סין סגרים קורונה  (צילום: Kevin Frayer, Getty images)
סגר בסין, אתמול. המדיניות מחזקת את ג'ינפינג | צילום: Kevin Frayer, Getty images

הפגנות עובדים במפעל פוקסקון הנצור מאז סוף חודש אוקטובר, בשל סגרים למניעת התפשטות קורונה: בימים האחרונים מופצים סרטוני וידיאו רבים מסין, שמראים כי הפגנות אלימות פרצו במפעלים. זאת על רקע סגירתם לכניסה ויציאה של עובדים בגלל הגבלות הקורונה הקשוחות בסין, שתובעות "אפס סובלנות" להדבקה.

כזכור, בסוף חודש אוקטובר נסגר מפעל פוקסקון - מפעל הייצור הטכנולוגי הגדול בעולם, והספק העיקרי של אפל - על כל עובדיו, כ-200,000 מהם, בשל מקרים חדשים של קורונה. העובדים לא הסכימו לשאת את הסנקציה הגורפת שאסרה עליהם לצאת מכתלי המפעל, ואת אתרי החדשות והרשתות החברתיות הציפו סרטונים של עובדים שניסו לברוח מעל חוטי תיל ועל גבי משאיות פתוחות, וישנם דיווחים אף שחלק מהעובדים מתו בשל טיפול לקוי ורעב.  

באופן פרדוקסלי, ממשלת סין - שהבינה שהפגיעה בפוקסקון, ובעקיפין באפל קשה - התגייסה על פי הדיווחים לסייע לה לגייס עובדים חדשים למפעל. הממשל גייס בדרך לא דרך מאות עובדים מהכפרים הסמוכים למפעל, ואף דאג להם להסעה - ובלבד שיחזיר את כושר הייצור שלו במהרה. פוקסקון אף הציעה בונוסים לעובדים שיסכימו לעבוד בתנאים הנוכחיים.

ואולם, בסרטונים שהחלו להיות מופצים ברשתות החברתיות במערב, נראים מאות עובדים במפעל של פוקסקון בז'נגז'או מוחים מול המפעלים ומתעמתים עם המשטרה המקומית. חלק ניפצו חלונות ואת מצלמות האבטחה. בפוקסקון עדיין לא סיפקו הודעה רשמית בנוגע למהומות.

הסגירה והאטה לא רק גרמה לכך שהנהלת פוקסקון דיווחה כי מכירותיה יירדו ב-20% ברבעון הנוכחי, אלא גם על אפל ועל לקוחותיה שהזמינו אייפונים, מאחר והמפעל המדובר הוא המפעל הגדול בעולם להרכבתם. "הסיטואציה האחרונה של מדיניות האפס סובלנות לקורונה היא מכה לבטן הרכה (Gut punch) של אפל ברבעון החגים שהוא הכי חשוב עבורה", התריע האנליסט דן אייבס מבנק ההשקעות וודבוש במכתב למשקיעים ומי שנחשב לשור ידוע של אפל והעריך כי הפגיעה יכולה להגיע לעד 3% מהמכירות של אפל.

ג'ו ביידן שי ג'ינפינג פגישה באינדונזיה (צילום: SAUL LOEB, Getty images)
ביידן וג'ינפינג. המסרים המרוככים מסתירים מתיחות גוברת | צילום: SAUL LOEB, Getty images

אפל כבר העבירה חלק מהייצור שלה להודו ולעוד מספר מדינות באזור, אבל ככל שיימשכו הסגרים בסין, החברה לא תוכל להרשות לעצמה להמשיך ולהיפגע, במיוחד לאור העובדה כי הרומן בין ארה"ב לסין נגמר סופית עם ביסוסו של ג'ינפינג בשלטון וחומת האש בין המדינות רק צפויה להפוך לגבוהה יותר.

אין נסיגה ממדיניות "אפס סובלנות"

בשבועיים האחרונים, השוק בסין זינק פעמיים, שתיהן לאור דיווחים על תחילתו של שינוי מדיניות "אפס סובלנות" לקורונה. בשני המקרים, האופטימיות הייתה רגעית בלבד. הממשל הסיני מיהר להכחיש, ואישרר את המדיניות הקיימת של הנשיא הכל יכול. המדיניות הקיצונית, שהעיקה מאוד על כלכלת סין, לא עומדת להשתנות בקרוב: השבוע דיווחה סין על מקרה מוות ראשון מקורונה מזה חצי שנה, עד לכתיבת שורות אלה כבר מדובר ב-3 מתים. היום כבר התגלו 28 אלף מקרים חדשים במדינה, והבירה בייג'ינג - יחד עם עוד אזורים שמהוות חמישית מהתמ"ג הסיני, לפי הבנק נומורה – נכנסו לסגרים מלאים או חלקיים. זה הוריד אתמול את השוק בוול סטריט, לאור הצפי להמשך הפגיעה בשרשראות הייצור והאספקה והחשיבות הסינית לכלכלה העולמית.

כמו הסגרים האורווליאנים של לפני חצי שנה, מדיניות הממשל הסיני נגד הקורונה ממשיכה לגבות מחירים כלכליים ואנושיים, מרמת הפרט – כשאנשים מתחילים לאגור אוכל – ועד הרמה הלאומית, כשהסימן המדאיג ביותר הוא הירידה ביצוא לארה"ב, שהצטמק בחודש שעבר בכ-13% והוביל לירידה כוללת של 0.3% ביצוא ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. סין תלויה ביצוא, כמו שאדם תלוי במים ואוויר כדי להתקיים, ונראה שהסגרים הנוכחיים רק ימשיכו את הטרנד.

קורונה בסין (צילום: Kevin Frayer, getty images)
עובד בקיוסק בסין, אתמול. הסגרים מחלישים את הכלכלה ואת האזרח הפשוט | צילום: Kevin Frayer, getty images

אם נסתכל בצורה מעט רחבה על המצב בסין, קשה להתחמק מההנחה שנשיא סין שי ג'ינפינג, שמונה לקדנציה שלישית, השתמש בסגרים כדי לבסס את כוחו – לפני הבחירות ואחריהן. עובדה אחת שכנראה מעידה על השימוש בקורונה כדרך לבצע קונסולידציה של כוח יותר מכל, היא שמזכיר המפלגה הקומוניסטית בשנגחאי, לי קיאנג - שהיה אחראי על הסגר האחרון והקשוח במאי האחרון - קפץ על כמה שלבים בהיררכיה המפלגתית הלאומית ונכנס היישר לוועדה העליונה של המפלגה הסינית, כמספר 2 של ג'ינפינג ועל חשבונו של ראש הממשלה, לי קיצ'יאנג. בפשטות, קיאנג נכנס מתחת לאלונקה של ג'ינפינג וקיבל את הצל"ש שלו בקונגרס האחרון. כרגע, זה לא הולך להשתנות.

האמריקאים לא סומכים, הסינים לא שוכחים

בשבוע שעבר נפגשו לראשונה מזה עשור, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ונשיא סין שי ג'ינפינג. ברקע הפגישה, המתיחות הגוברת בין שתי המעצמות. ביידן אמר בראיון מוקדם יותר השנה כי ישלח חיילים אמריקאים להגן על טיוואן אם יידרש לכך, כמו גם שלח את ראשת הרוב הדמוקרטי בקונגרס ננסי פלוסי (שהודיעה על פרישה) לאי שסין וג'ינפינג חומדים במיוחד. ביידן כמו ביידן, ניסה להוריד את רוחות המלחמה הקרה שנושבות באוויר עם ההחמרות שממשלו השית על סין, במיוחד באיסור ליצוא של שבבים מתקדמים וציוד היקפי לסין, וגם כאמור, המחלוקות סביב טיוואן.

לפי הודעת הבית הלבן, ביידן אמר ש"ארה"ב תמשיך להתחרות בנחישות מול סין, דרך השקעות במקורות פנימיים" והדגיש כי "התחרות הזו לא צריכה להידרדר לעולם לקונפליקט". אבל אסור להתבלבל מהמסרים המרככים: כמו קודמו דונלד טראמפ, מאז שעלה לשלטון התייחס ביידן לסין כאיום אסטרטגי. ממשלו רק הולך ומחריף את האיסורים ליצוא ומכניס חברות סיניות לרשימות שחורות.