דובי פרנסס ובנימין נתניהו (צילום: קרן Group 11, Sean Gallup, Getty Images. עיבוד: tech12)
דובי פרנסס ובנימין נתניהו. חשיבות לקידום ה-AI בישראל | צילום: קרן Group 11, Sean Gallup, Getty Images. עיבוד: tech12

החודשים האחרונים לא היו זמן טוב לגייס בו קרן חדשה להשקעות בהייטק הישראלי, מעידים אנשי ההון סיכון המקומיים. האתגר הזה דחף גורמים בתחום לפתרונות יצירתיים והביא להופעתו של זיווג מפתיע: בין המשקיע ומייסד קרן Group 11 דובי פרנסס ובין יבואן המלט הגדול בישראל שלומי פוגל, ראש קבוצת אמפא ומבעלי מספנות ישראל - ומי שנחשב למקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

פוגל, חבר ליכוד ותיק, נמנע לרוב מעיתונות. למרות זאת, מתחילת השנה שמו עלה כמה פעמים כמי שארגן פגישות בין נתניהו ובין אנשי עסקים ובכירים במשק החוששים מההשפעות הכלכליות של החקיקה לשינוי מערכת המשפט.

כעת חושף tech12 כי בשבועות האחרונים נפגש הצמד פרנסס את פוגל עם משקיעים מוסדיים - קרנות פנסיה וחברות ביטוח - במטרה לבדוק יוזמה חדשה של פרנסס, שצפויה להתמקד בעולם הבינה המלאכותית (AI).

מהפגישה שקיים פרנסס עם פוגל ונתניהו הוא יצא עם רעיון שאפתני לגיוס 6 מיליארד דולר, ממוסדיים ישראלים ומהקרנות הזרות הטובות בעולם. זה הכסף ינוהל ע"י קבוצה של בכירים בהון סיכון המקומי שיצטרפו לפרנסס, ויזכו לגיבוי מנתניהו ולתמיכה ממשלתית

"פוגל מביא את הקשר לביבי בעקיפין ובעדינות", סיפר גורם שנכח באחד המפגשים. "הוא ברקע מספר מורשת קרב ורכילות על ביבי". לדבריו, הנוכחות של פוגל בפגישה נתנה ביטוי פיזי לקשר לנתניהו, שניכרה גם בהערות של יבואן המלט על מידת החשיבות שמעניק ראש הממשלה לקידום נושא ה-AI בישראל. לפי הגורם, מדי פעם פוגל ופרנסס אף סיפקו דוגמאות קונקרטיות לרעיונותיו של ראש הממשלה בנושא.

מנכ"ל OpenAI סם אלטמן בפגישה עם הנשיא יצחק הרצוג (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
סם אלטמן בביקורו בארץ, במפגש עם הנשיא הרצוג. עם נתניהו רק שוחח בטלפון | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

סדרת הפגישות החלה לאחר שבחודש שעבר נכחו פרנסס ופוגל בפגישה עם נתניהו במצודת זאב בתל אביב. באותה פגישה השתתף גם היזם אילן טוויג, מייסד ו-CTO של חברת Navan, שפרנסס נמנה עם משקיעיה. "דיברנו על AI", הסביר לאחר הפגישה טוויג.

פרנסס מפזר לאחרונה רמזים לכל עבר לפיהם הוא מבשל משהו חדש. "עלינו לא לישון בלילה עד שישראל תהפוך למעצמת AI", כתב לאחרונה בפוסט בלינקדאין. "או שנבנה את היסודות עכשיו או לעולם לא. מי שחושב אגב שההנהגה המכהנת לא ערה לזה אגב. טועה בענק. מי שחושב שהמוסדיים לא ערים לזה, טועה בענק. והפרטים בוודאי עוד יתבררו בקרוב".

כעת חושף tech12 כמה מהפרטים הללו - ואת פשר הרמיזה של פרנסס ל"הנהגה המכהנת".

לדברי גורם שנכח במפגש שערכו פרנסס ופוגל עם נציגי משקיעים, הנוכחות של פוגל נתנה ביטוי פיזי לקשר לנתניהו, שניכרה גם בהערות על מידת החשיבות שמעניק ראש הממשלה לקידום נושא ה-AI בישראל. לדבריו, מדי פעם פוגל ופרנסס אף סיפקו דוגמאות קונקרטיות לרעיונותיו של ראש הממשלה בנושא

בראיון שהעניק לאחרונה לגלובס אמר פרננס כי "אנחנו חייבים להביא כמה שיותר מהבכירים בתחום הזה (AI - ה"ר) לישראל ולקיים כמה שיותר פגישות (...) אנחנו חייבים לפתור את סוגיית המימון - בגלל המשבר העולמי בהשקעות בהייטק נסיים את השנה עם 5 מיליארד דולר סך הכל בהשקעות בסטארט אפים ישראלים. זהו סכום שיעמיד אותנו בחסר אל מול זרם השקעות שכבר התרגלנו אליו בעבר - ובחסך של 10 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות רק כדי לשמר את המומנטום. לכן, את הוואקום שנוצר כתוצאה מהשקעות מבחוץ, חייבים למלא מבפנים".

_OBJ

ההטבה שמציע פרנסס למשקיעים

פרנסס הקים ב-2011 את קרן Group 11, שניהלה עד כה השקעות בהיקף של 550 מיליון דולר לפי נתוני מאגר המידע IVC. עם חברות ההייטק שהשקיעה בהן נמנות שחקניות מוכרות כ-Tipalti, נקסט אינשורנס, פאפאיה גלובל, סאנביט ומאסטרסקול. הקרן רשמה מספר אקזיטים, בהם בחברת Loop Commerce שהונפקה ב-2018 וב-voca.ai שנמכרה ב-2020.

לציבור הישראלי מוכר פרנסס בעיקר הודות להשתתפותו בתוכנית הטלוויזיה הכרישים המשודרת בערוץ "קשת 12" (אתר tech12 אף הוא חלק מקבוצת קשת). לאורך השנים גייס פרנסס לא מעט הון ממוסדיים ישראלים, בין היתר ממגדל, הראל, מנורה מבטחים, מור בית השקעות והכשרה חברה לביטוח.

לפני כמה חודשים פנה פרנסס למשקיעים מוסדיים בישראל במטרה לגייס קרן חדשה ושישית במספר עבור Group 11. עבור היוזמה הנוכחית אותה אנו חושפים כעת, חזר פרנסס למשקיעים - חמוש בהטבה אטרקטיבית: קרן שלא תגבה דמי ניהול, שנעים לרוב סביב 2%, ובמקום זאת תסתפק בדמי הצלחה בלבד.

_OBJ

משיחות עם משקיעים מקומיים עולה כי היוזמה ששיווק פרנסס ידעה כמה התאמות. מאותה פגישה שקיים פרנסס עם פוגל ונתניהו הוא יצא עם רעיון שאפתני לקרן בהיקף 6 מיליארד דולר, שתגייס הון הן מהמוסדיים הישראלים והן מהקרנות הזרות הטובות בעולם. הקרן הוצגה כגוף שינוהל בידי קבוצה של בכירים בהון סיכון המקומי שיצטרפו לפרננס, ותזכה לגיבוי מנתניהו ולתמיכה ממשלתית.

מדינת ישראל כבר מפעילה זרוע השקעות רשמית שתפקידה לסייע להייטק הישראלי: רשות החדשנות. הרשות משקיעה בחברות בשלבים מוקדמים מאד, לרוב עוד לפני הסיד, ושפועלות לרוב בתחומים שמתקשים לגייס מספיק הון בשוק הפרטי. ליוזמה החדשה יצא פרנסס בדיוק בשעה שהממשלה הורתה על קיצוץ התקציב השנתי של רשות החדשנות ב-100 מיליון שקל.

שחקן חיזוק מפתיע

לפגישות עם המשקיעים המוסדיים הגיע פרנסס חמוש בשחקן חיזוק שעצם נוכחותו העלתה תמיהות בקרב אנשים ששוחחנו עמם וישבו בפגישה: מה תפקידו בפגישות של פוגל, איש עסקים ומקושר היטב, אך נעדר ניסיון בתחומי ההון סיכון והטכנולוגיה?

גורם שנכח באחת הפגישות הללו תיאר את חלוקת העבודה בין השניים. לדבריו, פוגל מיעט לדבר והשאיר את השיח על גיוס הון והייטק לפרנסס. פרנסס עצמו הסתפק בהצגתו כ"איש עסקים המקורב לראש הממשלה".

במהלך הפגישה פוגל ופרנסס סיפקו דוגמאות למה שתיארו כהצעות של נתניהו לעידוד נושא ה-AI בישראל. אחת מהן הייתה קידום החברות שבהן תשקיע היוזמה של פרנסס באמצעות שימוש בנציגים של מדינת ישראל מול ממשלות זרות: "ישראל תהיה זרוע השיווק בעולם". הצעה זו מזכירה את הדיווחים שנפוצו בשעתו על האופן שבו שיווק נתניהו את שירותי חברת הסייבר ההתקפי NSO מול מדינות זרות.

במהלך הפגישה פוגל ופרנסס סיפקו דוגמאות למה שתיארו כהצעות של נתניהו לעידוד נושא ה-AI בישראל. אחת מהן היתה קידום החברות שבהן תשקיע היוזמה של פרנסס באמצעות שימוש בנציגים של מדינת ישראל מול ממשלות זרות: "ישראל תהיה זרוע השיווק בעולם"

יחסי הגומלין בין ממשלות ישראל בראשות נתניהו ובין NSO נידונו בהרחבה בכתבתו של אמיתי זיו שפורסמה בדה מארקר ב-2021. "מערכת הביטחון היא סוכנת המכירות של הסייבר הישראלי בחו"ל", נכתב שם. לפי אותה כתבה התקיימה חפיפה בין המדינות ש-NSO מכרה להן ובין אלו שישראל חיזקה את יחסיה המדיניים איתן בתקופת שלטון נתניהו. ב-2022 דיווח הניו יורק טיימס כי סמוך לחתימת הסכמי אברהם פעל נתניהו להבטיח כי סעודיה תוכל להשתמש בתוכנת פגסוס של החברה הישראלית.

כעת נראה שפרנסס רותם את הרקורד של נתניהו בשיווק NSO לגיוס משקיעים. לדברי משקיע הון סיכון, "זה משהו שהוא (נתניהו - ה"ר) יכול להציע גם אם לא יצליח לגייס תמיכה ממשלתית רשמית לקרן".

החוליה המקשרת בין פרנסס ל-NSO

הקשר בין פרנסס ל-NSO הוא יותר ממקרי. פרנסס עצמו הגדיר את מייסד NSO ומנכ"לה לשעבר, שלו חוליו כ"חבר אישי קרוב כבר עשור וחצי" בפוסט שפרסם לאחרונה בלינקדאין. באוקטובר האחרון השקיע פרנסס בחברה חדשה שהקים חוליו, Dream Security - לדברי פרנסס מהונו האישי - ואיש הסייבר אף הצטרף לאחרונה ליום הפגישות שארגן פרנסס לבכירי חברת OpenAI שביקרו בישראל.

לדברי גורם שנכח באחת הפגישות של פרנסס ופוגל עם נציגי משקיעים, פרנסס הזכיר במהלכה גם רעיונות שנתניהו מנסה לקדם לטענתו מול שמות מוכרים בתחום ה-AI כמייסד ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן, מנכ"ל טסלה אילון מאסק וחברת השבבים אנבידיה.

אלטמן, שביקר בשבוע שעבר בישראל, נמנע מקיום פגישה אישית עם נתניהו והסתפק בפגישה עם נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג. במקום זאת הפיצה לשכת נתניהו הודעה על קיום שיחת טלפון עם אלטמן ולאחריה גם הודעה מפתיעה על שיחה לילית עם מאסק.

לפי הודעת לשכת ראש הממשלה, בכוונתו "לכנס בימים הקרובים צוותי חשיבה כדי לדון על מדיניות לאומית בבינה המלאכותית, הן בתחום האזרחי והן בתחום הביטחוני. כפי שהפכנו את ישראל למעצמה לאומית בתחום הסייבר, כך נעשה גם בתחום הבינה המלאכותית".

התוכנית המקורית מתכווצת

אלא שחזון לחוד ומציאות לחוד. הקושי לשכנע משקיעים להצטרף לקרן ענק בת 6 מיליארד דולר שתגייס משחקנים מקומיים וזרים נזנחה לטובת מטרה צנועה בהרבה: יוזמה של מיליארד שקל - כ-250 מיליון דולר - שתגייס רק ממוסדיים ישראליים.

"היה ברור שדובי לא הצליח הפעם להביא משקיעים זרים", אמר אותו גורם. יש לציין שמעטות הקרנות שגייסו בשנה האחרונה, לאור המצב בהייטק המקומי והגלובלי. "היה ברור גם שבממשלה רואים את ההייטק כחבורה של פריווילגים שכבר עשו את הכסף שלהם ושהתקציב כבר מלא", הוסיף - כלומר שהממשלה לא תייחד תקציב להשקעה בקרן הון סיכון ייעודית חדשה.

המיקוד של פרנסס במשקיעים מוסדיים יצר לו אתגר נוסף. המוסדיים מוגבלים בהיקף ההון שהם מורשים להזרים לאפיקי השקעה שנחשבים לסיכון גבוה דוגמת ההייטק. אמנם, זה כמה שנים שעידוד הגופים המוסדיים להשקיע בהייטק המקומי נמצא באופן קבוע על שולחן מקבלי ההשקעות, אך ירידות השווי שחוו חברות הטק בשנה האחרונה הפכו את הנושא לפחות פופולרי. דוח של משרד עו"ד ארנון שגב ושות' שפורסם לאחרונה בכלכליסט העלה כי ההשקעות הישירות שביצעו מוסדיים ישראליים בחברות סטארט אפ צללו ב-2022 ב-54% לעומת השנה שקדמה לה, והסתכמו ב-512 מיליון דולר.

_OBJ

גם השאיפה של פרנסס לקבץ סביבו את מיטב המשקיעים בתעשיית ההון סיכון בשלב זה עוד לא מתרוממת. "הוא אאוטסיידר ותמיד היה כזה", אמר ל-tech12 משקיע מוכר. פרנסס, שבשנים האחרונות מתגורר בקליפורניה, מעולם לא הצליח לחדור לקליקה הצפופה של אנשי ההון סיכון בישראל.

אך את הטינה האמיתית נגדו רכש כשהתבטא בחריפות נגד עינת גז, מנכ"לית ומייסדת חברת הפורטפוליו שלו פאפיה גלובל, לאחר שזו הודיעה כי החליטה להוציא את כספי החברה מישראל בשל מהלכי הממשלה. פרנסס כתב בלינקדאין שהוא לא מסכים לשימוש "בחשבון בנק ככלי מקח ניגוח ואמירה פוליטית" - וגרם לסערה מקומית בהייטק הישראלי.

בתגובה לכך משקיע אחר אמר כיום היחס לפרנסס הוא כ"פרסונה נון גראטה" בקרב חלק מאנשי התעשייה ומשקיע מוסדי הוסיף כי ה"שואו" של פרנסס, לדבריו, לא תרם לפופולריות שלו בקרב משקיעים ויזמים - אלא להפך.

פרנסס: "הכתבה מטעה את הקוראים"

מטעמו של דובי פרנסס נמסר: "הכתבה מגמתית, חוטאת לאמת ומטעה את הקוראים. בניגוד לנטען, אין מדובר בגיוס כספים לקרן חדשה (או קיימת), אלא יוזמה שנועדה לזהות את הדרכים והפעולות שיש לנקוט על מנת להחזיר את הגופים המוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון בכדי להחזיר את ההייטק הישראלי למסלולו. כפועל יוצא מכך, גם המספרים המצוינים בכתבה אינם נכונים". 

"בניגוד לנטען, אין מדובר בגיוס כספים לקרן חדשה (או קיימת), אלא יוזמה שנועדה לזהות את הדרכים והפעולות שיש לנקוט על מנת להחזיר את הגופים המוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון בכדי להחזיר את ההייטק הישראלי למסלולו"

מטעמו של שלומי פוגל נמסר בתגובה: "ההיי-טק בארץ מוביל ופורץ דרך בתחומים רבים והמשך פיתוחו יתרום לכלל המשק. אנו רואים פיתוחים מובילים בתחומים כמו AI, סייבר ועוד הרבה אחרים. עד כה כ-75% מההשקעות בהייטק הישראלי היו זרות. אלו שנהנו מהצלחות היו בעיקר גופי השקעה בינ"ל וקרנות פנסיה בחו"ל.

בשנה האחרונה חלה ירידה בהשקעות בתחום ההיי-טק בכל העולם. לדעתנו זו השעה להגביר את השקעות שלנו בתעשייה המקומית, הישראלית. נוצרה כאן הזדמנות לגופים המוסדיים בישראל להגביר את השקעתם בהייטק המקומי. וכך לאפשר גם לחוסכים הפנסיוניים בישראל ליהנות מהצלחות ההיי-טק המקומי, כמו גם לקרנות פנסיה אמריקאיות ואחרות".