כשהצבא הבריטי שחרר את מחנה הריכוז ברגן-בלזן באפריל 1945, הוא מצא שם מראות מחרידים כל כך, שה-BBC עיכב את פרסום דיווחיו של אחד העיתונאים בשטח מכיוון שאמיתותם הוטלה בספק.
"חיינו בין ערימות של גופות", אומרת אניטה לסקר-וולפיש, ניצולת המחנה שחוויותיה בברגן-בלזן ובאושוויץ הונצחו כעת בעדות מצולמת בת שעתיים ועשר דקות. בסרטון זה מ־1998 היא מספרת למראיינת מקרן השואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה, עמותה שמטרתה לשמר את זיכרונותיהם של ניצולי רצח עם, שהנגינה בצ'לו בתזמורת אושוויץ עזרה לה לשרוד את אחת הזוועות הנוראות בתולדות האנושות.
זיכרונותיה של לסקר-וולפיש הפכו כעת למקרה המבחן הראשון של פרויקט שאפתני לשימור הארכיון של הקרן, המונה 56,000 עדויות אודיו־ויזואליות, באמצעי חדשני: בלוקצ'יין. רוב העדויות שבעל פה מאוחסנות באמצעים מסורתיים יותר – על כוננים קשיחים, למשל, או בענן – אבל הקובץ הדיגיטלי של עדות לסקר-וולפיש מאוחסן גם באמצעות פרוטוקול רשת מבוזר, וזאת כדי לייצר יתירות שתסייע בשימור עדותה באינטרנט בטווח הארוך. נכון לעכשיו, עדותה קיימת בעשרות שרתים שונים. יום אחד אולי תתקיים באלפים.
ג'ונתן דותן, מנהל ומייסד מעבדת סטארלינג: "המחשבה היא שמשתמשי הקצה יוכלו לאחסן פיסת מידע בעלת חשיבות – בין אם מדובר בעדות לרצח עם או לתיעוד של עסקה. באופן פרדוקסלי, התוצאה תהיה שככל שמפיצים את המידע ומבצעים את הפעולות החישוביות באופן מבוזר, כך הוא מהימן יותר"
המעבר של הקרן לבלוקצ'יין נעשה במשותף עם מעבדת סטארלינג, מרכז מחקר אקדמי השואף להשתמש ביומנים מבוזרים כדי לשמר מידע היסטורי בעל ערך רב לאנושות. מטרתה האצילית של המעבדה היא להשיב את היושרה הן למידע והן לאינטרנט עצמו – וזה מתחיל עם אחד מסוגי המידע החשובים ביותר שיש לנו.
במהלך שלוש השנים האחרונות מפתח ג'ונתן דותן, מנהל ומייסד המעבדה, אוסף של טכנולוגיות בשם "תשתית סטארלינג" הנועד לשמר את אמינותו של פריט מידע בעת יצירתו ואחסונו. כעת המעבדה עוסקת בהעלאת ראיונות שערכה קרן השואה עם ניצולים ועדים מ־14 רציחות עם ואירועים של אלימות המונית, אל מערכת אחסון מבוזרת. כל אחת מהעדויות נבדקת תחילה כדי לוודא שהנתונים בקובץ לא נפגעו במהלך תקופת קיומו. אז היא מקבלת מזהה תוכן ייחודי – שנקרא האש (hash), או "פונקציית גיבוב" – שמתייחס גם לתוכן וגם למטאדאטה שלו, וכולל את המקום והזמן שבו ניתנה העדות. מערכת האחסון שמעבדת סטראלינג משתמשת בה נקראת "פַיילקוין" (Filecoin), והיא בנויה על בלוקצ'יין שדורש מספקי הנתונים להוכיח כל הזמן שהם מחזיקים בדיוק בנתונים שניתנו להם במקור לאחסון – כך היא מבטיחה שהמידע לא הושחת.
עותק ברזולוציה נמוכה של ארכיון הקרן כבר עלה אל ארבעה ספקי נתונים של פיילקוין. סטארלינג והקרן מעלות כעת עותק ברזולוציה גבוהה אל 20 ספקי אחסון – תהליך שאורך 15 שבועות (המעבדה והקרן מתנסות גם בהטמעת מזהה תוכן בעדויות חדשות ובאחסונן בבלוקצ'יין תוך כדי צילום).
מטרת העל, אומר דותן, היא להפחית את כמות המידע הכוזב בתקופה שבה משתמשים לעתים קרובות במידע חזותי מחוץ להקשרו במטרה לקדם אג'נדות פוליטיות ואידיאולוגיות. אך לשם כך לא די בבניית טכנולוגיה שתסייע באימות ואחסון הנתונים. מעבדת סטארלינג יוצרת גם ממשק שיאפשר למומחים צד ג' – עורכי דין, היסטוריונים, מומחי פורנזיים, עיתונאים ועוד – לספק לתמונה או לווידאו הקשר ולשפוך אור עליהם. כך תיווצר "תמימות דעים מבוזרת", כפי שאומר דותן.
"יצירת המידע, אחסונו ואימותו – בעינינו אלה השלבים הקריטיים ליצירת תיעוד מהימן", הוא אומר. ובניגוד לארגונים אחרים שעובדים על דרכים דומות לקשר מטאדאטה לתמונות, מעבדת סטארלינג, שפועלת על הקו שבין אוניברסיטת דרום קליפורניה וסטנפורד, היא ארגון אקדמי לא למטרות רווח שמייצר קוד פתוח לחלוטין. המערכת של המעבדה אינה דורשת מיישות ריכוזית כלשהי לשים חותמת של אמיתות על התוכן.
סאם גאסטמן, סמנכ"ל הטכנולוגיה של קרן השואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה: "כלל האצבע אומר שככל שהטכנולוגיה חדשה יותר, כך היא מרקיבה מהר יותר. זה נהדר בשביל חברות הטכנולוגיה שמצליחות להמשיך למכור לך דברים. זה נורא אם אתה רוצה לשמור על התוכן שלך"
המערכת של סטארלינג יכולה לשמש גם לתיעוד מסמכים היסטוריים בזמן אמת. בפיילוט שנערך עם רויטרס, הצלמים של שירות החדשות השתמשו בטכנולוגיה של המעבדה כדי לתקף את התמונות מהחלפת הנשיאות בארה"ב ב־2020, עוד בשעה שהלגיטימיות של הממשל החדש הייתה נתונה למתקפה. המעבדה אף בנתה אבות-טיפוס יחד עם ארגון זכויות האדם הסורי Hala Systems, הבוחן כיצד להשתמש בטכנולוגיית האימות של המעבדה כדי להציג ראיות לפשעי מלחמה בבתי משפט. סטארלינג ו־Hala עובדים כעת על קידוד, אימות ושימור של תכני מדיה חברתית מטלגרם וטיקטוק המתעדים את המלחמה באוקראינה.
אבל הפרויקט עם קרן השואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה הוא הצגת התכלית החשובה ביותר של הטכנולוגיה עד כה. בסופו של דבר כל חמשת הפטה-בייט של ארכיון הקרן, הכוללים 115,000 שעות וידאו, יאוחסנו במאות מקומות באמצעות תשתית האימות של סטארלינג. סטיבן סמית, מנכ"ל הקרן לשעבר, אומר שזה חשוב מאוד בתקופה שבה קמפיינים של מידע כוזב מנסים למזער את הזוועות הגדולות ביותר בעברנו המשותף. "התחרות על ההיסטוריה היא תופעה אמיתית מאוד", הוא מזהיר.
"חשוב שבני אדם יזדהו עם בני אדם כשאנחנו מדברים על השואה, כי אני תמיד מרגישה שלחשוב על שישה מיליון מתים זה חסר טעם – אי אפשר לתפוס את זה", אומרת לסקר-וולפיש לקראת סוף עדותה. "נראה לי שראיונות כאלה הם חשובים כדי שאנשים יבינו שאנחנו היינו אנשים אמיתיים, אנשים נורמליים לגמרי, ששום דבר לא היה לא בסדר איתנו, שבאנו ממשפחות נורמליות לגמרי, שצמצמו אותנו למה שצמצמו אותנו ושזה הוביל לרצח ההמוני חסר התקדים הזה".
מ"עמק הסיליקון" לסטנפורד
מעבדת סטארלינג התחילה במקום לא צפוי: על סט הצילומים של "עמק הסיליקון", הלהיט של HBO.
לדותן יש היסטוריה בעולמות הטכנולוגיה והבידור גם יחד. הוא התחיל את הקריירה שלו כמפתח פרונט-אנד בסטארט אפ, ואז הפך לעובד בחדר הדואר של סוכנות כישרונות. אחרי שעבד באיגוד הקולנוע האמריקאי המשיך לתפקיד של אסטרטג בקרן השקעות פרטיות, ואחר כך הקים כמה חברות תוכנה. שותפו לסטארט אפ כושל הכיר בינו לבין יוצרי "עמק הסיליקון" מייק ג'אדג' ואלק ברג, שהבינו שהם יכולים להיעזר במישהו ששולט גם בעגה הטכנולוגית וגם בעגה ההוליוודית, והעסיקו אותו כיועץ. דותן הצטרף לעונה הראשונה של הסדרה כמפיק במשרה מלאה, שתפקידו להבטיח שהעלילה הטכנית והרפרנסים הטכנולוגיים בסדרה יהיו מדויקים.
דותן אומר שבמהלך העונה הראשונה התחילו הכותבים לחשוב על יישום משמעותי של הטכנולוגיה שהדמות הראשית בסדרה מפתחת – אלגוריתם של דחיסת נתונים. דותן שמע על פרויקט של מייסדי שירות הטורנטים BitTorrent, פרויקט Maelstorm שנסגר בינתיים, המחיל את הקונספט של שיתוף קבצים עמית לעמית (זה ששירות הטורנטים מתבסס עליו) על דפדפן. דותן הסתקרן: מה אם באמת אפשר למצוא דרך מבוזרת לחלוטין לאחסן דפדפן, כך שלא צריך להסתמך על ישויות מסחריות כמו Amazon Web Services? האם ייתכן שמשתמשים מן השורה יאחסנו את האינטרנט – פשוט מעצם השימוש בו?
לצוות התסריטאים של עמק הסיליקון נדרשו עוד כמה עונות כדי לשלב את רעיון האינטרנט המבוזר בעלילת הסדרה. "כתבנו סצנות שמסבירות למה שמישהו ירצה את האינטרנט החדש הזה", הוא אומר. "חשבנו שלא נצליח לשכנע את הצופים". אבל שערוריית קיימברידג' אנליטיקה ב־2018 – בה הציבור גילה שחברת הייעוץ השתמשה בנתונים של פייסבוק בחשאי למטרות פרסום פוליטי – ניפצה את האשליה שהאינטרנט הוא כוח חיובי מיסודו. האפשרות שנתחיל מאפס עם אינטרנט חדש לגמרי, שעמדה במרכז העונות האחרונות של הסדרה, נעשתה לפתע מפתה הרבה יותר.
השאיפה לביזור המידע המשיכה ללוות את דותן גם אחרי שהוא עזב את "עמק הסיליקון" וקיבל תפקיד בסטארט אפ של מציאות רבודה ומדומה. שניים מיועצי התוכנית, צחי וייסמן ודן בונה מסטנפורד, שכנעו אותו בסופו של דבר להגיש מועמדות למרכז הבלוקצ'יין של סטנפורד. שם הוא הגה, בעזרת וייסמן ובונה, את פרויקט המחקר שיהפוך בסופו של דבר למעבדת סטארלינג.
ג'ונת'ן דותן, מייסד: "הבנו שארכיון קרן השואה הוא מקור חזק, אך בה בעת פגיע, שחשוב לשמר. הלהיב אותנו לחשוב שנצליח להפיץ אותו לאלפי ואף מיליוני צמתי רשת שונים. עם עותקים נוספים של הטכנולוגיה הזאת, הוא יהיה עמיד יותר"
"הבנו שארכיון קרן השואה הוא מקור חזק, אך בה בעת פגיע, שחשוב לשמר", אומר דותן. "הלהיב אותנו לחשוב שנצליח להפיץ אותו לאלפי ואף מיליוני צמתי רשת שונים. עם עותקים נוספים של הטכנולוגיה הזאת, הוא יהיה עמיד יותר". הקונספט מהסדרה עשה צעד לקראת המציאות.
תשתית של אמון
בלוקצ'יין, בבסיסו, הוא טכנולוגיה ששואפת להשתמש בקוד בלבד כדי לבנות אמון. היישום הנפוץ והמוכר ביותר שלה הוא בתחום הפיננסי. במקום לאשר עסקאות באמצעות מוסד ריכוזי כמו בנק, יש קוד שיושב באמצע. זהו המנגנון היסודי של מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין ואתריום: כשמישהו שולח אסימון למישהו אחר, העסקה מתועדת ביומן המשותף עם מספר גדול של צמתים מבוזרים. את היומן קשה לשנות או לעוות פשוט מפני שיש לו כמות עצומה של עותקים. המערכת מבוססת על מבנה תמריצים שבו המשתמשים מבצעים ומאמתים את העסקאות על ידי פתירת אתגרים קריפטוגרפיים שמזכים אותם באסימונים במערכת.
בתשתית סטרלינג, דותן מיישם את אותו עיקרון על אחסון מידע. "המחשבה היא שמשתמשי הקצה יוכלו לאחסן פיסת מידע בעלת חשיבות – בין אם מדובר בעדות לרצח עם או לתיעוד של עסקה", הוא אומר. "באופן פרדוקסלי, התוצאה תהיה שככל שמפיצים את המידע ומבצעים את הפעולות החישוביות באופן מבוזר, כך הוא מהימן יותר".
דותן התחיל את הפרויקט ב־2018 בשיתוף עם קרן השואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה ועם החוג להנדסת חשמל של סטנפורד, וגייס אליו כמה יועצים נוספים מ"עמק הסיליקון", כולל מומחי בלוקצ'יין מ־Protocol Labs, החברה שפיתחה במקור את פיילקוין. בעזרתם התחיל דותן לבנות תשתית שתיתן מענה לכמה מהאתגרים הקשורים לסוגיית האמון ברשת.
הרעיון של web3 מבוזר לחלוטין – כשהכוונה באופן כללי היא לשירותים המשתמשים בטכנולוגיות בלוקצ'יין כמו מטבעות דיגיטליים ו־NFT – ספג ביקורת חריפה כי חסידיו נתקלים שוב ושוב בתרמיות והונאות למיניהן. בניגוד לאבירי web3 אחרים, דותן מבהיר שהטכנולוגיות האלה אינן יכולות לייצר אמון בכוחות עצמן. "השתדלנו להתעלם מההתלהבות הכללית ולהתמקד בעיקר", הוא אומר. "איך נוכל ליצור מצב שבו האנשים שמושפעים יותר מכול מהטכנולוגיה הזאת – היסטוריונים, עיתונאים, עורכי דין – יתרמו לפיתוחה של הטכנולוגיה כך שבסופו של דבר היא תעשה טוב בעולם?"
זאת הסיבה שהוא התחיל לעבוד עם מומחים ממגוון דיסציפלינות, כולל משפטים, עיתונות וזכויות אדם. המעבדה גייסה את העיתונאית הוותיקה אן גריימס, שעבדה בוול סטריט ג'ורנל ובוושינגטון פוסט ושימשה בעבר כראשת תוכנית העיתונות של סטנפורד, ואת סופיה ג'ונס, עורכת ועיתונאית חוקרת שעבדה ב־The Fuller Project וב־HuffPost. העיתונאיות האלה ידריכו את מחזור עמיתי העיתונות הטרי של המעבדה בשימוש בתשתית סטארלינג בעת תיעוד אירועים אקטואליים: ממשבר דרי הרחוב באזור המפרץ ועד להפצת מידע כוזב בנושא משבר האקלים בברזיל.
המעבדה גם הכריזה לאחרונה שבת' ואן סקאק, מרצה למשפטים בסטנפורד ועורכת דין בתחום זכויות האדם, שימשה כיו"ר המייסדת של תוכנית המשפטים של סטארלינג, שנועדה לבחון כיצד ראיות דיגיטליות יוכלו לשמש לתיעוד פשעי מלחמה (בינתיים היא התמנתה לראשת המשרד לצדק פלילי גלובלי בממשלו של הנשיא ביידן). נוסף לכך, דותן אומר שהמעבדה תעבוד עם אליסה ו. ריצ'רדסון מאוניברסיטת דרום קליפורניה על תיעוד עבודתם של צלמים במהלך מחאות "Black Lives Matter" ב־2020.
דותן: "אנחנו לא רוצים להיות יומנאי האמת. זאת תהיה תוצאה אורווליאנית של הפרויקט הזה. אנחנו רואים את עצמנו כחלק מ'אקוסיסטם' מיטיב שאפשר לבזר בלי הפסקה"
המטרה היא להכשיר אחרים בשימוש בכלים האלה, כדי שארגונים כמו קרן השואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה ו־Hala Systems יוכלו להפעיל את מערכות האימות שלהם בלי תמיכה טכנית מצד המעבדה. "אנחנו לא רוצים להיות יומנאי האמת", אומר דותן. "זאת תהיה תוצאה אורווליאנית של הפרויקט הזה. אנחנו רואים את עצמנו כחלק מ'אקוסיסטם' מיטיב שאפשר לבזר בלי הפסקה".
כיצד יחיו נתונים לעד
משימתו של ארגון ארכיוני כמו קרן השואה היא לשמר מידע למשך כמה שיותר זמן. סאם גאסטמן, סמנכ"ל הטכנולוגיה של הקרן, מקווה שהארכיון יוכל להפוך ל"סוּפֶּרטקסט" – מידע חשוב כל כך בהיסטוריה האנושית שהוא משתמר מאות או אלפי שנים, כמו התנ"ך, הקוראן, או מחזותיו של שייקספיר.
אך כשהקרן החלה לעסוק בדיגיטציה של הארכיון, היא מצאה את עצמה ניצבת מול שאלה קיומית: איך מאחסנים קבצים דיגיטליים בטווח הארוך? "כלל האצבע אומר שככל שהטכנולוגיה חדשה יותר, כך היא מרקיבה מהר יותר", אומר גאסטמן. "זה נהדר בשביל חברות הטכנולוגיה כל עוד הן מצליחות להמשיך למכור לך דברים. זה נורא אם אתה רוצה לשמור על התוכן שלך". נזקי התיישנות מתחילים להופיע בסרטים בגיל 50, ובכוננים קשיחים בגיל 5 בערך.
המעבר של הקרן לבלוקצ'יין הוא הניסיון האחרון שלה לייצר אסטרטגיית שימור עמידה. בשלב זה יש לעמותה עותקים קשיחים של הארכיון באוניברסיטת דרום קליפורניה ובמרכזי דאטה ברחבי העולם. "בהקשר הזה, ביזור הוא פשוט ייצור של המון עותקים", אומר דן בונה, ממנהלי המרכז לאבטחת מחשבים בסטנפורד, שעבד עם דותן על הטכנולוגיה הקריפטוגרפית של סטארלינג.
הקרן אף סיימה לאחרונה להעלות עותק של הארכיון לשירות הענן Azure של מיקרוסופט, תהליך שארך כשלושה חודשים. אבל המנכ"ל סמית אומר שלארגון היו בעבר חוויות לא טובות עם שירותי ענן מסחריים. לפני כעשור הם החלו להשתמש בשירותיה של חברת ענן מסחרית שפשטה את הרגל זמן קצר אחר כך. "המידע שלנו פשוט נעלם", אומר סמית. האדמינים פשוט השביתו את המכונות עם כל המידע שבתוכן", הוא מוסיף. כיום הוא מודע היטב לכך ש"הקובץ הדיגיטלי עצמו לא שורד לכל החיים – צריך לטפל בו ולדאוג לו ולשמר אותו. זאת אחריות גדולה".
וכאן נכנסת לתמונה Protocol Labs, החברה שיצרה את פיילקוין. "תשתיות [אחסון מידע] הן שבריריות מאוד. זה לא טוב, בייחוד כשחושבים על שימור של מידע לאורך דורות – דבר בעל השפעה אדירה על אופיין של התרבות והחברה שלנו", אומרת פּוּג'ה שאה, ראשת מחלקת ניהול המוצר ב־Protocol Labs. "חשוב שניצור תשתית שיכולה להחזיק מעמד מאות שנים [ולשרוד] כל מיני משטרים ואסונות טבע". החברה גם ייסדה את "קרן פיילקוין לרשת המבוזרת", שמממנת תוכנות ופרוטוקולים בקוד פתוח שעוזרים לשמר מידע בכלים מבוזרים (חלק מהמימון של מעבדת סטארלינג הוא מענק של 2 מיליון דולר מהקרן הזאת ומ־Protocol Labs עצמה, ודותן אומר שהם לא היו צריכים להשתמש בפיילקוין כדי לקבל את המימון).
לפיילקוין יש תכונות ייחודיות שמשרתות את מטרתה הרמה של Protocol Labs – לבצע שימור ארוך טווח של מידע מאומת. רכיב משמעותי בטכנולוגיה הקריפטוגרפית של החברה נקרא Proof of Space Time ("הוכחת זמן מרחב"). כיצד זה עובד? מדי 24 שעות, כל ספק אחסון בתוך רשת פיילקוין צריך לבצע חישוב חדש שהוא יוכל להשלים רק אם ברשותו כל הנתונים שהוא טוען שהוא מאחסן.
מעבדת סטארלינג יוצרת ממשק שיאפשר למומחים חיצוניים כמו עורכי דין, היסטוריונים, מומחים פורנזיים ועוד – לספק לתמונה או לווידאו הקשר ולשפוך עליהם אור. כך תיווצר "תמימות דעים מבוזרת", כפי שאומר דותן
רשת אחסון המידע של פיילקוין מסוגלת להתמודד עם המון מידע. היא מכילה כרגע 55.7 פטה-בייט של נתונים – ויש לה אספקה של 15.8 אקסאבייט (לשם השוואה, ההערכות אומרות שסך כל המילים שדוברו על ידי בני אדם במהלך ההיסטוריה הוא בערך 5 אקסאבייט). המערכת מאחסנת כל מיני סוגי מידע, מתמונות לוויין ועד ל־48.5 מיליון NFTים. היא משמשת גם את ארכיון האינטרנט לאחסון ספרי שמע וסרטים שהפכו לנחלת הכלל.
שאה אומרת שהמערכת יעילה יותר מבחינת צריכה האנרגיה מאשר מטבעות דיגיטליים אחרים כי היא מתגמלת את המשתמשים על יעילות: לספקים שמציעים שטח אחסון רב יותר למערכת – וכפועל יוצא מספקים יותר שירותים מועילים לרשת כולה – יש סיכוי פרופורציוני גדול יותר לכרות פיילקוין. זאת בניגוד לגישה של ביטקוין ואתריום, שבה מחשבים מתחרים על פתרון בעיות מתמטיות מורכבות בשביל הסיכוי לזכות במטבע דיגיטלי.
כיוון שספקי האחסון של פיילקוין זוכים בפיילקוין (השווה כ־19 דולר בעת פרסום מאמר זה במקור) פשוט על ידי ביצוע חישובים המוכיחים שהם עדיין מחזיקים במידע, הם מסוגלים לכסות את כל עלות האחסון, ואף לצאת ברווח יפה. זה אומר שקרן השואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה לא צריכה לשלם הרבה כדי לאחסן את הנתונים שלה. דותן מעריך שמערכת התגמולים יכולה לכסות כעשרים שנות אחסון בשביל הארכיון, בהתאם למחיר הפיילקוין.
ובכל זאת המערכת מסתמכת על מטבע דיגיטלי, ומטבעות דיגיטליים עלולים להיות הפכפכים מאוד. בסוף מדובר בחלק מניסוי גדול בביזור. זאת הסיבה שמעבדת סטארלינג היא רק דרך אחת מיני רבות שקרן השואה מאחסנת בה את נתוניה. "למקרה של תקלה קטסטרופלית באינטרנט, או בבלוקצ'יין", אומר סמית, "תמיד יש את העותק ההוא שקוברים בהרים איפשהו".
לראות פירושו להאמין
מעבדת סטארלינג גם עוזרת למידע חשוב, מסוריה, מאוקראינה, מוושינגטון די.סי ועוד, להפוך לחלק מהתיעוד ההיסטורי.
המחלקה המשפטית ומחלקת הפיתוח של המעבדה פועלות יחד עם עמותת Hala Systems על תיעוד המתרחש באוקראינה באמצעות כלי הקוד הפתוח ששני הארגונים האלה פיתחו במקור כדי לתעד את פשעי המלחמה בסוריה. הצוות העוסק בכך שמר לו שטח אחסון מבוזר בגודל 2 פטה-בייט במערכת פיילקוין, וכעת הוא מאמת ושומר תכנים מרשתות חברתיות כמו טלגרם וטיקטוק, מאתרי חדשות, ומפלטפורמות לשליחת הודעות כמו Signal ו־Slack. "המטרה שלנו היא לפעול בזריזות כדי לשמר בבטחה את הראיות [לפשעי מלחמה] ולהגדיל את הסיכויים שהן יהיו קבילות בשימועים בבתי משפט בינלאומיים ומקומיים", אומר דותן.
המעבדה גם עובדת ישירות עם עיתונאים. החל מ־4 בנובמבר 2020 ועד 20 בינואר 2021, צלמי רויטרס השתמשו בטכנולוגיית האימות של סטארלינג כדי להטמיע מטאדאטה ביותר מ־200 תמונות שצולמו במהלך העברת הנשיאות מדונלד טראמפ לג'ו ביידן, כולל תמונות מההתקפה של 6 בינואר על בניין הקפיטול. כיום, בכל אחת מהתמונות בארכיון "78 ימים" של רויטרס יש אייקון "i" קטן בפינה הימנית העליונה, וכשלוחצים עליו רואים היכן היא צולמה, את שם הצלם, מזהה של פיילקוין ומספר זיהוי תוכן כללי שנקרא IPFS. כשלוחצים "ראו עוד", עוברים לאתר בשם Verify, שבו אפשר לראות את כל המטאדאטה המוטמע בכל תמונה. האתר הזה, שעדיין נמצא בשלב בטא, מאוחסן אצל Content Authenticity Initiative, פרויקט בהובלת חברת אדובי שמטרתו להוסיף לתמונות מטאדאטה ומנגנון אימות המבוסס על בלוקצ'יין.
חשיבות הפרויקט של רויטרס התגלתה בבירור במחלוקת על שתי תמונות שסוכנות הידיעות פרסמה בינואר 2017 – האחת מראה את מתחם המוֹל בוושינגטון ביום השבעתו של אובמה, והאחרת את אותו מקום ביום השבעתו של טראמפ. יחסית להשבעת אובמה, זו של טראמפ נראתה כאילו בקושי נכחו בה צופים, והפער הזה חולל סערה תקשורתית. טראמפ השיב אש בנאומו הראשון בתפקיד, ודובר הבית הלבן דאז שון ספייסר המשיך במתקפה ורמז שרויטרס סילפו את התמונות. בזמנו, לא היה מטאדאטה מבוסס בלוקצ'יין שיוכיח אחרת. המחלוקת הזו הביאה לנו בסופו של דבר את הביטוי הידוע לשמצה "עובדות אלטרנטיביות", שטבעה קליאן קונוויי.
סטארלינג עובדת באופן הדוק עם עיתונאים. חשיבות הפרויקט התגלתה בבירור במחלוקת על שתי תמונות שפרסמה רויטרס בינואר 2017 – האחת מראה יום השבעתו של אובמה, והאחרת את אותו מקום ביום השבעתו של טראמפ. יחסית להשבעת אובמה, זו של טראמפ נראתה כאילו בקושי נכחו בה צופים
"אף אחד לא היה יכול לחזות שתדרוך העיתונות הראשון של ספייסר, שבו הוא תקף את אמיתותן של צילומי הקהל בטקסי ההשבעה, יוביל למתקפה האלימה על הקפיטול ארבע שנים אחר כך, אבל שני האירועים האלה נובעים מאותו הלך מחשבה מסוכן", כתבו דותן ושריל פיליפס, מרצה מסטנפורד ועיתונאית, כשארכיון "78 ימים" הושק ב־2021. "הם מוכיחים שהיכולת לאמת תמונה חיונית לאמינותה של העיתונות, ושהיעדרה עלול להוביל לתוהו ובוהו".
ב־6 בינואר 2021 השתמשו עיתונאים מרויטרס באפליקציה ללכידת התוכן של סטארלינג כדי לצלם ולאמת תמונות של מתפרעים, כולל השאמאן הידוע לשמצה של QAnon, בעודם מסתערים על בניין הקפיטול, מפילים מחסומים, מכניעים את המשטרה ונכנסים לקודש הקודשים של הבניין. "זה הכי קרוב שהגענו לתיעוד של אירוע היסטורי משמעותי שהיה עלול להיות מושא למחלוקת, אך כעת יש קובץ מקור שאי אפשר לחלוק עליו", אומר סמית. רויטרס בוחנת כעת כיצד להטמיע את הטכנולוגיה של סטרלינג בתהליך העריכה שלה באופן קבוע.
אף על פי כן, הטכנולוגיה הזאת לא מנעה את התפשטותן של תיאוריות קונספירציה שלפיהן אנשי אנטיפה, ולא תומכי טראמפ, הם שהסתערו על הקפיטול. והיא גם לא מנעה ממחוקקים רפובליקנים להמעיט בחשיבות אירועי אותו יום. כלומר, הטכנולוגיות הישנות ממשיכות לייצר פילוגים במציאות המשותפת שלנו, ולטכנולוגיות החדשות אין פתרון מהיר. אבל ההוכחה נמצאת בתוך הקוד, ממתינה לכל מי שרוצה להסתכל.
.Copyright 2022 Fast Company, Inc. Distributed by Tribune Content Agency, LLC
https://www.fastcompany.com/90731729/inside-starling-lab-a-moonshot-project-to-preserve-the-worlds-most-important-information