סבב הכותרות האחרון על נתוני המכירות של הפלייסטיישן 5 כנגד ה-Xbox Series X/S הוא קודם כל עוד תרגיל ביצירת נראטיב. סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, בישר בגאווה עם פרסום הדו"ח הרבעוני הראשון ל-2022 שהדור החדש של האקסבוקס עקף בחודשים האחרונים במכירות את הפלייסטיישן 5 ו"הפך לקונסולה המובילה בשוק האירופאי והאמריקאי", אבל על מנת לטעון זאת מיקרוסופט נזקקת לפרשנות, נאמר, מעט יצירתית של התמונה האמיתית בשוק.
עם זאת, שנה וחצי לאחר ששתי הקונסולות הצפויות עלו על המדפים, עם הייפ שיכול להשתוות רק לבעיות האספקה שלהן, אפשר לקבוע בוודאות מספר דברים לגבי הסיבוב הנוכחי של "מלחמת הקונסולות": ראשית, כרגע הפלייסטיישן 5 עדיין מוביל. שנית, מיקרוסופט התאוששה מהתבוסה בסיבוב הקודם והדור הנוכחי שלה הוא בהחלט תחרותי, אם לא למעלה מזה. שלישית, אם מיקרוסופט אכן היא הראשונה להתאושש ולקום מההשלכות של משבר השבבים על שרשרת הייצור שלה - ההשלכות על התחרות בין השתיים יהיו דרמטיות.
אז כן, חגיגת "הובלת השוק" של מיקרוסופט עדיין מוקדמת. בחודשים הראשונים של השנה, בסך כל המכירות של השנה וחצי האחרונות, הפלייסטיישן 5 עדיין הוערכה כמובילה (כ-17 מיליון יחידות) על פני האקסבוקס (כ-12 מיליון יחידות). וגם אם מיקרוסופט מצמצמת את הפער ועוקפת נקודתית ברבעון הזה את המתחרה שלה, עדיין יש כמה גורמים שמעוותים את התמונה לטובתה.
רק אל תגידו סוויץ'
הכוכבית הגדולה ביותר המתנוססת לצד דבריו של נאדלה, היא הניסוח הזהיר בנאום הניצחון שלו. הוא הקפיד לציין שהשוק בו מובילות קונסולות ה-Xbox Series (מדובר בקונסולת הפרימיום X ואחותה הקטנה ה-S - בלי תמיכה ב4K, עם הארד דיסק קטן ולא נוח, אבל גם בחצי מהמחיר. סוני, מציעה גם היא שני דגמים, אבל ההבדל היחיד ביניהן הוא כונן הבלו-ריי וההבדל במחיר הוא 100 דולר, או כ-600 ש"ח בישראל) הוא שוק קונסולות ה-next-gen. מאז 2013, סוני ומיקרוסופט שיחררו את הקונסולות שלהן ראש בראש, באותו שבוע בנובמבר, בדיוק בזמן לפיק המכירות של הכריסמס, וסביבן גם הוגדר "דור הקונסולות" הנוכחי, התשיעי במספר (כאשר הראשון נספר בין 1972 ל-1983 והמנצחת הגדולה שלו הייתה אטארי).
זה נכון שמבחינה טכנולוגית הסוויץ' לא משחקת במגרש של סוני ומיקרוסופט, אבל בפועל, מבחינת היכולת שלה לשנע יחידות ולמכור משחקים ב-2022, נינטנדו היא לגמרי בתחרות, והיא אפילו מובילה
הניסוח הזה הוא נוח במיוחד למיקרוסופט, כי הוא חוסך לנאדלה - וגם לסוני, בשלב טיעוני ההגנה - את הצורך לכלול בתחרות את נינטנדו, שקונסולת הסוויץ' שלה יצאה אמנם ב-2017 אבל, משלל סיבות, ממשיכה להימכר בטירוף: חמש שנים לאחר צאתה היא כבר מכרה מעל ל-100 מיליון יחידות, וניתן להעריך כי היא תעקוף עד סוף השנה את כלל מכירות הפלייסטיישן 4 (116 מיליון יחידות מאז 2013). יש לה סיכוי מסוים אפילו להתברג בראש הקונסולת הנמכרות אי פעם, שם מצפה לה תחרות כבדה מצד הפלייסטיישן 2 האגדית (155 מיליון יחידות, יצאה לשוק בשנת 2000 וייצורה הופסק סופית בתחילת 2013).
מבחינה דורית, הסוויץ' היא לא קונסולת נקסט-ג'ן, אבל זה רלוונטי בערך כמו הוויכוחים האם מישהו שנולד ב-1985 נחשב למילניאל. זה נכון שמבחינה טכנולוגית הסוויץ' לא משחקת במגרש של סוני ומיקרוסופט, אבל בפועל, מבחינת היכולת שלה לשנע יחידות ולמכור משחקים ב-2022, נינטנדו היא לגמרי בתחרות, והיא אפילו מובילה.
כל האמור לעיל ממש לא בא לגרוע מההתאוששות היפה של מיקרוסופט. למרות שהיא חברה גדולה ועשירה בהרבה מסוני, לקרב שהחל בנובמבר 2020 היא נכנסה כמפסידה, ועוד בנוקאאוט. במשך שבע שנים, הכיסים העמוקים של מיקרוסופט לא הצליחו לגרום לקונסולה השניה בתולדותיה, ה-Xbox One, להתרומם אל מול הפלייסטיישן 4. הסיבות היו מרובות - חלקן טעויות של מיקרוסופט, כמו ניסיון כושל למתג את הקונסולה שלהם כתחנת מדיה ביתית רב-תחומית, בזמן שסוני פשוט שמו את כל הפוקוס שלהם על לעשות מכשיר שמריץ משחקים; חלקן הצלחות של סוני, כמו שורה של כותרים בלעדיים (Last of Us, Uncharted, Horizon Zero Dawn, God of War, Spiderman) שהפכו ללהיטי ענק, מהסוג שקונים קונסולה בשבילם.
בכלל, הטעות שליוותה את מיקרוסופט בשנים האלו הייתה שהיא חשבה על יותר מדי מהלכים שלה בתור תשובות לאלו של סוני. וככה, עם תקציב קטן בהרבה ובלי כל השירותים ומערכות העומק שעמדו לרשותה של מיקרוסופט, סוני השאירה אותה הרחק מאחור.
מיקרוסופט חפרה עמוק מאוד בכיסים וקנתה ענקיות גיימינג כגון בת'סדה עבור 7.5 מיליארד דולר ואקטיוויז'ן-בליזארד בעסקה של 68 מיליארד דולר, מה שגרם לעסקת בת'סדה להראות כמו כסף קטן. כך או כך, זה ניפח את הקטלוג של מיקרוסופט בדיוק איפה שהיא הייתה חלשה
לכן הדבר המרשים ביותר באסטרטגיה של מיקרוסופט לקראת ההשקה של ה-Xbox Series הייתה האופן בו היא חשבה מחדש על השוק. התקציב הבלתי נגמר העומד לרשות חטיבת המשחקים שלה הוא, כמובן, מרכזי במהלכים שהיא מינפה, אבל הפעם היא סוף סוף השתמשה בו נכון. מיקרוסופט מצד אחד חפרה עמוק מאוד בכיסים וקנתה ענקיות גיימינג כגון בת'סדה עבור 7.5 מיליארד דולר, במה שהיה אז, בספטמבר 2020, לאחת העסקאות הגדולות ביותר בתולדות הגיימינג, ובפברואר 2022 קנתה את אקטיוויז'ן-בליזארד בעסקה של 68 מיליארד דולר, מה שגרם לעסקת בת'סדה להראות כמו כסף קטן. כך או כך, זה ניפח את הקטלוג של מיקרוסופט בדיוק איפה שהיא הייתה חלשה: בכותרי ענק כגון Doom, Fallout, Elder Scrolls (בעסקת בת'סדה) ו-Call of Duty, Warcraft ו-Overwatch (בעסקת אקטיוויז'ן-בליזארד).
אבל זה לא עצר שם. מיקרוסופט, אולי לראשונה בתולדות מלחמת הקונסולות, הצליחה, בפרשנות השלילית יותר, לכפות על סוני לשנות את האסטרטגיה שלה, או בפרשנות חיובית יותר - סימנה לה היכן ההצלחה שלה הפכה אותה לשמרנית ומקובעת. זה די נדיר - ומעניין מאוד - לראות את חברה גדולה בהרבה נאלצת לחשוב בצורה יותר יצירתית מחברה קטנה יותר, שבכל זאת הובילה במשך שנים את השוק הזה.
אבל זה בדיוק מה שקרה. מיקרוסופט גרמה לסוני לשנות גישה פעמיים: ראשית ביחס שלה להפצת משחקים בלעדיים מהקונסולות ב-PC: כבר לפני כמה שנים הבינה מיקרוסופט שאין שום הגיון בכך שהיא שומרת משחקים מסוימים כבלעדיים לאקסבוקס, ושמיקרוסופט זה מיקרוסופט זה מיקרוסופט - וכל משחקי האקסבוקס החלו להגיע מיד ישר גם לווינדוס (אינטגרציה שמיקרוסופט שכללה אף יותר בדור הקונסולות הנוכחי, המאפשרת להתחיל לשחק משחק באקסבוקס, לעצור, לעבור ל-PC בנקודה בה הפסקת וחוזר חלילה).
גם סוני בשנתיים האחרונות, שפעם הייתה מבוצרת עמוק בבלעדיות שלה בפלייסטיישן בלבד, החלה לרכך עמדות, וכותרים בלעדיים אהובים כמו God of War ו-Death Stranding נחלו לאחרונה הצלחות משמעותיות ב-PC. עם זאת, לעומת מיקרוסופט, לסוני עדיין אין מדיניות אחידה בנושא וגורלו של כל משחק ומשחק מוחלט לגופו. בנוסף, סוני, לאחר סרבנות של מספר שנים בחרה להשיק בקיץ הקרוב שירות מתחרה לגיים פאס של מיקרוסופט - ספריית משחקים בתשלום דמי מנוי. עבור סוני זו פניית פרסה בעיקר כי במשך חודשים רבים הם טענו בעקביות שהם לא מעוניינים להשיק שירות כזה, וכעת כל מהלך כזה נראה כמו זנב בין הרגליים.
המלחמה על שרשרת האספקה
אבל נחזור להווה. השבוע, לראשונה מאז שהושקו הקונסולות החדשות בנובמבר 2020, ניתן היה להשיג בארצות הברית בסניפים של רשתות כמו וולמארט ובסט ביי קונסולות Xbox Series X/S, בדגש על ה-X. המלאי הוא עדיין לא אינסופי, אבל המדפים סוף סוף מלאים. מנגד, המדפים של הפלייסטיישן 5 עדיין ריקים רוב הזמן. הדבר קשור, כמובן, גם לביקוש הגבוה לשתי הקונסולות, אבל הוא קשור יותר לשיבושים החמורים באספקת השבבים העולמית המלווה את התעשיות הטכנולוגיות השונות מאז פרוץ הקורונה. בכלל, מחסור בקונסולות הוא תופעה רגילה למדי בחודשים הראשונים של ההשקה - אבל אספקה כל כך לא סדירה כשנה וחצי לאחר ההשקה היא דבר שכמוהו לא נראה מעולם.
המדפים של הפלייסטיישן 5 עדיין ריקים רוב הזמן, בשל הביקוש אבל בעיקר בגלל השיבושים החמורים באספקת השבבים. מחסור בקונסולות הוא תופעה רגילה למדי בחודשים הראשונים של ההשקה - אבל אספקה כל כך לא סדירה במשך שנה וחצי היא דבר שכמוהו לא נראה מעולם
גם את הבעיה הזאת, לפי כמה דיווחים, פתרה מיקרוסופט עם כסף: היא שילמה למפעלים מסוימים לתעדף אותה בפסי הייצור, כפי שסוני עשתה עם הפלייסטיישן 5 סמוך להשקה. מדובר בסערה מושלמת: מצד אחד, העניין הציבורי והצרכני בגיימינג הגיע לשיאים חדשים מאז הקורונה, כשאנשים רבים נאלצו לפתח תחביבים ביתיים חדשים (וגיימינג נשאר עם אנשים, כך מסתבר, זמן רב לאחר שנמאס להם לאפות), כמה חודשים לפני השקת הקונסולות שתוכננה לזמן זה שנים קודם לכן. העלייה בביקוש אפילו גרמה לשתי החברות לתכנן כמעט ולהכפיל את מספר הקונסולות שהן תכננו לייצר עבור ההשקה - ואז לחזור בהן כשהבינו שפשוט אין מספיק שבבים במפעלים בשביל לעמוד בביקוש.
מוקדם כרגע לקבוע איך משבר השבבים ימשיך להשפיע על המלחמה בין הקונסולות. צריך לזכור ששתי החברות מוכרות את המכשירים עצמם במחירי הפסד, והרווח האמיתי הוא לתפוס צרכנים לכמה שנים טובות של קניית משחקים ותכנים נוספים. אם מיקרוסופט תמשיך להיות הקונסולה הזמינה יותר על המדפים, זה בהחלט יכול להטות את המאזן העדין בין השתיים. אם סוני תצמצם את הפער, זו שוב. תהיה עונת ציד פתוחה.
כמו כן, צריך לזכור דבר אחד חשוב: "מלחמת הקונסולות" היא, בסופו של דבר, יותר מתחרות עסקי. היא נרטיב עיתונאי בן 50 שנה ששינה את פניו לא אחת: מהקרב בין Magnavox, הזכורה כיום בעיקר להיסטוריונים של גיימינג לבין אטארי הקיימת בגלגול מסוים עד היום (בגלגול ההוא מלחמת הקונסולות כללה גם מאבק משפטי מר סביב פטנטים). אחר כך זה היה נינטנדו מול סגה; נינטנדו מול סגה מול סוני; סוני מול נינטנדו ולבסוף השילוש המוכר לנו היום.
נרטיב מלחמת הקונסולות אומץ ובענק על ידי המעריצים המושבעים. כל מאפיין עסקי מקבל טוויסט רגשי: שחקני האקסבוקס הם פלבאים, שחקני הפלייסטיישן הם אליטיסטים מנותקים. אבל אלו הם נרטיבים תרבותיים והם משתנים הרבה יותר לאט מאשר מדיניות עסקית
נרטיב מלחמת הקונסולות אומץ ובענק על ידי המעריצים המושבעים של הקונסולות, ששמחים לריב עד אין קץ בטוויטר על מי יותר טובה. כל מאפיין עסקי - למשל, הצעידה האיטית של סוני אל עבר תפיסה של הפלייסטיישן כמוצר פרימיום - מקבל בריבים האלה טוויסט רגשי: שחקני האקסבוקס הם פלבאים, שחקני הפלייסטיישן הם אליטיסטים מנותקים. אבל אלו הם נרטיבים תרבותיים והם משתנים הרבה יותר לאט מאשר מדיניות עסקית.
למשל, לפני השקת ה-Xbox Series פיל ספנסר, ראש חטיבת הגיימינג של מיקרוסופט, אמר בראיון שהוא מאמין שדווקא הקונסולה הקטנה והזולה מבין השתיים שהחברה שלו שחררה לשוק, ה-S, תמכור בסופו של דבר יותר מאחותה הגדולה. ספנסר למד משהו מהמהלך של נינטנדו, שמכרה קונסולה קטנה, ניידת, עם קטע משלה, והרוויחה בענק, ואמר שמבחינתו המלחמה היא כבר לא ממש מלחמה - אין לו בעיה שאנשים יקנו את האקסבוקס כקונסולה שניה או אפילו שלישית, לבית שכבר יש בו פלייסטיישן 5 - דבר שעד לפני שנים ספורות היה מהלך למכורים הכבדים ביותר בלבד (או לאנשים עם יותר מדי כסף). ואם התחזיות של חלק מעתידני התעשייה יתממשו, אנחנו בכלל צועדים אל עבר עתיד נטול חומרה ביתית, בו הקונסולות שלנו ישבו בענן בחוות שרתים מרוחקות ואנחנו רק נצטרך להתחבר אליהן. על מה אז יריבו באינטרנט מעריצי סוני ומיקרוסופט? טוב, הם כבר ימצאו על מה.