נשיא סין, שִי ג'ינפינג (צילום:  Bloomberg / Contributor, getty images)
שי ג'ינפינג. "צריך להחזיק מעמד ולעבוד קשה" | צילום: Bloomberg / Contributor, getty images

דיפלומטיית ה-Wolf Warrior היא המדיניות הסינית המוצהרת שבה פועלת המפלגה הקומוניסטית הסינית (CCP) מול העולם תחת הנשיא שי ג׳ינפינג. כשמה כן היא: לוחמנית ואגרסיבית. סין כבר לא נחמדה ולא מתנחמדת. זה בא לידי ביטוי בים הסיני הדרומי, מול שכנותיה - שעם מרביתן היא מסוכסכת, כולל מתיחויות גוברות מול הודו וטייוואן - וכמובן גם בזירה האמריקאית, כשהיא מנסה לערער את שליטת הפטרו-דולר על הכלכלה העולמית ונמצאת בלב המאבק הגלובלי החדש על שליטה כלכלית וטכנולוגית.

מי שלקח את קונספט "הזאב הלוחם" קצת רחוק מדי היה הקונסול הכללי (לשעבר) של סין במנצ'סטר, ז'נג שיואן. מה עשה שיואן? באוקטובר, יחד עם עוד 5 דיפלומטים, הוא גרר לתוך שטח הקונסוליה מפגין שהביע מחאה על המצב בהונג קונג, עליה החילה סין את חוק הביטחון הלאומי. למרות שהאירוע צולם, שיואן הכחיש את המעשים, אבל אז נשבר והסביר לעיתונאים בבריטניה כי "המפגין התעלל במדינתי ובמנהיג שלי, אני חושב שזו הייתה חובתי".

למרות שהרשויות הבריטיות ביקשו כי שיואן ויתר הדיפלומטים שהיו מעורבים בתקרית יוותרו על החסינות שלהם ויובאו לחקירה, לפני שבועיים הסינים החזירו את השישה למדינה. שגרירות סין בבריטניה אמרה כי השישה סיימו את תפקידם "כחלק מרוטציה נורמלית של עובדי קונסוליה". תחת הנשיא הנוכחי והצורך להוכיח לג'ינפינג נאמנות עיוורת, אל תתפלאו אם שיואן יקבל תפקיד רם מעלה בממשל הסיני.

הקורונה שיבשה את המדיניות 

אלא שמה שקורה בבריטניה, שכבר הכריזה על סיום "תור הזהב עם סין", פחות מעניין את הסינים מאשר ענייניה הפנימיים ובראשם הקורונה. ההערכות הן כי עד 300 מיליון סינים כבר נדבקו בגל האחרון של האומיקרון, כשביום אחד לפני שבוע וחצי נדבקו לא פחות מ-37 מיליון בני אדם. בארגון הבריאות העולמי אמרו כי ההתפשטות החמורה החלה עוד לפני הסרת ההגבלות הקפדניות, שהוסרו לאחרונה. כך שלא מעט קולות בעולם תוהים אם שינוי המדיניות הוא לא רק תולדה של המחאות ההמוניות ששטפו את סין בחודש נובמבר האחרון - שבו לראשונה מפגינים קראו להורדת ג'ינפינג וה-CCP, אלא כי המדיניות הקשוחה פשוט קרסה ממילא.

ההערכות במערב הן שהגל הנוכחי יגרום למיליון עד מיליון וחצי מתים וכ-25 אלף מתים ביום. כדי לא לדבר על המספרים האמיתיים, הסינים פשוט הפסיקו לבדוק את האוכלוסייה ומקרי מוות של קורונה אינם מדווחים ככאלה. התמונות והצילומים של בתי חולים שקורסים תחת עומס ורכבי קבורה שעומדים בתורים ארוכים בקרמטוריומים לא שינו את העמדה הסינית הרשמית, לפיה מאז תחילת המגפה מתו רק כ-5,200 בני אדם.

ברקע התגברות התפרצות הקורונה והשפעתה על הכלכלה המקומית, סין בוחנת דרכים להתחרות בארה"ב בתחום השבבים. לפי דיווח בלומברג ורג'יסטר אמש, סין בוחנת דרכים לעידוד תעשיית השבבים המקומית, למשל הורדת עלות חומרי הגלם.

ג'ינפינג נאם בשידור חי בסוף השבוע האחרון לכבוד השנה החדשה. למרות הסגרים והשיתוק המתמשך, ג'ינפינג אמר כי הכלכלה הסינית צמחה ב-4.4% בשנה, כשהתמ"ג צפוי לעמוד על 17.4 טריליון דולר. זאת בניגוד גמור לצפי הקונצנזוס שצפה עלייה של בין 2.7% ל-3.3%.

ג'ינפינג נאם בשידור חי בסוף השבוע לכבוד השנה החדשה. למרות הסגרים והשיתוק המתמשך, ג'ינפינג אמר כי הכלכלה הסינית צמחה ב-4.4% בשנה, כשהתמ"ג צפוי לעמוד על 17.4 טריליון דולר. זאת בניגוד גמור לצפי הקונצנזוס שצפה עלייה של בין 2.7% ל-3.3%

"הכלכלה הסינית איתנה עם פוטנציאל טוב וחיוניות", אמר ג'ינפינג, למרות שהודה כי הקורונה ככל הנראה תפגע בצמיחה בחודשים הקרובים ויצא "במסר של פיוס" כלפי המפגינים. "בתקופת הזמן הנוכחית, המניעה והשליטה באפידמיה נכנסות לשלב חדש. זו עדיין תקופה של מאבק, צריך להחזיק מעמד ולעבוד קשה והשחר לפנינו. בואו נעבוד קשה. התמדה משמעותה ניצחון ואחדות משמעותה ניצחון".

מגיפת קורונה בסין  (צילום: AsiaVision, shutterstock)
קורונה בסין. "זו עדיין תקופה של מאבק, אבל השחר לפנינו" | צילום: AsiaVision, shutterstock

חוב הולך ומעמיק

אבל הצרות על שולחנו של ג'ינפינג נערמות בלי קשר לקורונה: סקטור הנדל"ן המשיך בחודש שעבר לאבד גובה וסחב אחריו לא מעט תעשיות. רק שלשום הודיעה בייטדאנס, החברה האם של טיקטוק, על פיטורים של מאות עובדים. יתר ענקיות הטק הסיניות, בהן הקמעונאית המקוונת עליבאבא ומפעילת הסופר-אפ וויצ'אט, טנסנט, אמנם התאוששו מאז התחתית של אוקטובר האחרון ומדד הגולדן דרגון בנאסד"ק - שעוקב אחר מניות הטכנולוגיה הסיניות הגדולות בארה"ב עלה בכ-50%, אבל זה כנראה בגלל שלא היה להן כבר לאן ליפול. בפברואר 2021 עמד המדד על למעלה מ-25 אלף נקודות וכעת הוא עומד על קצת יותר מ-6,700 נקודות.

אבל לא רק הנדל"ן, הטכנולוגיה ויתר הסקטורים הסובבים אותם סובלים. לפי מכון המחקר של S&P, ברבעון הראשון של השנה החוב התאגידי הסיני עמד על 29 טריליון דולר - שווה לכל החוב של הממשל האמריקאי - וזה כשהריבית בארה"ב עוד הייתה קרובה ל-0%. לפי המחקר מספטמבר האחרון, 90% מכ-2,200 חברות שבשליטת הממשל הסיני היו צריכות הלוואות חדשות רק כדי לשלם את ההלוואות הנוכחיות, מה שמכונה "חברות זומבי", שכל מה שהן עושות זה משרתות חוב. עכשיו החוב הזה הולך להעיק הרבה יותר וסביר להניח שחלק מאבני הדומינו יתחילו ליפול בקרוב.

אם זה לא מספיק, היצוא הסיני, שבו תלויה המדינה כדי להמשיך לייצב את מאזן התשלומים שלה, ירד בנובמבר ב-8.7% והסתכם ב-296 מיליארד דולר בלבד. עם האינפלציה הגבוהה בארה"ב ובאירופה, שני השווקים החשובים ביותר לכלכלה הסינית, כמו גם הצפי למיתון עולמי ב-12 החודשים הקרובים, סביר להניח שהיצוא הסיני ימשיך במגמת ירידה.

האמריקאים לא עוצרים 

את האמריקאים זה לא ממש מעציב. לפני כ-3 חודשים הטיל ממשל ביידן סנקציות על תעשיית השבבים הסינית ששיתקו אותה כמעט לגמרי. לפני שבועיים הוסיף הממשל 30 חברות לרשימה השחורה של משרד הכלכלה, בהן YMTC, מספקיות השבבים של אפל. לדברי הממשל האמריקאי, YMTC סיפקה חלקים לענקית התשתיות והאלקטרוניקה וואווי, שכבר נמצאת ברשימת החברות האסורות עוד מימי דונלד טראמפ. כמו כן, הוועדה לבחינת השקעות זרות, CFIUS, קיבלה מנדט מורחב באוקטובר האחרון לחסום עסקאות שעלולות לפגוע בביטחון הלאומי האמריקאי.

לדברי ג'ונג פק, "ארה"ב רואה את סין כאתגר הגיאו-אסטרטגי הגדול ביותר שאנו ניצבים מולו. זה המתחרה היחיד שיש לו את הכוונה לעצב מחדש ולבנות מחדש את הסדר הבינלאומי, ובעל יכולת דיפלומטית, צבאית וטכנולוגית לעשות זאת"

לאמריקאים אין כל כוונה לעצור כאן. לפי ד״ר ג׳ונג פק, סגנית עוזר מזכיר המדינה האמריקאי העוסקת בענייני סין, שדיברה לאחרונה בכנס מכון SIGNAL ליחסי ישראל-סין, המאבק בין המעצמות רק צפוי להחריף, מאחר ש"ארה"ב רואה את סין כאתגר הגיאו-אסטרטגי הגדול ביותר שאנו ניצבים מולו. זה המתחרה היחיד שיש לו את הכוונה לעצב מחדש ולבנות מחדש את הסדר הבינלאומי, ובעל יכולת דיפלומטית, צבאית וטכנולוגית לעשות זאת".

"איננו רוצים לנתק את כלכלת ישראל מכלכלת סין"

פק הרחיבה על הזווית הישראלית ואמרה כי "סין נכנסה לחברות הייטק ישראליות משגשגות באמצעות תוכניות להעברת טכנולוגיה וגיוס כשרונות. חברות ממשלתיות בבעלות סינית משקיעות מאות מיליוני דולרים במיזמים אזרחיים וטכנולוגיות קריטיות בתחומי בינה מלאכותית, סייבר, רובוטיקה ועוד. איננו רוצים לנתק את כלכלת ישראל מכלכלת סין ואנחנו יודעים שישראל קשובה לסיכונים הפוטנציאליים של השקעות סיניות, במיוחד בתחומי תשתיות וטכנולוגיה.

"באמצעות מנגנון לסינון השקעות, ישראל החלה בתהליך להבטיח שהשקעות זרות לא יפגעו באינטרסים הנוגעים לביטחון הלאומי שלה. זה צעד בכיוון הנכון. נרצה לראות יותר פעולות להגן על הטכנולוגיות הקריטיות המתקדמות של ישראל. בספטמבר הושק הדיאלוג האסטרטגי בין ישראל לארה"ב בנושא טכנולוגיה, במטרה לדון בנושאים כמו הגנה על טכנולוגיות קריטיות. נמשיך לשתף את הלקחים שלנו מהמנגנונים שלנו ונציע עזרה טכנית לוועדה הישראלית. שת"פ קרוב וניהול סיכונים הם חלק מהדרכים שלנו להגן על טכנולוגיות, ובמקביל לקדם את מערכת היחסים בין ארה"ב וישראל בטכנולוגיה חדשנית", הוסיפה פק ואמרה כי ארה"ב וסין ימשיכו לשתף פעולה במגוון תחומים, כמו התמודדות עם משבר האקלים.

דבריה של פק על המשך שיתוף הפעולה מראים כי האמריקאים אמנם רוצים לשמור על ערוצי הידברות פתוחים, כאמצעי למניעת מלחמה, אבל בפועל מדובר באותו הפלייבוק של המלחמה הקרה הראשונה. אז אם מישהו חושב או מצפה שהטון הלוחמני מהצד האמריקאי ישתנה בקרוב, וכולם יוכלו לחזור לעשות עסקים כרגיל בסין, אל תחזיקו את הנשימה. כרגע המטוטלת הולכת בדיוק לכיוון ההפוך.