Xbox פלייסטיישן (צילום: Miguel Lagoa, shutterstock)
פלייסטיישן ואקסבוקס. נופלות לשיח דרמטי ומוגזם סביב הסוגיה | צילום: Miguel Lagoa, shutterstock

בחודשים האחרונים מיקרוסופט מתרוצצת בין גוף רגולטורי אחד למשנהו - פעם בארצות הברית, פעם באירופה - בניסיון לשמור בחיים את ניסיון הרכישה השאפתני שלה את אקטיוויז'ן-בליזארד. עסקת הענק המיועדת (68.7 מיליארד דולר), הגדולה ביותר בתולדות הגיימינג, מיועדת להעניק למיקרוסופט דחיפה משמעותית במלחמה הקרה בינה לבין סוני סביב הקונסולות המתחרות שלהם - פלייסטיישן ואקסבוקס - בכך שתרחיב את קטלוג המשחקים של החברה בשורה של מותגי ענק, בראשם סדרת Call of Duty.

מיקרוסופט טוענת שהעסקה הזאת בסך הכל תאזן את שדה הקרב ביניהן אחרי שבדור הקודם של הקונסולות סוני ניצחה בענק: הפלייסטיישן 4 מכרה יותר משתי קונסולות על כל קונסולה שמכרה מיקרוסופט. סוני, שורה של גופים רגולטוריים ועוד כמה חברות שבחרו להתערב בסוגיה - כולן טוענות שזה לא עוד פרק סביר במירוץ חימוש אלא ממש נשק יום הדין. התחנה האחרונה עד כה בטירוף השימועים הייתה באיחוד האירופי, שם מסתמן שמיקרוסופט רשמה לעצמה ניצחון משמעותי ראשון.

אך נראה שבשבועות האחרונים הלחץ התקשורתי על שתי החברות, בין שימוע אחד למשנהו, הוביל כמה מבכיריהן לפזר הצהרות תמוהות במיוחד. במסמכים שהוגשו לרשות התחרות והשווקים הבריטית (CMA) כתבו אנשי סוני: "מיקרוסופט עלולה להוציא גרסת פלייסטיישן ל-Call of Duty בה באגים ושגיאות מופיעים רק בשלב האחרון של המשחק או לאחר עדכונים מאוחרים יותר. גם אם ירידות איכות כאלו יזוהו בקלות, הטיפול בהן עלול להגיע מאוחר מדי, ובשלב זה קהילת הגיימינג תאבד אמון בפלייסטיישן בתור זירה לשחק בה Call of Duty".

אף שברור שמיקרוסופט תתעדף את Call of Duty בגרסת זירת הבית, לגזור מכך תרחיש בו היא תחבל בזדון בגרסה של המשחק שמגיעה לידיים של קהל עצום רק בגלל שהוא קהל שקנה פלייסטיישן זה פרנואידי במקרה הטוב, ופשוט המצאה מופרכת במקרה הרע.

במסמכים שהוגשו ל-CMA כתבו אנשי סוני: "מיקרוסופט עלולה להוציא גרסת פלייסטיישן ל-Call of Duty בה באגים ושגיאות מופיעים רק בשלב האחרון של המשחק. בשלב זה קהילת הגיימינג תאבד אמון בפלייסטיישן בתור זירה לשחק בה Call of Duty"

מעבר לטענה המופרכת שמיקרוסופט תחבל ביודעין במוצר דגל שלה (או ליתר דיוק, של חברת הבת המיועדת), סוני גם מתעלמת מעובדה משמעותית: סדרת משחקים אחת, פופולרית ככל שתהיה, לא גורמת למרבית השחקנים להגר מקונסולה לקונסולה.

האשטאג הם התחילו

סוני היא ממש לא היחידה שנופלת לשיח מוגזם ודרמטי סביב הסוגיה. לולו צ'נג מסרבי, סמנ"כלית התקשורת של אקטיוויז'ן-בליזארד, מיצבה את עצמה בטוויטר בתור התנגדות קולנית במיוחד להתנהלות של סוני סביב העסקה, לפעמים בהקשרים משונים למדי.

בשבוע שעבר מסרבי טענה שג'ים ריאן, מנכ"ל Sony Interactive Entertainment, סירב לשקול הצעה מצד מיקרוסופט לשמור את Call of Duty בפלייסטיישן לעשר שנים נוספות, ואף פרסמה ציטוט שלו שלכאורה נאמר בדלתיים סגורות בשימוע שנערך בפברואר מול הרגולטור של האיחוד האירופי: "אני לא רוצה עסקה חדשה סביב Call of Duty. אני רוצה לחסום את המיזוג שלכם".

האם ריאן באמת אמר דבר כזה? סוני לא פרסמה הכחשה, אולי כי העדיפה שלא להיכנס למלחמת גרסאות. בכל מקרה ההתנהלות התקשורתית בין מיקרוסופט לסוני כרגע מזכירה את הויכוחים בכנסת על "מתווה הנשיא": סוני טוענת שהעסקה המוצעת להם היא לא טובה ומעניקה למיקרוסופט יותר מדי כוח על המודל העסקי שלה בעוד מיקרוסופט מאשימה את סוני בסרבנות לכל פשרה שהיא.

זו לא הפעם הראשונה שמסרבי מתנהלת בטוויטר יותר כמו פוליטיקאית ערמומית וקולנית ופחות כמו בכירה תאגידית רצינית (אם כי, האם אפשר עדיין למתוח את הקווים האלו בעידן אילון מאסק? טוב, בחברות שאינן של מאסק נדמה עדיין שכן). בין היתר, היא פרסמה מימ המציג את סוני כצבועה על שקודם סירבה לעסקה סביב Call of Duty ואחר כך התלוננה על כך שמיקרוסופט עלולה להוציא את סדרת המשחקים הזו מהפלטפורמה שלהם.

ציוץ אחר מסוף ינואר התייחס בכלל לטלוויזיה. הפרק השלישי בסדרת דרמה הפוסט-אפוקליפטית של HBO "האחרונים מבינינו", המבוססת על סדרת המשחקים הפופולרית (ובלעדית) בפלייסטיישן "The Last of Us", זכה לשלל תגובות אוהדות מצופים ומבקרים, ומסרבי פנתה בטוויטר לרשות הסחר הפדרלית וכתבה "ראיתם את הפרק? הוא היה מדהים. לא פלא שהסדרה שוברת שיאים… אולי יעניין אתכם לדעת שהסדרה מופקת על ידי חברת הטלוויזיה של סוני ומבוססת על משחק בלעדי לפלייסטיישן".

call of duty (צילום: Sergei Elagin, shutterstock)
Call of Duty. עומד במרכז הוויכוח | צילום: Sergei Elagin, shutterstock

לפי מסרבי, סוני טוענת שהעסקה של מיקרוסופט עם אקטיוויז'ן-בליזארד תסכן את המעמד שלה בתור מובילת השוק, אבל בעצם ריבוי החזיתות בהן היא פועלת - לא רק גיימינג אלא טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה - הופכת אותה לחברה חזקה מאוד, ש"תהיה בסדר גמור גם ללא ההגנה של ה-FTC" - וכל זה נעשה, כאמור, עם תיוג של ה-FTC בטוויטר.

לקנות דירה בלי הרצפה בסלון

אבל איך בכלל הפכה סדרת Call of Duty לנקודה הארכימדית עליה מתנדנדת, לכאורה, כל העסקה? אולי כי מדובר במותג עם השם המוכר ביותר בעסקת החבילה הענקית שמיקרוסופט מנסה לרכוש כאן, ולכל המעורבים נוח לנופף בכותרת שלו. בימים האחרונים מיקרוסופט המשיכה להודיע על עסקאות דומות, גם הן לעשר שנים, מול שירותי גיימינג ענן אלמוניים מדי בציבור הרחב - עם שירות הענן האוקראיני Boosteroid וגם עם השירות Ubitus, המתמקד בגיימינג ענן על פלטפורמת הנינטנדו סוויץ'.

בשבוע שעבר נטען שמנכ"ל סוני אנטרטיינמנט סירב לשקול הצעה לשמור את Call of Duty בפלייסטיישן לעשר שנים נוספות, ואף פרסמה ציטוט שלו שנאמר לכאורה בדלתיים סגורות מול הרגולטור של האיחוד האירופי: "אני רוצה לחסום את המיזוג"

יום לפני השימוע באיחוד האירופי, מיקרוסופט חתמה ויחצנה עסקה שבמסגרתה סדרת המשחקים תגיע לראשונה לנינטנדו (ותופץ בקונסולות העתידיות של החברה בעשר השנים הקרובות) - גם בשביל להדגיש את הנכונות של מיקרוסופט להמשיך לתת למשחקים של אקטיוויז'ן-בליזארד לפעול בריבוי פלטפורמות, אבל גם בגלל שזה מסייע לה לצייר את סוני, שגם לה הוצע חוזה בן עשור שכזה, בתור סרבנית המתחפרת בעמדותיה.

עסקה שכזו מייצגת אינטרס כפול של מיקרוסופט: היא מוציאה את העוקץ מהטענות של סוני, ומאפשרת למיקרוסופט להמשיך ליהנות מהרווחים שהיא מקבלת מנוכחות המשחקים שלה גם בפלייסטיישן. אפילו מול התמורה התאורטית של דחיפה לקונסולה שלה.

גם מהצד של הרגולטורים יש עיסוק עודף במותג הזה: כאשר רשות התחרות של בריטניה בחנה את העסקה בינואר, אחד מהפתרונות שהם הציעו היה שמיקרוסופט תרכוש את אקטיוויז'ן-בליזארד ללא Call of Duty. שזה בערך כמו להציע לרוכש לקנות דירה, רק בלי הרצפה בסלון. ההפקה של סדרת המשחקים לא מתרחשת רק בסטודיו אחד בתוך חברת הענק שהיא אקטיוויז'ן-בליזארד, אלא היא מאמץ רב-מערכתי שאי אפשר להפריד בשום צורה מהחברה.

מיקרוסופט מצאה את עצמה בקרב תדמיתי משונה. מצד אחד היא אחת מהחברות הגדולות בעולם והכיסים הכמעט אינסופיים שלה מאפשרים לה רוחב פעולה שסוני יכולה רק לחלום עליו. מצד שני, שדה הקרב של הקונסולות זו אולי הזירה היחידה בה אפשר לדבר עליה במונחים של אנדרדוג: מותג חלש יותר, פחות משחקי ענק, פחות מכירות. זו גם התפיסה העצמית שמניעה את חטיבת המשחקים של מיקרוסופט. אלא שהתפיסה העצמית הזאת לא מעניינת אף אחד שמסתכל על מיקרוסופט מבחוץ: הם רואים בה רק את הצד החזק, וספק אם יש שרשור טוויטר ביקום שישכנע אותם אחרת. 

זה לא אומר, כמובן, שהגופים הרגולטוריים השונים יפסקו נגדם (ה-CMA פרסם השבוע שש חוות דעת של חברות גיימינג על העסקה, כולן חיוביות. האגף הבריטי מתחיל להיראות יותר ויותר טוב עבור מיקרוסופט), אבל זה כן אומר שהם יצטרכו להזיע עוד לא מעט בדרך לקו הסיום.