיף ששומר על הזכויות שלהם, במקרים שהתוכן שלהם עולה רק לרשת ולא מגיע לטלוויזיה.
האיום של כלי ה-AI על כל המקצועות הוא מוחשי, ולא רק התסריטאים צריכים להילחם על הזכויות שלהם
גם אז, כמו עכשיו, האולפנים טענו שהטכנולוגיה עוד "לא שם", ושמוקדם מדי לדון בשידורים ברשת. אבל התסריטאים לא נכנעו לאולפנים - הם התעקשו לקבל את מה שמגיע להם, ובסוף הם גם ניצחו. בזכות המאבק ההוא, תסריטאים שכותבים היום סדרות לנטפליקס או לשירותי סטרימינג אחרים מקבלים כוח וזכויות מהאיגוד.
אין ספק שהאיום של כלי ה-AI על כל המקצועות הוא מוחשי, ולא רק התסריטאים צריכים להילחם על הזכויות שלהם. מי שיחכה שהטכנולוגיה תעשה קפיצת מדרגה עלול למצוא את עצמו מאחור. (שי רינגל)