בסוף פברואר 2020, אילון מאסק - האיש העשיר בעולם ומרובה הטייטלים - בין השאר מנכ"ל טסלה, הבעלים של ספייס אקס, ובקרוב הבעלים גם של טוויטר – התנבא. מאסק התנבא לגבי מקומה של סין במאה ה-21 ואיך כלכלתה לא רק שתעקוף את כלכלת ארה"ב, היא תהיה גדולה ממנה פי כמה. "דבר שירגיש מאוד מוזר, זה שהכלכלה הסינית כנראה תהיה גדולה מכלכלת ארה"ב לפחות פי שתיים, אם לא פי שלוש", אמר מאסק בסימפוזיון ללוחמה אווירית באורלנדו שבפלורידה, כשלצדו תא"ל בחיל האוויר האמריקאי.
אז נכון, מאסק הוא אולי אחד האנשים החכמים והחדשניים בעולם, ויש סיכוי שהוא ניסה להתחבב על הסינים שאותם היה צריך בשביל המפעל של טסלה בשנגחאי, אבל כמו כל האנשים - הוא לא תמיד צודק. יותר מזה, הוא נתן את התחזית באחת מהתקופות המוזרות ביותר בהיסטוריה המודרנית, בדיוק כשסין החלה דאז לצאת מהסגרים והמערב ויתר העולם החלו להיכנס אליהם. היום המצב הפוך, אבל נגיע לזה.
מאסק אינו היחיד. בתחילת המגפה העולם למד על בשרו עד כמה התחזיות פריכות ולא מדויקות – בלשון המעטה – בתקופות של חוסר יציבות. כולם טעו, ובצורה ספקטקולרית. אז אמנם הקורונה לימדה אותנו להיות זהירים בכל תחזית, אבל גם במציאות בשטח, הסימנים שלפיהם סין הולכת להיות מעצמת העל הגדולה בעולם - רחוקים יותר ממה שהסינים רוצים שנאמין.
אסף אוריון, ראש תוכנית ישראל-סין ב-INSS: "אין ספק שב-40 שנים האחרונות סין עשתה זינוק פנטסטי על גבה של הטכנולוגיה. עכשיו כשארה"ב משנה גישה וגם אירופה מיישרת קו, זה לא סימן טוב עבורם"
האנליסט הגיאופוליטי ג'ורג' פרידמן, צפה לא מזמן שהסינים הולכים לקראת עשור אבוד, בשל החובות המאמירים הסינים, כשבתחילת 2021 רק החוב הלאומי (הגלוי!) ביחס לתמ"ג עמד על 270%, וזה עוד בלי חובות תאגידיים או פרטיים (זוכרים את ענקית הנדל"ן לשעבר אוורגרנד? גם אליה נגיע).
תא"ל במיל. אסף אוריון, ראש תוכנית ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת ת"א, סבור שמוקדם להתחייב לגבי "עשור אבוד", אבל כן רואה קשיים פנומנליים שעומדים בפני ההנהגה הסינית. "סין הייתה רוצה שכולנו נאמין שהיא תהיה המעצמה הגדולה בעולם", אומר אוריון בראיון ל-tech12. "הם באים ומספרים סיפור הצלחה, אבל זו הדרך שלהם: תעמולה ושליטה בסיפור. אין ספק שב-40 שנים האחרונות סין עשתה זינוק פנטסטי על גבה של הטכנולוגיה. עכשיו כשארה"ב משנה גישה (כלומר שמה לסין חסמים, א"ל) וגם אירופה מיישרת קו, זה לא סימן טוב עבורם. ארה"ב, אם תשכיל לעשות זאת נכון, תוכל לשלול מסין את היתרונות שהעניקה לה".
הבעיה הבוערת: הסגרים חונקים את אזרחי סין
נתחיל מהקרוב. זוכרים את המילים "סגר" ו"קורונה"? מה שנראה לנו כל כך 2020, גג 2021, הוא כרגע ההווה החמור של למעלה מ-160 מיליון סינים. נכון לכתיבת שורות אלה, הממוצע היומי של מספר הנדבקים בסין עומד על כמעט 29 אלף נדבקים ביום. אבל המנהיג הגדול שי ג'ינפינג החליט על מדיניות "אפס סובלנות" וזה מה שהמפלגה הקומוניסטית מבצעת. אגב, במערב סבורים שהסיבה לגל המחודש בסין, זו האפקטיביות הנמוכה של החיסון הסיני, במיוחד נגד זן האומיקרון על שלל הווריאנטים שלו. זה הביא מדענים לפנות לממשל הסיני ולבקש ממנו לרכוש מהמערב את החיסונים. אבל גם אם זה יקרה, כדי לספק לכלל האוכלוסייה הסינית לפחות 2 מנות של חיסון mRNA, זה לא משהו שיתרחש היום או מחר.
ולעת עתה, שתי הערים החשובות במדינה, בייג'ינג הבירה ושנגחאי, שלבדן מאכלסות בערך 48 מיליון בני אדם, נמצאות בסגר, שכבר מייצר השלכות גם על המערב. כבר עכשיו ענקיות כמו אפל או יצרנית המטוסים איירבוס או יצרנית הציוד לתעשיית השבבים, טקסס אינסטרומנטס, וגם יצרנית המכונות החקלאיות ג'ון דיר, הורידו תחזיות בשל המצב בסין.
מדיניות ה"אפס סובלנות" פועלת בכמה רבדים. לפני המשמעויות הכלכליות, הסגרים מונעים מאנשים להגיע למצרכים בסיסיים. עד כמה חמור המצב? לפי הסרטונים שדולפים ברשתות - שחלקם הגדול עוברים צנזורה ע"י המפלגה בתוך סין - אנשים כבר הגיעו לחרפת רעב, עומדים במרפסות בלילה וצועקים בייאוש. עוד דולף מסין תיעוד של אנשים שמתעמתים עם שוטרים בחליפות אב"כ ונעצרים, רק כי רצו ללכת לקנות מצרכים; מקרי בזיזה של מכולות וילדים שמופרדים מהוריהם וישנים לבד במיטותיהם במרכזים לחולים.
איך המפלגה הקומוניסטית מתמודדת? באורווליאניות סינית אופיינית: כלבי רובוט מפטרלים ברחובות שנגחאי ומחלקים הוראות לדיירים. בלילות, נשלחים רחפנים לצלם את האנשים שעומדים במרפסות, ונשלח אליהם קנס על הפרת איסור פתיחת החלונות בסגר. במקביל, הצנזור הסיני חוסם כל ניסיון לדבר על המצב. זה לא רק זה, ההגבלות הסיניות כל כך חמורות, עד שהן לעיתים חסרות היגיון של ממש: בלא מעט סרטונים נראים נציגי הרשויות באים ועוצרים חקלאים מלעבוד את אדמתם - כשהם לבדם באוויר הפתוח.
לפי נתונים של הממשל הסיני, לשליש מהחקלאים בג'ילין, ליאאונינג והיילונגג'יאנג, שלוש פרובינציות בצפון מזרח סין האחראיות על למעלה מ-20% מייצור החיטה בסין, אין מספיק תשומות חקלאיות כדי להתחיל כראוי את עונת הזריעה. הסיבה כמובן היא הסגרים. בג'ילין לדוגמה, לשליש מהחקלאים חסר דשן. וזה אחרי שסין אסרה באוקטובר האחרון על יצוא של דשנים, מחשש למחסור בדשן לצרכים פנימיים.
המצב כל כך חמור, שהממשל הסיני מוכן לבלוע את הרוק ולסיים את המבצע הרגולטורי נגד ענקיות הטק. ביום שישי האחרון יצאו קולות מבייג'ינג על סוף הרגולציה, שאת המחיקות הקשות בהן הובילו עליבאבא וטנסנט, שהפסידו ביחד שווי שוק של למעלה מטריליון דולר מאז אוקטובר 2020, אז החל המבצע.
הסגרים הובילו למצב כה חמור, שהממשל הסיני מוכן לבלוע את הרוק ולסיים את המבצע הרגולטורי נגד ענקיות הטק. ראשונות ללקק את הפצעים הן עליבאבא וטנסנט, שהפסידו ביחד שווי שוק של למעלה מטריליון דולר מאז אוקטובר 2020
אבל אם השלטונות בסין חושבים שסיום הרגולציה בטק תחזיר המשקיעים במהרה, שיחשבו שוב. לפי בלומברג, רק בחודש פברואר האחרון משקיעים זרים מכרו אג"ח ממשלתי סיני בלמעלה מ-5.5 מיליארד דולר. לאג"ח הממשלתי הזה אין קשר למניות הטק בכלל ובכל זאת המשקיעים נפטרים מהם, על רקע החששות משוק הנדל"ן הקורס וקושי למחזר את החובות המאמירים.
הבעיה ארוכת הטווח: פחם, נדל"ן, טכנולוגיה
זה לא הסוף של הצרות בסין. בשנה שעברה, מחסור חמור בפחם הוביל להפסקת חשמל יזומות בכל רחבי המדינה אשתקד שנמשכו כמעט חצי שנה, ושנפסקו רק בדצמבר בעקבות התערבות של ג'ינפינג. אחרי שאיבדה את אוסטרליה - הספקית מרכזית של פחם, בשל חרם לא מוכרז מצד סין על אוסטרליה - עכשיו סין תתקשה עוד יותר למצוא פחם, בשל איסור יצוא מצד אינדונזיה, שהוכרז בשל חשש ממחסור. זה הוביל את הסינים להוריד את כל המכסים על הפחם, אבל יהיה להם מאוד קשה לשמר מלאים לחורף הבא. יחד עם המחירים המאמירים בכל הגזרות, הם מהווים רוח נגדית קשה נגד צמיחה עד לירידת מחירי הנפט והפחם.
ואם הטק היה אחד הבוכנות המרכזיות שהניעו את הקטר הסיני ב-20 שנה האחרונות, אז סקטור הנדל"ן היה 3 בוכנות. והוא לא רק שמקרטע, הוא בקריסה, בהובלת אוורגרנד, יזמית הנדל"ן השנייה בגודלה בסין והכי ממונפת בעולם, שצברה 300 מיליארד דולר חובות. הסיבה לקריסה: מדיניות רגולטורית שצמצמה את המינוף של החברות, אך כמעט אף חברה אינה מסוגלת לעמוד ביעדים החדשים. הבעיה המשמעותית ביותר היא שהנדל"ן למגורים בסין הוא אחד מאפיקי ההשקעות הבודדים שסיני ממוצע יכול לשים את כספו בו ולהרוויח. כשמחירי הנדל"ן ייפלו, כך גם העושר המדומיין של חלק לא מבוטל ממעמד הביניים הסיני.
אבל גם אלה לא כל הבעיות של סין. כבר ב-2018, בעקבות פתיחת "מלחמת הסחר" ע"י הנשיא הקודם, דונלד טראמפ, החל אקסודוס של חברות מערביות מחוץ לתחומי סין - לא רק בשל הרצון לוודאות ברמת המאקרו, אלא גם בשל העובדה כי כוח האדם הסיני, שעבר תהליך מואץ של מיעמוד ביניים, כבר לא היה זול כפעם. וייטנאם, מקסיקו, אינדונזיה ואפילו פולין, הפכו ליעדים זולים יותר מבחינת כוח אדם. אבל מדובר בתהליך.
יתר על כן, המשקיעים הטכנולוגיים הסינים כבר 4 שנים מודרים בסיסטמטיות מהשווקים האמריקאים. ב-2018 הנשיא דונלד טראמפ מינה את הוועדה לבחינת השקעות זרות, או CFIUS, שבוחנת השקעות זרות בחברות טכנולוגיה שרוצות להיכנס לשווקים האמריקאי. לטענת עו"ד בכיר באחד מהמשרדים הגדולים בארץ, כל מה שמריח מסין מעוכב בוועדה.
כבר ב-2018, בעקבות פתיחת "מלחמת הסחר" ע"י הנשיא הקודם, דונלד טראמפ, החל אקסודוס של חברות מערביות מחוץ לתחומי סין כי כוח האדם הסיני, שעבר תהליך מואץ של מיעמוד ביניים, כבר לא היה זול כפעם. וייטנאם, מקסיקו, אינדונזיה ואפילו פולין, הפכו ליעדים זולים יותר
אמנם יש באמפ במסחר בשנתיים האחרונות, כשב-2020 ארה"ב ייבאה מסין סחורות ושירותים בהיקף של 450 מיליארד דולר וייצאה ב-165 מיליארד, כשאשתקד היבוא האמריקאי עלה 20% ל-541.5 מיליארד דולר. אבל על פניו, זה רק נראה כמו גל שמגיע לפיק - לפני שהוא נשבר. זה אמנם נראה מרשים, אבל ב-2021 היה ביקוש פנומנלי אמריקאי, כשמשקי הבית היו מלאים מכסף שחולק ב-2020 בסגרים. הצפי הוא שהביקושים ילכו וירדו יחד עם העלייה במחירי הנפט, האינפלציה וככל שהציפיות למיתון יתגברו.
זה יוצר 2 בעיות אקוטיות לסין. הראשונה, סין הרבה יותר תלויה ביבוא החקלאי והטכנולוגי שלה מארה"ב, מאשר שארה"ב תלויה במוצרי חשמל, מרצ'נדייז וביגוד שמיוצרים ברובם בסין. מצד שני, סין תלויה הרבה יותר ביצוא שלה לארה"ב כדי להאכיל 1.4 מיליארד סינים. ארה"ב יכולה למצוא מישהו אחר שיקנה מחקלאים אמריקאים, במיוחד על רקע לצפי למחסור עולמי במזון בשנה הבאה בשל המלחמה באוקראינה - היא גם תמצא מי שימשיך וייצר לה בזול. לסין אין תחליף לכסף האמריקאי.
אוריון: "בעשורים האחרונים סין זיהתה שהיא לא רוצה רק להיות בית מלאכה אלא גם הייטקית. זה כלל מעבר של המון טכנולוגיה, בין אם חברות הגיעו אליהן לייצר או בין אם גנבו וריגול, כך שהיא הורידה מעצמה את עלויות הפיתוח וקטפה את הפירות של ההצלחה"
וכאן מגיעה הבעיה השנייה. סין היא לא מעצמה שמייצרת טכנולוגיית קצה. למרות הקולות, הסינים בעיקרם, שמאדירים את יכולותיה הטכנולוגיות המרשימות של סין, אין פיתוח סיני אחד בעשורים האחרונים שמקביל לאייפון, ל-GPS, לאינטרנט או משהו מהותי טכנולוגית - כזה שבאמת שינה סדרי עולם. רוב רובם של הפיתוחים הסיניים, כולל הנשק המניע את הצבא ואת המשטרה לביטחון פנים, אלו העתקות בוטות מחברות וממשלות מערביות או קנייה של טכנולוגיה וביצוע reverse engineering - למשל לטכנולוגיות והמטוסים שרכשו מצבא רוסיה.
היציאה של החברות המערביות אם כך יוצרת בעיה אקוטית נוספת: אין לסינים יותר ממי להעתיק וזה יצריך מהם להפעיל הרבה יותר אמצעי ביון לגניבת סודות מסחריים מערביים ויקשה על השחקנים הסיניים, שלא ידועים בייצור איכותי למדי, להיות תחרותיים בשווקים הגלובליים.
"בעשורים האחרונים סין זיהתה שהיא לא רוצה רק להיות בית מלאכה אלא גם הייטקית", מסביר ד"ר אוריון. "זה כלל מעבר של המון טכנולוגיה, בין אם חברות הגיעו אליהן לייצר או בין אם גנבו וריגול, כך שהיא הורידה מעצמה את עלויות הפיתוח וקטפה את הפירות של ההצלחה, אבל יש לה הרבה מאוד בעיות, כמו פערים חברתיים בין המזרח למערב בתוך סין הם עצומים".
הבעיה הממשלתית: התשתיות הפכו לאבן ריחיים
נחזור לסגר לרגע. הוא גרם לכך שנמל שנגחאי, הגדול בעולם, הולך לייצר משבר אספקה חדשה. זה לא צחוק וזה רק הולך לייצר עוד לחצים אינפלציוניים בארה"ב. זאת ועוד: הסגרים הובילו לאחרונה את קרן המטבע הבינ"ל להוריד את תחזית הצמיחה של סין מ-5.5% ל-4.4%. זה היה מעניין, אילולא לתמ"ג הסיני לא היה כל משמעות.
במכון קרנגי היוקרתי אומרים כי הצמיחה בתמ"ג הסיני לא אמיתית ושמי שקובע מה תהיה הצמיחה הוא ג'ינפינג בתחילת כל שנה. "זו תהיה טעות להסתכל על הצמיחה של סין במושגים של 'האם היא מסוגלת להגיע ליעד מסוים בתמ"ג", כתב פרופ' מייקל פטיס עבור המכון. "התמ"ג הסיני אינו מדד לצמיחה של היצרנות הכלכלית כמו בכלכלות גדולות אחרות, התמ"ג נקבע בבייג'ינג בתחילת השנה.
"המימוש שלו תלוי במידת הרצון והיכולת של הרשויות להשתמש במשאבי המדינה ונטל החוב הנדרשים להגיע ליעדים. במילים אחרות, צמיחה בתמ"ג הסיני לא אומר תוצאה כלכלית טובה יותר מאשר תמ"ג נמוך יותר - זה רק אומר שהמערכת הצליחה לעמוד ביעדים", הוסיף.
בתוכנית פעולה שהציג פטיס לממשל הסיני, הוא טען שעל הממשל לקדם השקעות חכמות בתשתיות, כאלה שיוכלו להניב רווחים לאורך זמן ולתמוך בצמיחה אמיתית של הכלכלה הסינית. כי הסינים אולי טובים בבניית פרויקטים עצומים, אבל הם לא בהכרח עושים אותם כדאיים כלכלית, כך שהם הופכים ממנוע לאבן ריחיים. קחו לדוגמה את מערך הרכבות המהירות שהקימה סין. מאז שהושקה ב-2007 ועד סוף 2021, הקימו 38,000 ק"מ פסים של הרכבת המהירה בסין וקישרו את מרבית מזרח המדינה במהירויות של 350 קמ"ש. מרשים מאוד נכון? כן, רק שברבעון הראשון של 2021 היא דיווחה על חובות של 891 מיליארד דולר. וזה אם מאמינים למספרים שיוצאים מסין.
אז מה עשה ג'ינפינג רק בשבוע שעבר? הודיע על השקעה מסיבית בתשתיות כדי לצאת מהשפעות הסגרים. כלומר עוד חוב סיני, כלומר עוד השקעות שנעשו ללא תכנון מעמיק ויכולים בקלות להפוך לעוד משקולת על הצוואר המקשיש של העם הסיני.
הבעיה הגילית: אוכלוסיית סין מזדקנת ומתכווצת
וכאן יש עוד בעיה: בסין אין מספיק תינוקות. תינוקות לא רק מבטיחים המשך דורי, הם מבטיחים המשך צרכני. וכדי שסין תמשיך להיות כוח משמעותי במאה הקרובה, היא חייבת להיות בעלת כוח צרכני. המספרים לא לטובתה. במפקד האוכלוסין הסיני שנערך ב-2020 ותוצאותיו פורסמו לקראת מחצית 2021, לפי השלטונות בסין, ב-2020 אף אחד לא מת במדינה. בכל מקרה, ממוצע הילודה ב-2020 היה 1.3 תינוקות לכל אישה, הרבה מתחת ל-2.1 תינוקות כדי לייצר צמיחה באוכלוסיה.
האנליסט פיטר זייהאן: "כיום, סין היא החברה הכי מזדקנת בהיסטוריה האנושית. לפי הנתונים הנוכחיים, בשנת 2100 יהיו חצי מהסינים שיש היום. סין דחסה 200 שנה של תיעוש ואורבניזציה לדור אחד. זה ייצר צמיחה כלכלית מסיבית, אבל זה הרס את קצב הילודה"
בשרשור שפרסם האנליסט הגיאופוליטי, פיטר זייהאן, באוקטובר האחרון הוא התייחס לבעיה הדמוגרפית ואמר כי סין לא יכולה להפוך למעצמה בגלל הדמוגרפיה. "כיום, סין היא החברה הכי מזדקנת בהיסטוריה האנושית. לפי הנתונים הנוכחיים, בשנת 2100 יהיו חצי מהסינים שיש היום", כתב. "סין דחסה 200 שנים של תיעוש ואורבניזציה לדור אחד. כמובן שזה ייצר צמיחה כלכלית מסיבית, אבל זה הרס את קצב הילודה", הוסיף ואמר כי רובנו כנראה ונחזה בקריסת האוכלוסייה הסינית עוד בימינו "אם משהו אחר לא יחסל אותה קודם".
אז סין אולי רוצה לייצר תדמית חזקה, אבל היא הולכת ונהיית יותר מבודדת, כשפרט לרוסיה, פקיסטן וצפון קוריאה, אין לה אף בעלת ברית אמיתית באזור שלה וגם יש לה אתגרים שיהיה לה קשה לעמוד בהם. "אתגרי פנים הם האתגרים הכי גדולים של הסינים. המפלגה הקומוניסטית מבססת שליטה באספקת צמיחה של כמעט 10% בשנה לאורך כמעט 40 שנה וכמובן שהייתה התמתנות", אומר אוריון.
מי להערכתך תהיה המעצמה הגדולה בעולם?
"תהיה תחרות צמודה. לסין אין בעלי ברית, גם אין להם את המושג 'כוח רך', כשגם השפה הסינית היא מחסום שקשה להתגבר עליו. זה שארה"ב יצרה סדר וגלובליזציה, וזה שארה"ב מתכווצת זה נכון. לא בטוח שיש מישהו שימלא את החלל במקומה וכל העסק יתערער".