די ג'יי ג'סטין בלאו חימם את כוכב העל אביצ'י על חוף במקסיקו כשהוא פגש את התאומים וינקֶלבוֹס ושמע מהם לראשונה על ביטקוין. "אין יותר קלישאתי מזה", הוא אומר על המפגש ההוא בשנת 2014 עם הווינקלווסים, חבריו של מארק צוקרברג ללימודים בהרווארד, שהפכו בינתיים לחסידים נלהבים של בלוקצ'יין.
כשבלאו היה סטודנט הוא פרש מלימודי מנהל העסקים ודחה הצעה להתמחות בבית ההשקעות BlackRock כדי להתמקד בקריירה שלו כדי ג'יי. שנים אחר כך הוא החל לשלב את תחומי העניין שלו – מוזיקה וכספים – בעסק ששואף לשבש את תעשיית ההקלטות באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין. לאחרונה הוא שיתף פעולה עם חברו הוותיק, המוזיקאי האלקטרוני הפופולרי דיפְּלוֹ, ומכר למעריצים 20 אחוז מתמלוגי הסטרימינג על שיר של דיפלו בצורת אסימונים דיגיטליים.
"פשוט מרתק אותי לחשוב שיש ערך לבעלות על מוזיקה", אמר תומס פנץ, הלוא הוא דיפלו, לפייננשל טיימס. "ככל שיש יותר אנשים שנותנים גב ליצירה שלך, ככל שיש יותר אנשים בצוות, בין אם אלה מעריצים או משקיעים המתעניינים בטכנולוגיה, זה נהדר".
בחודשים האחרונים סחפה את תעשיית המוזיקה ההתלהבות מ־Web3 – שם הקוד לגלגול חדש ומבוזר של האינטרנט המבוסס על בלוקצ'יין – וגם חברות המוזיקה הגדולות בעולם נכנסו לזירה (הערת המתרגם: אפילו בארץ, רמי קלינשטיין השיק לאחרונה מופע NFT ראשון מסוגו). מה שמעורר את התקווה ש־NFT יהפוך להיות מקור הכנסה חדש למוזיקאים.
מנהל ותיק בחברת תקליטים: "בעשור האחרון אנחנו חיים בעולם של פלייליסטים. נראה לי שאסימוני בלוקצ'יין הולכים להיות חלק מהותי מהעולם שלנו בעוד עשר שנים, ומי שאומר שזה לא נכון, לא מסתכל על ההיסטוריה"
כדי למכור NFT, מוזיקאים מקצים אסימון דיגיטלי לשיר, קליפ או קובץ מדיה אחר פרי יצירתם. האסימון הזה נמכר במכירה פומבית מקוונת המבוססת על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שמתעדת את המכירה. מעבר לשירים ולתמונות, NFT יכול לשמש גם למכירת הטבות כמו כרטיסים אל מאחורי הקלעים או פגישות עם הכוכבים.
לא חסרות דוגמאות מדהימות. הראפר סנופ דוג מכר בפברואר NFT המקושר ל־Bacc on Death Row, אלבומו האחרון, שהכניס לפי דיווחים יותר מ־40 מיליון דולר בחמישה ימים בלבד. הדי ג'יי סטיב איוקי טוען ש־NFTים הכניסו לו יותר כסף מעשור של מקדמות שקיבל מחברות תקליטים.
"חלק מהערכות השווי האלה יצאו משליטה. כמשקיע, אני רואה את זה קורה הרבה עכשיו, ולפעמים אני פשוט צוחק", אמר מנהל בכיר בחברת מוזיקה גדולה.
אבל אחרי שחברות המוזיקה הגדולות חטפו מהלומה מהאינטרנט לפני כעשרים שנה עם הופעתה של חברת שיתוף הקבצים נאפסטר, הן שואפות כעת להקדים את המהפכה הטכנולוגית, ולכן הפכו למשתתפות להוטות בשוק. יוניברסל מיוזיק, החברה שמאחורי טיילור סוויפט ודרייק, חתמה על שיתופי פעולה ליצירת NFTים לאמנים שלה – כולל להקה וירטואלית ובה דמויות מאוסף ה־NFT המצליח Bored Ape Yacht Club. כמוה עשו גם היריבות סוני וורנר.
אחרי שיוניברסל וסוני השקיעו יותר מחצי מיליארד דולר ברכישת הזכויות לקטלוג השירים של בוב דילן, כעת הן עובדות יחד איתו גם על מכירת NFTים. ספוטיפיי עובדת על תוכניות להוספת טכנולוגיית בלוקצ'יין ו־NFTים לשירותי הסטרימינג שלה, כך דווח בפייננשל טיימס החודש.
"יש הרבה עליות וירידות ברמת ההתלהבות הלא רציונלית במרחב הזה", אמר ג'ונתן דווֹרקין, סמנכ"ל האסטרטגיה הדיגיטלית ביוניברסל. "עכשיו העשן מתחיל להתפזר, ומתגלות כל מיני הזדמנויות באמת מעניינות. יש כאן הזדמנות אמיתית להכנסות", אמר ומנה דרכים שבהן אסימונים יכולים לייצר קשר ישיר בין מעריצים לאומנים.
ג'ונתן דווֹרקין, סמנכ"ל האסטרטגיה הדיגיטלית ביוניברסל: "יש הרבה עליות וירידות ברמת ההתלהבות הלא רציונלית במרחב הזה. עכשיו העשן מתחיל להתפזר ומתגלות כל מיני הזדמנויות באמת מעניינות. יש כאן הזדמנות אמיתית להכנסות"
אבל עד כה, רוב המשתתפים במרחב ה־NFT המוזיקלי הם חסידי קריפטו מושבעים ולא מעריצי מוזיקה מן השורה. והשוק זעיר – הוא הכניס רק 83 מיליון דולר במכירות ראשוניות בשנה שעברה, כך לפי בלוג תעשיית המוזיקה Water & Music.
ספקנים יש לא מעט. "יש תחושה שתעשיית המוזיקה נואשת למצוא איזושהי דרך להכניס את עצמה ל־NFT, אבל בלי להשקיע בזה מחשבה: מה התועלת המהותית כאן?" שואל מארק מאליגן, אנליסט מחברת Midia Research.
_autoOrient_i.jpg "דיפלו (צילום: Jason Merritt, getty images)")
לטענת מאליגן, זה מהלך צבוע מצד המוזיקאים למכור תמלוגי סטרימינג למעריצים אחרי שנים שהם מתלוננים כי תמלוגי הסטרימינג שלהם עלובים. "אם מוכרים שבריר מהשבריר הזה, וגובים המון כסף כי זה NFT, אני לא בטוח שזאת השקעה כדאית".
דיפלו טען שזאת השקעה טובה לאוהבי מוזיקה. "כמעריץ, כל מה שאפשר לעשות זה לקנות מוצרים נלווים, לקנות כרטיסים להופעות... אבל בשורה התחתונה, זאת הסיבה שאתם מעריצים. אתם מעריצים בגלל המוזיקה".
מרבית ה־NFTים שנסחרו בשנה שעברה, בשווי כולל של 17.7 מיליארד דולר, היו אמנות חזותית, משחקים ופריטי אספנות, כך לפי אתר ניטור השוק Nonfungible.com. אף ששוק ה־NFTים מראה כעת סימני האטה – נפח המסחר היומי ב־OpenSea, זירת המסחר הגדולה ביותר ל־NFTים, נמצא בירידה מאז תחילת השנה – יש מי שרואה במוזיקה מרחב שעשוי לפרוץ השנה.
דיפלו (תומס פנץ): "פשוט מרתק אותי לחשוב שיש ערך לבעלות על מוזיקה. ככל שיש יותר אנשים שנותנים גב ליצירה שלך, ככל שיש יותר אנשים בצוות, בין אם אלה מעריצים או משקיעים המתעניינים בטכנולוגיה, זה נהדר"
חברת "רויאל" של בלאו היא מהבולטות ביותר ביבול של סטארט אפים מתחום הבלוקצ'יין ששואפים לחולל מהפכה בתעשיית המוזיקה. הודות לקשרים האישיים של בלאו – ולאופטימיות של עמק הסיליקון בכל הקשור לבלוקצ'יין – רויאל גייסה 55 מיליון דולר ממשקיעים, בהם אנדריסן הורוביץ ופיטר תיל, וזאת עוד לפני שהכינה איזשהו מסמך תחזיות רשמי.
בלאו, שבפברואר האחרון מכר NFTים המקושרים לשיריו בשווי 12 מיליון דולר, רוצה להתרחב ולהיות עסק שבאמצעותו מעריצים מן השורה יוכלו להיות בעלים של מוזיקה, "ולא רק חברות תקליטים, קרנות השקעות וקרנות גידור".
הפרויקט של רויאל עם דיפלו, לדוגמה, מציע למעריצים את האפשרות לשלם 99 דולר על אסימון המייצג 0.004% מהזכויות על תמלוגי הסטרימינג לשיר Don’t Forget My Love, הסינגל הראשון מאלבומו החדש. תמורת 999 דולר, תקבלו 0.05 אחוז מהזכויות על תמלוגי הסטרימינג וגם "מיקס די ג'יי בלעדי", ואילו 9,999 דולר יקנו לכם 0.7% מהתמלוגים ופגישה עם דיפלו בהופעה. האסימונים האלה אינם שקולים לבעלות על הזכויות לשירים.
מארק מאליגן, אנליסט מחברת Midia Research: "יש תחושה שתעשיית המוזיקה נואשת למצוא איזושהי דרך להכניס את עצמה ל־NFT, אבל בלי להשקיע בזה מחשבה"
כשבלאו נשאל אם זוהי השקעה טובה למעריצים, הוא אמר שיש ממד רגשי לבעלות הזאת, ושזאת גם אפשרות להמר על הצלחה של אומנים לפני שהם הופכים לכוכבים. "בנדל"ן, אם את הבעלים של בית יש לך הכנסה משכירות, אבל ישנה גם העלייה בשווי הנכס, נכון?" טען בלאו.
מנהל ותיק נוסף מאחת מחברות תקליטים אמר שכמה מהפרויקטים האלה "לא הצליחו כי אנשים מודאגים מהאופי הנצלני [שלהם]". כוונתו לערכה המוטל בספק של ההשקעה בתמלוגי סטרימינג. "יש הרבה מבקרים שאומרים: רק גברים לבנים עשירים עושים את זה, וזה מעלה את מחיר ה־NFTים. אבל אני לא חושב שאפשר לזלזל בהתפתחות של הטכנולוגיה", הוסיף אותו מנהל. "בעשור האחרון אנחנו חיים בעולם של פלייליסטים. נראה לי שאסימוני בלוקצ'יין הולכים להיות חלק מהותי מהעולם שלנו בעוד עשר שנים. ומי שאומר שזה לא נכון, לא מסתכל על ההיסטוריה".
תרגום: תומר בן אהרון
© The Financial Times Limited 2022. All Rights Reserved. Not to be redistributed, copied or modified in anyway. tech12 is solely responsible for providing this translation and the Financial Times Limited does not accept any liability for the accuracy or quality of the translation.