בגרנדיוזית האופיינית לה, חברת CD Projekt Red הפולנית (CDPR) חשפה לפני מספר ימים את כל הקלפים שלה והודיעה בנשימה אחת על כל המשחקים אותם היא מתכננת להפיק בשנים הקרובות. בתעשיית הגיימינג המודרנית, נהוג שחברות משחקים, במיוחד הגדולות שבהן, מטפטפות את ההכרזות שלה בזהירות אינסופית, מתכננות במדויק את רכבת ההרים של ההייפ, לרוב סביב אירועים גדולים. כאן נראה רק את הלוגו, וכאן ניתן טיזר של עשר שניות, ושנתיים אחר מכן תקבלו טריילר. אפילו להודיע על שני משחקים במהלך אחד זה דבר נדיר.
CDPR הודיעו על שישה (כולם ללא שנת יציאה מוגדרת נכון לעכשיו): לא פחות מחמישה משחקים ביקום של The Witcher, משחק המשך ל-Cyberpunk 2077 (זאת בנוסף להרחבה שצפויה לצאת לו בשנה הבאה) וגם IP חדש של החברה, עליו בינתיים לא פורסם דבר מלבד שם הקוד "Hadar". אבל לטוב ולרע, הם מעולם לא התנהלו כמו חברת משחקים רגילה.
בשנתיים האחרונות, שמה של CDPR נקשר בעיקר להשקה המרהיבה והמזעזעת של מה שהיה משחק הדגל שלה בשנים האחרונות, Cyberpunk 2077. "סייברפאנק 2077", משחק תפקידים שאפתני סביבו היא בנתה מעטפת הייפ חסרת תקדים מאז שהוכרז לראשונה לפני עשר שנים, דהר על קמפיין שיווקי מצוין - אבל בעיקר על המוניטין המושלם של המשחק הקודם שלה, The Witcher 3: Wild Hunt, שיצא ב-2015 ונחשב לאחד המשחקים הטובים בכל הזמנים, ועבור רבים גם לטוב שבהם.
אלא שמי שעוקב אחר הנעשה בתחום כבר יודע מה שקרה אז (ומוזמן לדלג בדיוק שתי פסקאות קדימה): למרות שתי דחיות וחודשים ארוכים של הצוות במצב קראנץ' (שעות עבודה ארוכות, שישה ימי עבודה בשבוע) "סייברפאנק 2077" עדיין יצא לשוק כשהוא במצב טכני רעוע במיוחד, מתפקע מבאגים ובלתי שחיק לגמרי על קונסולות מהדור הישן (פלייסטיישן 4 ו-XBox One) - עד כדי שסוני אפילו נקטה בצעד חסר תקדים והסירה את המשחק מהחנות הדיגיטלית של הפלייסטיישן 4.
מאחורי כל הבעיות הטכניות היה משחק לא רע בכלל ואפילו מרהיב לפעמים, אבל היה קשה ליהנות ממנו, למשל, כשכל מערכת הנהיגה במשחק הייתה שבורה לגמרי, או כשבאג במשחק גרם לשוטרים עוינים להופיע משום מקום ולקטול את השחקן בגשם של צרורות מנשקים אוטומטיים. CDPR, בתגובה, עשו את הדבר היחיד שהם יכלו לעשות: הם הודו בכישלון (בטח כאשר המניה שלהם התרסקה ב-75% עוד כשהשווקים היו במצב טוב), התנצלו נורא, פרסמו "מפת דרכים" לעדכונים שיבואו וחזרו לעבודה.
מאחורי כל הבעיות הטכניות היה משחק לא רע בכלל ואפילו מרהיב לפעמים, אבל היה קשה ליהנות ממנו, למשל, כשכל מערכת הנהיגה במשחק הייתה שבורה לגמרי, או כשבאג גרם לשוטרים עוינים להופיע משום מקום ולקטול את השחקן בגשם של צרורות מנשקים אוטומטיים
"סייברפאנק 2077" הוא ממש לא המשחק הראשון בשנים האחרונות שבנה על סיפור גאולה. לא מעט משחקים הגיעו לשוק כשהם סובלים מבעיות כאלו או אחרות, בעיקר טכניות, נקטלו עם צאתם, אבל כמה וכמה עדכונים לאחר מכן צברו קהל שחקנים נאמן (משחק האקשן הטקטי Rainbow Six: Siege הוא דוגמא בולטת).
אבל הגאולה של "סייברפאנק 2077" לא מיהרה לבוא. ראשית, CDPR אמנם החלו לשחרר עדכונים בקצב מרשים אבל הם עדיין לא הביאו את המשחק למצב אופטימלי, ועדיין הם המשיכו לפספס את לוח הזמנים אותו הציבו לעצמם. למשל, החברה התחייבה לשחרר הרחבות למשחק (DLC) ב-2021. בפועל, רק בחודש שעבר החברה הודיעה על הרחבה סיפורית גדולה למשחק, בשם Phantom Liberty, שתצא רק בשנה הבאה - והיא תהיה היחידה.
בעצם, זה נראה שכל בשורה טובה למשחק הגיעה גם עם בשורה רעה: למשל, להגנת CDPR יאמר שכיום, ב-2022, המשחק כבר רץ טוב מאוד על מחשבים חזקים ועל הקונסולות החדשות. לגנותם, צריך לומר שהם ויתרו (באיחור של שלוש שנים) על לנסות לגרום למשחק לרוץ כמו שצריך על קונסולות ישנות, וההרחבה החדשה כלל לא תגיע אליהן - מה שפשוט מתעלם מהצרכנים שקנו את המשחק עבור הקונסולות שלהם, ובחרו שלא לדרוש את כספם בחזרה.
ועדיין, אם שמים בצד לרגע את ההתנהלות הבעייתית מול הצרכנים, צריך להודות: המשחק במצבו הנוכחי רץ טוב, וסוף סוף אפשר ליהנות באמת מכל הדברים שכן יש לו להציע - ומשב הרוח בדמות סדרת האנימה המוצלחת שעלתה לאחרונה בנטפליקס, המתרחשת באותו עולם, Cyberpunk Edgerunners (שניהם מבוססים בפועל על משחק תפקידים שולחני בשם Cyberpunk 2020) אפילו גרם למשחק לשבור לאחרונה שיאים של מספרי שחקנים.
CDPR, שהייתה במשך שנים ארוכות "חברה של סדרה אחת" (שלא לומר, חברה של משחק אחד, כי עיקר התהילה של Witcher 1 ו-2 הגיעה להם בדיעבד, אחרי ההצלחה המסחררת של השלישי), מוכנה להיות כעת חברה של שלוש סדרות לפחות
כעת נשאלת השאלה: מה להסיק מהתוכנית החדשה ש-CDPR שיחררו לפני כמה ימים? האם היא מעידה על כך שהם הפנימו את הלקח של השנתיים האחרונות, או שמא ההיפך בדיוק? ראשית, שיעור אחד עליו הודיעה החברה זמן קצר לאחר "סייברפאנק" בוודאות נזרק מהחלון. CDPR אמרו עוד ב-2021 שהלקח שהם למדו הוא לערוך קמפיינים שיווקיים קצרים יותר ולא לבנות הייפ במשך שנים ארוכות, והנה הם מודיעים על כמות משחקים שאת חלקם אנחנו יכולים לראות בעוד יותר מעשור.
אמנם אפשר לטעון שלהכריז על משחקים בצורה כל כך מינימלית לא מהווה באמת את יריית הפתיחה לקמפיין שיווקי ושמדובר בסך הכל בהתנהלות שקופה של חברת גיימינג ציבורית. אבל מי שיאמר דבר כזה פשוט לא מכיר ציבור של גיימרים, שכבר עכשיו נמצאים עמוק בספקולציות על פיסות המידע הכמעט בלתי קיימות שנמסרו כאן: למשל, בניסיון להבין האם שמות הקוד שניתנו למשחקים (כולם נקראים על שמות כוכבים), כמו Canis Majoris (כלב גדול) מרמזים לאסכולות וויצ'רים (סוג של ציידי מפלצות) בתוך עולם המשחק, שאחת מהן היא "בית הזאב", או - כלב גדול.
כמו כן, מעבר למחויבות ארוכת הטווח ליקום של The Witcher (שבתורו מבוסס על ספריו של סופר הפנטזיה הפולני אנדריי ספקובסקי - שהיה, אגב, מסוכסך פומבית ארוכות עם החברה סביב עניינים כספיים, עד שהגיע איתם לבסוף לפשרה ב-2019), דבר אחד שניתן כבר לקבוע הוא ש-CDPR כן למדו שיעור על ריכוזיות, שתוארה שוב ושוב בתור מקור להרבה צרות בתהליך הפיתוח של סייברפאנק 2077.
שניים מהמשחקים העתידיים של The Witcher, לפי CDPR, יפותחו על ידי חברות חיצוניות: אחת מהן היא The Molasses Flood, אותם רכשה CDPR באוקטובר 2021, והשניה טרם פורסמה. כמו כן, CDPR תפתח את ההמשך של "סייברפאנק 2077" בסטודיו חדש בבוסטון, וחלק מהבכירים שיושבים בסטודיו האם בוורשה יעברו לארצות הברית על מנת להוביל שם את הקמת הסטודיו החדש, זאת בנוסף לסטודיו שכבר החל לפעול בונקובר - לאחר שהחברה למעשה רכשה חברת גיימינג קנדית קטנה, שהצטרפה לבפיתוח של "סייברפאנק 2077" בשלבים המאוחרים שלו.
CDPR, שהייתה במשך שנים ארוכות "חברה של סדרה אחת" (שלא לומר, חברה של משחק אחד, כי עיקר התהילה של Witcher 1 ו-2 הגיעה להם בדיעבד, אחרי ההצלחה המסחררת של השלישי), מוכנה להיות כעת חברה של שלוש סדרות לפחות. אפשר לומר שהם למדו את הלקח של להמר את כל עתיד החברה על משחק אחד ויחיד. אבל אי אפשר לומר שהם למדו להיות זהירים יותר.