סולייט (צילום: Solight, יח"צ)
צילום: Solight, יח"צ

איך מצטייר עובד הייטק קלאסי? מקלדת ומחשב על השולחן, תאורת פלורסנטים מעל. יום, לילה, שעות ארוכות לאורך היממה, עוד ועוד אור פלורסנטים. עכשיו תארו לעצמכם שהיתה דרך להכניס פנימה אור שמש טבעי, שיחליף את האור הקר הלבן של הפלורסנטים או מנורות הלד. אז זהו, שהחבר'ה של סולייט (Solight) מצאו את הדרך הזו ואפילו גילו שיש לה תועלות מעבר לסתם חיסכון בחשמל.

"חשבנו שהמצב שברוב המבנים בישראל, מדינה שטופת שמש, שבו אנחנו כל הזמן מדליקים אור בשעות היום - הוא מצב מחפיר", אומר עפר בקר, מנכ"ל החברה. "כשצללנו לעומק העניין הבנו שיש כל מיני מגבלות וגם הרבה טעויות ארכיטקטוניות, שגורמות לזה שחסר לנו אור טבעי ואנחנו מפצים על זה באור מלאכותי".

הפיתרון שפיתחה החברה עובד כמו פריסקופ בצוללת – יחידת קליטת אור סטטית, ממנה מוקרן האור באמצעות מראות, דרך צינור עבה באורך של עשרות מטרים עד שהוא מגיע ליחידת פיזור האור, שנראית כמו גופי התאורה שאנחנו מכירים. התאורה הזו מחליפה תאורה חשמלית בשעות היום, ויכולה להביא לחיסכון של עד 40% לפי נתוני החברה. וזו רק התועלת השנייה בחשיבותה.

"מה שהתברר לנו על הדרך, זה שלאור השמש הטבעי יש השלכות מאוד חשובות על בריאות בני האדם, אנחנו קוראים להן 'היתרונות הרכים' של הטכנולוגיה", מספר בקר. לדבריו, מערכת התאורה של סולייט מאפשרת להכניס את הספקטרום המלא של אור השמש כולל השינויים שהוא עובר לאורך היום: השמש מתחילה בגוון אדמדם ועד שעות הצהריים היא מקבלת גוון יותר כחלחל ועד הערב היא חוזרת והופכת לאור אדמדם.

"מה שהתברר לנו על הדרך, זה שלאור השמש הטבעי יש השלכות מאוד חשובות על בריאות בני האדם, אנחנו קוראים להן 'היתרונות הרכים' של הטכנולוגיה. זה מה שמתזמן את מחזור הערנות והשינה"

"השינוי הזה בגוון הוא מה שאנשים צריכים", אומר בקר, "זה מה שמתזמן את מחזור הערנות והשינה. יש לנו מנגנון הורמונלי שמתוזמן לפי אור השמש – הפרשת קורטיזול בבוקר שמעיר אותנו וגורם לנו להיות פעילים ולקראת הערב יש הפרשה של הורמון מלאטונין שגורם לנו להיות עייפים. הדברים האלה לא יקרו באור של לד. ואז נגרמים נזקים בריאותיים שכולנו חווים. רוב האנשים בערים מודרניות 90% מהזמן לא מקבלים את אור השמש. התועלת של המערכת שלנו בחשיפה לאור טבעי היא פי 50 יותר משמעותית מהחיסכון בחשמל של המערכת".

לא היה יותר פשוט לשים קולטים סולאריים על הגג ולהשתמש בחשמל שהם מייצרים לתאורה?
"אנחנו יעילים אנרגטית פי שניים מהקומבינה הזאת של תאים פוטו-וולטאים עם מנורות לד. והאור שאתה מקבל מהלד הוא אור נחות מאוד לעומת האור שלנו".

איך הטכנולוגיה שלכם מתפקדת במקומות בלי הרבה ימי שמש, למשל באירופה?
"מתברר שהיא עובדת יפה מאוד גם בימים מעוננים. זה קרה בטעות לא בכוונה. כל זמן הפיתוח אנחנו חשבנו על שמש ישירה. אבל הפטנט שלנו עושה אופטימיזציות אופטיות שמכוונות לכל המקומות הגאומטריים שהשמש תהיה בהם בשמיים וללא חלקים נעים. והתברר שגם בימים מעוננים השמש חודרת דרך העננים ואם אתה מסתכל לאזורים הנכונים יש ירידה של 50% באור כשאצל כל המתחרות יש ירידה ממש לאפס. מערכת הבקרה האוטומטית משלימה עם תאורה חשמלית ועדיין אתה מקבל חיסכון".

"בהתחלה הפרויקט נתן אור כמו של נר"

עופר בקר הוא מהנדס מכונות בהכשרתו, אבל בתפקידים קודמים כמו בחברת Artifex שם שימש CTO ולפניה בחברת Scopustech הוא עסק בתחומי הפלסטיקה, הולכת אור וסיבים אופטיים, בין השאר מול התעשיות הבטחוניות ואפילו פרויקט כיפת ברזל. "כך הגעתי בטעות לתכנון אופטי", הוא מספר. הפיתוח הנוכחי ארך שש שנים והביא לרישום שני פטנטים בינלאומיים.

סולייט הוקמה ב-2012 על ידי עופר בקר ואחיו דרור בקר. באוקטובר 2021 הצטרפה מעיין בר לחברה בתפקיד המנכ"לית. החברה מתקדמת לאט. את הצעדים הראשונים עשתה בתוכנית תנופה של רשות החדשנות. "קיבלנו מימון קטן וזה היה ממש ברמה של גראז' – והפרוייקט נתן אור כמו של נר בערב. אבל זו היתה הוכחת היתכנות", מספר בקר. עם התקדמות הפרוייקט התקבלה החברה לחממת ATI באשקלון וב-2016 התקבלה לתוכנית הוריזון 2020 של האיחוד האירופי עם תקציב של קרוב ל-1.5 מיליון אירו.

"בסוף התוכנית הצלחנו להעמיד מוצרים מוכנים לשיווק, כולל התקנה מסחרית במלון קדמה בשדה בוקר, שבוצעה בסיוע משרד האנרגיה. זו היתה ההתקנה הגדולה הראשונה שלנו".

ב-2020 נכנסה קרן South Israel Bridge (SIBF II) של אור בן שושן להשקעה בחברה, והמשיכה בהשקעה נוספת ב-2021. בשנה האחרונה החברה השתתפה בתוכנית תמיכה של ארגון Climate Kick האירופאי במימון נוסף של 50 אלף אירו.

"התחלנו לפעול מסחרית בארץ, אנחנו עובדים כבר די יפה אבל ישראל היא לא שוק אידיאלי לטכנולוגיה שלנו כי כן, מדברים הרבה על אנרגיות מתחדשות, אבל עושים מעט"

יש כיום עניין גובר בחברות בתחום האקלים-טק. פניתם עם לקרנות הון סיכון נוספות?
"אני חייב להגיד אנחנו מדברים עם הרבה קרנות הון סיכון אבל אני רואה יותר דיבורים ופחות מעשים. הקרנות רואות אותנו ופונות אלינו, אבל לא קופצים להשקיע. התחום הזה עדיין נתפס כמשהו שזוכה להרבה יותר יחסי ציבור מאשר עבודה בשטח".

בעוד החברה עוסקת בשיפור הטכנולוגיה וביצירת קשרים באירופה היא עסוקה גם בהתקנות אצל לקוחות מוסדיים באילת ובכפר סבא, בגן ילדים ברמת גן, משרדים ביישוב חופית וגם וילה ביישוב אירוס, מדרום לראשון לציון. כעת עומדת להתחיל התקנה מסחרית נוספת במלון קדים, בפארק ספיר בדרום.

בקר שמח על כל התקנה חדשה אבל לא מרוצה מהתמונה הכללית: "התחלנו לפעול מסחרית בארץ, אנחנו עובדים כבר די יפה אבל ישראל היא לא שוק אידיאלי לטכנולוגיה שלנו כי כן, מדברים הרבה על אנרגיות מתחדשות, אבל עושים מעט".

לדבריו ההחלטה האירופית שעד 2030 כל המבנים שאינם למגורים יצטרכו להיות מאוזנים אנרגטית, מכניסה את בעלי הבניינים ללחץ: "זה פרויקט מטורף, שמחייב להכניס ליישום מיידי כל טכנולוגיה שעובדת. שם אנחנו רואים את הפוטנציאל המסחרי. המטרה שלנו היא למצוא שותפים או משקיעים ולהתחיל לעבוד באירופה". לדבריו השותפים הפוטנציאליים יגיעו מחברות בתחום הבנייה או בתחום ההתייעלות האנרגטית, חברות שכבר פעילות בשוק מול לקוחות קיימים, ושיוכלו להוסיף את הטכנולוגיה של סולייט לסל המוצרים שלהן. כמו שנראית עכשיו המודעות באירופה לחיסכון בחשמל ולאיזון אנרגטי, יכול להיות שמגיע התור של סולייט לעשות סקייל.