משרדי ה-SEC (צילום: שאטרסטוק)
צילום: שאטרסטוק

רשות ני"ע האמריקאית (SEC) דוחפת מהלך שעשוי לשנות את עולם ההון סיכון ולקרב מאוד בין המגזר הפרטי לציבורי: "הוול סטריט ג'ורנל" מדווח כי רשות ני"ע האמריקאית (ה-SEC) מבקשת לחייב חברות פרטיות לחשוף נתונים פיננסיים. הנימוק: ליוניקורנים יש השפעה עצומה על השוק ו"אפס נראות", אומרים שם.

עד כה חברות פרטיות לא חויבו בדיווח לרגולטורים או לציבור, והנתונים הפיננסים המלאים של רבות מהן נחשפו רק לקראת הנפקה, אם הייתה כזו. אך בשנים האחרונות התרחבה המגמה של חברות שנותרו פרטיות לזמנים ממושגים מבעבר, ורבות מהן - בעיקר חברות טכנולוגיה - הגיעו לשווים של מיליארדי דולרים. כתוצאה מכך, חברות דוגמת אובר ו-Airbnb שינו תעשיות שלמות בעודן פרטיות. ב-2021 מגמת היוניקורנים - חברות פרטיות שמגיעות לשווי של יותר ממיליארד דולר - המשיכה לדהור: לפי נתוני פיצ'בוק, בשנה האחרונה נולדו 340 יוניקורנים חדשים בארה"ב, וגם בישראל נשבר ב-2021 השיא עם 34 יוניקורנים חדשים.

ב"וול סטריט" מציינים כי השווקים הפרטיים הפכו למסלול גיוס הון פופולרי שמזרים לחברות כסף מגורמים מוסדיים ומאנג'לים, אך ללא העול הרגולטורי המוטל על חברות ציבוריות. כעת מקדמת הרשות תוכנית שתחייב עוד חברות פרטיות לחשוף נתונים פיננסיים באופן סדיר, כך לפי מקורות ששוחחו עם הג'ורנל וכן לפי התוכנית החצי שנתית של ה-SEC. בנוסף, ב-SEC שוקלים להדק את התנאים המוצבים בפני משקיעים כדי לקבל גישה לשוק הפרטי, ולהגדיל את היקפי המידע שחברות שאינן ציבוריות נדרשות להגיש ל-SEC.

שני שליש מהחברות שהונפקו בארה"ב ב-2021 נסחרות כעת מתחת למחיר ההנפקה

אליסון לי, נציג המפלגה הדמוקרטית ב-SEC שקרא לשינוי מסוג זה, אמר לג'ורנל ש"כאשר מדובר בחברות גדולות, יכול להיות להן השפעה על חייהם של אלפי אנשים בלי שום נראות למשקיעים, לעובדים, לאיגודים המקצועיים, לרגולטורים ולציבור". לי הוסיף שהמטרה אינה לאלץ חברות קטנות ובינוניות לחשוף מידע אלא רק חברות מסדר גודל מסוים ומעלה.

הצעד החדש של ה-SEC צפוי להיתקל בהתנגדות מצד גופים פיננסיים וכן מצד החברות הפרטיות עצמן, שהתרגלו לצורת עבודה מסוימת ולחשאיות שהקנתה להם חופש גדול מאוד.

נסיקת השווי במגזר הפרטי באה לידי ביטוי בשורה של הנפקות מאכזבות בשנה החולפת: שני שליש מהחברות שהנפיקו בארה"ב ב-2021 נסחרות כיום מתחת למחיר ההנפקה שלהן - נתון שמעיד גם על השלכות ההתנהלות החשאית בשוק הפרטי, שיוצרת לעיתים באז לא מוצדק סביב חברות שזוכה ל"תיקון" אחר ההנפקה.

גם היום לא כל החברות הפרטיות פועלות תוך מעטה חשאיות: החוק האמריקאי מחייב חברה שיש לה יותר מ-2,000 בעלי מניות להירשם ב-SEC ולהעביר לה מידע קריטי גם אם אינה מונפקת לציבור. אלא שמדובר באירוע נדיר, שכן החוק הנוכחי מאפשר לבעלי מניות להירשם דרך ברוקרים ומשקיעים, שמרכזים מספר גדול של בעלי מניות אך נספרים כמשקיע בודד.

עוד לא ברור מה יכלול הצעד שמגבשת ה-SEC ואילו חברות יחויבו בדיווח, אך נראה כי הרשויות האמריקאיות מוטרדות מההשפעה העצומה שיש לחברות הפרטיות על סקטורים שלמים מחד, ומהסיכון לכספי המוסדיים וחסכונות הציבור שמושקעים בהן מאידך.

"כסף פנסיה רבים מנותבים לחברות צמיחה, בעיקר חברות טכנולוגיה"

דינה פסקא רז, שותפה וראש מערך הטכנולוגיה וראש מערך המיסוי הבינלאומי בסומך חייקין KPMG, אמרה ל-tech12 כי "בשנים האחרונות ובפרט בשנתיים האחרונות, אנו עדים לשינוי בדפוסי ההשקעה של כסף מוסדי בארץ ובעולם, כך שסכומי כסף עצומים מנותבים להשקעות אקוויטי בחברות צמיחה, בעיקר חברות טכנולוגיה. נראה כי התנועה האדירה של כספי חסכונות של פנסיונרים לעבר השקעות מחייבת פיקוח והסדרה במטרה לשמור על יציבות, במיוחד כשמדובר בהשקעות בסכומים משמעותיים בחברות פרטיות.

דינה פסקא רז, שותפה וראש מערך הטכנולוגיה ב-KPMG (צילום: איל מרילוס, יח"צ)
דינה פסקא רז, שותפה וראש מערך הטכנולוגיה ב-KPMG | צילום: איל מרילוס, יח"צ

עם זאת, פסקא רז הזהירה מצעדים חריפים מדי: "הירידות הניכרות בשווי חברות לאחר הרישום למסחר מגבירות את הרושם כי יש צורך 'לעשות משהו' - אך במקביל לוודא שלא יוצרים שיבוש בהקצאת כספי הון סיכון בשלבים מוקדמים יותר, וכי ההסדרה והפיקוח חלים רק על חברות בשלות ובהשקעות מעל רף כניסה מתבקש".