צילום לווין של התפרצות הר הגעש הונגה טונגה. מקור: U.S. Department of Commerce

הוּנְגָה טונגה-הונגה ה'אָפַּּאי, הר געש תת־ימי מול חופי טונגה, התפרץ כמה פעמים ב־13 השנה האחרונות, אבל התפרצותו האחרונה ב־15 בינואר, היא כפי הנראה ההרסנית מכולן. היו לה גם השלכות גלובליות: במרחק כ־10,000 קילומטר משם, הגלים שיצרה ההתפרצות הטביעו שני אנשים בפרו.

אך היקף הנזק שנגרם לטונגאים, החיים קרוב יותר למוקד ההתפרצות, אינו ידוע עדיין, ויש חשש שהצונאמי שהיא חוללה הרג רבים ועקר רבים נוספים מבתיהם. הסיבה לכך היא שטונגה נותקה בפתאומיות מהאינטרנט, ולכן הרבה יותר קשה לתאם מבצעי סיוע או הצלה. בעולמנו המרושת להפליא, טונגה נמצאת כעת באפלה גמורה, וכמעט בלתי אפשרי מבחינתה ליצור קשר. חיוני לחבר מחדש את המדינה לאינטרנט, אבל זה יכול לקחת שבועות.

הטראפיק בטונגה צנח כמעט לאפס בסביבות 17:30, זמן מקומי, ב־15 בינואר – זאת לפי נתונים מחברת ביצועי הרשת Cloudflare. החיבור עדיין לא שוקם, אומר דאג מאדוֹרי מ־Kentik, חברת ניטור רשתות, שעוקבת אחרי הטראפיק של המדינה.

קרע בכבל התת־ימי עלול להביא לשבועות בלי חיבור

הסיבה שטונגה נותקה מהאינטרנט עדיין אינה ידועה בוודאות, אך החקירות הראשוניות מלמדות שכבל תת־ימי המחבר אותה לשאר העולם נהרס בהתפרצות.

"החיבור של טונגה לאינטרנט תלוי ברובו בכבל תת־ימי בודד," אומר מאדורי. בין טונגה לפיג'י עובר כבל באורך של קרוב ל־830 קילומטר, המביא שירותי אינטרנט לשתי מדינות האיים הללו. בעבר, החיבור הזה גוּבה בחיבור לווייני. "הם כנראה לא מצליחים להשתמש בו הפעם, בגלל איזשהו כשל טכני שמונע מהם לעבור [למערכת הלוויינית]," אומר מאדורי. הוא משער שהגל שההתפרצות הגעשית חוללה הרס את צלחות הלוויין.

כדי לאתר קרעים כאלה, שולחים אור אל ליבת הסיב שבכבל ומחשבים כמה זמן נדרש לאות לחזור – וכשיש קרע הוא אכן חוזר

מפעילת האינטרנט Digicel מג'מייקה, שבבעלותה מניות מיעוט בכבל לצד ממשלת טונגה, אמרה בהצהרה שפרסמה: "כל התקשורת של טונגה עם העולם החיצוני משובשת בגלל הנזקים". חברת Southern Cross Cable מניו זילנד, שמפעילה כבלים המתחברים לכבל של טונגה, מסרה שייתכן ויש קרע כ־37 קילומטר מהחוף. משערים גם שהכבל הדומסטי התת־ימי קרוע כ־50 קילומטר מנוּקּאלוֹפָה, בירת טונגה. לרוב, כדי לאתר קרעים כאלה, שולחים אור אל ליבת הסיב שבכבל ומחשבים כמה זמן נדרש לאות לחזור – וכשיש קרע הוא אכן חוזר, אומר כריסטיאן קאופמן, סמנכ"ל טכנולוגיית רשת בחברת אספקת התוכן Akamai.

אם יתברר שאכן יש קרע, זוהי פחות או יותר הבשורה הכי קשה לקישוריות של טונגה. "יידרשו ימים – אולי שבועות – לפני שהכבל יתוקן," אומר מאדורי.

תוכנית הגיבוי נפגעה גם היא

זאת אינה הפעם הראשונה שתשתית האינטרנט של טונגה סובלת מבעיות. בינואר 2019 חוותה המדינה השבתת אינטרנט "כמעט מוחלטת" לאחר שכבל תת־ימי נחתך. מהדוחות הראשוניים עלה שסערה מגנטית וברקים פגעו בכבל, אך חקירה מעמיקה יותר גילתה שאת הקו חתכה ספינה עם דגל טורקיה שהטילה שם עוגן. תיקון הנזק עלה 200,000 דולר לפי ההערכות, ובזמן מבצע התיקון הסתמכה המדינה על חיבור לווייני.

אותם חיבורים לווייניים הם ככל הנראה הדרך היחידה להושיע את האינטרנט הטונגאי בטווח הקצר – אך מכיוון שגם החיבורים האלה ספגו נזק בהיקף לא ידוע, ייתכן שתקופה לא קלה מחכה למדינה. "הם בטח חשבו: 'נו, אם הכבל ייקרע, לפחות יש לנו לוויינים לגיבוי'," אומר מאדורי. "אבל אם הר געש מתפרץ לידך ומפיל גם את הכבל וגם את הלוויין, אין לך יותר מדי מה לעשות." ההתפרצות פיזרה באוויר כמויות עתק של אפר, ויכול להיות שגם זה משבש את החיבור הלווייני, אומר קאופמן.

תיקון הקרע עלול להתעכב ולהתארך

לא יהיה קל לתקן את הכבל הקרוע. צריך לשלוח למקום כלי שיט ייעודי לתיקון קרעים בסיב – תופעה שמתרחשת מדי שבוע במקומות שונים בעולם, גם אם אלה נזקים חמורים פחות מכפי שגרמה ההתפרצות בטונגה. אחת הספינות המועמדות להישלח לשם היא CS Resilience, שנמצאת כעת ליד פפואה גינאה החדשה, במרחק של כמעט 5,000 קילומטר. ההערכות הן שלכלי שיט כזה יידרשו ימים, ואולי שבועות, לתקן את הבעיה.

"מדינות משלמות תוספת קטנה כדי לזכות בעדיפות בתיקונים"

"יש סדר קדימויות לשירותי תיקון הכבלים", אומר מאדורי. "מדינות משלמות תוספת קטנה כדי לזכות בעדיפות בתיקונים". ברגע שאחד מכלי השיט האלה מגיע לאתר הקרע, מה שיכול לקחת ימים, הוא מוריד וו כדי לתפוס את הכבל שעל קרקעית הים. ואז מעלים את הכבל – בעומק הים הכבלים האלה יכולים להיות גם בעובי של צינור גינה ממוצע – אל סיפון הספינה כדי שהטכנאים יוכלו לתקן את הקרע. "הכבל עצמו הוא לא הדבר הכי עמיד שיש", אומר קאופמן. אחרי התיקון מורידים אותו שוב בעדינות אל המים. "התהליך הזה לא השתנה יותר מדי ב־150 השנה שבהן יש לנו כבלי תקשורת תת־ימיים", אומר מאדורי.

מובן שיש גורמים שעלולים לסבך את התהליך. לטונגה יגיעו כפי הנראה המוני כלי שיט במטרה להגיש סיוע למדינה, מה שאומר שתיקון כבל האינטרנט יקבל כנראה עדיפות נמוכה יותר מהצלת חיים, השבת החשמל ואספקת מזון ומים. גם המיקום המדויק של הקרע עלול לסבך את העניינים: באופן כללי, ככל שהקרע רחוק יותר מהחוף, כך הכבל עמוק יותר, ולכן קשה יותר להגיע אליו ולהרים אותו מהקרקעית. וזה עוד לפני שבדקנו את היקף הנזק לכבלי החשמל היבשתיים שתומכים בחיבור לאינטרנט והערכנו כמה קשה יהיה לתקן אותם. "טונגה היא נקודת קצה של האינטרנט", אומר מאדורי. "ברגע שמתרחקים מליבת האינטרנט, פשוט יש פחות אפשרויות".

"רוב האינטרנט מודבק במסטיקים"

נפילת האינטרנט בטונגה מראה עד כמה קישוריות האינטרנט העולמית עלולה להיות מושפעת מכשלים נקודתיים. "זה אחד מהסיפורים האלה שמפריכים את האגדה שהאינטרנט תוכנן לשרוד אפילו מלחמות גרעיניות", אומר אלן וודוורד, מרצה לאבטחת סייבר באוניברסיטת סארי בבריטניה. "רובו מודבק במסטיקים". וודוורד טוען שקשה להתכונן לאירועי טבע נדירים כמו התפרצויות געשיות, אבל מדינות צריכות בכל זאת לשמור על יצירות באמצעות חיבורים תת־ימיים מרובים, ובאופן אידיאלי החיבורים האלה צריכים להיות מונחים בנתיבים שונים, כדי שתקרית מקומית לא תשפיע על מספר רב של קווים.

אבל יתירות היא לא עסק זול, בייחוד בשביל מדינה קטנה בת מעט יותר ממאה אלף איש, כמו טונגה. מה גם שבמקרה של התפרצויות געשיות אדירות כמו זו, סביר להניח שתנועת קרקעית הים הייתה גורמת בכל מקרה לקרע בכבל משני, אפילו אם הוא היה מונח בצד השני של טונגה.

"זה אחד מהסיפורים האלה שמפריכים את האגדה שהאינטרנט תוכנן לשרוד אפילו מלחמות גרעיניות", אומר אלן וודוורד, מרצה לאבטחת סייבר באוניברסיטת סארי בבריטניה. "רובו מודבק במסטיקים"

"יש כאן מסר רחב יותר לגבי חוסן תשתיתי", אומר אנדרו בנט, מנתח מדיניות אינטרנט במכון טוני בלייר לשינוי גלובלי. "אף על פי שבריטניה או ארה"ב לא יגיעו למצב של טונגה, יש כיום יותר ויותר מתחים ודיונים גיאופוליטיים סביב סוגיות כמו כבלים תת־ימיים, והאווירה שנוצרת היא לעומתית יותר. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו למדינה יש כבלים ריבוניים בשבילה ובשביל בעלות בריתה, ולשאר העולם יש כבלים אחרים".

בית מסורתי בטונגה (צילום: שאטרסטוק)
בית מסורתי בטונגה. אסון שמעצים את הנזקים הפיזיים המיידיים של ההתפרצות | צילום: שאטרסטוק

בנט מציע שתי אפשרויות לגישור פער הקישוריות. האחת היא פרישה מהירה של אינטרנט לווייני – וישנם מערכי לוויינים המשוגרים לשמיים כבר עכשיו. האחרת היא להקצות עוד כסף להתמודדות עם הבעיה. "אם מגדירים תשתית אינטרנט עמידה כמוצר ציבורי, מדינות שיכולות להרשות זאת לעצמן צריכות לממן אותה בשביל מדינות אחרות", הוא אומר. לפי המכון, סגירת הפער הדיגיטלי הגלובלי עד 2030 תעלה רק 0.2 אחוז מהתל"ג של מדינות ה־OECD בכל שנה.

כיום מקובל מאי פעם לראות באינטרנט שירות חיוני רביעי לצד חימום, חשמל ומים. ולפיכך, השבתת אינטרנט ממושכת של 100,000 איש היא אסון חמור – אסון שמעצים את הנזקים הפיזיים המיידיים של ההתפרצות. ההשבתה בטונגה גם ממחישה את שבריריותם של חלקים מסוימים באינטרנט, ובייחוד אלה שמחוץ למערב העשיר. "קשה לומר שהאינטרנט מתפורר כולו", אומר וודוורד. "אבל הקצוות תמיד יהיו מעט בלויים".

 

(c) 2022 MIT Technology Review. All rights reserved. Distributed by Tribune Content Agency

 https://www.technologyreview.com/2022/01/18/1043790/tongas-volcano-internet-reconnected/