אחד הרומנים העסקיים המשמעותיים ביותר של המאה ה-21 גוסס לנו נגד העיניים ומצביע על שנה בעייתית להון הסיכון הגלובלי כולו. כך לפחות אם הניתוח של חטיבת המחקר של סיטיבנק אכן נכון. נתחיל מההתחלה.
בשנת 2000 סופטבנק (SFTBY) של המשקיע מסיושי (מסה) סאן הייתה המשקיעה המשמעותית הראשונה בסטארט אפ סיני עלום בשם עליבאבא. ג'ק מא, היזם של מה שיהפוך לענק האינטרנט הסיני הראשון, היה רחוק אז שנות אור מהאייקון הבינלאומי שהפך להיות אך האמין בהתפתחות האיקומרס. סופטבנק של סאן השקיעה בעליבאבא 20 מיליון דולר לפני כמעט 22 שנה, ויחד, משולבות זרועות ואינטרסים עסקיים, שתי הישויות צמחו והפכו לענקית גלובלית כל אחת בדרכה. הכסף של סאן נתן למא עמדת זינוק, והצלחת ההשקעה העניקה לסאן את הדבר החשוב ביותר למשקיע: אמינות.
מה קרה עכשיו? ביום שישי האחרון עליבאבא דיווחה ל-SEC, רשות ניירות הערך האמריקאית, על רישומן של מיליארד מניות אמריקאיות (ADS) חדשות, כאלה שלא היו רשומות לציבור לפני כן. לפי האנליסטים של סיטיבנק, המשמעות היא שסופטבנק, מהבודדות בעלות אחזקות בסדר גודל כזה בענקית האיקומרס, משחררת את המניות שלה לשוק. הם העריכו שענקית השקעות היפנית מתחילה לממש את המניה החבוטה, שמאז היעלמותו של מא מהזירה הציבורית בסוף 2020 חטפה יחד עם כל יתר סקטור הטכנולוגיה מהרגולטורים הסיניים.
בעקבות הדיווח, עליבאבא הוכתה ביום המסחר וירדה ב-6% - מה שהגביר עוד יותר את צניחת המניה שמאז אוקטובר 2020 איבדה כמעט שני שליש משוויה ונסחרת כעת סביב 115 דולר. זה לבדו מעיד על מה שחושבים המשקיעים על העתיד הנוכחי של החברה, שלפני שנה שילמה קנס של 2.8 מיליארד דולר לרשויות בסין ולראשונה סיימה רבעון בהפסד. באוקטובר החברה האחרון אף "תרמה" – מה שנתפס יותר כשוחד לרשויות – 15.5 מיליארד דולר נוספים ליוזמת שגשוג משותף (Common Prosperity) של נשיא סין שי ג'ינפינג.
סאן הגדיר לאחרונה את מצבה של סופטבנק כנמצאת בעיצומה של סופה. ביטוי לכך הוא ירידת שוויה ל-79 מיליארד דולר - 20% פחות מהיקף השקעות של 100 מיליארד דולר שביצעה קרן ויז'ן שבבעלותה
אבל כמו שאמרנו, יש כאן שני סיפורים שלובים. כי יחד עם דעיכתה של באבא וירידתה מגדולתה, קשה להתעלם ממצבה הדל של סופטבנק שנגררת למטה. לפני שלושה חודשים אמר סאן אמר בשיחת המשקיעים שחברת ההחזקות שלו נמצאת בעיצומה של סופה. המילה המדויקת שבה השתמש היה blizzard, כלומר סופת שלגים. המצב לא השתפר מאז והוא אף לא צפוי להשתפר עם מחיקות השווי שחטף בשל החשיפה הגדולה שלו לשוק הטכנולוגיה הסיני. ביטוי לעומק התסבוכת שבו מצויה סופטבנק אפשר לראות בשווי השוק שלה, שעומד על 79 מיליארד דולר - נמוך ב-20% מהיקף ההשקעות של קרן ויז'ן בת 100 מיליארד הדולר שהקימה ב-2017. השקעות הקרן, ובמיוחד אלו בסין, מושכות מטה את שוויה של סופטבנק והחברה של סאן לא מצליחה להיפטר מנכסים שיקלו על תזרים המזומנים שלה.
הבום שהחל בהנפקת עליבאבא נעצר בחריקת בלמים עם הנפקת דידי
כשמדברים על תהליכים קשה בדרך כלל לשים נקודות התחלה וסיום מדויקות לאירועים. לא כך במערכת היחסים שבין המשקיעים בוול סטריט לבין ענקיות הטכנולוגיה הסיניות וסאן, שיש לו סטייק בשני הצדדים. הנפקת עליבאבא בניו יורק ב-2014 סימנה לא מעט דברים, אבל בעיקר את תחילת הרומן בין שוק ההון האמריקאי וחברות האינטרנט הסיניות. ההנפקה ההיא, בהיקף 20 מיליארד דולר והגדולה עד אז בהיסטוריה של הבורסה בניו יורק, הייתה יריית הפתיחה לבום הנפקות בן שבע שנים וחגיגת כספים גדולה.
אלא שהבום הזה הסתיים בחריקת בלמים מחרישת אוזניים ומרוקנת כיסים אשתקד, לאחר הנפקתה הראשונית של דידי, מקבילתה הסינית של אובר. ימים ספורים לאחר ההנפקה התגלה כי החברה נמצאת תחת חקירות רגולטוריות חמורות בסין ושווי המניה קרס. חדשות רעות אבל כל המשקיעים בחברה, שסאן וסופטבנק היו בין המשמעותיים בהם.
צריך לעצור רגע ולדבר על הרגולציה הסינית על חברות הטכנולוגיה. השלטונות במדינה החלו לחשוש מכוחן העולה של ענקיות הטכנולוגיה המקומיות, יש שיאמרו בצדק. עם ענקיות אלו נמנות נוסף לעליבאבא ודידי גם טנסנט, ענקית הגיימינג ובעלת ה-Super-app וויצ'ט, ענקית החיפוש הסינית באידו ושחקניות נוספות.
מבחינת השלטונות, נראה שהמיליארדרים הסינים שכחו למי הם חייבים את כל הממון שלהם. התשובה כמובן היא למפלגה הקומוניסטית הסינית שבין היתר סגרה את המדינה לחברות הטכנולוגיה המערביות - ובכך אפשרה את צמיחתן של שחקניות ענק מקומיות. נשיא סין שי ג'ינפינג החליט שצריך להזכיר מיהו בעל הבית, אז אולי לא כדאי להלאים את הענקיות אבל אפשר לגרום להן להבין שכדאי להם להתיישר. בשנה האחרונה כמעט כולן מדממות. יש גם שחקניות שמרוויחות, כמו פינדאודאו שמתחרה בבאבא, אבל השוק הסיני בכללותו כבר לא מושך כמו פעם והשוויים והזדמנויות הצמיחה נמצאות בצד העקום שיורד למטה.
המשטר הסיני החליט שצריך להזכיר למיליארדרים של הטכנולוגיה מי בעל הבית ולדחוף אותם להתיישר. התוצאה היא שהשוק הסיני כבר לא מושך משקיעים כבעבר והזדמנויות הצמיחה מצטמצמות
לזה תוסיפו את העובדה שהרשויות הסיניות נמצאות בתהליך של מחיקת חברות סיניות מהמסחר בוול סטריט והעברתן לבורסת הונג קונג שנפגעה בשנתיים האחרונות על רקע הגברת האחיזה של השלטון המרכזי בעיר. חברו לכך את העובדה שהרגולציה בסין אוסרת על הוצאת דוחות חשבונאיים מתחומי המדינה, תערבבו את זה עם חוק שאישר הסנאט האמריקאי למחיקת חברות שאינן עומדות בכללי הדיווח של ה-SEC (החברות הסיניות הן היחידות שלא עומדות בהם) – וקבלו תמונה ברורה של משבר בזוגיות. ואת התמונה הזו לסופטבנק כבר קשה לעכל.
ההשקעות של סופטבנק לא סיפקו את הסחורה
מצבה של סופטבנק הוא מעין תמונת מראה של מה שקורה בשווקים הסיניים, שיותר ויותר נסגרים עבור המערב. בעשור האחרון קרן ויז'ן של סופטבנק השקיעה בעשרות חברות סיניות שהיו בעלות פוטנציאל צמיחה משמעותי בתחומים כמו נדל"ן, דרך מלונאות ועד נסיעות שיתופיות. עם זאת, חלק ניכר מהביקורת שהופנתה כלפי הקרן היא שבעוד סאן סינוור את המשקיעים עם הבטחות להשקעה בטכנולוגיות קצה מרתקות, בסוף הוא הלך על אפליקציות שאמנם יושבות על טרנד חדשני, אבל לא שוברות כללים ומוסכמות.
עליבאבא ודידי הן דוגמאות מובהקות לכך. אפילו אם עליבאבא באבא היא רבת עוצמה היא עדיין רק זירת מסחר. החברה אמנם פיתחה שבבים של 5 ננומטר ומכוונת יותר לדיפטק, אך אלו מיועדים לשוק הסיני פנימה והם לא באמת הפורטה של החברה, שהכנסותיה ימשיכו להסתמך בשנים הקרובות על יום הרווקים הסיניים. דידי מצדה היתה חדשנית לפני כעשור והיתה אמורה להוות היום פרה חולבת, אך ההגבלות הרגולטוריות מקשות על החליבה. את רכישת מפתחת השבבים Arm סאן הגדיר כחלק מאסטרטגיה לחזק את תחום אינטרנט הדברים (IoT), אך הקשר בין הטענה למציאות די מקרית.
גם כשסופטבנק ניסתה לצמצם נזקים עם מכירת Arm לאנבידיה, היא גילתה שלא קל הדבר. על פניו זו הייתה אמורה להכניס בוננזה של 40 מיליארד דולר לסאן, שזקוק לכסף כמו אוויר לנשימה. אבל בדיוק כשחשב שהצליח להוריד את מפתחת השבבים מהמדף, רשות הסחר הפדרלית האמריקאית (ה-)FTC, חסמה העסקה כשתבעה את אנבידיה. הנימוק של ה-FTC היה מיצובה של Arm כמעודדת תחרות, מאחר והיא עושה לייסנסינג לשבבים שהיא מפתחת לכל מי שיש לו כסף לשלם. הרשות חששה שאנבידיה תוריד את הניטרליות של Arm ובעצם תוכל לפגוע במתחרות שלה. היום הודיעו החברות סופית שהן יורדות סופית מהעסקה וכי פניה של Arm להנפקה ב-12 החודשים הקרובים.
בינתיים נחתך שוויה של סופטבנק נחתך בשנה האחרונה בחצי, כשעוד ועוד עסקים שקרן ויז'ן מושקעת בהן מדממים. לא סתם נפטר סאן מחטיבת הרובוטיקה ווהחל לכוון חברות להנפקה: הוא חייב כסף ומהר. בשנה שעברה סאן כבר עצר את כל ההשקעות החדשות שלו בסין "עד לרגיעת הלחצים הרגולטוריים". בסוף השבוע האחרון, אם הצעת מניות עליבאבא למכירה, העצירה הפכה לסחף ונסיגה.
סופטבנק וקרן ויז'ן עומדות מאחורי מגמות שהובילו ועיצבו את עולם השקעות הטכנולוגיה כולו בעשור האחרון. כששחקנות גדולות ודומיננטיות כל כך כמוהן רועדות, גלי ההדף עשויים להשפיע על השוק כולו
מי שיגיד שסאן עושה יופי של אקזיט מעליבאבא, צודק מספרית. אבל צריך לזכור כמה דברים: קודם כל, המכירה נעשית מתוך לחץ ומעמדה של חולשה כללית. שנית, הנכסים והחשיפה שהיו לסאן לפני 22 שנה כשהשקיע בעליבאבא וקנה את עולמו הם כעין וכאפס לעומת המחויבויות שלו כיום. הנכסים שהעלו אותו מעלה מעלה, לאליטה של עולם ההשקעות במאה ה-21, גוררות אותו כעת ביגון שאולה, והשאלה שמחרפת מסביב היא עד כמה עמוקה התהום שאליה נופלת סופטבנק. מעבר לכך, סופטבנק וקרן ויז'ן הן יותר מעוד שחקן בתחום ההשקעות: הן עומדות מאחורי מגמות שהובילו ועיצבו את עולם השקעות הטכנולוגיה כולו בעשור האחרון, דחפו סכומי עתק ליזמים וסטארט אפים ועודדו את ניפוח השוויים בענף כולו. כששחקניות גדולות ודומיננטיות כל כך רועדות, השווקים, ציבוריים ופרטיים, עשויים להרגיש היטב את גלי ההדף.