ההייטק הישראלי, מדווחים זקני השבט, נולד מתוך תעשיית השבבים אי אז במילניום הקודם. הדומיננטיות של התחום בישראל ניכרת גם היום: המעסיקה הפרטית הגדולה בישראל באה מעולם המעבדים ודור המייסדים שלו עדיין בועט, מייעץ ומשקיע. משבר השבבים שפוקד את העולם בתקופה זו מהווה מכפיל כוח לתעשייה המקומית ברגע מעניין, שנראה כמו העברת הלפיד בין החברות הוותיקות והמבוססות לסטארט אפים הצעירים, שלוקחים את השבבים לכיוונים חדשניים ומסקרנים.

כך בחרנו את הדמויות המשפיעות בהייטק הישראלי >
12 על 12: לכל הדמויות המשפיעות >

אביגדור וילנץ

תפקיד: יזם סדרתי, משקיע אנג'ל
תפקידים קודמים: מנכ"ל גלילאו טכנולוגיות
שנת לידה: 1957

אביגדור וילנץ (צילום: אייל טואג)
אביגדור וילנץ | צילום: אייל טואג

כמו המלך מידאס, מגע הזהב של אביגדור וילנץ אינו מכזיב. חברות רבות בתחומי הסיליקון והשבבים שהוא השתתף בהקמתן או השקיע בהן זכו להצלחה כבירה.

וילנץ, יליד רחובות, מתגורר בקיבוץ חניתה, הוא בוגר הנדסת אלקטרוניקה מהטכניון. בתחילת דרכו עבד באלביט בישראל וב-IDT בארה"ב. ב-1993 הוביל את הקמת גלילאו טכנולוגיות, שפיתחה שבבים ומודל חדש להייטק ציוני - ובשנת 2000 נמכרה לחברת השבבים האמריקאית מארוול. מאז מכירת גלילאו וילנץ משקיע בסטארט אפים שבחלק מהמקרים הוא אף יוזם את הקמתם. כך, הוא הספיק לדחוף להקמת שורה של סטארט אפים בתחום הסיליקון והשבבים שנמכרו בהמשך לחברות ענק: אנאפורנה לאבס שנמכרה ב-2015 ל-AWS של אמזון, ליבה סמיקונדקטור שנמכרה ב-2016 לסיסקו והבאנה לאבס שנמכרה ב-2019 לאינטל.

כיום מעורב וילנץ כיזם וכמשקיע בשמונה חברות לפחות ופעיל במקביל בתחומים חברתיים. בין היתר תמך וילנץ בתחומי החינוך באמצעות קרן גלילאו שהקים ושימש כיו"ר מכללת תל חי וכיו"ר עמותת דרכא לחינוך. אם להאמין לווילנץ הוא נמצא בהייטק בניגוד לרצונו: התשוקה האמיתית שלו היא בכלל קידום שכבות חלשות ושוויון בחינוך. למרות זאת, נראה שמשהו בעולמות הטכנולוגיה מניע אותו שוב ושוב לייעץ, להשקיע וליזום.

וילנץ הוא דמות מוכרת בקרב קרנות ההשקעה הגדולות בעולם, הדלת פתוחה בפניו בכל קרן או חברת טכנולוגיה, וכל המשאבים הללו נרתמים לתמיכה בחברות שאותן הוא מחליט ללוות - מה שהופך אותו למשפיע מהמשמעותיים ביותר שהצמיח ההייטק הישראלי.

יניב גרטי

תפקיד: מנכ"ל אינטל ישראל
תפקידים קודמים: מנהל קבוצת תקשורת אלחוטית וחיבוריות באינטל, סגן נשיא לשיווק באופטיבייס, מנהל תפעול בסרקונט
שנת לידה: 1967

יניב גרטי (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
יניב גרטי | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

כבר מתוקף עמידתו בראש המעסיקה הפרטית הגדולה ביותר בישראל, מנכ"ל אינטל ישראל יניב גרטי קנה את מקומו ברשימת המשפיעים של ההייטק הישראלי. אך מוטת הכנפיים של גרטי, שאחראי על תפעול האופרציה העצומה שענקית השבבים האמריקאית בנתה בישראל, מרחיקה אל מעבר ל-14 אלף העובדים שכפופים לו.

גרטי, יליד 1967 ובוגר אוניברסיטת תל-אביב, מילא תפקידים ניהוליים בחברות כמו אורכית, אופטיבייס ו-Envara. ב-2004 אינטל קנתה את Envara וגרטי הצטרף יחד עם עובדים נוספים בחברה לשורות הרוכשת האמריקאית. עם השנים התקדם גרטי בענקית השבבים, תוך מיקוד ב-Wireless וקישוריות, בטרם מונה ב-2017 לאחראי על פעילותה בארץ. כעת הוא סוגר חמש שנים בתפקיד תחת שלושה מנכ"לים גלובליים שהתחלפו בזה אחר זה.

בשעה שההנהלה העולמית של אינטל חוותה טלטלות משמעותיות, הפעילות בישראל המשיכה בעבודתה כסדרה. דוגמה לכך היא הוצאתו לשוק לא מכבר של מעבד אלדר לייק, שבפיתוח הליבה שלו השתתפו כ-1,000 מעובדי החברה בישראל. אלדר לייק נועד להחזיר את אינטל למרכז הבמה בשוק המחשבים האישיים, שבו איבדה החברה בשנים האחרונות נתח שוק משמעותי ל-AMD. פרויקט הדגל של אלדר לייק קיבל עד כה פידבקים חיוביים והצלחתו מהווה סמן חיובי ליכולתה של ישראל להמשיך להוות מוקד פיתוח משמעותי עבור החברה העולמית.

השנים האחרונות לא היו טובות במיוחד עבור אינטל. חברות ענק כאפל, אמזון וטסלה עברו לתכנון שבבים אין-האוס תוך שהן משאירות את פעילות הייצור עצמה לספקים מתמחים כסמסונג ו-TSMC הטייוואנית, שהשתלטה בשנים האחרונות על שווקים שלמים. במקביל חזתה אינטל במתחרתה מבית אנבידיה מזנקת וגוזלת ממנה את תואר יצרנית השבבים הגדולה ביותר בארה"ב הודות למיקוד בבינה מלאכותית. בעולם החדש והמאתגר של תעשיית השבבים, לגרטי ולפעילות בישראל יש תפקיד קריטי בהצלחת אינטל העולמית.

משבר השבבים הגלובלי שצפוי להימשך עמוק לתוך 2022 מהווה הזדמנות עבור אינטל, שראשיה כבר מחזרים אחר ממשלות המערב בניסיון לקבל הטבות ומימון להקמת מפעלי ייצור חדשים בשטחן. תחת תנאים אלו, גרטי יידרש להראות האם הוא קבלן ביצוע של ההנהלה הגלובלית או מוביל מהלכים בעצמו, על רקע מענקי העבר שאינטל קיבלה מממשלות ישראל עם השנים כסיוע להקמת פסי ייצור מקומיים.

אייל וולדמן

תפקיד: יו"ר וולדו הולדינגס
תפקידים קודמים: מייסד שותף, יו"ר ומנכ"ל מלאנוקס
שנת לידה: 1960

אייל וולדמן (צילום: waldo holdings)
אייל וולדמן | צילום: waldo holdings

אייל וולדמן הוא הפנים של תעשיית השבבים הישראלית. מי שהקים וניהל את חברת השבבים מלאנוקס, מהבולטות בתעשייה העולמית, ממשיך להשפיע על ההייטק הישראלי כמשקיע, כיועץ וכגורו.

וולדמן גדל בירושלים, שירת בצבא בחטיבת גולני והשתחרר בדרגת סגן. הוא בעל תואר שני בהנדסת חשמל מהטכניון, עבד באלביט ובאינטל וב-1993 נמנה עם מקימי חברת גלילאו טכנולוגיות המיתולוגית, בה שימש כסמנכ"ל הנדסה. ב-1999 עזב וולדמן את גלילאו והקים עם כמה מיוצאי החברה את מלאנוקס, שפיתחה שבבי תקשורת מהירה וזוהתה עם חזית טכנולוגיית התקשורת לשרתי ענן. ב-2019 הוביל ודלמן למכירת מלאנוקס לענקית השבבים האמריקאית Nvidia תמורת 6.9 מיליארד דולר. כיום הוא משקיע בחברות סטארט אפ, מעורב בהשקעות SPAC וחבר בדירקטוריונים של מספר חברות, בהן צ'ק פוינט, סטארט אפ השבבים פליופס וחברת הביטוח הדיגיטלי דימנדו.

וולדמן הוא מהדמויות הבולטות בענף טכנולוגיות השבבים (VLSI) בישראל והיווה במשך שנים את המודל ליזם שהקים חברה ישראלית גדולה שחולשת על השוק העולמי. גם ההחלטה למכור את מלאנוקס ל-Nvidia נעשתה תוך הבנה שעובדי החברה הישראלית ימשיכו להוביל תחומים מרכזיים בחברה הרוכשת.

בנוסף, וולדמן מגלה מעורבות חברתית ותחת ניהולו מלאנוקס גייסה מאות עובדים ערבים, חלקם בישראל וחלקם בשטחים הפלסטיניים. וולדמן מרבה להתראיין, להשתתף בכנסים ומהווה מוקד לפניות ולעלייה לרגל מצד יזמים צעירים, וככזה הוא משפיע על התעשייה כולה.

אמנון שעשוע

תפקיד: מייסד ומנכ"ל מובילאיי, סגן נשיא באינטל ומייסד-שותף באורקם
תפקידים קודמים: ראש בית הספר למדעי המחשב ולהנדסה באוניברסיטה העברית
שנת לידה: 1960

אמנון שעשוע (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
אמנון שעשוע | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

אמנון שעשוע יכול היה להיכנס כמעט בכל אחת מהקטגוריות ברשימת המשפיעים ואיש לא היה מופתע. רק לגיימינג הוא עדיין לא הגיע, אך ידו עוד נטויה.

שעשוע, יליד 1960, אחרי שרשרת של תארים במתמטיקה ומדעי המחשב מאוניברסיטת תל-אביב, מכון ויצמן ו-MIT, שעשוע החל ללמד בטכניון ובהמשך עבר לאוניברסיטה העברית, שם עמד בראש בית הספר למדעי המחשב ולהנדסה. עד כה פרסם שעשוע יותר מ-100 מחקרים בתחומי הראייה הממוחשבת ורשתות נוירונים. שעשוע ידוע בעיקר כמי שחתום על המכירה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי כשמובילאיי, שאותה ייסד ב-1999, נרכשה בידי ענקית השבבים אינטל.

שעשוע עדיין מכהן כמנכ"ל מובילאיי בתוך אינטל ולפני מספר חודשים אמר כי בחברה "מתכננים שבב אחד שיכסה את כל משימות הנהיגה האוטונומית". בינתיים הוא הספיק להקים גם את חברת הראייה הממוחשבת אורקם, חברת הבינה המלאכותית AI21 Labs ואת הבנק הדיגיטלי הראשון. בנוסף, הוא נמנה עם מכונני רובע ההייטק של ירושלים, שמובילאיי היתה מחלוצותיו. שעשוע מאמין גדול בגיוס כוח אדם מהאוניברסיטה העברית ושורה מרשימה של דוקטורנטים זכו לקבל ממנו את הג'וב הראשון עם סיום לימודיהם.

במעמדו הנוכחי נראה ששעשוע מתמקד במיזמים בקנה מידה גדול, בין אם מדובר בבנק או באפליקציה לתיקון טקסטים Wordtune, שהפכה למובילת הקטגוריה זמן קצר לאחר השקתה. לשעשוע יש את המוניטין ואת ההון להקים חברות חדשות, ידע עמוק לזיהוי טכנולוגיות ותחומים חמים ורעב להמשיך להיכנס להרפתקאות חדשות. את כל זה הוא עושה בשעה שהוא ממשיך להיות פעיל מאוד בחברות הקיימות שלו, ולהשפיע על התפתחות הענף המקומי בכללותו.

בן רבינוביץ'

תפקיד: מייסד ושותף מנהל ב-Amiti VC
תפקידים קודמים: סגן נשיא ו-GM באודיודוקס

בן רבינוביץ' (צילום: אסף ברגר)
בן רבינוביץ' | צילום: אסף ברגר

בן רבינוביץ' הפך בשנים האחרונות לאחד המשקיעים המשפיעים ביותר בישראל בתחום המוליכים למחצה, תוך שהוא מקפיד להיות תמיד עם האצבע על הדופק ולהשקיע בטרנד התורן.

רבינוביץ' הוא בוגר האוניברסיטה העברית ובעל MBA מאוניברסיטת ג'ורג'טאון האמריקאית. הוא בילה כעשור כבכיר במפתחת ציוד התקשורת אודיוקודס ושימש בה כסגן נשיא וכ-GM. ב-2010 הקים רבינוביץ' את קרן Amiti שניהלה בתחילה 30-50 מיליון דולר שגויסו ממשקיעים מוסדיים בארה"ב למטרה ייחודית: השקעות ישראליות פורצות דרך הממוקדות בתחום השבבים. עם ההשקעות הראשונות של הקרן נמנית יצרנית השבבים ואלנס (Valens), שמתמקדת כיום באספקת שבבים לעולם האוטוטק והונפקה לאחרונה לפי שווי של כ-1.1 מיליארד דולר.

במובנים רבים, ההשקעות שביצעו רבינוביץ' ו-Amiti מתארות את המסע שעשה סקטור השבבים בעשור האחרון: החל מהתרוממות תחום האוטוטק, שהיה לתקופה הדבר הכי חם בשטח ומאז דעך מעט, ועד לשבבים למחשבי על כיום. כך, השקיעה Amiti במתכננת השבבים לרכבים אוטונומיים Autotalks ובמפתחת חיישני התלת-מימד לראייה דרך עצמים Vayyar. בנוסף השקיע רבינוביץ' ביצרנית השבבים לווידיאו האלחוטי אמימון, שנמכרה ב-2018 במחיר הפסד, וביצרנית הלידארים אינוויז, שנכנסה אשתקד לבורסה דרך מיזוג עם ספאק. נראה כי ההשקעה המעניינת ביותר של Amiti כיום היא במפתחת השבבים למחשבי על NextSilicon של אלעד רז, שהגיוס האחרון שביצעה היה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ותחת מסתורין מתוחזק היטב.

בקיץ 2020 גייס רבינוביץ' קרן שלישית ל-Amiti והפעם בהיקף גדול מבעבר: 110 מיליון דולר. לניהול הקרן החדשה צירף רבינוביץ' את מייסד קרן מאגמה מודי רוזן, שהשקיע בעבר בווייז ובאפספלייר.

מעט מאד משקיעים מתמחים בענף השבבים הישראלי - נוסף לרבינוביץ' ניתן למנות בעיקר את היזם והמשקיע הוותיק אביגדור וילנץ, ונראה שהשניים חילקו ביניהם טריטוריות בענף. כעת, כשרבינוביץ' אוחז בארגז תחמושת חדש, יהיה מעניין לראות מה נתיב ההתפתחות שהוא צופה לענף השבבים המקומי.

מיכאל כגן

תפקיד: מנהל הטכנולוגיות הראשי באנבידיה
תפקידים קודמים: מייסד שותף, מדען ראשי וסמנכ"ל ארכיטקטורה במלאנוקס
שנת לידה: 1957

מיכאל כגן (צילום: אנבידיה)
מיכאל כגן | צילום: אנבידיה

תפקידו של מיכאל כגן בצמרת ענקית השבבים אנבידיה הופך אותו לאחד הישראלים הבכירים ביותר בעולם המחשבים.

כגן, יליד סנט פטרסבורג, הוא הגיע לישראל בגיל 18 לאחר שנמלט מבריה"מ. הוא למד ל-BSc בהנדסת חשמל בטכניון והתפרנס מניקוי חדרי מדרגות. ב-1983 התחיל לעבוד באינטל והוביל את פיתוח אחדים מהשבבים המרכזיים שלה. ב-1999 הצטרף לאייל ולדמן כשותף בהקמת מלאנוקס ושימש בחברה כסמנכ"ל ומדען ראשי. לפני שנתיים מלאנוקס נמכרה לאנבידיה (Nvidia) באקזיט מרשים של 6.9 מיליארד דולר, וכגן התברג גבוה בצמרת החברה הממוזגת.

כיום, כ-CTO של אנבידיה העולמית, כגן הוא מבכירי הישראלים בעולם המחשבים ומפקח על בניית טכנולוגיית הדור הבא של מחשוב העל והבינה המלאכותית, מרכזי הנתונים ומחשוב הענן. עם חברה בשווי שוק של מאות מיליארדי דולר מאחוריו, שמעסיקה 2,800 עובדים בישראל ו-21 אלף בעולם, להחלטות של כגן יש השפעה מרחיקת לכת על הכיוונים שתתפוס הטכנולוגיה, התחרות מול ענקיות טכנולוגיה אחרות ועל הקריירה של הרבה אנשים בתעשייה.

הדר צייטלין

תפקיד נוכחי: מייסדת משותפת ומנהלת הפיתוח העסקי ב-Hailo
תפקידים קודמים: מנהלת המוצר ב-Via
שנת לידה: 1984

הדר צייטלין (צילום: Hailo)
הדר צייטלין | צילום: Hailo

הדר צייטלין היא מייסדת משותפת ביוניקורן ישראלי בתחום הכי חם בענף השבבים שמניע את עתיד עולם הטכנולוגיה כולו. מעבר לתרומתה המקצועית, צייטלין רואה חשיבות רבה בעידוד נשים להשתלבות בעולם החדשנות ופועלת לעודד נשים נוספות ללכת בעקבותיה.

צייטלין נולדה בכפר סבא, בה היא מתגוררת גם היום. בוגרת תוכנית המצטיינים תלפיות הצה"לית, צייטלין שירתה ביחידה הטכנולוגית 81 של אמ"ן ואף זכתה בפרס הרמטכ"ל למצוינות טכנולוגית. במסגרת תלפיות צייטלין למדה תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית, אליו צירפה בהמשך MBA מאוניברסיטת תל-אביב. לאחר שחרורה מצה"ל הצטרפה צייטלין ב-2015 לסטארט אפ התחבורה השיתופית Via ושימשה כמנהלת המוצר הראשונה של החברה. ב-2017 עזבה את Via ויחד עם חברים משירותה הצבאי היתה לאחת ממייסדי מפתחת שבבי הבינה המלאכותית (AI) היילו (Hailo), שם היא משמשת כמנהלת הפיתוח העסקי (CBO).

היילו מפתחת שבבי בינה מלאכותית למכשירים ניידים ולמכוניות אוטונומיות, המציבים אותה בחזית הטכנולוגיה שמניעה את העולם, עם שיתופי פעולה עם חברות כמו NEC, פוקסקון ו-ABB. בשנתיים האחרונות החברה צומחת במהירות, מעסיקה כבר 150 עובדים, ועם גיוס הון באוקטובר האחרון לפי שווי של כמיליארד דולר היא משפיעה על דור שלם של מפתחי תוכנה ושבבים.

השפעתה של צייטלין מרחיקה אל מעבר לגבולות ענף השבבים: כמי שתיארה בעבר את שירותה הצבאי ביחידה שרובה גברים כתנאים של "בדידות מגדרית", צייטלין פועלת לעודד צעירות ללכת בעקבותיה ולהשתלב במסלולי ההכשרה של תעשיית החדשנות. היא קוראת למשרד החינוך וצה"ל לעודד נערות להשתלב במסלולים טכנולוגיים ומרבה להתבטא בצורך שנשים נוספות יעזו ויכנסו לעולם ההייטק.

אורי פרנק

תפקיד נוכחי: סגן נשיא להנדסה בגוגל
תפקידים קודמים: סגן נשיא תאגידי באינטל

אורי פרנק, גוגל (צילום: יח"צ Google)
אורי פרנק, גוגל | צילום: יח"צ Google

אורי פרנק ניצב בחוד החנית של גוגל במאמץ האגרסיבי לפתח את שבבי הענן שלה בישראל. כדי להצליח הוא צריך לגייס לשורותיו מאות מפתחי שבבים, בין השאר על חשבון אינטל, ומייצר תחרות עזה בשוק שמונה מספר מוגבל של כשרונות.

פרנק, בעל תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל מהטכניון, החל לעבוד באינטל עוד במהלך לימודיו ב-1997. עם השנים הוא מילא שורה של תפקידי ניהול בענקית השבבים בישראל ובארה"ב, שהגיעו לשיא לפני כשנה עם מינויו לסגן נשיא תאגידי ומנהל בקבוצת Core & Client - קבוצת התכנון והפיתוח של שבבי העתיד של אינטל. ואז, בחודש מרץ האחרון, פרנק חצה את הקווים ומונה לסגן נשיא להנדסה בגוגל ולמנהל מרכז פיתוח שבבי הענן החדש של החברה בישראל.

החלטתה של גוגל לפתח שבבים בעצמה בישראל היא אירוע מכונן עבור תעשיית השבבים המקומית, וחלק ממגמה עולמית של חברות שמפחיתות את התלות שלהן באינטל. כשגוגל מגייסת מאות מפתחי שבבים בישראל היא מתמודדת על אותו מאגר כשרונות מול אינטל, אנבידיה, אפל, אמזון, מיקרוסופט וחברות נוספות. כתוצאה מכך, אופק התעסוקה של אנשי השבבים האלקטרוניים (VLSI) מתרחב והתנאים המוצעים להם מרקיעים לשחקים.

כדי להצליח במשימת הגיוס ובמשימת העל שהציבה לו גוגל פרנק צריך להציע לעובדיו לא רק משכורות מפתות אלא גם פרויקטים מרתקים טכנולוגית ותחומי אחריות משמעותיים. כל זה מסחרר את הראשים בתעשיית השבבים המקומית שמונה בסך הכל כמה עשרות אלפי מהנדסים.

אלעד רז

תפקיד: מייסד משותף ומנכ״ל NextSilicon
תפקידים קודמים: מייסד Integrity Project ומפתח תוכנה במלאנוקס

אלעד רז (צילום: NextSilicon)
אלעד רז | צילום: NextSilicon

אלעד רז שכנע את המשקיעים ש-Next Silicon שייסד תוביל מהפכה בעולם השבבים. לטוב ולרע, התוצאות שיספק יכולות להשפיע על ענף השבבים המקומי כולו.

רז הקים את החברה הראשונה שלו, חברת תוכנה בשם RazTech, עם סיום שירותו הצבאי ב-2005. שנה לאחר מכן ייסד Integrity Project שסיפקה שירותי פיתוח וסייבר ונרכשה ב-2014 בידי חברת השבבים מלאנוקס תמורת סכום שלא דווח. בין לבין הקים ב-2013 חברה בשם Go Vivo שפיתחה צמיד לניטור פעילות ילדים וביצע השקעות קטנות בכמה חברות טכנולוגיה. ב-2017 עזב אז את מלאנוקס ופנה להקים את נקסט סיליקון (Next Silicon), שמפתחת שבבים למחשבי על.

נקסט סיליקון היא ההצלחה הגדולה הראשונה של רז, ובגדולה הכוונה לענקית. מאז היווסדה גייסה החברה 210 מיליון דולר, בין השאר מקרנות כמו אלף, Amiti ו-Third Point Ventures. החברה מעסיקה כבר 150 עובדים ועדיין לא השיקה את המוצר שלה. מבחני ההיתכנות שרז הציג למשקיעים שכנעו אותם שמדובר בדבר הגדול הבא, אבל המידע שנמסר לתקשורת עד כה חלקי ומדבר על "פריצת דרך ארכיטקטונית" ועל תוכנה שתניע את החומרה. סרטון טיזר שיווקי שהחברה העלתה ליוטיוב לפני שנה לא חשף הרבה מעבר לכך שהפיתוח נועד לסייע בחישובים מדעיים מורכבים.

להייטק הישראלי יש היסטוריה ארוכה ומוצלחת ברובה בתחום השבבים, אבל נראה שבדור החדש של החברות בינתיים הפוטנציאל רב על המימוש. כך, הבאנה לאבס נרכשה בסכום מעורר קנאה בידי אינטל אבל מאז נראה שהיא מתקשה להגשים את ההבטחה הגלומה בה. נקסט סיליקון מכוונת גבוה מאוד, אבל חושפת בינתיים מעט מאוד. רז כבר רוכב על יוניקורן, השאלה היא לאן הוא יגיע איתו.

רן גינוסר

תפקיד: נשיא רמון ספייס וראש מרכז המחקר ל-VLSI בטכניון
תפקידים קודמים: מייסד שותף במספר חברות בתחומי האימג'ינג
שנת לידה: 1952

רן גינוסר (צילום: ליאת בוזגלו)
רן גינוסר | צילום: ליאת בוזגלו

אם הבטחת תעשיית החלל החדש אכן תתגשם, פרופ' רן גינוסר ואנשי חברת רמון ספייס יהיו שם כדי לקטוף את הפירות ולתמוך בהקמת תעשיית מחשוב חלל מקומית. היום הם כבר מהווים שחקן מפתח בתנופת החלל הישראלית.

גינוסר למד הנדסת חשמל ומדעי המחשב בטכניון, ואת תואר הדוקטור שלו קיבל בפרינסטון ב-1982. מאז 1984 הוא מלמד וחוקר בטכניון ובין השאר הקים שם את מרכז המחקר ל-VLSI (שבבים אלקטרוניים). חיבתו לתחום החלל צצה כבר במסגרת פרויקט לימודי שביצע ובהמשך קיבלה ביטוי מעשי בשבבים ללוויני תצפית שפיתח עבור משרד הביטחון. במהלך השנים גינוסר היה מייסד שותף במספר חברות בתחומי האימג'ינג, ההדמיה והשבבים שלא זכו להצלחה גדולה, עד שב-2004 ייסד את רמון ספייס.

רמון ספייס מפתחת שבבים אלקטרוניים ומערכות מחשוב בעלי עמידות בפני קרינה קוסמית וטמפרטורות קיצוניות, תנאי הכרחי לשילובם בחלליות ולוויינים. מעבדי החברה משולבים בשלל לוויינים ומצלמות מחקר של חברות פרטיות וגופי מחקר ומקיפים את כדור הארץ ואת המאדים. מוצרי החברה אף שובצו בחללית שצילמה את השמש וגם ב"בראשית", החללית הישראלית שניסתה לנחות על הירח. ב-2019 גייסה רמון ספייס השקעה ראשונה מקרן הון סיכון (גרוב ונצ'רס), במהלך שמסמן על הפוטנציאל הגדל של החברה.

החלל החדש (New Space) הוא מגמה שהולכת ומתחזקת בדמות תוכניות חלל של חברות פרטיות ויוזמות אזרחיות. זו תעשייה שצפויה לגלגל הרבה כסף, בין השאר מתוכניות שאפתניות כמו תיירות ומלונאות, בינה מלאכותית בלוויינים, מרכזי נתונים ענקיים על פני הירח וייצור בתנאי חוסר כבידה. לתעשיית פיתוח השבבים הישראלית יש יכולות פנומנליות ופתיחת שוק החלל החדש בפניה עשויה להיות הדרך לעתיד ורוד, ורוד מאד. אם זה יקרה, רמון ספייס וגינוסר צפויים להיות חלק מהתנופה וההצלחה.

אלעד סיטי

תפקיד: מייסד ומנכ"ל NeuroBlade
תפקידים קודמים: סגן נשיא ב-SolarEdge

אלעד סיטי (צילום: דויד גארב)
אלעד סיטי | צילום: דויד גארב

ככל שדאטה הופך למשאב קריטי עבור יותר ויותר חברות, כך הטיפול המהיר והיעיל בו הופך לאתגר משמעותי יותר. הארכיטקטורה שמפתחים סיטי ועמיתיו ב-NeuroBlade (ניורובלייד) נועדה לייעל את עיבוד המידע בדאטה סנטרס, וכך לפתור צווארי בקבוק שהופכים לצמתים קריטיים בעולם החדש.

סיטי התחיל את הקריירה הטכנולוגית שלו בילדותו, כשעבד עם אביו וכתב משחקים ומיקרוקונטרולרים עוד באמצע שנות התשעים. את שירותו הצבאי עשה ביחידה הטכנולוגית 81 של חיל המודיעין. לאחר השחרור רכש תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ובמדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב ועבד תקופה קצרה כמהנדס תוכנה ב-MRI מיקרוסיסטמס. ב-2007 היה סיטי לאחד העובדים הראשונים בסולאראדג' (SolarEdge), שמפתחת מערכות לייעול ניצול וניטור ביצועים בייצור אנרגיה סולארית, שמאז הפכה לאחת החברות הישראליות הגדולות בעולם. ב-2016 הקים סיטי את NeuroBlade יחד עם אליעד הלל, אף הוא עובד סולאראדג' ויוצא יחידה 81. בסוף 2017-תחילת 2018 עזבו השניים את סולאראדג' והתמקדו ב-NeuroBlade, שהוא כיום אחד הסטארט אפים המבטיחים בתחום השבבים בישראל.

NeuroBlade פיתחה ארכיטקטורה חדשה לעיבוד וניתוח נתונים בטכנולוגיה המכונה Processing-In-Memory (או PIM בקיצור). החברה טוענת כי הארכיטקטורה שלה מעבדת את המידע היכן שהוא מאוחסן בדאטה סנטר ללא צורך בשינוע הנתונים למעבדים המרכזיים. תכונה זו מבטלת חלק גדול מהתנועה בתוך המערכת וכך משחררת צווארי בקבוק ומגבירה את מהירות עיבוד וניתוח הנתונים. כתוצאה מכך, המעבדים הגדולים והחזקים במערכת משוחררים לעבוד על החישובים המורכבים.

מאז הקמתה גייסה NeuroBlade כ-110 מיליון דולר והיא מעסיקה יותר מ-100 עובדים. הטכנולוגיה שהיא מפתחת מטפלת בסוגיה מרכזית עבור ארגונים, שמייצרים יותר ויותר כמויות מידע ונדרשים לנתח אותו בצורה יעילה. הצלחה בהצגת POC בפרויקטים הגדולים ש-NeuroBlade מעורבת בהם תהפוך את סיטי והלל לדמויות מפתח בתחום הדאטה סנטרים הרותח.

טל תמיר

תפקיד: מייסד ומנכ"ל Wiliot
תפקידים קודמים: דירקטור תכנון אסטרטגי באינטל, מייסד ומנכ"ל ווילוסיטי, סמנכ"ל פרודקט בקוואלקום

טל תמיר (צילום: נמרוד גנישר, Titan Branding)
טל תמיר | צילום: נמרוד גנישר, Titan Branding

השבבים המתכלים של טל תמיר יושבים על קו תפר מרתק ומציגים חזון למהפכה בשורה של תחומי מפתח בכלכלה העולמית, החל מבקרת איכות וניהול קווי אספקה ועד לסיוע בהתמודדות עם משבר האקלים. לא פלא שהמשקיעים כבר עומדים אצלו בתור.

תמיר בעל תואר בהנדסת חשמל מהטכניון ו-MBA מהתוכנית המשולבת של אוניברסיטת תל-אביב וביה"ס קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן. הוא עבד שש שנים ב-Conexant האמריקאית ולאחריהן ארבע שנים באינטל לפני שהקים ב-2006 את חברת השבבים הראשונה שלו Wilocity. החברה נמכרה ב-2014 לקוואלקום תמורת 400 מיליון דולר ותמיר נשאר בחברה הרוכשת כשנתיים בתור VP לניהול מוצר. ב-2017 הקים את Wiliot, שמפתחת שבבים מתכלים שאוספים מידע מהסביבה הפיזית שלהם ומשדרים אותו הלאה.

הפיתוח של Wiliot מפלרטט עם אינטרנט הדברים (IoT): מוצרים שמחוברים לאינטרנט ומתקשרים ביניהם ועם שרתים מרכזיים. תמיר ושותפיו להקמת Wiliot ירון אלבוים ואלון יחזקאלי הבינו שאי אפשר באמת להפוך כל מוצר כמו קרטון חלב או ארגז בננות למוצר חכם שמתחבר בזמן אמת למערכת מרוחקת ומעביר מידע על תקינות התכולה שלו. כדי לפתור את האתגר הם פיתחו שבב מבוסס מעבדי ARM, בגודל בול בלבד ושלא דורש מקור אנרגיה חיצוני לפעולתו, שמוצמד לעצמים חיצוניים ומנטר מדדים כמו משקל וטמפרטורה.

השבב אוסף נתונים ושולח אותם לעיבוד בעזרת בינה מלאכותית בשרתי Wiliot, וכך מתאפשר ללקוחות החברה להפיק שלל מסקנות שימושיות בתחומים כמו ניהול אספקה וייעול תהליכים. כתוצאה מכך אפשר לדעת בדיוק מה עברו המוצרים שהשבב של Wiliot הוצמד אליהם ובאיזה תנאים הם הוחזקו, לייעל את הפעילות ולהימנע מתקלות חוזרות ומפגיעה באיכות השירות הסופי או בבריאות צרכנים.

ב-2021 השלימה Wiliot גיוס של 200 מיליון דולר בהובלת קרן ויז'ן 2 של סופטבנק לפי שווי מוערך של מיליארד דולר, ומאז הקמתה גייסה סך הכל 270 מיליון דולר ממשקיעים כמו סמסונג, Verizon, קוואלקום, סמסונג ו-AWS.

אחרי שמכר את Wilocity לקוואלקום, תמיר באמת לא היה צריך להוכיח דבר. אבל הוא חיפש את האתגר הבא ולקח את הטכנולוגיה למקום חדש שמרחיב את יכולות היישום שלה. השבב שלו, שמכונה פיקסל, יכול להחליף את הברקוד ומציע סקיילביליות מפתה עם פוטנציאל עצום עבור הכלכלה העולמית כולה, ונראה מושך במיוחד עבור חברות שמתמודדות עם משבר אספקה חסר תקדים במימדיו.