"אנחנו מקבלים 200 בקשות לרילוקיישן כל חודש מאז הבחירות בישראל ולא ראינו את המספרים האלה לפני", מגלה פרופ' קרלוס נונייס מאוניברסיטת ליסבון, שמספק לישראלים שירותי התאזרחות בפורטוגל זה 8 שנים.
נונייס הגיע לישראל לפני כשבועיים עם צוות של כ-10 עובדים ממשרדו. במקום להשיב במיילים ובטלפונים לגל הפניות שהגיע אליו בחודשים האחרונים מישראל, הוא החליט להגיע לכמה ימי עבודה מרוכזים במשרד זמני במגדלי עזריאלי בתל אביב.
נונייס משמש כעורך דין מאז 1990 ובשנים האחרונות פיתח פרקטיקה משפטית חדשה שמשגשגת בחסות העדר הישראלי. ב-2015 פנה אליו ישראלי ראשון שביקש להנפיק רישיון להקים חברת קנאביס בפורטוגל, ובהמשך בדק עם נונייס אפשרות לספק שירותי התאזרחות לישראלים. מאז הוא הגיש 20 אלף בקשות כאלה ואזרח כ-16 אלף ישראלים.
הנימוקים העיקריים להגירה לפורטוגל שנונייז שומע מהלקוחות הישראלים שלו הם עליית הימין הקיצוני, אלימות, מתח ציבורי וחוסר ביטחון וחשש לעתיד הדמוקרטיה והכיוון הכללי שאליו צועדת ישראל. לדבריו, "מאז הקיץ האחרון עברו כבר 200 משפחות בפרופיל של זוגות צעירים ומשפחות בנות 2-5 נפשות"
לפעילות ההתאזרחות נוספה עם הזמן פרקטיקה נוספת של השקעות, בעיקר בנדל"ן - נונייס מעריך שכ-10% מהלקוחות המתאזרחים שלו גם קנו בפורטוגל נדל"ן. ב-2018 המתיישבים החדשים התחילו לצרוך ממנו גם שירותי הקמת חברות, ולדבריו כמחצית מהחברות שסייע להקים הן בתחום ההייטק.
לדברי נונייז, בחצי השנה האחרונה שירותי הרילוקיישן שהפרקטיקה שלו מציעה לישראלים הפכו למשמעותיים יותר. "לא חשבנו על שירות כזה אבל ההזדמנות והצורך הציגו את עצמם ואנחנו רוצים לתת מענה לחברות ואנשים פרטיים", הוא אומר.
הנימוקים העיקריים להגירה שנונייז שומע מהלקוחות הישראלים שלו הם עליית הימין הקיצוני, אלימות, מתח ציבורי וחוסר ביטחון וחשש לעתיד הדמוקרטיה והכיוון הכללי שאליו צועדת ישראל.
כמה מתוך 200 הפניות הופכות בסוף לרילוקיישן? כמה ישראלים באמת יעברו לחו"ל בקיץ הקרוב?
"אני מעריך שבערך שליש. מאז הקיץ האחרון עברו כבר 200 משפחות בפרופיל של זוגות צעירים ומשפחות בנות 2-5 נפשות".
עובדי ההייטק הישראלים נהנים מיתרון מובנה בפנייה לרילוקיישן. העבודה שלהם לרוב גמישה ומאפשרת עבודה מרחוק, ורבות מחברות ההייטק הישראליות מחזיקות סניפים בחו"ל שיכולים לקלוט עובדים שחפצים להגר.
בנוסף, הדרישה לבעלי מקצועות טכנולוגיות בחו"ל גבוהה ושערי ההגירה פתוחים יותר עבור אנשים משכילים בשכר גבוה שלא נסמכים על רשתות הביטחון הממשלתיות. במובן זה, עבודה בהייטק היא הדבר הקרוב ביותר שיש לאזרחות זרה.
למרות זאת, מבדיקות שערך tech12 עולה שמחלקות ה-HR בהייטק המקומי לא הוצפו בחודשים האחרונים בפניות מעובדים שמחפשים את הדרך החוצה מישראל.
העובדים ביקשו לעשות רילוקיישן למרכז בליסבון
תופעת הרילוקיישן לפורטוגל לא נעלמה מעיני החברות הישראליות והמנהלים שלהן. במרץ האחרון הודיע לעובדיו עדו גל, המנכ"ל והמייסד המשותף של חברת הפינטק ריסקיפייד כי על רקע ה"רפורמה המשפטית" שמובילה ממשלת ישראל החברה פועלת להוצאת כל יתרות המזומן שלה לחשבונות בחו"ל ובמקביל מרחיבה את מרכז הפיתוח שלה בליסבון.
"יש לנו חבילות רילוקיישן מוגבלות במספר, אבל אנחנו יכולים גם לתמוך ביחידים שמעוניינים לעשות את הצעד עצמאית. פנו למחלקת ה-HR שלנו", כתב גל לעובדים והסעיר את ההייטק המקומי. בריסקיפייד לא השיבו לשאלות tech12 בנושא כמה עובדים אכן פנו והתעניינו באפשרות הרילוקיישן.
אופיר שבתאי, מייסד-שותף ב-Shield שמפעילה אתר פיתוח בליסבון: "חיפשתי אלטרנטיבות ובמקרה שמעתי על ליסבון וגילינו פנינה. זו אירופה, יש שם אוניברסיטאות טובות, ההבדלים התרבותיים בין ישראל לפורטוגלים מעטים והדינמיקה מאוד דומה"
ריסקיפייד רחוקה מלהיות החברה הישראלית הראשונה לפתוח מרכז בפורטוגל. בשנים האחרונות הגיעו למדינה במערב חצי האי האיברי שחקניות כחברת ה-HR tech הייבוב, חברת שירותי פיתוח התוכנה אמן וחברות קטנות ופחות מוכרות.
המוטיבציה העיקרית עבורן היתה תחרות על טאלנטים, צורך לצמוח בתקציבים נמוכים יותר בהיעדר גיוסי הון - ובחודשים האחרונים גם ניהול סיכונים בעקבות איום הרפורמה המשפטית.
חברת שילד (Shield), שמפתחת פלטפורמה לאיתור מניפולציות והונאות בשוק ההון, פתחה אתר בפורטוגל ב-2017, הרבה לפני הטרנד ולפני המלחמה באוקראינה, שחייבה חברות לחפש אלטרנטיבת פיתוח מוצלחת וזולה יותר למדינה המזרח אירופית.
"הגענו לפורטוגל בגלל התחרות על הטאלנט בארץ. החלטנו לגדול מחוץ לישראל ובאותה הזדמנות גם להוריד את עלויות הפיתוח", מסביר אופיר שבתאי, מייסד-שותף ו-CTO של שילד. "חיפשתי אלטרנטיבות ובמקרה שמעתי על ליסבון וגילינו פנינה. זו אירופה, יש שם אוניברסיטאות טובות, ההבדלים התרבותיים בין ישראל לפורטוגלים מעטים והדינמיקה מאוד דומה".
אף שליבת הפיתוח של שילד נותרה בישראל, האתר בליסבון גדל לכחמישה צוותי פיתוח ול-30 איש. מדובר ברבע מהפעילות הכוללת של החברה המעסיקה כ-130 איש. "השנה אמורים להתווסף לסניף בליסבון 10 עובדים, וככל שאנחנו מביאים יותר אנשי פיתוח זה מוסיף עובדים גם למחלקות אחרות".
שבתאי משתף כי בחברה התקבלו בקשות מעובדים שרוצים לעשות רילוקיישן לליסבון וכי האפשרות נבדקת כדי לחזק את הצוות המקומי. "חברות מסתכלות על המחאה ומנהלות את הסיכון באמצעות העברת חלק מהפעילות לפורטוגל", הוא אומר. "כשמעבירים את הפיתוח לחו"ל יש לכך משמעות לגבי ה-IP (הקניין הרוחני - ר"ס) שמפותח שם, והוא מוגן במקרה שיהיו חוקים בארץ שיפגעו ביכולת למכור את ה-IP".
לדברי שבתאי, הפופולריות של ליסבון לא מהווה שיקול בפתיחת אתר. "סייט מכירות נפתח במקום שיש בו עסקים. לנו יש יש חברת בת בלונדון כי האב פיננסי ואנחנו מוכרים לבנקים, ויש לנו סייט בניו יורק, שהוא גם אתר מכירות שיגדל להיות גם אתר תמיכת לקוחות".
יוזמות ההגירה המאורגנות מתבשלות לאיטן
פורטוגל היא רק יעד אפשרי אחד לישראלים שמחפשים להגר כעת מישראל. חשודות מיידיות אחרות הן יוון וקפריסין השכנות. שלוש המדינות נחשבות לזולות יחסית למחיה ביחס לשאר אירופה והפכו ליעד ליוזמות הגירה של ישראלים וחברות ישראליות מתחום ההייטק, על רקע מהלכי ממשלת ישראל לשינוי מערכת המשפט.
קפריסין ויוון נחשבות ליעד אטרקטיבי במיוחד ליוזמות כאלו כאלה בשל הקרבה הגיאוגרפית לישראל, שיוצרת תחושה של מגורים בחו"ל אבל ללא ניתוק מוחלט מהארץ. סוג של רגל פה רגל שם.
יוזמה ראשונה כזו נחשפה בסוף מרץ בידי אורי הדומי, מייסד חברת הרובוטיקה הרפואית מזור שנמכרה למדטרוניק ב-2018. הדומי חשף כי מתנהלים מהלכים מול ממשלת יוון, שמגבשת חבילת הטבות במטרה למשוך אליה חלק מפעילות ההייטק הישראלי. הדומי מגלה כי קיבל מאז פניות רבות מישראלים שמעוניינים לבחון הגירה ליוון, אך אומר כי "יש לחכות לפרסום ההצעה היוונית".
יוזמה פרטית אחרת שצצה אף היא בסוף מרץ היא תיבת נוח 2.0 של יוסי תאגורי, מנהל האתר הישראלי של חברת ה-HR tech זיפרקרוטר (ZipRecruter). לפי תאגורי, מדובר ביוזמה להעתקת המגורים של "קבוצת אנשים עם סט ערכים דומה שרוצים לחיות יחד כדי לבנות עתיד טוב יותר".
בחודש מאי עדכן תאגורי בטוויטר כי "יש התקדמות, יהיה עדכון בשבועיים בטווח של שבועות". לפי תאגורי קיימות התארגנויות הגירה רבות של ישראלים, בעיקר מתחום ההייטק, בין אם חברות שעובדות על הקמת סניפי פיתוח זרים ובין אם קהילות של אנשים פרטיים. "יש רכישה מסיבית של בתים ושטחים ביווון, קפריסין ופורטוגל. ההימור שלי הוא שעד סוף השנה הזו יעזבו מאות משפחות הייטק את מדינת ישראל", צייץ. תאגורי לא הגיב לפניות tech12 להרחיב בנושא.
עדכון קטן לגבי תיבת נח 2.0. יש התקדמות. אני חייב לכולכם עדכון לגבי מה קורה עם זה. יהיה עדכון בטווח של כמה שבועות.
— Yosi Taguri (@yosit) May 14, 2023
בינתיים אני חייב לשתף במשהו שעולה כל הזמן. יש המון התארגנויות של קבוצות ישראלים. בעיקר סביב הייטק. בין אם זה חברות שלא מצהירות בפומבי וכבר עובדות במרץ על הקמת סניפי…
ברלין, בירת גרמניה, היתה בעבר יעד הגירה פופולרי לישראלים אך אינה מסתמנת כיום כמוקד משיכה לגל הנוכחי של מחפשי ההגירה. "באופן כללי שוק ההייטק בברלין חווה האטה, יש פחות גיוסים ויש חברות שעצרו את הגיוסים לגמרי", מספר צחי בדרה, ראש מחלקת גלובל מוביליטי בחברת אקספה שמסייעת בהגירת וקליטת עובדים לגרמניה. בדרה הגיע לברלין לפני 13 שנה כסטודנט ומאז לא חזר.
אקספה מסייעת בקליטת עובדים שכבר יש להם חוזה עבודה חתום, בהם גם ישראלים מעטים. "אחוז מסוים מהעובדים שאנחנו מטפלים בהם הם ישראלים ובחודשים האחרונים לא ראיתי שום 'פיק' של ישראלים. המספרים הם די דומים".
הסיבה לפי בדרה היא בעיקר השכר שהשוק הגרמני יכול להציע: "בישראל השכר עדיין יותר גבוה ומי שמחפשים משרת הייטק בברלין עושים את זה רק אם קיבלו הצעה ממש טובה או שהחליטו לעבור מסיבות אחרות, כמו סגנון החיים".
האתגר: לשמר את התנאים המפנקים גם בחו"ל
למי שמפנטז על הגירה לאירופה, גם אם למדינה קרובה, חשוב שיזכור שלא מדובר בתהליך פשוט. מעבר לקשיים אישיים של התנתקות מהמשפחה והחברים בישראל והתאקלמות במקום זר, גם למדינות היעד יש את הקשיים שלהן. יוון וקפריסין מתאפיינות ברמת שירותים ממשלתיים ודיגיטציה נמוכה ובעלויות חינוך פרטי יקרות. מעבר לכך, תהליך ההגירה עצמו עולה הרבה מאוד כסף ואורך זמן וגם השכר המקומי נמוך ביחס למקובל בישראל.
מלכודת השכר הנמוך היא אחד הנושאים המדוברים בקבוצות הפייסבוק של "ישראלים ב..". לכן ההמלצה היא תמיד למצוא דרך לשמר את המשכורת הישראלית בעבודה מרחוק.
לירון אורלב בת ה-44 הצליחה לפצח את האלגוריתם. בקיץ שעבר היא עזבה את ישראל עם בעלה ובתם בת ה-12 לפרבר של סלוניקי, יוון, תוך שהם משאירים בארץ שני בנים בוגרים בני 17 ו-18. "הם נעמדו על רגליים האחוריות ולא רצו להצטרף", היא משתפת, "החלטנו שאנחנו סומכים עליהם שישארו בארץ לבד ואנחנו נוסעים אליהם פעם בשבועיים".
אורלב מפעילה בישראל רשת גני ילדים פרטיים שממשיכה לפעול ולכלכל את המשפחה ביוון. אך המעבר גם הניב לה הזדמנות עסקית חדשה בדמות חברת טקסידי (Taxidi) שהקימה, ועוזרת לישראלים בכל שלבי ההגירה, כולל טיפול בוויזות, פתיחת חשבון בנק ורישום לבתי ספר מקומיים.
לדבריה, בחודשים האחרונים העסק "בטירוף": "כרגע אני מלווה 10 משפחות שעושות רילוקשיין לסלוניקי. עורך הדין שאני עובדת איתו מטפל בישראלים כבר שנים והוא לא זוכר כזו כמות. בבית הספר הבינלאומי היו השנה 9 ילדים ישראלים, ובשנה הבאה יהיו 26".
10 משפחות נשמע כמו מספר קטן מאוד, אבל אורלב טוענת שזהו רק מספר העוברים לסלוניקי, בעוד שרוב המשפחות עוברות לבירה היוונית אתונה וסביבתה: "לאתונה מגיעות בקיץ הקרוב 50 משפחות. אלו משפחות עם ילדים שרוצות שקט ושלווה ולהיות קרובות לישראל, אבל מנותקות ממה שקורה בה", היא מספרת. "חלקן הגדול עובד מרחוק ויש להם מקור פרנסה לא יווני, וזה מאוד חשוב כי המשכורות פה נמוכות".
לירון אורלב, שמסייעת לישראלים בהגירה ליוון: "עורך הדין שאני עובדת איתו מטפל בישראלים כבר שנים והוא לא זוכר כזו כמות. בבית הספר הבינלאומי בסלוניקי היו השנה 9 ילדים ישראלים, ובשנה הבאה יהיו 26. לאתונה מגיעות בקיץ הקרוב 50 משפחות"
חלק מהישראלים המהגרים שאורלב פוגשת עובדים בישראל מרחוק, חלקם עצמאים, חלקם נדל"ניסטים ואחרים כאלה שפתחו מיזמים תיירותיים. חלק מהישראלים מחזיקים בהכנסה פסיבית של כ-2,000 יורו בחודש בדמות קצבה או שכירות, שמקנה להם ויזת תושבות לשנתיים.
אורלב מספרת שהיא מקבלת מדי יום כ-10 פניות מישראלים שמתעניינים בהגירה, אך לדבריה רובם רק משתעשעים ברעיון. להערכתה, רק 2 מכל עשרה מתעניינים עושים לבסוף מהלך כהגירה, רכישת נדל"ן או הלהיט החדש: פתיחת חשבון בנק מקומי. "בכל שבוע אני פותחת 5-10 חשבונות בנק מקומיים לישראלים. יש חשש מהחלשות השקל ורצון למלט את הכסף מישראל".
לדברי אורלב הרעיון להגר מישראל התבשל אצלה ואצל בן זוגה במשך שנה אחרי ש"נמאס לנו טוטאלית מישראל". לדבריה, המשפחות שפונות אליה מגיעות מרקעים שונים אבל עם תחושות דומות: "כולם מדברים על יוקר המחייה, הרבה מוטרדים מהמצב הפוליטי ולא רואים עתיד לילדים. חלקם הגדול רוצים חינוך בינלאומי. הרוב מיואשים, זה חבר'ה טובים שאכפת להם. הם כמוני, עד לפני חמש שנים הם לא חשבו שהם יעזבו את הארץ.
"צר לי להגיד אבל מי שישאר בארץ אלו לא האנשים החזקים שיכולים להגר. מעבר של משפחה עולה 50-100 אלף שקל כולל תהליך תושבות, ויזה, קניית רכב, רכב, כרטיסי טיסה וכו'. גם היוונים לא נותנים את התושבות למי שאין לו גב כלכלי אלא אם אתה תושב האיחוד. ויזת זהב עולה היום 250 אלף דולר".
הישראלים שעברו לעמק הסיליקון כבר לא מתכננים לחזור
יעד טבעי נוסף להגירת הייטקיסטים הוא עמק הסליקון בארה"ב. סיון אביהוד היא ישראלית שמתגוררת בוואלי ומאתרת עובדים מקומיים עבור חברות הייטק ישראליות מטעם חברת Link2USA. "בחודשים האחרונים אני מקבלת פניות מאנשים פרטים, דבר שלא קיבלתי בעבר", היא מספרת.
"אנשים פונים אלי בלינקדאין ומבקשים שאעזור להם לצאת מישראל. מדובר בעיקר בזוגות צעירים עם ילדים, בדרך כלל צעירים, שלא רואים איך הם יגדלו בארץ וזה לא העתיד שהם רוצים בשבילם. זה כבר מעבר לרפורמה, זה עניין דמוגרפי", היא אומרת. אביהוד מציינת שזה לא סוג השירות שהיא מספקת וכי עובדים שרוצים להגר מישראל לארה"ב צריכים קודם כל לדאוג לוויזת עבודה.
נוסף להתרבות הפניות עצמן אביהוד מזהה שני טרנדים נוספים: ברמת הפרט, הישראלים שמתגוררים בוואלי כבר לא מדברים על חזרה לישראל; והחברות מצדן מעבירות יותר ויותר תפקידים מישראל לארה"ב.
"יש משרות שחברות יכולות לאייש גם בישראל וגם בארה"ב, למשל תפקידי פרודקט (מוצר) שיכולים לשבת קרוב לפיתוח בארץ או קרוב ללקוחות בארה"ב. היום מעבירים את הפונקציה הזו לארה"ב ואני שומעת שזה בגלל החקיקה בישראל", אומרת אביהוד תוך שהיא מתייחסת ליוזמת הרפורמה המשפטית של ממשלת ישראל.
"חברות אומרות לי 'אנחנו על הגדר ורוצות לחכות עם הגיוסים בארץ עד שיתברר אם החקיקה תמשיך להתקדם בקיץ', כי אולי הן יגייסו גם משרות פיתוח בארצות הברית", היא מוסיפה.
סיון אביהוד, שמטפלת ברילוקיישן של ישראלים לעמק הסיליקון: "חברות ישראליות לא רוצות לאבד את הטאלנטים לחו"ל וצריכות לחשוב על אלטרנטיבות חו"ל בשבילן. הן מפחדות שחברות אחרות יכריזו על תוכניות רילוקיישן אטרקטיביות שימשכו את העובדים"
"החברות לא רוצות לאבד את הטאלנטים לחו"ל. הן מפחדות שהטאלנטים ירצו לעזוב ולכן הן צריכות לחשוב על אלטרנטיבות בחו"ל בשבילם", מפרטת אביהוד. "הן מפחדות שיהיו חברות שיכריזו על תוכניות רילוקיישן אטרקטיביות שימשכו את העובדים. ממה שאני שומעת יש עדיין תקווה שהחקיקה תיעצר ולכן אין צעדים משמעותיים. זה ניהול בחוסר ודאות".
ברמת האנשים הפרטיים אביהוד מזהה שינוי בשיח בקבוצות הפייסבוק והוואטסאפ של ישראלים שמתגוררים בארה"ב, ועלייה במספר הפרסומים שמעלים ישראלים שמחפשים אלטרנטיבה לישראל.
"תמיד היו אנשים שעזבו את הארץ לשנה-שנתיים והיה שיח סביב החזרה לישראל, היום הם כבר לא חוזרים", היא אומרת. "למרות הקושי להיות מהגר ולמרות שזה לא בית, להרבה אנשים אין יותר סימן שאלה אם לחזור או לא. אלו ישראלים שמבינים שישראל כבר לא הבית".