call of duty (צילום: Sergei Elagin, shutterstock)
Call of Duty. עומד במרכז המחלוקת | צילום: Sergei Elagin, shutterstock

לפני שנה ומספר שבועות הוכרז לראשונה על הכוונה של מיקרוסופט לרכוש את ענקית הגיימינג אקטיוויז'ן-בליזארד (Call of Duty, World of Warcraft ומשחקים רבים אחרים) עבור סכום שיא של 68.7 מיליארד דולר - והיא טרם יצאה אל הפועל.

אמש, לרשימת המשוכות שעל החברות יהיה לדלג מעל, נוספה רשות התחרות והשווקים (CMA - Competition and Markets Authority) הבריטית, שמצטרפת לעמיתותיה ברחבי העולם ושופכת גם היא דלי של מים קרים על התוכניות הגרנדיוזיות. בהודעה רשמית שפורסמה אמש ה-CMA טוענים שבתום חקירה מעמיקה, העסקה המתוכננת עלולה לפגוע בגיימרים הבריטים - ולכן היא עשויה לפעול לבלימת העסקה. עם זאת, גם מוקדם להספיד אותה: ה-CMA מיישרת קו עם מקבילותיה הבינלאומיות ומשאירה פתח למשא ומתן בין הצדדים.

כך, רק בשבועות האחרונים הנציבות האירופית שלחה "רשימת התנגדויות" למיקרוסופט ביחס לרכישה; ועדת הסחר הפדרלית (FTC) מיהרה כבר בדצמבר לפנות לבית המשפט על מנת לחסום את העסקה (לפי בלומברג, ה-FTC הזדרזו במיוחד מתוך חשש שהנציבות האירופית דווקא תאשר את העסקה, מה שהיה יוצר לחץ על ה-FTC לתאם עמם עמדות); וגוגל, סוני ואנבידיה כולן הביעו בפני ה-FTC חששות בדרגות שונות מפני העסקה.

עם זאת, נראה שכרגע המגמה המסתמנת היא דווקא להושיב את מיקרוסופט לשולחן המו"מ ולגרום להם לעשות ויתורים מסוימים בעסקה - אם כי המגמה הזאת לא ממש מחייבת את לינה קאן, שמונתה על ידי הנשיא ביידן לראשית ה-FTC בדיוק בשביל לנקוט בקו נוקשה כנגד ענקיות הטכנולוגיה.

מיקרוסופט תקבל יתרון בשתי חזיתות

אבל נחזור לבריטים. מעיון בדוח, מסתמן כי ה-CMA מודאגים מיתרון מוגזם שרכישה של ספריית המשחקים הענקית של אקטיוויז'ן-בליזארד - בהם סדרת משחקי האקשן הצבאיים Call of Duty, שכל כותר שלה שיוצא הופך לרב-מכר מיידי, מותג העל World of Warcraft, וגם Diablo, Overwatch ועוד - תעניק למיקרוסופט יתרון בשתי חזיתות מאז'וריות: הקונסולות והגיימינג בענן, וזאת בשאלת המשחקים הבלעדיים.

סוגיית המשחקים הבלעדיים הפכה לנושא מרכזי ב"מלחמת הקונסולות" בגלגולה המודרני - כלומר, קרב בין סוני למיקרוסופט שמציעות קונסולות שמבחינה טכנית הן, בסופו של דבר, דומות מאוד אחת לשניה - אפילו כמעט זהות (המעריצים השרופים של שתי הקטגוריות יתנגדו לאמירה זו באופן נחרץ), ונינטנדו בקטגוריה משל עצמה בצד, עם מותגי הענק שמלווים אותה (באופן בלעדי, כמובן) כבר שנים. אלו הם גם המשחקים שנחשבים כאלו שהכריעו את הקרב בדורות הקודמים של הקונסולה.

סדרות מצליחות כמו Gears of War ו-Halo הזניקו את המעמד של אקסבוקס מול מותג העל של סוני, עד שה-Xbox 360 הצליח לחלץ כמעט תיקו מכירות מול הפלייסטיישן 3; הדעיכה של הסדרות האלו ושורה של הצלחות ענק עבור סוני (The Last of Us, Spiderman, Horizon Zero Dawn) תפרו לפלייסטיישן 4 ניצחון מוחץ. מבלי להיכנס לשלל הסיבות שטרפדו את הניסיונות של מיקרוסופט ליצור בעשור האחרון מותגים בלעדיים מצליחים עבור האקסבוקס, הרכישה של אקטיוויז'ן-בליזארד, כפי שהזכרנו כאן כבר פעמים רבות, נועדה בעצם לפתור את הבעיה הזאת באמצעות כסף. אין לנו משחקים בלעדיים שמביאים את הצרכנים אלינו? אז בואו נקנה את מי שכן יש לה משחקים כאלה.

בובי קוטיק מנכ"ל אקטיוויז'ן בליזארד ומארק צוקרברג (צילום: Kevin Dietsch, getty images)
בובי קוטיק (מימין) ומארק צוקרברג בכנס בעמק הסיליקון ב-2021 | צילום: Kevin Dietsch, getty images

סוגיה זו העסיקה רגולטורים כבר כאשר מיקרוסופט רכשה, סמוך להשקת הקונסולה האחרונה שלה, האקסבוקס X/S, את חברת בת'סדה (Fallout, Elder Scrolls ועוד) - אבל העסקה ההיא, שנראית קטנה בדיעבד (רק 7.5 מיליארד דולר), עברה לבסוף את הרגולטורים בהצלחה. כעת, בהתאם, חלק לא מבוטל מהדו"ח עוסק ב-Call of Duty, סדרת הדגל של החברה. מיקרוסופט הודיעה רשמית כי היא לא מתכננת לאכוף בלעדיות על הסדרה במשך עשר שנים לפחות (לצורך ההשוואה, המשחק הראשון בסדרה יצא ב-2003) ושסוני יכולה להיות רגועה - ובתור הצהרת כוונות, אפילו חתמה על עסקה עם נינטנדו שתביא את הסדרה לנינטנדו סוויץ' וכן לדורות הבאים של הקונסולות של נינטנדו, שוב, למשך עשור לפחות. כעת ניתן לקבוע באופן חד משמעי שהמהלך היח"צני הזה לא עשה רושם על הרגולטורים.

אחת ההצעות שה-CMA העלה על הפרק בתור פתרון לפלונטר הוא מכירת האגף בתוך אקטיוויז'ן שמטפל ב-Call of Duty לגוף אחר - אירוע שאם יתרחש יהיה חסר תקדים בענף, אם כי פחות או יותר כל מה שקשור בעסקה הזאת הוא חסר תקדים בענף

למעשה, אחת ההצעות שה-CMA העלה על הפרק בתור פתרון לפלונטר הוא מכירת האגף בתוך אקטיוויז'ן שמטפל ב-Call of Duty לגוף אחר - אירוע שאם יתרחש יהיה חסר תקדים בענף, אם כי פחות או יותר כל מה שקשור בעסקה הזאת הוא חסר תקדים בענף. רק שהוא מתעלם, בין אם במכוון או לא, מהעובדה שבשלב הזה, כמעט כל מה שאקטיוויז'ן עושה זה משחקים של Call of Duty. לא פחות מארבע חברות - יוצרת המשחקים הראשונים בסדרה Infinity Ward, לצד Sledgehammer Games, Treyarch ו-Raven Software הוותיקה הן ארבע חברות בת של אקטיוויז'ן שכולן מייצרות את משחקי המותג בצורה כזו או אחרת. אפילו אחת מחברות הבת הבודדות של אקטיוויז'ן שלא עסקה בסדרה, Toys for Bob, גויסה בשנה שעברה לסייע לפיתוח של אחד המשחקים.

בקיצור, לומר לאקטיוויז'ן למכור את Call of Duty שקול פחות או יותר ללומר לאקטיוויז'ן למכור את אקטיוויז'ן - ואכן, ה-CMA ממליץ גם על אפשרות בה מיקרוסופט תרכוש את בליזארד בלבד - 15 שנים לאחר המיזוג שלהן. פורטפוליו המשחקים הנפרד של בליזארד הוא מגוון יותר מזה של אקטיוויז'ן ואין ספק שהיה יכול לקרוץ גם הוא למיקרוסופט בעבור סכום נמוך יותר - אבל ספק אם מי מהצדדים יהיה מעוניין בפשרה כזאת (טוב, אולי מלבד בליזארד, אם מישהו היה שואל לדעתם בנפרד).

סוגיית המחיר פחות רלוונטית

טיעונים אחרים המובעים בדוח, לעומת זאת, נקראים יותר כמו טיעונים כלליים שנהוג להביא בדוחות רגולציה, פחות כמו נימוקים הרלוונטיים לשוק הגיימינג כפי שאנחנו מכירים אותו. הרכישה של אקטיוויז'ן-בליזארד על ידי מיקרוסופט מתוארת גם ככזו שיכולה להביא ל"מחירים גבוהים יותר… או פחות חדשנות עבור הגיימרים הבריטים" (התעשייה היא, כמובן, עולמית, והדגש על הגיימרים הבריטים הוא רק מתוקף גבולות הגזרה של ה-CMA). חרף שלל שינויים מרחיקי לכת בתעשייה, מרבית המשחקים הגדולים החדשים עמדו יציב על מחיר של 60 דולר פחות או יותר מאז 2005 - אבל מי שהעלתה את המחירים לראשונה ל-70 דולר לפני כשנתיים הייתה דווקא סוני, ומיקרוסופט הצטרפה להעלאה הזאת רק בסוף 2022 (והאשימה את האינפלציה, כמובן).

מעבר לכך, סוגיית המחיר נעשית עוד פחות רלוונטית כשמדברים דווקא ספציפית על הרכישה של אקטיוויז'ן-בליזארד - בשנים האחרונות אקטיוויז'ן הרוויחה כסף מצוין דווקא מהפצה של משחקי אונליין חינמיים כגון Call of Duty: Warzone ובכך הצטרפה לגישת המונטיזציה שהגיעה מהמובייל וסחפה בענק גם את שוק הגיימינג למחשבים ולקונסולות - משחק הבסיס עצמו בחינם, כל התוספות (בעיקר שיפורים קוסמטיים לדמויות ולנשקים) כבר עולות כסף. אצל בליזארד, המשחק החדש Overwatch 2, לעומת קודמו, אימץ את המודל החינמי, בעוד הלהיט הענק World of Warcraft מבוסס על דמי מנוי למשחק (סביב 15 דולר לחודש על כמות תוכן שנראית כמעט אינסופית). יש הרבה מה לומר על המונטיזציה של המשחקים האלו, בנפרד או כחלק מתופעה נרחבת יותר, אבל הם מבוססים על שחקנים שעושים הרבה עסקאות זעירות שמצטברות בהדרגה לכסף גדול - ולכן היצרניות דווקא לא צפויות לערער את מערכת היחסים הפוריה הזאת באמצעות העלאת מחירים.

גם טיעון החדשנות הוא טיעון חלש למדי. בעוד שהחשש מכך שמגמת הקונסולידציות שסוחפת את הענף בשנים האחרונות תחזק עוד יותר את הפרנצ'ייזים ותפגע בחברות חדשניות יותר הוא תקף ורלוונטי, קשה לומר שרכישת אקטיוויז'ן-בליזארד תפגע בחדשנות בענף. מדובר בחברת ענק תלת-ראשית (הראש השלישי הוא King, שמשמשת בתור חטיבת המובייל שלהן - והיא עצמה נודעה בזכות להיט המובייל קנדי קראש), שמרנית למדי ונאמנה מאוד למותגי הענק שלה.

יש מגמות שליליות שעוברות על צרכני הגיימינג ממילא - אבל ממש לא בכולן אקטיוויז'ן-בליזארד היא הגורם. לעיתים קרובות היא רק נשאית מאוד, מאוד בולטת של הסימפטומים

הטיעונים האלו היו יכולים להיות נכונים ביחס לאקטיוויז'ן, שגייסה בהדרגה לא פחות מחמש חברות הבת שלה בשביל להמשיך לתפעל את מפלצת המזומנים שהיא Call of Duty, בעודן נאלצות לנטוש את המשחקים שהן היו מזוהות עמן (כפי שקרה ל-Toys for Bob, שעבדה בשנים האחרונות בעיקר על משחקים בסדרת Crash Bandicoot) - אבל קשה לראות כיצד דווקא הרכישה על ידי מיקרוסופט תשנה את פני הענף בתחום הזה. תתן לה כיסים מספיק עמוקים בשביל לרכוש עוד סטודיו או שניים למטרה זו? ספק אם היא באמת זקוקה לכוח אדם נוסף למשימה הזאת, ולהשלמתה לא נדרשות עוד חברות חיצוניות. בקיצור, יש מגמות שליליות שעוברות על צרכני הגיימינג ממילא - אבל ממש לא בכולן אקטיוויז'ן-בליזארד היא הגורם. לעיתים קרובות היא רק נשאית מאוד, מאוד בולטת של הסימפטומים.

STADIA (צילום: Cody Engel, shutterstock)
סטאדיה. ניסיון שכשל להקדים את המאוחר | צילום: Cody Engel, shutterstock

שאר הדגשים בדו"ח, ובפרט הדגש על גיימינג בענן שנותנת ה-CMA בפתחו, הם דווקא מסקרנים מאוד. חרף מספר נסיונות וגישושים, כיום מדובר עדיין בתחום נישתי למדי, שברור פחות או יותר לכל קברניטי התחום שיהפוך לדומיננטי בתעשייה מתישהו, אבל לאף אחד אין ממש מושג מתי. ההבטחה העקרונית שלו היא לא פחות ממהפכנית - לייתר באופן חלקי או מלא חומרת גיימינג יקרה, כגון מחשבים וקונסולות, להעביר את כוח המיחשוב הרב הנדרש להרצת משחקים מודרניים לענן, ולהשאיר את הגיימרים כשהם נדרשים לשלם רק על מסכים, בקרים וכמובן גם מנוי לכל המשחקים האלה.

הנסיון של גוגל להקדים את המאוחר, למשל, ולפרוץ לשוק בטרם הטכנולוגיה הייתה באמת מוכנה, הוליד עבורה את כישלון סטאדיה - שירות שאפתני שיצא לשוק בנובמבר 2019 ונסגר כליל בחודש שעבר; אמזון עובדת על שירות משל עצמה בתחום, לונה, אבל הוא נמצא בבטא סגורה כבר שנה ולא ברור ואם מתי יש כוונות להרחיב אותו. אבל ה-CMA מחויבים להסתכל גם לעתיד הרחוק, ולכן למרות שהשירות של מיקרוסופט בתחום (xCloud) הוא מצומצם מאוד, לטענתם למיקרוסופט כבר יש פוזיציה משופרת להשתלטות על שוק הגיימינג בענן - גם בגלל אקסבוקס, גם בגלל ה-PC וגם בגלל שירות הענן שלהם Azure. כיום, בטח לאחר הכישלון המהדהד של סטאדיה, הגיימרים, כתבי הגיימינג וגם הרוב המוחץ של חברות הגיימינג פחות או יותר תייקו את הבטחת הגיימינג בענן באיזו מגירה רחוקה. אבל לא רק העניין הרב של ה-CMA בתחום מזכיר לנו את החשיבות העתידית של התחום, אלא גם העניין של גוגל (שכרגע נסוגה משדה הקרב הזה) ושל אנבידיה (שמפעילה בו את השירות GeForce NOW) בעסקה של מיקרוסופט מלמד אותנו שקברניטי הענף לא שכחו שיום אחד נגיע גם לשם.

בינתיים, מנכ"ל אקטיוויז'ן-בליזארד בובי קוטיק התראיין - דבר שאינו מרבה לעשות - ל-Squawk Box, תוכנית הבוקר הכלכלית של CNBC, שם אמר שהרגולטור הבריטי מפספס הזדמנות לחבק את העסקה בין החברה שלו למיקרוסופט - ובכך פוגע בסיכויים של המדינה שלו להפוך ל"עמק הסיליקון של אירופה" - דבר שנשמע פחות כמו פרשנות כלכלית רצינית ויותר כמו ניסיון להעביר מסר לממשלה. "ראש הממשלה רישי סונאק אמר שהם רוצים להיות עמק הסיליקון, אבל אם עסקאות כאלה לא יכולות להיסגר, הם יהיו עמק המוות… באנגליה יש כוח עבודה עם השכלה מדהימה והמון כישרון טכני, אז הייתי חושב שהם ירצו לחבק עסקה כזאת שתיצור המון מקומות עבודה", אמר קוטיק.

קוטיק לרוב משתדל לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך - במיוחד מאז שלפני כשנה וחצי פורסם כי הוא הסתיר מהדירקטוריון של אקטיוויז'ן-בליזארד דיווחים על תרבות של הטרדות מיניות והתעמרויות בשורות החברה

קוטיק לרוב משתדל לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך - במיוחד מאז שלפני כשנה וחצי פורסם כי הוא הסתיר מהדירקטוריון של אקטיוויז'ן-בליזארד דיווחים על תרבות של הטרדות מיניות והתעמרויות בשורות החברה. הפרסום עורר זעם בקרב עובדים רבים של אקטיוויז'ן-בליזארד, שערכו שביתות מחאה קצרות וחתמו על עצומה שדרשה ממנו להתפטר - מה שייתכן ודחף את קוטיק לקראת ניסיון מכירת החברה. אם העסקה תושלם, קוטיק יפרוש מתפקידו ואקטיוויז'ן-בליזארד תוכפף לראש חטיבת האקסבוקס של מיקרוסופט, פיל ספנסר.

הדו"ח הסופי של ה-CMA יפורסם בסוף אפריל השנה. שבועיים קודם לכן אמורה להתפרס גם חוות הדעת הסופית של הנציבות האירופית בעניין, ומשבוע לשבוע, נראה שהדרך עסקת החלומות של מיקרוסופט מתארכת ומתארכת.