מהרבה מאוד בחינות ניתן להגדיר את עולמן של החברות הפעילות בשוק המוליכים למחצה כ"עולם חדש מופלא", למרות שהציטוט המקורי מהספר המצוין והדיסטופי של אלדוס האקסלי הוא "עולם חדש ואמיץ". במקרה הזה, גם המקור וגם התרגום תקפים: מרוץ השבבים שתופס תאוצה מול עינינו, קיים דה פקטו כבר כמה שנים, הוא פשוט נבלע בתוך מלחמת הסחר והטכנולוגיה. עכשיו הוא מרים ראש ומכניס את השוק לכוננות ספיגה.
מניית TSMC, שנחשבת ליצרנית השבבים המתקדמים בעולם, סיימה את 2021 מתחת למקום בו החלה אותה, סביב ה-119 דולר. איך זה ייתכן שבעוד המחסור עדיין בשיאו, המניה לא טסה כמו בשנת 2020, כשעלתה ב-167%, מרמה של 44.5 דולר למניה ל-118.7 דולר? ניתן לחשוב על כמה סיבות לכך, בהן סוג של דפלציה שהשוק חווה עם עליית האינפלציה והציפיות לעליית הריבית, אבל הן לא היחידות.
עליה בעלויות הייצור וגיאופוליטיקה מורכבת
TSMC צפויה להשקיע בשנים הקרובות הוצאות הון (CAPEX) לפיתוח בסך 100 מיליארד דולר, כלומר שישית משווי השוק שלה. ההוצאות הללו על פניו מוצדקות ואמורות לבסס את המשך שליטתה העתידית של החברה בשוק עם פתיחתם של FABים נוספים בארה"ב ובאירופה וירידת ההסתמכות על טיוואן. אבל זה לא מה שמפריע למניה, להיפך, זה נתפס כמנוע צמיחה. משהו אחר מעיק על המניה והדבר הזה קשור למשבר בסקטור הרכב, שגרם לענקיות גלובליות לעצור פסי ייצור ולסגור מפעלים.
במחצית השנה הקודמת, TSMC דיווחה כי קפסיטי הייצור של חלקים לתעשיית הרכב עלה ב-60% ביחס ל-2020. מה רע בזה אתם שואלים? מרביתה המוחלט של תעשיית הרכב הוותיקה, לא החשמלית, משתמשת בשבבים ישנים מאוד, כאלה שאפילו לא שווים את זמנה של TSMC. ההתעסקות המוגברת של הגוליית הטאיווני במשבר הרכב, מעידה שהחברה לא מקדישה את עצמה לשבבים המתקדמים ביותר, אלא למוצרים שמתחת ליכולותיה - וזה פוגע ברווחיות.
מה שעוד פוגע ברווחיות, זו העלייה בעלויות הייצור של השבבים המתקדמים, בשל המורכבות הטכנולוגית הכרוכה בהשקעה עצומה. אבן נגף נוספת היא המלחמה הטכנולוגית בין ארה"ב לסין, וכש-TSMC היא ספקית גדולה של השוק הסיני, חוסר הוודאות משפיע. בנוסף, המצב הגיאופוליטי בטיוואן גם עשה את שלו, עם איומיה של סין לחבר מחדש את האי לסין, "בדרכי שלום". המילים גובו גם במעשים כשהצבא הסיני הגביר נוכחות באוויר הטריטוריאלי של זה הטיוואני.
אגב, גם סמסונג הודיעה על השקעה בסכום דומה, כשכרגע אינטל עושה קולות של השקעת 200 מיליארד דולר ב-CAPEX כדי לבנות FABים ופאונדריז ברחבי העולם. הבעיה המרכזית היא שלפי התוכנית של אינטל, היא הייתה אמורה להוציא כבר מ-2021 כמעט 40 מיליארד דולר כדי לעמוד ביעד עד 2025. בפועל היא הוציאה רק חצי מזה, כלומר 20 מיליארד דולר בשנה שעברה, מה שהעלה סימני שאלה לגבי המסוגלות שלה להדביק את הפער מהמתחרות האסייתיות. יתר על כן, תוכנית ה-200 מיליארד כוללת סובסידיות רבות מהממשל האמריקאי ומהאיחוד האירופי. ברבעון שעבר יצרנית השבבים הגדולה בעולם הייתה אמורה לשחרר את התוכנית השאפתנית, בינתיים ההכרזה נדחתה לפחות עד הרבעון הנוכחי.
איפה עמד השוק בסוף 2021 ומה התחזיות הלאה?
מי שכנראה יעידו הכי טוב על חוסנו של שוק המוליכים למחצה, כסקטור בעולם, אלה הנתונים הבאים: לפי לשכת הסטטיסטיקה העולמית לסחר במוליכים למחצה (WSTS) – כן, לתעשייה יש סוג של למ"ס – באוקטובר האחרון המכירות העולמיות בשוק הסמיקונדקטורס הגיעו לכמעט 49 מיליארד דולר, עלייה של 24% מאוקטובר 2020, אז עמדו המכירות על 39.4 מיליארד.
ב-Q3 של 2021, המכירות עלו בכמעט 28% והסתכמו בכמעט 145 מיליארד דולר ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ונשבר שיא של שילוח יחידות גלובליות, ביחס לכל רבעון אחר בהיסטוריה. אגב, באוקטובר הייתה עלייה ביחס למסירות של 1.1% לעומת לספטמבר - כש-2021 תשבור את השיא של 2020 במסירת טריליון שבבים.
לפי זרוע המחקר של פורצ'ן, ב-2020 תעשיית המוליכים למחצה הגיעה להיקף של 426 מיליארד דולר, שהיוו עלייה של 3.3% בלבד ביחס ל-2019. עם זאת, השנה הצפי היה כי השוק העולמי יעמוד על למעלה מ-452 מיליארד ויגיע עד 2028 ללמעלה מ-803 מיליארד דולר, עם צמיחה שנתית ממוצעת (CAGR) של 8.6%.
אבל זה היה לפני שנשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, יזם את "CHIPS for America Act", שכשאשר החוק יעבור יהיו בו 50 מיליארד דולר בתמריצים לחברות אמריקאיות לפתח FABים חדשים ואת התעשייה בכללותה. לאחרונה גם ממשלת צרפת, שמעוניינת להפוך למדינה המובילה באיחוד האירופי על חשבון גרמניה, העבירה חוק דומה. אפילו ישראל, שנחשבת כמעצמת פיתוח שבבים בינלאומית, שאבה לפה את השחקניות המשמעותיות ביותר בתחום ואף גידלה שחקנים מאוד מעניינים במגוון סקטורים, ממשיכה לתמרץ את השוק. רק לאחרונה קונסורציום GenPro, בהובלת רשות החדשנות, שכלל גם את אנבידיה, סיוה ועוד מספר חברות ו-13 מוסדות אקדמיים - סיים לפתח את שבב Pulpenix בייצורה של לא אחרת מאשר TSMC. את השבב, שמיועד לשמש במערכות משובצות מהירות וחסכוניות באנרגיה ונחשב לבעל טווח רחב מאוד של שימושים, החליטה רשות התחרות לחלק לשחקנים ישראליים ללא תשלום, כשייתכן וחברות שירצו להשתמש בטכנולוגיה יקבלו סבסוד מוגבר מצד הרשות. המטרה היא הוזלת את העלויות הכבדות הנדרשות לפיתוח של שבב ייעודי, אבל גם קידום טכנולוגיית מוליכים למחצה ישראלית, בתוך ישראל.
התחזית: המחסור יימשך, הפגיעה תהיה ב-M&A
לפי אתר סטטיסטה, הגידול בתעשייה בשנים הקרובות יהיה לכל אורך ורוחב הלוח, כשכל תת הסקטורים שתעשיית השבבים פועלת בהם צפויים לגדול. עד 2024 השוק צפוי לגדול להיקף של 600 מיליארד דולר, כשלמעלה מרבע, או 155 מיליארד דולר, יהיו שבבים לסקטור הסמארטפונים, עלייה של כ-35% מ-106 מיליארד דולר ב-2019. שני תתי הסקטור הבאים בתור הם שבבים לסרברים, מרכזי דאטה ואחסון עם עלייה של 100%, מרמה של 61 מיליארד ב-2019 ל-102 מיליארד ב-2024, ואחריהם סקטור המחשוב האישי, שצפוי להגיע להיקף של 99 מיליארד דולר.
בכל מקרה, למרות האצת בנייתם של FABים נוספים בכל העולם, בשל העובדה כי נדרש מינימום שנתיים כדי להרים מתקן שכזה, השוק צפוי להמשיך וליהנות מביקושים גבוהים, למרות שנראה השנה כי חלק מהשחקנים מגבירים ייצור, כדי לנסות ולהרוויח כמה שיותר מהמצב בו השוק נמצא בחוסר והשליטה נמצאת בידיהם של היצרנים בתעשייה.
כרגע, יש מחסור גם בשבבים הדיגיטליים, המתקדמים יותר, אבל גם בצ'יפים האנלוגיים, ה"לא חכמים" - כלומר, המחסור הוא לכל אורך ורוחב הלוח. בינתיים מרבית ההשקעה הולכת על טכנולוגיות דיגיטליות, כששחקנים בשוק לא פוסלים את האפשרות כי אחרי המחסור יבוא עודף בשבבים, שידחף את המחירים משמעותית למטה - אם זה יקרה, הסבירות היא שזה יקרה רק בשבבים המתקדמים יותר.
אבל אם מסתכלים על רכב מנוע בערה פנימי ממוצע, כמות השבבים ברכבים קפצה פי 8 ב-20 שנה. ברכבים החשמליים, פרט לגלגלים, לשלדה ולקבינה, השבבים הם פחות או יותר כל הרכב. אותו הדבר נכון גם לגבי טלוויזיות, מקררים, מכונות כביסה ומרבית המוצרים החשמליים, שעברו מחיווטים למעגלים משולבים, כך שנראה כי הביקושים למוליכים למחצה ימשיכו להתפתח מאוד.
לא עולם העסקים אליו היינו רגילים
למחסור ולהעלאת ההסקטור על הנס האסטרטגי יש גם תופעות לוואי נוספות, שיכולות לפגוע בצמיחה של לא מעט חברות. ייתכן ושוק המיזוגים והרכישות הוא זה שיסבול בטווח הנראה לעין, במיוחד כשאסטרטגיית השבבים הפכו לנכס בעל קניין רוחני מדיני שצריך לשמר. ישנן כמה סנוניות שמעידות על המצב המתפתח בשוק ועל הקוטביות המדינית והעסקית הנבנות. הראשונה היא העובדה שבלחץ הממשל בארה"ב, ASML, יצרנית מכונות הליתוגרפיה המתקדמות בשוק, נמנעת מלמכור ציוד מתקדם לסין, כחלק מהמאבק המתפתח בין סין למערב. במקביל, האמריקאים הכניסו את SMIC, השחקנית הסינית המובילה בתחום המוליכים למחצה, לרשימה המונעת ממנה גישה לחלקים אמריקאים שחיוניים להליך. אותו הדבר נכון גם לגבי Huawei, שגישתה למעבדים חדישים מערביים נחסמה.
הסינים, שמעוניינים להגיע להסתמכות עצמית, מוכנים לעשות כל דבר כדי לא לפגר אחרי המערב. הם מגבירים ייצור ונכנסים לתחום גלי הרדיו (RF), אבל זה לא מסתכם רק בפיתוחים טכנולוגיים. יש משקיפים שסבורים כי הגברת הטון נגד טאיוון בחודשים האחרונים, והדיבורים של הנשיא הסיני שי ג'ינפינג על "איחוד בדרכי שלום", הם ניסיון סיני להשתלט על שוק השבבים הענק בטאיוון. הטאיוונים אמנם קוראים לתעשיית המוליכים במדינה "חומת הסיליקון", אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהענקיות הטאיווניות מתחילות לצאת מגבולות האי המאוים, ופותחות FABים ופאונדריז ביבשות אחרות.
דוגמה נוספת היא מניעת מכירתה של ARM, מיצרניות השבבים החשובות בעולם – ששבביה נמצאים במרבית הטלפונים הניידים בעולם – מסופטבנק לאנבידיה. סופטבנק היא קרן השקעות ענקית שכבר נמצאת במיטה העסקית עם כולם. אנבידיה היא Pure Player בשוק ה-GPU וה-CPU. הגדולה של ARM היא שהיא עושה לייסנסינג לטכנולוגיה המתקדמת שלה, כך שגם מי שאין לו כסף להשקיע בפיתוח שבבים מתקדמים, יכול לקחת חלק בתחרות עם טכנולוגיית שבבים מתקדמת.
החשש היה שאנבידיה תשתמש בכוח החדש שלה כדי למנוע טכנולוגיה ממתחרות פוטנציאליות, מה שבעצם יערער את כל השוק. מדובר פה אמנם בהחלטה עסקית חשובה מאין כמותה, שנועדה לשמר את התחרות בתחום, מאחר ו-ARM נחשבת למחוללת תחרות משמעותית. אפשר לברך את ה-FTC שחסם את המהלך, אבל כשמחברים את כל המהלכים הללו ועוד, אפשר לומר שזה לא עולם העסקים אליו היינו רגילים בעשורים האחרונים.
בצד החיובי של המטבע, מרוץ כזה כמו בתקופת הקורונה, הוא לא רק זרז לחשדנות הדדית, אלא גם זרז לחדשנות עולמית. הכספים העצומים שיושקעו בשנים הקרובות ודאי יובילו ללא מעט פיתוחים חדשים, שרק לפני עשור היו נראים לכולנו כמו מדע בדיוני וייצרו זינוק טכנולוגי חדש. שנת 2022 נראית כמו שנה קריטית שתכתיב את הטרנדים הטכנולוגיים לשנים הקרובות. "עולם חדש מופלא", כבר אמרנו?