כלכלת סין במצוקה הולכת וגוברת: לפי הנתונים הכלכליים שהתפרסמו אמש, התמ"ג הסיני צמח ברבעון הקודם ב-0.4% בשל הסגרים. זה היה הרבעון השני הגרוע ביותר בהיסטוריה המתועדת פרט לתחילת הקורונה. בעקבות זאת, בבנק ההשקעות גולדמן זאקס הורידו את תחזית הצמיחה של סין ל-3.3% בלבד, בטענה כי הסגרים הנחיתו מכה גדולה משצופתה. האמת, גם 3.3 נראה אופטימי.
הסיבות לכך מגוונות, וננסה לסקור אותן כאן. תחילה, כלכלה: סין עוד לא התגברה על הקורונה. אחרי חודשיים של סגרים, נכון לתחילת השבוע, עדיין 11 ערים שמהוות 115 מיליון בני אדם ו-8% מאוכלוסיית סין, נמצאים בסגר או תחת הגבלות. וכשיש מדיניות אפס סובלנות ואין מספיק חיסונים אפקטיביים – כי הסינים מקבלים את החיסונים הסיניים לקורונה – סין בבעיה. כי הקורונה לא מתחשבת במשברים האנושיים שהחלו להיווצר הרבה לפניה, אבל היא מתפקדת כקטליזטור לחוסר שקט אזרחי שהחל כבר בסגרים בשנגחאי.
איך הוא עוד בא לידי ביטוי? נתחיל מקריסת הנדל"ן המפוארת, שהחלה לאחר שהסינים הידקו במעט את אפשרויות המינוף של יזמי הנדל"ן למגורים, כדי לגרום לענקית כמו אוורגרנד להגיע כמעט לחדלות פירעון, בשל מינוף של למעלה מ-300 מיליארד דולר – וזה כמו כל אירוע בעל משמעויות, יצר כדור שלג והוא צובר תאוצה ומתחיל לגדול בצורה מפחידה.
עכשיו, מאות אלפי משקי בית בלמעלה 50 ערים במדינה, כלומר אזרחים פשוטים, מסרבים לשלם משכנתאות על דירות לא גמורות בכ-200 פרויקטים, בשל הידיעה כי קריסתם של לא מעט יזמים, תוביל לכך שהם לא יקבלו את הדירות שהם שילמו עליהן. המגמה הזו צפויה להתגבר. שוק המשכנתאות הסיני היה נחשב עד כה לאחד מההשקעות הבטוחות ביותר, כשלפי בלומברג, יש לסינים משכנתאות בהיקף של 46 טריליון יואן, שהם כמעט 7 טריליון דולר. זה נגמר ואין יותר ביטחון. לפי ההערכות, היקף המשכנתאות שיושפעו ישירות מהיצרן הצרכני מגיע לכדי 2 טריליון יואן, שהם 300 מיליארד דולר. הרגולטורים הסיניים מנסים להרגיע את המשקיעים הזרים, אבל טרנד העזיבה צפוי להימשך.
עוד בעיה בסקטור הבנקאות? בבקשה. בנק הנאן פשט רגל ו-6 מיליארד דולר של חוסכים התאדו, ככל הנראה בשל מרמה. כאלף אזרחים שהפגינו מול הבנק לאחר שלא הצליחו למשוך את כספם, נתקלו בבריונים שבאו ופיזרו אותם בכוח. אבל כשבנק נופל, זה בדרך כלל הדומינו הראשון, בשל החיבור בתוך המערכות הפיננסיות המודרניות. אלה אמנם אמורים לרכך נפילות בשעת צורך, אבל עכשיו כולם צריכים יציבות בתנאים הכלכליים ההולכים ומתדרדרים. כזו אין.
הנתונים הסיניים החלשים מאוד כבר יוצרים חשש לאפקט דומינו שיוריד את הכלכלה העולמית על ברכי המיתון. אבל כנראה שהמכה שהסינים הכי חוששים ממנה, היא מה שכולם כרגע מפחדים ממנו, הריבית בארה"ב. לפי נתוני רשויות המט"ח בסין (State Administration of Foreign Exchange), בסוף מרץ האחרון החוב הסיני למשקיעים זרים הגיעו ל-2.75 טריליון דולר. עכשיו החוב הזה הולך להיות הרבה יותר כבד עם הריבית העולה מחודש לחודש. מי מוכן להמר איך זה יגמר?
גם חברות הטק הסיניות סובלות
לאחרונה יצאו קולות מבייג'ינג הבירה על כך שבקרוב יגמר הגל הרגולטורי נגד חברות הטק, זה שהחל עם נאום תוקפני נגד ה-CCP, המפלגה הסינית הקומוניסטית, "שמונעת חדשנות" מפיו של מייסד עליבאבא ג'ק מא ב-2020 והפך לנאום היקר בהיסטוריה. בינתיים ההבטחות נותרו על הנייר. היום מניית עליבאבא נפלה בעוד 6%, לאחר שבכירי החברה נחקרו בהקשר לפריצת הסייבר הגדולה ביותר בהיסטוריה הסינית, שבה נגנבו זהויות של כמיליארד סינים ממשטרת שנגחאי.
הפגיעה הממשלתית העקבית, יחד עם האופק הכלכלי המתדרדר, הביאו את עליבאבא, טנסנט ויתר ענקיות הטק למצב שבו הן נמצאות בתהליך מזורז של צמצומי כוח אדם ופרויקטים. בכך, השכבה האזרחית החסונה ביותר עד המשבר, הופכת ליותר פריכה. זה לא טוב להוצאות הצרכניות הסיניות ולמעמד הביניים הסיני באופן כללי שרואה את נכסיו הנדלניים והביטחון התעסוקתי מתאדים במהירות.
לכך מתווסף עוד רובד פוליטי של מורכבות. עד כמה מצבה של סין רעוע כנראה תעיד העובדה הבאה: סין מעוניינת לתקן את יחסיה עם אוסטרליה. למה זה מעיד על בעיה? כי עד לא מזמן סין התעמרה באוסטרליה באופייניות סינית רגילה, כשבין היתר חסמה יבוא של מוצרים מהיבשת כמו יין, אחד מענפי הייצוא המשמעותיים של האוסטרלים. אבל אליה וקוץ בה. אוסטרליה הייתה בין ספקיות הפחם הגדולות של סין, וכשמחירי הפחם שוברים שיאים והעולם באמצעו של משבר אנרגטי עם מחירי נפט וגז גבוהים ומאמירים מיום ליום - סין הודיעה כי אוסטרליה שוב בצד הטוב שלה. "הצד הסיני מוכן להאיץ את המגעים, לערוך להם קליברציה ולהפליג יחד שוב", אמר שר החוץ הסיני, וואנג יי, ביום חמישי לעיתונות הסינית.
האם אוסטרליה תיענה לחיזורים? נראה שהסינים מחכים לספינה הלא נכונה. כי אחרי שכבר הודיעה על רכישת 8 צוללות בהנעה גרעינית מארה"ב; הצטרפה לארגון 4 המדינות, ה-Quad, יחד עם הודו ויפן (שמטרתו הלא מוצהרת היא למנוע את ההתפשטות הסינית במים הטריטוריאליים של מזרח אסיה ואזור אוקיאניה); והעובדה כי כבר מצאה לעצמה קונים אחרים שיחליפו את הכסף הסיני - הודיע ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבנז, כי ארצו לא תיכנע "לתביעות" וכי אוסטרליה "תשתף פעולה עם סין היכן שיתאפשר".
בתרגום פשוט: אוסטרליה חזרה לגמרי לצד של ארה"ב, ששוב מכתיבה את התנאים בזירה הבינ"ל, עם מטרה מוצהרת להחליש את סין. דוגמה טובה נוספת לניסיון המערבי למגר את המפלגה הקומוניסטית הסינית (CCP) היא העובדה שראשי ה-FBI האמריקאי וה-MI5 הבריטי, יצאו בהצהרה משותפת נדירה במסיבת עיתונאים שנערכה בשבוע שעבר: "סין היא האיום ארוך הטווח הגדול ביותר לכלכלה ולביטחון הלאומי שלנו", אמר ראש ה-FBI, כריסטופר ריי, שהמשיך בטענה כי יש עדויות להתערבות סינית בפוליטיקה המקומית, כולל בבחירות האחרונות, והוסיף כי אם סין תנסה להשתלט על טיוואן בכוח זה "יהווה את אחד מהשיבושים הכלכליים הנוראיים שהעולם ראה אי פעם".
משרד החוץ הסיני אמר בתגובה כי המערב "מנסה לפמפם את איום הסיני" ושכדאי להם "להזיז הצידה את הדמונים המדומיינים שלהם". האמת? גם אם דובר משרד החוץ, ז'או לייאן, לא התכוון לכך, הוא צודק לגמרי. כי הכלכלה הסינית היום היא הדבר האחרון שצריך להדאיג את ארה"ב.
כי בארה"ב אולי יש אינפלציה, אבל המעצמה הגדולה בעולם עצמאית אנרגטית, עצמאית תזונתית, טכנולוגית, עם שכנות שהן שותפות הסחר המשמעותיות ביותר שלה ושליטה צבאית בכל התעבורה הימית הגלובלית. סין לא: סין תלויה ביבוא עם צי צבאי בעל רדיוס קטן של אלף ק"מ, כשמספיק 2 משחתות אמריקאיות באוקיינוס ההודי כדי להרעיב חצי מהאוכלוסייה הענייה של סין - מאות מיליוני בני אדם, כן? לסין לא תהיה תגובה לכך. אם תעשה את הטעות ותפלוש לטיוואן, סנקציות כלכליות יהיו הבעיה הכי קטנה שלה. ארה"ב כבר תדאג לדקור את הדרקון הסיני המוחלש במקומות הכי רגישים.
במקביל לכל זאת, הונג קונג ממשיכה לרדת מגדולתה. מדד ההאנג סנג ההונג קונגי ירד ב-3.2% והשלים ירידה של כ-5.5% ביומיים. זאת לאחר שבסוף השבוע שעבר, עליבאבא וטנסנט, ענקית הגיימינג ומפעילת הסופר-אפ וויצ'ט, נקנסו על אי דיווח של פעילויות עסקיות ישנות. אמנם ההאנג סנג ירד מתחילת השנה בקצת פחות מ-13%, השיא שלו בכלל היה ב-2018 ומאז, פרט ל-2020 עד תחילת 2021, בתקופת ההרחבה המוניטרית העולמית, המדד המרכזי הזה בטרנד ירידה מתמשך וכבר איבד כמעט 40% מאז השיא שהיה לפני 4 וחצי שנים.
זאת בשל העובדה כי הממשל הסיני הפסיק דה פקטו את מדיניות "מדינה אחת – שתי שיטות", שאפשר לעיר ההיסטורית להיות פתוחה לזרים. אחרי שהשלטון הסיני הנהיג לבסוף את חוק הביטחון הלאומי על העיר, זה גרם לממשל האמריקאי לצאת בהודעה חריגה שקוראת לחברות אמריקאיות להיזהר בעשיית עסקים שם, בעיר שפעם נחשבה לשער של המערב למזרח אסיה.
קחו כל נושא שהועלה פה בנפרד ומדובר באתגרים קשים מאוד, תחברו אותם ותקבלו חבית נפץ כלכלית שרק ממתינה לגפרור הנכון. בכל מקרה, כל אלה יקשו על הנשיא שי ג'ינפינג להישאר בתפקידו לקדנציה שלישית, שתהפוך אותו לדיקטטור בפועל. ההצבעה אמורה להתקיים עד סוף השנה הנוכחית. הלחץ בסין צפוי להתהדק ולהגיע לרמות שיא עד אז. אם ג'ינפיג ייבחר שוב, זו כנראה תהיה החותמת הסופית על סוף הרומן בין המערב לסין וצפי להתממשות התחזיות על כניסה לעשור אבוד סיני.