בית משפט מחוזי באוסטריה פסק כי חבילות Ultimate Team במשחקי FIFA - סוג של חבילות קלפי שחקנים שניתן לרכוש בתוך המשחק - מהוות הפרה של חוקי ההימורים הקפדניים במדינה.
מספר שחקני FIFA האוסטרים שהגישו את התביעה ב-2020 אמנם יקבלו פיצויים נמוכים למדי, של כ-340 יורו לאדם בלבד (סכום מצחיק ביחס לרווחים הרבים ש-Ultimate Team מביא לכיסים של יצרנית המשחק, Electronic Arts), אבל הנתבעת במשפט - שהיא בכלל חברת סוני (הקניות נעשו בחנות האונליין של הפלייסטיישן) לוקחת את פסק הדין ברצינות רבה, מחשש לתקדים משפטי מסוכן - וכבר הגישה ערעור.
ב-15 השנים האחרונות, המודל העסקי של המיקרוטרנזקציות - רכישות בסכומים נמוכים של תוכן נוסף בתוך המשחק - הפך לא רק למנוע הכסף של משחקי המובייל אלא גם למקור הכנסות משמעותי עבור יצרני משחקים גדולים.
המשחקים עצמם נמכרים במחיר מלא, בדרך כלל של 60 דולר, אבל זו בעצם רק ההתחלה, כי לאחר מכן היצרנים גם מרוויחים סכומים נוספים ממכירות בתוך המשחק, לרוב של שלבים נוספים או שדרוגים קוסמטיים לדמויות.
הגרסה של סדרת FIFA הותיקה והמצליחה למודל הזה הייתה מצב המשחק Ultimate Team, שבו שחקנים רוכשים חבילות קלפים - ממש כמו באלבומי השחקנים של הילדים - ומרכיבים קבוצת חלומות שאיתה הם גם יכולים לשחק.
המחיר הראשוני למשחק, כ-60 דולר, היה רק ההתחלה. עבור היצרנים, אחד ממקורות ההכנסה העיקריים הוא ההשלמות שהגיעו לאחר מכן, בתוך המשחק עצמו: מכירות בתוך שלבי המשחק, שדרוגים קוסמטים לדמויות, וחבילות קלפים שמזכירות את אלבומי הקלפים הנוסטלגיים
אלא שכאן לתמונה נכנס הבדל מהותי, גם מבחינה משחקית וגם מבחינה משפטית, בין מיקרוטרנזקציות שבהן השחקן יודע בדיוק מה הוא קונה כמו עיצוב חדש לרובה או סקין ב-Fortnite - לבין רכישה של חבילת קלפים סגורה, שמכונה במשחקים אחרים lootbox (קופסת שלל).
מיקרוטרנזקציות מהסוג השני, שנחשבות להרבה יותר ממכרות וגם הרבה יותר רווחיות, נמצאות כבר זמן רב על הכוונת של רגולטורים שונים, בעיקר באירופה. אבל בינתיים ההתקדמות במאבק נגדם נעשית בצעדים קטנים.
במקרה של שחקני FIFA האוסטרים נגד סוני, התביעה קיבלה רוח גבית מהעובדה שאחד התובעים היה בן 17 עת בזבז יותר מ-400 יורו על חבילות קלפים במשחק.
ב-2020, בית דין בהולנד פסק קנס של חצי מיליון יורו ל-EA, משווקת המשחק FIFA, עבור כל שבוע בו היא ממשיכה למכור חבילות קלפים סגורות ב-Ultimate Team. פסק דין זה נחשב בהתחלה לרעידת אדמה פוטנציאלית בתעשיית הגיימינג אך מאוחר יותר, בית דין גבוה יותר קיבל את הערעור של EA. הקנסות בוטלו והעסקים המשיכו כרגיל.
אם הפעם הערעור של סוני יידחה - וייתכן וסכום הקנס הצנוע ישחק לרעתה - עשויה להתחיל תגובת שרשרת של מאבק רגולטורי באגף ה"סגור" של המיקרוטרנזקציות מחד, ושינויים אסטרטגיים מצד יצרניות המשחקים מאידך. כך, מוקדם יותר השנה דחף חשש מפסיקות דומות את בליזארד להימנע מהפצה בבלגיה ובהולנד של המשחק את Diablo Immortal.