כמעט 15 שנה חלפו מאז יצא הספר "מדינת הסטארט אפ", או בשמו המוכר יותר Start up Nation, שכתבו בצוותא דן סינור ושאול זינגר. הספר, שכותרת המישנה שלו היא "מנוע הצמיחה הכלכלי של מדינת ישראל", בחן את חידת "מיליארד הדולר"', כפי שניסחו אותה המחברים: מדוע דווקא ישראל הקטנה, הצעירה, המאוימת, הפכה למדינה הצפופה בעולם מבחינת סטארט אפים, עם שיעור המועסקים הגבוה ביותר בעולם בהייטק?
התשובות שניתנו בספר נעות מתרבות (חוצפה ישראלית והיחס להיררכיה), הצבא כמאיץ חדשנות מכורח ההכרח, תרומת העלייה ויהדות התפוצות לצד תמיכה ממשלתית וסיבות נוספות. הספר הפך במהירות לרב מכר ותורגם למעל ל-20 שפות.
אלא שמאז פרסום הספר ב-2009 עברו הרבה מים בירקון וההייטק הישראלי כתב את הסיפור שלו מחדש. בעשור החולף ישראל הפכה מאומת הסטארט אפ ל-Scale Up nation: אומת הצמיחה, כזו שמייצרת יוניקורנים למכביר שדוהרים לשווקים הציבוריים.
בהקדמה להוצאה בעברית של הספר (מטר, 2011) ציינו סינור וזינגר כי "יש בישראל מלבד טבע עוד כ-10 חברות ששוויין מוערך ביותר ממיליארד דולר - נתון משמעותי עבור מדינה קטנה כל כך". היום המספר הזה נראה מצחיק: לפי נתוני Techaviv יש כיום בישראל 128 יוניקורנים שאוחזים בהערכות שווי של מיליארד דולר ומעלה.
בימים אלו נראה שישראל נדרשת לכתוב את הפרק השלישי בדברי הימים של תעשיית ההייטק המקומי, ולא בטוח שהוא אופטימי ומחמם לב כמו קודמיו. "אנחנו צריכים להיות גדולים וזה קרה וקורה, אנחנו מקום רביעי בעולם במספר יוניקורנים במונחים אבסולטיים וריכוז יוניקורנים לאוכלוסיה פי 44 מהממוצע בעולם", אומר זינגר בראיון ל-tech12, "אבל בזמן האחרון אני חושב של העתיד, במיוחד על AI (בינה מלאכותית) ומה שזה עושה לנו ואיך צריך להערך לדבר הזה".
דברים ברוח דומה אמר זינגר השבוע בכנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
"המדינות החדשניות בעולם לא יהיו אלו עם הכי הרבה סטארטאפים בתחום ה-AI, אלא אלו שיטמיעו AI וטכנולוגיה בסקייל גבוה", טוען זינגר. "יש את המשפט: The future is already here – it’s just not very evenly distributed. אנחנו נעים לקראת פרדיגמות חדשות בהרבה תחומים, והשאלה היא מי יטמיע את החדשנות. ישראל בפוזיציה אידיאלית להיות מובילה עולמית אבל זה שינוי מנטליות ואנחנו חייבים להחליט שאנחנו שם".
ועדיין, רגע לפני שהוא נכנס לעובי הקורה, לזינגר חשוב להסביר למה ישראל עדיין בנקודת זינוק טובה: "אנחנו בפוזיציה טובה כי אנחנו קטנים וכי אנחנו ארלי-אדופטרס. הדוגמה הכי טובה הייתה בקורונה. היינו ה-Guinea pigs של העולם! חיסון חדש שלא נוסה מעולם, והממשלה בישראל אמרה 'יאללה', ולא היה פוש-באק מהאוכלוסיה. אנשים אמרו אני רוצה חיסון עכשיו. עשינו את זה גם מהר. זה מאד מרשים כעם".
במקביל הוא מתרשם גם מהתפתחות תחום הפטודטק בישראל. זינגר מציין שאישור השיווק שניתן לחברת החלב המתורבת Remilk, שאשתו משמשת כבכירה בה, מהווה צעד בכיוון הנכון. מתן האישור נחשף לראשונה ב-tech12.
"האם אנשים יקנו את זה?", הוא שואל לגבי חלב מתורבת ובשר מתורבת. "אני חושב שאנחנו מדינה שתרוץ לנסות את זה, וזה טוב בכל היבט: יותר טוב לסביבה, יותר בריא - והטעם אותו דבר. בכלל הסיפור של תחליפי חלבון הוא מקרה בוחן לחדשנות הישראלית: זה משהו שהיה יכול להתפתח בכל מקום, ואנחנו מהמדינות המובילות בעולם בנושא.
"באותו אופן אנחנו צריכים להיות אתר ניסויים לרחפנים, למכוניות אוטונומיות. Forward lining בכל מה שנוגע לרגולציה. הבעיות הן פתירות ואנחנו צריכים לאפשר לסטארט אפים לנוע במהירות הגבוהה ביותר. ואין סיבה שנתפשר על בטיחות. זה צריך להיות ה-mind set וזו אפילו לא שאלה פוליטית".
מהפכת ה-AI: "מקום קלאסי לחדשנות ישראלית"
הספר "מדינת הסטארט-אפ" נפתח עם הקדמה שכתב שמעון פרס, אז נשיא מדינת ישראל. הפרק הראשון בספר מוקדש למאמצים יוצאי הדופן שעשה פרס לקידום מיזם הרכב החשמלי של בטר פלייס ושי אגסי. פרס כבר אינו איתנו, אבל כשזינגר מדבר נדמה לעתים שאפשר לשמוע דרכו את קולו של הנשיא המנוח: אופטימיזם קיצוני ואמונה בכוחה של הטכנולוגיה.
כך בדיוק נשמעים דבריו על המהפכה הטכנולוגית הבאה שאנחנו נמצאים בעיצומה: מהפכת הבינה המלאכותית. "זה מקום קלאסי לחדשנות ישראלית", הוא אומר. "אנחנו טובים באלגוריתמיקה ויש כאן כבר המון חברות בתחום ה-AI-ML (למידת מכונה). גם לא צריך לקחת כמובן מאליו שיש לנו כאן את AI21", הוא אומר על חברת הבינה המלאכותית שהקימו יואב שוהם, אמנון שעשוע ואורי גושן, ושמפתחת מודל שפה גדול (LLM) ממשרדיה בתל אביב.
"זה משחק של הגדולים ביותר - גוגל ומיקרוסופט, סין וארה"ב - כולן משקיעות מיליארדים, וכאן בישראל מייצרים LLM שהוא באותה רמה, בשבריר העלות", הוא מסביר. "הם פשוט קצת פחות מוכרים כי אין להם ממשק פונה לצרכן".
איפה ה-AI יפגוש אותנו בחיינו?
"יש שלושה מקרי בוחן מאד ברורים כרגע. הראשון זה בריאות. היום נהוג להסתכל על AI כטכנולוגיה מסייעת, למשל לרדיולוג. זה נכון להסתכל על זה ככה כרגע, ובאופן כללי היישום הטוב ביותר הוא שילוב בין אנשים ו-AI. אבל לדעתי מהר מאד הסטנדרט של טיפול יתהפך: זו תהיה דיאגנוזה של AI וחוות דעת שנייה של רופא. ובאיזשהו שלב פסילת אבחנה של AI תהיה malpractice", טוען זינגר.
כלומר, לפי זינגר להתווכח עם האבחון של ה-AI יהיה קצת כמו להתווכח עם Waze: אפשרי אבל קצת מוזר. "והדיאגנוזה הזו תהיה זמינה לכל אחד", הוא מוסיף.
"ציוני המתמטיקה שלנו בישראל איומים - אבל בזכות ה-AI לכל אחד יכול להיות מורה פרטי מותאם אישית עבורו. אתה עובד מול מחשב שיכול ללמד כל דבר, אבל שגם יכול להבין למה אתה טועה ולהכווין אותך ברמה האישית, בפרסונליזציה מלאה, במקום ללמוד בכיתה של 30-40 ילדים שבה כל אחד ברמה אחרת"
אלא שזו לדבריו רק ההתחלה. לטענת זינגר היישום המלא יהיה כשה-AI תצא מעבר לוורטיקל הטיפולי הספציפי - רדיולוגיה, שבץ או איתור שומות חשודות. "אתה יכול 'לדחוף' פנימה למודל כל מחקר רפואי, כל תיק רפואי, וכל בדיקת דימות ולהתחיל לשאול שאלות", הוא מדגים. "מה הקשר בין אופיאטים לתמותה בישראל? זה דבר שמצריך לימוד עמוק בגלל ריבוי פרמטרים כמו גיל, מחלות קודמות וכדומה. אבל ה-AI יכול לחקור את זה בצורה מהירה.
"אפשר גם לשאול שאלות יותר כלליות: מה עשרת הדברים שישראלים צריכים לעשות כדי להפחית תמותה ומחלות קשות? אלו מחקרים שהיה בלתי אפשרי לעשות לפני מהפכת ה-AI. ולנו כמדינה יש תמריץ לעשות את זה ואנחנו בפוזיציה הכי טובה בעולם לעשות את זה", הוא ממשיך.
כשהוא מתייחס לפוזיציה של ישראל, זינגר מתייחס מכוון גם למאגר המידע הרפואי הממוחשב האדיר הקיים בישראל, פועל יוצא של מחשוב התיקים הרפואיים משנות התשעים של המאה הקודמת; וגם לצורת הפעולה של מערכת הבריאות בישראל שבה קופות החולים הן גן הגורם המבטח וגם הגורם המטפל - מה שמגביר את התמריץ שלהן לעודד רפואה מונעת.
"ה-Use case השני זה חינוך", מסביר זינגר. "למשל, ציוני המתמטיקה שלנו בישראל איומים - אבל בזכות ה-AI לכל אחד יכול להיות מורה פרטי מותאם אישית עבורו. הרי אין מחלוקת שלמידה של אחד-על-אחד היא שיטת הלימוד הכי טובה.
"כבר היום Khan Aademy מציעים מורה AI: אתה עובד מול מחשב שיכול ללמד כל דבר, אבל שגם יכול להבין למה אתה טועה ולהכווין אותך ברמה האישית, בפרסונליזציה מלאה, במקום ללמוד בכיתה של 30-40 ילדים שבה כל אחד ברמה אחרת.
"למה תלמידים צריכים להיות מוגבלים לפי קצב הלימוד של ילדים אחרי או אפילו ברמה של המורה? זה משהו שתכלס זמין ב-GPT4 ושכל בתי הספר יכולים להטמיע, צריך רק גישה לאינטרנט".
"בעוד 10 שנים לא נצטרך אפליקציות. פשוט נבקש מה-AI"
מקרה הבוחן השלישי לשילוב AI בחיי היומיום לפי זינגר הוא פחות מובן מאליו וגם הרבה יותר אמורפי. "ראית את הסרט Her?", שואל זינגר, ומתייחס לסרט בכיכוב חואקין פיניקס וסקרלט ג'והנסן, שבו גיבור הסרט, אדם די בודד, מתאהב בעוזרת קולית וירטואלית, שנמצאת איתו בקשר רצוף כל היום באזניות.
"הרעיון הבסיסי של הסרט - AI שמדבר איתך ועושה הכל איתך - הוא בכיוון הנכון" טוען זינגר. הוא מאמין שהעוזר הווירטואלי יהיה צמוד אלינו - מעין הרחבה של הגוף שלנו, בדיוק כמו שהסמארטפונים היום.
"הרעיון בסיסי של AI שמדבר איתך ועושה הכל איתך הוא בכיוון הנכון. ברמה הפסיכולוגית קל לאנשים להתחבר לרובוט. עכשיו תחשוב על רובוט שמכיר אותך, שיודע הכל עליך, שלא שופט אותך, ומדבר איתך. בעוד 10 שנים לא נשתמש בסמארטפונים כמו שאנחנו משתמשים היום"
"ברמה הפסיכולוגית קל לאנשים להתחבר לרובוט", הוא מפרט. "עכשיו תחשוב על רובוט שמכיר אותך, שיודע הכל עליך, שלא שופט אותך, ומדבר איתך", אומר זינגר. "בעוד 10 שנים לא נשתמש בסמארטפונים כמו שאנחנו משתמשים היום. לא נצטרך אפליקציות. פשוט נבקש דברים מה-AI".
בעתיד של זינגר, במקום להתקין אפליקציות של Gett או Uber ואז להיכנס אליהן, פשוט נבקש מה-AI להזמין לנו מונית. או אפילו יותר טוב: הבוט יידע שאתם עומדים לאחר, יציע בעצמו להזמין עבורכם מונית, ואז ייבחר בעצמו נהג מבין רשימת ספקים בהתאם לזמינות, מחיר, דירוג נהג ומדדים נוספים.
אתה מציג את זה כאילו לדבר עם רובוט כל היום זה בהכרח דבר חיובי.
"צודק. המדיה החברתית גרמה להרבה בעיות בסוגיות של הפחתת מגע אנושי והגברת תחושת הבדידות. היא לא טובה לבריאות הנפש שלנו כיחידים ולחברה. השאלה היא מה אפשר לעשות עם זה. אני חושב שלבעיה טכנולוגית צריך לתת פתרון טכנולוגי: של-AI תמיד יהיה את ה-Best interest שלך, שזה גם אומר לעודד אותך לדבר עם אנשים אחרים.
"כנראה שיהיו גם 'ג'אנק-AI' שיתנו לך 'שוט של אושר'. זה אפשרי. אבל אני מקווה שה-AI שיהיו פופולאריים הם אלו שמיושרים עם האינטרסים של החברה האנושית, ואני מקווה ש-AI כזה יצא מישראל"
"בסרט Her, הבינה המלאכותית באמת עזרה לגיבור לצאת מהשריון שלו ולהתחבר עם עוד אנשים. כנראה שיהיו גם 'ג'אנק-AI' שיתנו לך 'שוט של אושר'. זה אפשרי. אבל אני מקווה שה-AI שיהיו פופולאריים הם אלו שמיושרים עם האינטרסים של החברה האנושית, ואני מקווה ש-AI כזה יצא מישראל".
זינגר מודע גם לחששות מפני האיומים שנושאת עימה הבינה המלאכותית - מדיפ פייק, מניפולציה עד של בני אדם ועד לחשש משימוש למתקפות סייבר. הוא לא מתעלם מהפן הזה, אבל כאופטימיסט בלתי נלאה הוא מאמין שגם כאן יש הזדמנות לישראל.
המונח שהוא משתמש בו AI alignment: גישה מחקרית שמדברת על כך שהבינה המלאכותית תהיה חייבת לפעול תמיד לטובת האדם והאנושות, לא משנה מה כוחה. "זה הולך להיות מירוץ חימוש, והייתי משווה את זה לסייבר - אנחנו צריכים חברות שפותרות את ה-AI Alignment", אומר זינגר.
"החרדים הם העלייה הגדולה הבאה שלנו"
זינגר הוא מעין מיקס של ישראליות. הוא בן 62, אח שכול, חובש כיפה שנולד בארה"ב, חי לסירוגין בישראל ובארה"ב עד שהחליט לעלות לארץ ב-1994. מאז שעלה ארצה הוא מתגורר בירושלים, אבל עדיין מעדיף לדבר באנגלית.
השיחה עם זינגר מתרחשת בימים סוערים בישראל בכלל ובענף ההייטק בפרט. גורמים רבים בענף המקומי מוטרדים מהשינויים שמקדמת הממשלה הנוכחית במערכת המשפט, במקביל למשבר ההייטק עולמי ולקיצוץ הטרי בתקציב רשות החדשנות.
כל זאת קורה בשעה שתקציב המדינה שזה עתה אושר בכנסת מעניק תמריצים כלכליים גדולים לאוכלוסייה החרדית בישראל שמרחיקים אותם מלימודי ליבה ומתעסוקה. במשך שנים נתפסה החברה החרדית כחלק מעתודת העובדים של ההייטק הישראלי, אך כעת שילובם בענף נראה כהולך ומתרחק.
אתגר שילוב החרדים בהייטק בישראל מככב בהרחבה בספר של זינגר וסינור. השניים התייחסו ספציפית להסדר הפטור משירות וצינו כי "ברוב המקרים אסור לחרדים לעבוד אם ברצונם להשתחרר מהצבא". עשור וחצי אחר כך והדיון הזה עדיין בכותרות.
זינגר מודאג, אבל בדרכו מצליח למצוא את הצד החיובי גם כאן: "מה שאנחנו רואים עכשיו במדינה זו קריאת השכמה ואני חושב שזו ברכה, כי עד עכשיו היינו הצפרדע במים שמתחממים לאטם". הוא מתנגד לרפורמה המשפטית שמובילה הממשלה אבל מסוייג לגבי אספקטים מסוימים של המאבק בה, כמו הקריאה לסרבנות לשירות מילואים, ומדבר על "דרך אמצע" בין הצדדים. אבל בכל הקשור לתעסוקת חרדים הוא חד משמעי.
"יש בחברה החרדית טרנדים כל כך חזקים של ישראליות: הם רוצים לעבוד יותר, ללמוד יותר לימוד חול. כשהמהפכה שם תתחיל היא תהיה בלתי ניתנת לעצירה, אבל החברה החילונית צריכה לקבל את זה ולעשות את הצעד הראשון"
"זה משהו שלא היה קיים בהיסטוריה היהודית: אוכלוסיה שלא עובדת ובמספרים גדולים ועוד עושים לזה אידיאליזציה", הוא אומר. "ואנחנו, כמדינה, עשינו את זה לעצמנו. יצרנו תמריצים לתופעה הזו בפטור משירות צבאי וסובסידיות. המצב הזה רע למדינה, רע לחברה ורע גם לחרדים.
"גם בחברה החרדית יש שינויים והם כבר לא בסדר עם להיות עניים כמו שאנחנו חושבים. הם גם רוצים בית ואוטו וכבוד. עבודה זה כבוד. הסוגיה הזו של בית שבו האישה היא המפרנסת גם יוצר משבר גבריות בחברה החרדית, כפי שצוין במאמר בכתב העת החרדי 'צריך עיון'", הוא מוסיף.
ובכל זאת, זינגר כהרגלו אופטימי. לטענתו רק צריך לסדר את התמריצים בכיוון הנכון והשאר יקרה מעצמו. "העלייה הגדולה הבאה שלנו זה החרדים", אומר זינגר, תוך שהוא מרפרר להשפעת העלייה מבריה"מ לפני כ-30 שנה על החברה הישראלית.
"יש בחברה החרדית טרנדים כל כך חזקים של ישראליות: הם רוצים לעבוד יותר, ללמוד יותר לימוד חול. כשהמהפכה שם תתחיל היא תהיה בלתי ניתנת לעצירה, אבל החברה החילונית צריכה לקבל את זה ולעשות את הצעד הראשון".
לפי זינגר, הצעד הראשון הזה צריך לכלול בין היתר ויתור על חובת הגיוס לחרדים. כהוכחה לדבריו הוא מפנה למחקר של פרופ' אלכס וינרב ממכון טאוב שמצביע על שיעור נשירה של 15% מאורח החיים החרדי.
"אתה יכול להסתכל על שוק השידוכים כאינדיקטור לשינויים בחברה החרדית", הוא ממשיך. "השידוך הוא כלי אכיפה של נורמות בחברה החרדית וכבר היום נשים חרדיות לא נענשות בערך שלהן בשוק השידוכים אם הן עובדות. זה יכול להיות ככה גם עם הגברים".
בימים אלו עובדים סינור וזינגר על ספר חדש, דומה-שונה לרב המכר הקודם, שעתיד לצאת בנובמבר הקרוב. "הספר שואל למה בעצם אנחנו שמחים? למה ישראל מקום רביעי בסקרים של Happiness", הוא מגלה. "וזה לא רק בסקרים ששואלים אנשים האם הם מאושרים. למשל במדד המכונה Deaths of despair - מוות הקשור להתאבדות, סמים או אלכוהול, ישראל הכי נמוכה ב-OECD".
ומה התשובה? השמש? החומוס?
"יש מגוון תשובות. קומבינציה, ומזג אוויר זה פקטור אבל רק דבר אחד. עוד דבר למשל זה שיעור הפריון שלנו שהוא הגבוה ב-OECD. אנחנו המדינה העשירה היחידה שצומחת באוכלוסיה".
וזה טוב?
"מדינות שמזדקנות, הגישה שלהן לעתיד היא שלילית. אנשים שם לא דינמיים, לא אופטימיים. הרבה יותר טוב להיות צעירים וצומחים מאשר זקנים ומצטמקים".