גוגל, פייסבוק, טוויטר (אילוסטרציה) (צילום: Ascannio, שאטרסטוק)
רשתות חברתיות. נושא טעון משני צדי המפה הפוליטית | צילום: Ascannio, שאטרסטוק

בית המשפט העליון בארה"ב הכריע היום לטובת גוגל וטוויטר בשני תיקים נפרדים שעסקו בתוכן טרוריסטי שהועלה לרשתות חברתיות (במקרה של גוגל - סרטונים שהועלו ליוטיוב). עם זאת, הפסקה הקריטית שמפרידה בחוק את האחריות של רשתות חברתיות מהתוכן שמעלים אליהן גולשים ("פסקה 230"), לא נשקלה מחדש.

שני התיקים שנדונו בבית המשפט החלו מתביעות של בני משפחה של נרצחים מפעולות טרור של דאע"ש, וסוקרו בפרופיל גבוה משום שנחשבו למשמעותיים בדיון הפוליטי והציבורי סביב חופש הביטוי באינטרנט.

בתיק נגד טוויטר כתב השופט קלארנס תומאס: "יתכן שגורמים זדוניים כמו דאע"ש מסוגלים להשתמש בפלטפורמות כמו הנתבעת למטרות לא חוקיות ולעתים מחרידות. אבל את אותו הדבר ניתן לומר על טלפונים סלולריים, מיילים והאינטרנט בכללותו. ועדיין, בדרך כלל אנחנו לא חושבים שספקית האינטרנט נושאת באשמה ולו בשל השירותים שהיא מספקת לציבור". השופט תומאס הוסיף דוגמה לעסקת סמים, שמתווכת באמצעות שיחת וידיאו - וברור שספקית האינטרנט אינה נושאת באשמה עליה.

"יתכן שגורמים זדוניים כמו דאע"ש מסוגלים להשתמש בפלטפורמות כמו הנתבעת למטרות לא חוקיות ולעתים מחרידות. אבל את אותו הדבר ניתן לומר על טלפונים סלולריים, מיילים והאינטרנט בכללותו", כתב השופט

החלטת ביהמ"ש היא ניצחון עבור חברות הטכנולוגיה, שחששו משינוי בפסקה 230 שידרוש מהן לקחת אחריות רבה יותר על התכנים שמועלים בהן, מה שיגרור סינון תכנים קפדני ויקר הרבה מעבר לזה המתבצע כיום. הטענה הספציפית שעלתה מול גוגל התייחסה למנגנון ההמלצות של יוטיוב, והאם גם הוא נכלל בפסקה 230. חברות הטכנולוגיה חששו שכל שינוי שיחמיר את רמת הפיקוח שהן נדרשות לה, יוביל לשינויים באלגוריתמים והטכנולוגיה שנמצאים בבסיס המוצרים שהן משווקות לקהל.

צפייה בטלוויזיה ביוטיוב (אילוסטרציה) (צילום: Kaspars Grinvalds, שאטרסטוק)
יוטיוב. האם גם מנגנון ההמלצות מוגן בחוק? | צילום: Kaspars Grinvalds, שאטרסטוק

"נמשיך לעבוד כדי לשמור על חופש הביטוי, נילחם בתוכן פוגעני ונתמוך בבעלי עסקים ויוצרים שהאינטרנט הוא מקור פרנסתם", נמסר מגוגל בתגובה להחלטת ביהמ"ש.

התנגדות משני צדי המפה הפוליטית

מידת המעורבות של רשתות חברתיות בשמירה על התכנים שמועלים אליהן, היא נושא מרכזי בשיח הציבורי בארה"ב. באופן מפתיע, פסקה 230 זוכה לביקורת משני מצדי המפה הפוליטית: דמוקרטים מעוניינים שחברות טכנולוגיה יקבלו אחריות מוגברת על התוכן שמועלה אליהן, במטרה להגביר את האכיפה נגד אלימות לסוגיה, גזענות ודיסאינפורמציה. מנגד, רפובליקנים חוששים שהחוק הנוכחי מגונן מדי על הרשתות מפני תביעות על תוכן שהוסר - כמו למשל בעקבות הסרת חשבונותיו של דונלד טראמפ לאחר הפריצה לקפיטול.

"חרף העובדה שפסקה 230 הפכה בטעות לשק האגרוף של כל מה שרע באינטרנט", אמר הסנאטור הדמוקרטי רון ויידן, שהיה מבין מנסחיה, "החוק עדיין חשוב להפליא"

פסקה 230 נוצרה ב-1996, הרבה לפני שיוטיוב, פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות היו קיימות. הנשיאים האחרונים משני צדי המפה - ג'ו ביידן וטראמפ - העבירו שניהם ביקורת על החוק הקיים, אך בשל היעדר קונצנוס פוליטי לא הצליחו לשנות אותו, לכאן או לכאן. "חרף העובדה שפסקה 230 הפכה בטעות לשק האגרוף של כל מה שרע באינטרנט", ציטט הוושינגטון פוסט את הסנאטור הדמוקרטי רון ויידן, שהיה מבין מנסחיה, "החוק עדיין חשוב להפליא כדי לאפשר למשתמשים להתבטא ברשת".